כי ציד בפיו

75. ויאהב יצחק את עשיו כי ציד בפיו. כתוב, איש יודע ציד איש שדה, וכתוב, הוא היה גיבור ציד, שהיה צד דעתן של הבריות ומטעה אותם למרוד בה'. איש שדה, כדי לגזול בני אדם ולהרוג אותם. ועשיו אמר, שהוא נמצא בשדה, כדי להתפלל. כמו יצחק, שכתוב, וייצא יצחק לשוח בשדה. וצד ורימה את יצחק בפיו. איש שדה, משום שחלק נחלתו אינו במקום יישוב, אלא במקום חרוב, במדבר, בשדה.

76. איך לא היה יודע יצחק כל מעשיו הרעים של עשיו, הרי השכינה הייתה עימו, והיה צריך לדעת זאת ברוח הקודש, כי אם לא הייתה עימו השכינה, איך היה יכול לברך את יעקב בשעה שבירך אותו? אלא ודאי השכינה הייתה שוכנת עימו תמיד, אבל השכינה לא הודיעה לו, כדי שיתברך יעקב שלא מדעתו, אלא מדעת הקב"ה. כי באותה שעה שבא יעקב לפני אביו, באה עימו השכינה, ואז ראה יצחק, בשִׂכלו, שהוא ראוי להתברך, ושהוא יתברך מדעת השכינה.

כי יעקב בחינת חסדים מכוסים, ונוטה תמיד אל קו הימין. ועשיו נמשך כולו מקו שמאל. ראשו היה נמשך מקו שמאל דקדושה, אלא גופו היה נמשך ממדרגות הטומאה. ולפיכך, אם היה יצחק יודע מעשיו הרעים של עשיו, היה מבטל אותו לגמרי, והיה מברך את יעקב במקומו.

ונמצא בזה, שהיה מקיים את הארת קו הימין בלבד, והיה מבטל את הארת קו השמאל. ורצונו של הקב"ה, שימשיך אל יעקב כל הארת השמאל, שהייתה ראויה אל עשיו, כי אז יהיה יעקב שלם מכל הצדדים.

ע"כ השכינה לא הודיעה לו מעשיו הרעים של עשיו, כדי שיתברך יעקב בלי כוונתו, כמ"ש, ולא הכירוֹ. כי חשב, שהוא מברך את עשיו, ומתוך כך המשיך ליעקב ברכת עשיו. כמ"ש, בא אחיך במרמה וייקח את ברכתך. אלא כמו שרצה הקב"ה, שיהיה שלם גם מהארת הקו שמאל. כי אז, מכוח שהתחברה עימו השכינה, הכיר יצחק, שהוא ראוי לברכת הארת השמאל, ויקבל הברכות מדעת השכינה. אשר הארת השכינה מקו השמאל היא, שז"א קו ימין והנוקבא קו שמאל.