92. אשרי חלקם של ישראל מכל העמים עכו"ם, כי כשהקב"ה ברא העולם, לא ברא אותו אלא בשביל ישראל, כדי שיקבלו התורה על הר סיני, וייטהרו לגמרי, ויימצאו צדיקים לפניו.
93. כשנִשלם עוה"ז בישראל, כמו למעלה, כמו זו"ן העליונים, והאדם ההוא נתקע בארץ וגובהו מגיע עד גובה השמיים, רצה הקב"ה להשלים הנשמה הקדושה מלמעלה למטה, כדי שיתאחדו ויתקשרו זה בזה, הנשמה בגוף והגוף בנשמה. כמ"ש, וייצֶר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה, וייפַּח באפָּיו נשמת חיים. שיהיו קשורים זה בזה, ויהיה שלם כעין של מעלה, ויתקן עצמו כך.
94. ומשום זה ברא אותו זכר ונקבה, שיהיה שלם. ומתי נקרא האדם שלם כעין של מעלה? בשעה שמתחבר עם בת זוגו באחדות בשמחה וברצון, ויצאו ממנו ומאשתו בן ובת. ואז הוא אדם שלם כעין של מעלה, והוא משלים למטה כעין השם הקדוש העליון. כי י"ה, או"א, ו"ה, בן ובת, ואז נקרא השם הקדוש העליון עליו.
95. ואדם שאינו רוצה להשלים השם הקדוש למטה, להוליד בן ובת, טוב לו שלא נברא, שהרי אין לו חלק כלל בשם הקדוש, וכשהנשמה יוצאת ממנו, אינה מתאחדת כלל בשם הקדוש, כי מיעט הדמות של אדונו, שאינו מעמיד צורתו אחריו, שהוא צלם אלקים. עד שמתקשרת ומיתקנת לגמרי.
96. כתוב, ובת כוהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזֶרע אין לה ושָׁבָה אל בית אביה כנעוּריה, מִלחם אביה תאכל. ובת כוהן, זו הנשמה הקדושה, הנקראת בת מלך. כי הנשמה הקדושה יוצאת מזיווג המלך והמלכה, ז"א ומלכות. ומשום זה כמו שהגוף שלמטה הוא זכר ונקבה, כך הנשמה למעלה עם הגוף הם זכר ונקבה, שהנשמה היא נקבה, והגוף הוא זכר.
וכמ"ש, כי תהיה אלמנה, שתהיה הנשמה אלמנה מהגוף שהתחברה בו, כי מת. וגרושה, שגורשה מהחלק ההוא של השם הקדוש, כי כמ"ש, וזרע אין לה, שתימצא משום זה כעין שלמעלה להתקשר בשם הקדוש. ע"כ, ושָׁבָה אל בית אביה. ושבה, שתתקן עצמה כמו שהייתה מקודם שירדה לגוף. ואז, ושבה אל בית אביה, זהו הקב"ה. כנעוּריה, כבתחילה. אחרי שנתקנה, מלחם אביה תאכל, שתתענג בתענוגי המלך.
97. מכאן והלאה כתוב, וכל זָר לא יאכל קודש. זר הוא, שלא הקים השם הקדוש למטה, שלא הוליד בן ובת, ואין לו בו חלק. לא יאכל קודש, אין לו חלק מהתענוג העליון, שיש בו אכילה, כמ"ש, אִכלו רֵעים. אכילה שלמעלה, תענוגו של הקב"ה, והעונג הזה שורה במקום ששורה העונג כשריח הקורבן היה עולה.