78. שבועה נשבע הקב"ה שאינו חפץ במיתתם של רשעים, כמ"ש, חי אני נאום ה' אלקים, אם אחפוץ בְּמות הרָשע, כי אם בשוב רשע מדרכו וְחָיָה. וְחָיָה בשני עולמות, העוה"ז והעוה"ב.
79. אשרי הבנים, שאומרים להם כך, והָשיבוּ וִחְיוּ. שובו שובו מדרכיכם הרעים ולמה תמותו בית ישראל. כי הוא אינו חפץ במיתתם של רשעים, אלא שיחזרו בתשובה למען יחיו.
80. כתוב, ועיני רשעים תִכלינה ומנוס אבד מִנְהֶם ותקוותם מפח נפש. הדבר דומה לכת ליסטים, שהיו שודדים בהרים, שמע המלך ושלח עליהם גֵיסותיו, ותפס אותם והניח אותם במגדל גבוה. והיו בהם פיקחים, חפרו חפירה אחת במגדל, ויצאו וברחו להם. טיפש אחד היה ביניהם, וראה את החפירה, ולא רצה לנוס להימלט.
81. למחרת בא המלך לראות את המגדל, ואת הליסטים, ראה את החפירה שעשו ונסו ונמלטו. אמר לזה, שוטה, חבריך ברחו בזו החפירה ונמלטו מִדיני, מה אני יכול לעשות עוד להם. אבל אתה שראית את החפירה בעיניך, ולא רצית להימלט, ינקרו עיניך, ואח"כ יתלו אותך על עץ.
82. כך הליסטים, אלו הרשעים ההולכים בְּמַחֲשַׁכים. הרשעים הפיקחים, מה הם עושים? אמרו, חטאנו למלך, לאן נימלט מדינו. אבל נפתח דרך התשובה, ונבקש רחמים, ונברח ונימלט, וכך עשו. הטיפשים מה הם עושים? רואים דרך התשובה פתוח לפניהם, שפתחו האחרים ונמלטו מדין שמיים, והם אינם רוצים להימלט.
83. אמר להם הקב"ה, שוטים, אחיכם ברחו ונמלטו, באותה דרך של תשובה שפתחו, מה אני יכול לעשות עוד להם. אבל אתם עיניכם שראו החפירה, דרך התשובה פתוחה לפניכם, ולא רציתם להיכנס בתוכה ולנוס ולהימלט. כתוב בכם, ועיני רשעים תכלינה, שראו הדרך פתוח. ומנוס אבד מִנהם, שלא רצו לנוס ולהימלט. ותקוותם מפח נפש, לעוה"ב.
84. כך דור המבול, ראו את נוח עושה התיבה, ומַתרה בהם בכל יום, וראו אותו נכנס לתיבה, ולא רצו לשוב. אמר הקב"ה, ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם, שלא רצו לשוב ולנוס מדיני, ותקוותם מפח נפש, שלא יקומו ליום הדין, כמ"ש, הרפאים יחוֹלָלו מתחת מים ושוכניהם.