יציאת רבי שמעון מהמערה

185. רבי פינחס היה מצוי לפני רבי רחוּמַאי, בשפת הים של כנרת. ואדם גדול ושְׂבע ימים היה רבי רחומאי, ועיניו כָּהו מראות. אמר לרבי פינחס, שמעתי בוודאי, שיוחאי חברנו, יש לו מרגלית, אבן טובה, בן. והסתכלתי באור המרגלית ההיא, שהוא יוצא כהארת השמש מנרתיקה, ומאיר את כל העולם.

ביאור הדברים. המלכות בכל תיקוניה, נקראת אבן טוב, ונקראת מרגלית. ואמר, שיוחאי חברנו, יש לו מרגלית, אבן טובה, בן. שכבר זכה במלכות, בכל תיקוניה וקישוטיה. והסתכל ברוח הקודש, באור של המרגלית, שהיא מאירה כאור השמש, ביציאתה מנרתיקה, שהוא תיקון העתיד של המלכות, שתהיה אור הלבנה כאור החמה, שאז היא מאירה כל העולם כולו.

והנה, אחר שאור המלכות נעשה לאור החמה, ועלה עד השמיים שִׂיאה, הנה האירה מהשמיים עד לארץ, בעמוד אחד של אור, לכל העולם כולו. והיה מאיר והולך, עד שהספיק רבי שמעון לתקן כיסא דעתיק יומין כראוי.

והרמז הוא, שכבר זכה לשני הגילויים שבגמה"ת, שהם:

א. ששת הפסוקים, מהפסוק, השמיים מספרים, ועד הפסוק, תורת ה' תמימה,

ב. וששת השמות הכתובים, מהפסוק, ואין נסתר מחמתו, עד סוף המזמור.

כי הנאמר, האור עומד מן השמיים עד הארץ, ומאיר כל העולם, רומז על ששת הפסוקים. ועד שיבוא עתיק יומין, ויישב על הכיסא כראוי, רומז על ששת השמות.

186. ואותו האור עומד מן השמיים עד הארץ, ומאיר כל העולם, עד שיבוא עתיק יומין, הכתר, ויישב על הכיסא כראוי. כלומר, עד גמה"ת. ואותו האור כלול כולו בביתך, כלומר בבִתו. כי בתו של רבי פינחס, הייתה אשת רבי שמעון בן יוחאי. ומהאור שנכלל בביתך, יוצא אור דק וקטן, שהוא בן בתו, רבי אלעזר. ויוצא לחוץ, ומאיר את כל העולם. אשרי חלקך. צא בני, צא. לך אחרי אותה המרגלית, המאירה את העולם. כי השעה עומדת לך.

פירוש. כי בתו של רבי פינחס בן יאיר, הייתה אשתו של רבי שמעון. ונמצא, רבי שמעון כלול בביתו של רבי פינחס בן יאיר. הכוונה היא על רבי אלעזר, שיצא מהאור שנכלל בבית רבי פינחס בן יאיר, שהאור הוא רבי שמעון ואשתו, ורבי אלעזר יצא והאיר כל העולם כולו.

187. יצא מלפניו, ועמד להיכנס באונייה. והיו עימו שני אנשים. ראה שתי ציפורים, שהיו באות ועפות על הים. הרים קולו ואמר, ציפורים ציפורים, הרי אתן מעופפות על הים. הראיתם את המקום, שבן יוחאי שם? חיכה מעט. אמר, ציפורים ציפורים, לכו והשיבו לי. עפו והלכו. נכנסו בים והלכו להן.

פירוש. כי רבי שמעון ברח מפני המלכות, שציוותה להורגו. והסתתר הוא ובנו במערה אחת, ולא ידעו איפה הוא. וע"כ יצא רבי פינחס בן יאיר לבקשו באיי הים.

188. מטרם שיצא לאונייה, והנה באו הציפורים. ובפיה של אחת מהן מכתב אחד. וכתוב בתוכו, אשר רבי שמעון יצא מהמערה עם רבי אלעזר בנו. הלך רבי פינחס אליו. ומצא אותו שהשתנה, וגופו מלא נקבים ופצעים, מרוב הישיבה במערה. בכה עליו, ואמר, אוי שראיתיך בכך.

אמר לו רבי שמעון, אשרי חלקי, שראית אותי בכך. כי אם לא ראית אותי בכך, לא הייתי כך. פתח רבי שמעון במצוות התורה ואמר, מצוות התורה, שנתן הקב"ה לישראל, כתובות כולן בתורה בדרך כלל.

פירוש. כי מרוב שנים שישב במערה, היה מוכרח לשבת שם בתוך החול, כדי לכסות עירומו ולעסוק בתורה. מחמת זה נוקב ונפצע בשרו.

בכה עליו רבי פינחס ואמר, אוי לי, שראיתיך בכך. ענה לו רבי שמעון, אשרי חלקי, אשר ראיתני בכך. שאלמלא לא ראיתני בכך, לא הייתי בכך. כלומר, שלא הייתי זוכה לגילוי סודות התורה. כי כל רוממות חכמתו הגדולה, זכה באותם י"ג (13) שנים, שהיה מוסתר במערה.

פתח רבי שמעון ואמר, כל המצוות שבתורה, שנתן הקב"ה לישראל, הן כתובות כולן בדרך כלל, בפסוק, בראשית ברא אלקים, עד המאמר, ויהי אור. כמו שביאר הזוהר הפסוק בראשית ברא אלקים, שהיא מצוות היראה ועונשה. ובה כלולות כל המצוות שבתורה.