469. כתוב, הַגידה לי שאהבה נפשי. הנה התבאר שבכל מקום שכתוּבות המילים, הגֵד הִגיד ויגד, כולן דברי הגדה, המשכת חכמה, כי חכמה נקראת הגדה. הגידה לי, הוא חכמה.
470. הרי בהרבה מקומות בתורה כתוב, הגדה, ואין בהם חכמה, כמ"ש, הגֵד הִגיד לנו כי נמצאו האתונות. וכן, ואת דבר המלוכה לא הִגיד לו. ואיזה חכמה יש כאן? אפילו אלו הם חכמה. כי אם לא היו חכמה, מאין ידע שמואל, אם נמצאו האתונות אם לא. וכן דבר המלוכה זו חכמה עליונה למעלה ולמטה, שהם סודות הקב"ה.
471. כתוב, ויאמר אלקים יִיקוו המים מתחת השמיים. כשעלה ברצונו של הקב"ה לברוא הארץ, לקח מהשלג שמתחת לכיסא הכבוד, והשליך אותו לתוך המים, וקפאו שם. והארץ הייתה קפואה בתוך המים, ונסתרה שם, והייתה בחשכה ובשחרות.
472. בשעה שאמר, ייקוו המים מתחת השמיים אל מקום אחד, אז מקורות המים הושיטו והמשיכו מים מלמעלה למקום יסוד המלך העליון. אז הארץ, שהייתה נסתרת למטה, התקשטה ונתקנה להיראות. שאם מקום, יסוד, לא נתקן, לא הייתה נראית הארץ. כי מקום זה לא נתקן בהמשכת מים עליונים, אלא כדי לתת לנוקבא, למלכות.
473. וכשהיסוד נתקן אליה, אז כתוב, ותֵיראה היבשה, שתיראה בקישוטיה. מכאן שלא תיראה אישה בקישוטיה ובתיקוניה, חוץ מכשהיא עם בעלה, אז תיראה ותיתקן כראוי.
474. אז כמ"ש, ויקרא אלקים ליבָּשה ארץ. יבָּשה הייתה בתחילה, שלא היה לה מראה וצורה, לעשות פירות ותולדות. כיוון שנתקנה בבעלה, מיד נקראת ארץ, מקום מתוקן לעשות פירות ותולדות.
המלכות נתקנה בב' מצבים. במצב הא' הייתה תחת הבינה, בחכמה בלי חסדים, ואז קפאה בה החכמה, שלא יכלה להאיר בלי חסדים. וכשעלה ברצון המאציל להאציל המלכות, ארץ, לקח מהשלג שמתחת לבינה, הנקראת כיסא הכבוד, כלומר שהעלה המלכות תחת הבינה, שתקבל שם מקו שמאל דבינה, חכמה בלי חסדים, המכונה שלג, מחמת שבלי חסדים היא קפואה, ואינה יכולה להאיר. והשליך השלג אל המלכות, והוקפא האור שם.
והארץ, המלכות, הייתה קפואה בתוך מי החכמה, ולא יכלה להאיר, ונסתרה שם, שלא הייתה נראית מחמת שפלותה. והייתה חשוכה ושחורה, מחמת הדינים, הנמשכים מחכמה בלי חסדים.
בשעה שאמר, ייקוו המים מתחת השמיים אל מקום אחד, שזה היה אחר שהתמעטה המלכות וירדה להיות נקודה תחת יסוד דז"א, כלומר במצב הב'. אז אמר, ייקוו המים, שהמקורות, הספירות דז"א, יושיטו וימשיכו מַים, חסדים, מלמעלה למקום יסוד המלך העליון, יסוד דז"א, כדי להשפיע למלכות. אז, אחר שהמלכות קיבלה החסדים מיסוד דז"א, אז הארץ, שהייתה נסתרת למטה, התקשטה ונתקנה להיראות.
כלומר, שאז נתקנה והתקשטה בהארת חכמה מלובשת בחסדים, המכונה מראֶה וראייה. אז כתוב, ותיראה היבשה, שתיראה בקישוטיה, שתאיר בהארת החכמה, הנקרא ראייה.
אז כמ"ש, ויקרא אלקים ליבשה ארץ. יבשה הייתה בתחילה, שבמצב הא' הייתה יבשה וקפואה. כיוון שנתקנה בבעלה, במצב הב', אחר שהתמעטה לקבל הכול מז"א בעלה, מיד נקראת ארץ, מקום מתוקן לעשות פירות ותולדות. שנפתחו אורותיה להשפיע לתחתונים.
475. ייקוו המים מתחת השמיים אל מקום אחד, ליסוד. שזה היה במצב הב' של המלכות, אז כל חדווה וכל שמחה וכל תיקון נתקן. כיוון שכל התיקונים נתקנו, אז עלתה המלכות אל הזכר, ז"א, ואמרה, הגידה לי שאהבה נפשי, איכה תרעה, איכה תרביץ בצהריים. איכה איכה, כתוב פעמיים. רמז על שני החורבנות, חורבן בית ראשון וחורבן בית שני.
חורבן בית ראשון ובית שני היה מפני שהתחתונים במעשיהם הרעים החזירו המלכות למצב הא' שלה, ונפרדה מז"א בעלה. לפיכך עתה במצב הב', מזכירה המלכות החורבנות, הנמשכים ממצב א', כדי לחבב את מצב הב'.
476. איכה תרעה, בחורבן הראשון, איכה תרביץ, בחורבן השני. שהיו מחמת שהביאו את המלכות למצב א'. כי השמחה שלנו במצב ב' טובה ונאה, ובתוך השמחה הזו יש לי לבכות על שני מקדשים, המקדש העליון והמקדש התחתון.
477. שַׁלָמָה אהיה כעוֹטְיה. אם לא אלו פעמיים, שאני עתיד לקרוא איכה, שַׁלָמה אהיה, אהיה בשלום בלי גלות כלל, אהיה בשלום לבניי למטה. כעוטיה, פירושו, לשון עיטוף, שאמרה, אהיה מתעטפת בעיטוף הקדוש העליון, שהוא השם הקדוש י"ה. כי כעוטיה, אותיות כעוטֶה י"ה.
שַׁלָמה אהיה, אהיה בשלום בכל השלמות של מעלה, כעוטה י"ה. להיות בכל השלמות העליונה שבי"ה.
478. אז הוא משיב לה, אם לא תדעי לך היפה בנשים, אם אין את יודעת, פעמיים איכה איכה, למה הם, צאי לך, צאי וראי, בעקבי הצאן, על מה יהיה חורבן בית ראשון ובית שני.
ותדע על מה. על משכנות הרועים, משום שעתידים לבטל את התורה בבית ראשון ובבית שני. כי משכנות הרועים הם בתי מדרש, שלומדים שם תורה.
479. הגידה לי שאהבה נפשי. אתה אהוב נפשי, הגידה לי, בסוד החכמה, איכה תרעה, איכה תרצה אתה לנגדי, שאהיה אצלך בשמחה, ולהיות עימך תמיד.
כי בזמן שאהיה עימך, שַׁלָמה אהיה, אהיה בשלום, כעוטיה על עדרי חבריך, שאהיה כמוח האגוז, שהוא מעוּטף על כל ההיכלות שבתוכו. אף אני אהיה מתעטף ומסתיר כל המדרגות, שחבריך, הספירות דז"א, ישפיעו לי. כדי שלא ימשכו ממנו הארת החכמה מלמעלה למטה. כמ"ש, וידעתָ היום והשֵׁבותָ אל לבבך, כי הוי"ה הוא האלקים. שז"א, שנקרא הוי"ה, הוא האלקים, שהוא המלכות, שיהיו שניהם אחד.