אנוכי ה' אלקיך מארץ מצרים

81. אנוכי ה' אלקיך מארץ מצרים ואלקים זולתי לא תדע. לא כתוב, אשר הוצאתיך מארץ מצרים, אלא, אנוכי ה' אלקיך מארץ מצרים. האם מארץ מצרים היה להם מלך, ולא מקודם לכן? והרי כתוב, ויאמר יעקב אל ביתו ואל כל אשר עימו, הסירו את אלוהי הנכר אשר בתוככם. ואח"כ כתוב, ונקומה ונעלה בית אל. א"כ למה כתוב, מארץ מצרים?

82. אלא מיום שהיו ישראל בעולם, לא נודע כבוד הקב"ה חוץ מאשר בארץ מצרים, שהיו בעבודה קשה, וצעקו לפניו, ולא השתנו מהמנהג שלהם לעולם. ושם נבחנו אבותינו כזהב מתוך הצינור שבכּור. ועוד, שהיו רואים בכל יום כמה מכשפים, כמה מינים רעים להטעות בני אדם, ולא נטו ימין ושמאל מהדרך. ואע"פ שלא היו יודעים כל כך בכבוד הקב"ה, אלא היו הולכים אחרי מנהגי אבותיהם.

83. ואח"כ ראו כמה ניסים וכמה גבורות. ולקח אותם הקב"ה לעבודתו. ומשום שכולם ראו כמה ניסים ואותות בעיניהם, וכל אלו אותות וגבורות, אמר, ואנוכי ה' אלקיך מארץ מצרים, ששׁם היה הכבוד שלו בגילוי. ונגלה עליהם על הים, וראו זיו הכבוד העליון שלו פב"פ. שלא תאמרו, אל אחר הוא שדיבר עימנו. אלא אני הוא, שראיתם אותי בארץ מצרים. אני הוא, שהרגתי שונאיכם בארץ מצרים. אני הוא, שעשיתי כל עשר המכות בארץ מצרים. ומשום זה, ואלקים זולתי לא תדע. שלא תאמר, שאחר הוא, אלא אני הוא הכול.