שבעה מדורי גיהינום

192. שבעה שמות ליצה"ר: רע, טמא, שטן, שונא, אבן מכשול, ערל, וצפוני. ושבעה שמות לגיהינום: בור, שחת, דוּמה, טיט היָוֵון, שְׁאול, צַלמוות, וארץ תחתית. שבעה פתחים יש לגיהינום כנגד שבעה שמות שיש לו. שבעה מדורים הם בגיהינום זה על זה, וכל המדורים נועדים לרשעים להיות נידונים שם. גופם כָּלֶה בקבר. ונשמתם נשרפת, והאש אוכלת אותם.

193. המדור הראשון, בור, המדור העליון, ושם כמה כיתות של מלאכי חבלה, כעין הבור אשר אין בו מים, אבל נחשים ועקרבים יש בו. כך המדור הזה נקרא בור, יש בו כמה כיתות של מלאכי חבלה, כעין נחשים השְׂרפים אשר אין להם לחש.

194. שלושה ממונים שולטים בגיהינום מתחת ידי דוּמה: משחית, אף, חֵמה. וכל האחרים ממונים תחתיהם. וכל אותם הממונים רצים ושבים, ודנים בהם נפשותיהם של רשעים.

195. וכל אותם הכיתות של מלאכי חבלה, כולם מרעישים הגיהינום, ונשמע קולם ברקיע. וקול הרשעים בגיהינום צועקים, ואין מרחם עליהם.

196. ועל כל אלו שלושת הממונים עם שאר כיתות של מלאכי חבלה שמרעישים גיהינום, כתוב עליהם, קול שאון מעיר קול מהיכל, קול ה' מְשלם גמול לאויביו.

197. כנגד ג' משחיתים אלו, ששולטים כל ימי השבוע, מִזמן תפילת ערבית, כל הלילה, דנים לאותם אשר היה במַחְשָׁך מעשיהם, ומהרהרים הרהורים על משכבותם. ועליהם כתוב, והיה במחשך מעשיהם. הוֹי חושבֵי אוֶון ופועלי רָע על משכבותם.

וכיוון שהתחילו, גומרים ביום על כולם, אבל התחלת הדין ברשעים בגיהינום, הוא משיחשך הלילה. ועל זה נקראים לילות. כמ"ש, מפַּחד בלילות, מפחדה של גיהינום.

198. ולפיכך תיקנו בתפילת ערבית, כל ימי השבוע, והוא רחום יכפר עוון. על כי מאותה שעה שתחשך, דנים את הרשעים בגיהינום, ע"י המשחיתים, שהם משחית, אף וחֵמה.

199. ולפיכך תיקנו לומר, והוא רחום, בימי החול ולא בשבת. שכיוון שנכנס שבת, מסתלק הדין מהעולם, והרשעים בגיהינום יש להם מנוחה, ומלאכי חבלה אינם שולטים עליהם משעה שקידש היום.

200. וע"כ אין אומרים בערב שבת, והוא רחום, שלא יתעוררו מלאכי חבלה. ולפיכך הוא אסור מפני כבודו של מלך, המגן על הרשעים בשבת, להורות שכבר הסתלק הדין מהעולם, וכבר אין רשות למחבלים לחבל.

201. בדומה לשומר, שהיה מכה הרשעים, בא המלך להגן עליהם ושׂם אותם לפניו. כיוון שעומד לפני המלך, אם יפחיד מי מהם במכות, האין הוא ביזיון המלך? כך שבת הוא המלך, שלקח כל הרשעים שבגיהינום לפניו, ומגן עליהם, וכל השומרים בעלי הדין עוברים לפני המלך, מי שלוקח רצועה לפני המלך ומפחיד אותם, האין זה ביזיון המלך? והוא הדין, שבשבת אין אומרים, שומר עמו ישראל לעד.

202. במדור הזה דנים אותם שקוטפים מַלוח עלי שיח, המפסיקים דברים שניתנו בלוחות, כלומר דברי תורה, עלי שיחה בטלה. ואותם שאינם נוהגים כבוד בתלמידי חכמים. ואין דנים במקום הזה את המבזה תלמיד חכם, כי אותו דנים בטיט היָוֵון.

203. ובמדור הראשון מורידים ודנים המבזה תלמידי חכמים בליבו, אע"פ שכיבד אותם לפני אחרים. והמקלל חֵרש, וכיוצא בהם. והעובר מאחורי בית הכנסת, בשעה שהציבור מתפללים. והמספר שבח חברו בפני מי ששונאים אותו, לרעה. וכל אלו, וכיוצא בהם, נידונים במדור הראשון.

204. המדור השני, נקרא שחת. והוא אש ירוקה. ואין שם כי אם חושך, ואין שם רחמים כלל. ושם דנים כל המסַפרים אחרי מיטתם של תלמידי חכמים. והמלבין פני חברו ברבים. ואפילו בהלכה, שלא ללמוד ממנו. והמתגאה שלא לשם שמיים. והמתכבד בקלון של חברו.

והיודע בחבֵרו שייכשל בדברים או בהלכה אחת, והם בעיר אחת, ואינו מודיע לו קודם שייכשל, וישמח הוא או אחרים. ומי שיש לו בית כנסת בעירו ואינו נכנס בו להתפלל. ומי שאינו נוח לחבֵרו בהלכה.

והאוכל מסעודה שאינה מספיקה לבעליה. והמגביה ידו על חברו, אע"פ שלא היכה אותו. ומי שמקלל בשׂחוק לחברו, בעניין שיגיע לו בושת. כל אלו נידונים שם במדור זה, וכל כיוצא בהם.

205. המדור השלישי, נקרא דוּמה. ושם נידונים כל אותם גסי הרוח, המתגאים בליבם בהלכה לפני העם, שלא לשם שמיים. והמספרים לשון הרע. והגַס ליבו בהוראה. והדן את חברו לכף חובה. והמלווה לחברו בריבית. והמגלה פנים בתורה שלא כהלכה. ומי שאינו עונה אמן אחר המברך.

ומי שעושה תפילתו פיסקֵי פיסקֵי. כגון המספר בתפילתו, וחוזר ואומר דבר אחר, וחוזר ומפסיק, והוא נקרא פיסקי פיסקי. והמתלוצץ על חברו, ועל הזקן ששכח תלמודו. והרואה דבר ערווה בחברו ואינו מודיע לו בינו לבינו. כל אלה נידונים שם, וכל כיוצא בהם.

206. המדור הרביעי, נקרא טיט היָוֵון. ושם נידונים כל אותם גסי הרוח. וכל אותם העונים עזוֹת לעניים ולמדוכאים. והרואה לעני בדוחק ואינו מלווה לו, עד שמבקש ממנו הנאתו. וכל אותם היודעים עדוּת לעני ואינם מודיעים.

והעושק שכר שכיר. והמוציא זרע לבטלה. והבא על גויה ונידה. והממשכן לעני ואינו מחזיר לו מַשכּוֹנותיו כשאין לו דבר אחר. והמטֶה משפט. והלוקח שוחד. כולם נידונים במדור הזה.

207. המדור החמישי, נקרא שאוֹל. ושם נידונים המינים, והמוֹסְרים, והאפיקורסים, והכופרים בתורה, והכופרים בתחיית המתים. על אלה כתוב, כָּלָה ענן וילך, כן יורד שאוֹל לא יעלה. ועל שאר החוטאים כתוב, ה' ממית ומְחייה, מוריד שאוֹל ויעַל.

208. המדור השישי, נקרא צלמוות. ושם נידונים כל אותם ששכבו עם אימותיהם, ונידה.

המדור השביעי, נקרא ארץ תחתית, והיורד לשם, שוב אינו עולה. ועליהם כתוב, ועַסותֶם רשעים.

209. וכל אלו המדורים, אש אוֹכְלה דולקת לילה ויום לנפשותיהם של רשעים. יש מי שנקרא רשע, ונידון בגיהינום י"ב (12) חודש. רשע גמור שאין לו הרהור תשובה, אין לו תקנה, ונידון לעולם בגיהינום. חכמים אמרו, רשע נידון בגיהינום שישה חודשים. רשע גמור, י"ב חודש.

והדברים האלה אמורים כשהרהרו לעשות תשובה, ומתו. אבל אם לא הרהרו לעשות תשובה, ולא עשו תשובה, עליהם כתוב הפסוק, ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי.