ויָזֶד יעקב נזיד
77. איך לא רצה יעקב לתת לעשיו נזיד עדשים, עד שמכר לו הבכורה שלו? איך זה אפשרי שיעקב ירמה את עשיו?
78. הרי הכתוב, ויעקב איש תם, מעיד עליו שאינו יודע לרמות. וכתוב, תיתן אמת ליעקב. אלא עוד מקודם לכן היה עשיו שונא את הבכורה, והיה מבקש מיעקב, שייקח אותה אפילו בלי כסף. כמ"ש, ויאכל ויישת וַיָקָם וילך וייבֶז עשיו את הבכורה.
הבכורה, המוחין דאור החכמה, הנמשכים מהארת השמאל. ובהיות אור החכמה בלי לבוש החסדים, אין התחתונים יכולים לקבל אותו, וגורם להם דינים קשים.
ויבוא עשיו מן השדה והוא עייף. הנה אנוכי הולך למות ולמה זה לי בכורה. כי השדה הוא מקום הארת השמאל, שהמשיך שם את המוחין של הבכורה, ונעשה מחמתם עייף עד למיתה, מטעם היותם בלי חסדים.
נזיד עדשים הוא המוחין, הנמשכים מקו אמצעי, יעקב, שהם אור החכמה המלובש בחסדים, ומאירים בכל השלמות. אלא שהם חסרים הג"ר דג"ר, הבכורה. כי מחמת המשכת קו אמצעי על מסך דחיריק, כדי להלביש החכמה בחסדים, מתמעטות הג"ר דג"ר מהמוחין.
ויבוא עשיו מן השדה והוא עייף, מחמת שהמשיך שם המוחין של הבכורה, החסרים לבוש החסדים. ונעשה עייף עד למיתה, שזה היה עוד מקודם שבא אל יעקב, לבקש ממנו את נזיד העדשים, מפני הדינים הקשים, שנמשכו אליו על ידיהם. ונמצא, שלא בשביל נזיד העדשים מסר לו את הבכורה, אלא בשביל פחד המיתה.
ואחר שכבר ביזה את הבכורה, ורצה שייקח אותה אפילו בלי כסף, אז החיה אותו יעקב בנזיד עדשים, ורצה ממנו שיישבע לו על מכירת הבכורה, כדי להכניע את השמאל פעם ולתמיד תחת הימין.
79. ויזד יעקב נזיד. בשביל אבלות של אברהם. שאותו יום מת אברהם. ובישל יעקב עדשים, שהם עגולים ואין להם פה. הרומז על האבלים, שאין להם פה. אבל האם לא היה צריך לומר, ויזד יצחק נזיד, כי הוא היה אבל ולא יעקב? משום שיעקב היה יודע השורש של עשיו באותו הצד שהתדבק בו, וע"כ עשה תבשילים אדומים, משום שתבשיל זה שובר כוחו של דם האדום, ויוכל לשבור בהם כוחו של עשיו, שהוא דם האדום, כמ"ש, וייצא הראשון אדמוני.
פה הוא ג"ר, כמ"ש, כי ציד בפיו. אבל נזיד העדשים אין להם פה, כי חסרים בחינת הג"ר. ועכ"ז היו אדומים, כי גוון אדום רומז לבינה, קו שמאל, הנמשך ממנה. שמשם ינק עשיו המוחין של הבכורה.
אם לא היו אדומים, לא היה מקבל אותם עשיו, כי אינו יכול לקבל, אלא מהארת השמאל, גוון אדום. ואז לא היה יכול להכניע אותו. אבל משום שהיו אדומים, מבחינת חכמה מהארת השמאל, אע"פ שהיו רק בחינת ו"ק דג"ר, קיבל אותם עשיו. וע"י קבלתו ביזה את הבכורה, ונכנע תחת יעקב.
80. ובשביל אותו התבשיל מכר עשיו את עצמו לעבד, ומכר את בכורתו ליעקב. ובאותה שעה ידע יעקב, שבשביל שעיר אחד שיקריבו ישראל ביוה"כ, למדרגתו, לעזאזל אל המדבר, שהוא ס"מ, שרו של עשיו, הוא יתהפך לעבד לבניו, שייעשה סנגור להם, ולא יקטרג עליהם. ובשביל אותה מדרגת חכמה של עשיו, הלך יעקב עם עשיו בכל מקום בחכמה. וע"כ לא יכול עשיו לשלוט ונכנע. ויעקב לא נטמא בו, והוא יגן עליו.
82. כן היה צריך להיות גם בלבן, משום שהוא היה מכשף. לפיכך נהג יעקב גם עימו ברמאות. ואע"פ שיעקב היה איש תם ושלם, היה הולך ברחמים, עם מי שהיה צריך ללכת ברחמים, והיה הולך בדין קשה ובמרמה, עם מי שהיה צריך. משום ששני חלקים היו בו, חסד ודין. כי יעקב הוא עמוד אמצעי, הכולל שני הקווים חו"ג. עליו כתוב, עם חסיד תתחסד ועם עיקש תתפתל, בדין הקשה.