[כוכבא דבטש ג' זמני בכוכבא]
40. רבי חייא ורבי אחא היו יושבים לילה אחד לפני רבי אבא. קמו בחצות לילה לעסוק בתורה. בעוד שיצאו לחוץ, ראו כוכב אחד, שהיה מכה שלוש פעמים בכוכב אחר, וסָתם אורו.
בתוך כך שמעו ב' קולות בב' צדדים. קול אחד לצד צפון למעלה, וקול אחד למטה. והקול ההוא שלמטה מכריז ואומר, היכנסו והתאספו למקומכם, כי עתה נפתחה השמירה של הנוקבא, המלכות, כי הקב"ה נכנס לטייל בגן, להשתעשע עם הצדיקים אשר בגן. עבר הקול ההוא והשתתק.
הלילה נחלק לד' חלקים, חגת"מ. שבחצי הלילה הראשון שולטים ב' קווים חו"ג שבמלכות. ובחצות לילה מתחיל לשלוט ת"ת, קו אמצעי, להכריע ולייחד ב' הקווים חו"ג שבמלכות. שהקב"ה, ת"ת, קו האמצעי, נכנס בגן עדן, המלכות, ומייחד ימין ושמאל שבה.
וכדי לייחד הימין והשמאל, מוכרח הקו האמצעי להמשיך המסך דחיריק בשתי בחינותיו, במפתחא ובמנעולא, שאין השמאל נכנע להתייחד עם הימין זולתם, שהמסך הזה ממעט הג"ר דקו שמאל וסותם אותו.
וזהו, שכוכב אחד, קו האמצעי, מכה בכוכב אחר, בקו שמאל, שלוש פעמים, שעשה הייחוד של ג' קווים המתייחדים לאחד. וסתם אור הג"ר של קו שמאל.
ואלו ב' פעולות במפתחא ובמנעולא, הנפעלות ע"י מסך דחיריק, הן מכונות ב' קולות. שנאמר, בתוך כך שמעו ב' קולות בב' צדדים, ב' פעולות שבקו האמצעי. קול אחד לצד צפון למעלה, קול דמפתחא, הממותק בבינה. וקול אחד למטה, קול דמנעולא, קול המלכות שלמטה שלא נמתקה בבינה.
והקול דמנעולא, פעולה א' דקו האמצעי, שהוא עיקר הכוח הממעט קו השמאל, מכריז ואומר, היכנסו והתאספו למקומכם, לאותם הדבוקים בקו שמאל, ורוצים להמשיך מג"ר דשמאל. שאומר להם הקול הזה דמנעולא, שיתאספו וישובו למקומם, כי אם רץ ליבך שוב לאחור.
כי עתה נפתחה השמירה של הנוקבא, המלכות. עד חצות לא הייתה שמירה לקו שמאל של המלכות, והיו הרשעים יכולים לינוק מקו שמאל. אבל עתה בחצות, שכבר שולט קו האמצעי, וגילה המנעולא, הממעט קו השמאל וסותם אותו, יש שמירה, שלא יוכלו עוד הרשעים לינוק מהשמאל שבמלכות.
הקב"ה, קו האמצעי, נכנס לטייל בגן, המלכות, שהוא מגלה הקול של המנעולא. ועבר הקול ההוא והשתתק. כלומר, אחרי שהשמיע הכרוז, והכול ראו שנסתם קו השמאל, אז השתתק, נגנז, כדי שיוכל לשלוט הקול שמצד צפון, שהוא פעולה ב' שבמסך דחיריק, הבא ממלכות הממותקת בבינה, מפתחא, כדי שיוכל לחזור ולהמשיך ו"ק דג"ר דקו שמאל. ולולא השתתק הקול דמנעולא, לא היה יכול לשלוט הקול דמפתחא, ולא הייתה אפשרות להמשיך בחינת ג"ר לגמרי.
41/1. חזרו רבי אחא ורבי חייא לבית, ואמרו, הנה ודאי עת רצון, התעוררות כנ"י להתחבר במלך הקדוש, ז"א, קו אמצעי. שלא התחברה כנ"י בהקב"ה אלא מתוך שירה, מתוך השבח שלה אליו.
מטרם נקודת החצות, שאז זמן שליטת השמאל, נבחנה הארתו לבחינת חיצוניות. שנאמר, שעוד מטרם שיצאו לחוץ, מטרם שקיבלו הארה חיצוניות משמאל, כבר ראו איך כוכב אחד היה מכה שלוש פעמים בכוכב אחר, וסתם אורו. כלומר, שהגיעה נקודת החצות והאיר קו האמצעי, בב' פעולותיו, וייחד השמאל עם הימין. ואז נחשבה הארתם לפנימיות.
ורבי אחא ורבי חייא לא יצאו לחוץ, לקבל הארה מקו שמאל, אלא חזרו לפנימיות, לבית. כי כבר התייחדו ימין ושמאל ע"י קו האמצעי, שהארתם נבחנה לפנימיות.
ונאמר, לא התחברה כנ"י בהקב"ה אלא מתוך שירה, מתוך השבח שלה אליו. כי בשעת שליטת השמאל שבמלכות, טרם נקודת חצות לילה, המלכות, שעיקר בניינה הוא מקו שמאל, אע"פ שהיא חושך בלי החסדים דקו האמצעי, מ"מ היא מרוחקת מהת"ת, שהוא קו האמצעי, הנוטה לחסדים ולימין. כמו קו השמאל מטרם הכרעת קו האמצעי.
ובחצות לילה, כשבא הקב"ה וייחד השמאל עם הימין בב' פעולותיו, אז הכירה המלכות בשבחו של הקב"ה, קו האמצעי, מחמת שלמות הייחוד של ימין ושמאל. ואז התחברה עם הקב"ה.
41/2. עד שמגיע הבוקר, והמלך מושיט לה חוט של חסד, שאז מתלבשת החכמה שבה בחסד, ונשלמת. כמ"ש, ויוֹשֶׁט המלך לאסתר את שרביט הזהב אשר בידו. שהמלך, הוא ז"א, ואסתר, היא המלכות, ושרביט הזהב, הוא חוט של חסד, שעם התלבשות החכמה שבמלכות בו, נקרא שרביט של זהב. ולא לה לבדה מושיט המלך שרביט של זהב, אלא לה ולכל אלו שמתחברים בה.