אותו ואת בנו

71. ושור או שה, אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד. אותו ואת בנו, פירושו אותה ואת בנה, ולא אותו ואת בנו. כי דרכה של אם לדעת את בנה, ובנה הולך אחריה. ואינו הולך אחר אביו, ואין אנו יודעים מיהו אביו.

72. אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד. לא מחמת עוגמת הנפש של הבהמה. כי א"כ נשחט זה בבית אחד, וזה בבית אחר. או זה עתה, וזה אח"כ. אלא ביום אחד ממש אוסר הכתוב.

73. כי יפה תענית לַחֲלום רע, כאש לנְעוֹרֶת. כלומר שנפטר ממנו. ועיקר התענית באותו יום ולא ביום אחר, משום שאין לך יום למטה, שאין שולט עליו יום אחר עליון. וכשהוא שורה בתענית חלום, היום אינו עובר עד שמתבטלת אותה הגזרה. ואם דוחה את התענית ליום אחר, זו כבר שליטה של יום אחר, ואין יום אחד נכנס ביום אחר. גם אין לך יום, שלא התמנה עליו יום עליון למעלה. וצריך האדם להישמר, שלא יעשה פגם באיזה יום, שלא יישאר פגום כלפי שאר הימים האחרים.

74. במעשה שלמטה מעורר מעשה למעלה. אם אדם עושה מעשה למטה כראוי, מתעורר כך גם הכוח שלמעלה. עשה אדם חסד בעולם, מתעורר חסד למעלה, ושורה ביום ההוא, ומתעטר בו בשבילו. ואם נוהג אדם ברחמים למטה, מעורר רחמים על אותו יום, והוא מתעטר ברחמים בשבילו. ואז היום ההוא עומד, להיות מגן עליו בשעה שיוצרך לו.

75. ובהיפוך מזה, אם עושה אדם מעשה של אכזריות, מעורר כך באותו יום, ופוגם את היום. ואח"כ עומד עליו אותו יום להתאכזר ולכלות אותו מהעולם. במידה זו שאדם מודד, מודדים לו.

76. אכזריות נמנעה מישראל יותר מכל שאר העמים, ולא ייראה מהם מעשה אכזריות בעולם. כי כמה בעלי עיניים עומדים על האדם לקטרג עליו במעשה ההוא. אשרי מי שמראה מעשה כשר למטה, כי במעשה תלוי הדבר לגמרי, לעורר כנגדו למעלה דבר אחר.