שָׂמוּני נוֹטֵרה את הכרמים
461. שָׂמוּני נוֹטֵרה את הכרמים. כי אני נקודה אחת, השומרת את שאר האותיות, שנוקדו בי, ואשמור אותן. להיותה נושאת את מסך דחיריק, המייחד ימין ושמאל, שמייחודם יצאו כל האותיות. כי אני הולכת בכל האותיות והתפשטו בי כולן, הן ע"י הארת החכמה, שהמלכות מאירה מלמטה למעלה, והן ע"י מסך דחיריק, שהיא הנושאת אותו.
462. כרמי שלי לא נטרתי. כי אין לי התפשטות למטה, ולא ענף, לא לימין, חסדים, ולא לשמאל, חכמה. ולולא פשטתי ענפים למטה, הייתי כולל אתכם בתוכי, ואחזתי אתכם בתוכי. אבל לא נטרתי, לא הושטתי ענפים לשום צד בעולם. נטרתי, פירושו, נָטַר ענף, שלא שמרתי שיתפשט ממני ענף.
463. אות י' היא בית ישראל, שירשו אותה מנקודה עליונה, כמ"ש, כי כרם ה' צבאות בית ישראל. שע"כ הם נקראים כרם על שמה. ועל זה אמרה, כרמי שלי לא נטרתי, שלא הושטתי ענפים לשום צד בעולם, לאחוז אתכם.
464. ואני נוטרה את הכרמים, אותיות אחרות, שאני משלח ופושט ענפים לכל האותיות, ומתוכי נתקנו, בהארת החכמה, שמאירה מלמטה למעלה, ובמסך דחיריק שבה. ואות שלי עצמי, לא הושטתי בו ענפים, להאיר למטה. ומשום זה, אל תִראוני, לא תוכלו להסתכל בי ולהיכנס בתוכי.
465. וכל זה משום שהיא אות ה', הנכללת בייחוד שלה לעלות למעלה, לז"א, ואינה צריכה שייכנסו בתוכה.
המלכות במצב הא' נקראת ד', המורה שהיא דלה וענייה. והמלכות במצב הב' נקראת ה', המורה שהיא בזיווג עם ז"א, מלאה מכל טוב.
וכל המיעוטים שבי', שאינה יכולה להתפשט לא לחסדים ולא לחכמה, הם משום שהיא עתה במצב הב', בחינת ה', שהיא צריכה להיכלל בייחוד ז"א ולעלות אליו למעלה. ואינה צריכה שייכנסו אליה, לקבל ממנה במקומה, מטרם שעולה לזיווג עם ז"א. ולפיכך היא נמצאת במקומה בב' מיעוטים, כדי שיעזבו אותה ללכת למעלה להזדווג עם ז"א.
466. כי המלכות בייחוד שלה עצמה היא נקודת הפנימיות בתוך המחנות, שהם המלאכים שבבי"ע ונר"נ בני אדם. וכל המחנות הם בהשתוקקות להתקרב אליה. וכיוון שהיא אומרת, שחורה אני, אל תראוני, היא נסתרת מהם, ועולה להשתעשע למעלה, שזהו אחרי שעלתה, ועזבו אותה המחנות.
467. כי קשה לה לעלות לז"א, משום שהמחנות אינם עוזבים אותה אפילו רגע אחד, שרוצים לינוק ממנו הארת החכמה. וכשהיא באות י' בשני מיעוטים שבה, נכללת בעצמה ביחידות, ואומרת, שחורה אני. אז עוזבים אותה המחנות בעל כורחם נגד רצונם העז להידבק בה, והמלכות נשמטת מהם ועולה למעלה לז"א ואומרת לאוהבה, הַגידה לי שאהבה נפשי.
468. חידושי התורה שהצדיקים אומרים, ממשיכים אותם משורש נשמתם למעלה. רבי שמעון שורשו בדעת דז"א. ע"כ כל חידושי התורה שלו הם מז"א. אליהו שורשו במלכות, ע"כ חידושי התורה שלו ממלכות.