מאמר במקום הקדמה
שכל הפועל
הדבקות האמיתית היא בחינת ידיעה
לא כצורנו צורם
אהי' שלחני אליכם
תנועה גשמית ותנועה רוחנית
תיקון כלל ופרט
חטא אדה"ר - חטא שאול המלך
אמונה אומן
צדיק מושל יראת אלקים
וכאור בוקר יזרח שמש
התהפכות הצורות
נעימות השירים והנגינה
סיתומים
המפורסם והמושכל
נחמה העתידה
חינוך הבנים
מזון גשמי ומזון רוחני
סוד מצוה דמגני
חילוק מעוה"ז לעולם שלאחר התחיה
קנאה
דומם דקדושה
אך בצלם יתהלך איש
אך טוב וחסד
מפלת הגאים - ירושת השפלים
ספירות
צמצום א' - 1
צמצום א' - 2
שלש מראות בצמצום
עניין שני הקצים
סוד הצמצום
דבר הצמצום
סוד הציץ
סבת הצמצום
חלל פנוי
ולדבקה בו
תיקון המנצפ"ך
סוד "ונוגה כאור תהיה"
שבע חומות
סדר התיקון
תענוג הקבוע, ועבדות המעולה
ממשלה
והחוט המשולש לא במהרה יינתק
עליונים למעלה ותחתונים למטה
ענין בת צור
תיקון השמאל
אצילות נשמה
גבהות הלב
גדול הנהנה מיגיעו
השפעה ותענוג
אני הוי' לא שניתי
פעולות האדם ותחבולותיו. ציור אחד יוצא מכל המעשים
אחדות הפעולות
הדבר שהיה בכלל
ומבשרי אחזה
התאחדות המעשים למעשה אחד
התאחדות הנבראים
ענין קטנות ב'
ברוך שם כבוד
שמירת התורה תלויה בארץ
קב"ה וישראל חד הוא
אם בארזים נפלה שלהבת
ששים רבוא נשמות
גמר התיקון
סוד שמותיו ית'
גאוה, רצון בחירי ומחוייב
אליהו ואלישע
מי הקדמני
סוד הנבואה
סגולות התורה
מה שנוהג בגשמיות נוהג ברוחניות
סגולת השינה
חותמו של הקב"ה אמת
שבח הנוסף על סוד השלימות
ענין זקנה
כח הנשמה
זכוך הגוף
מערכות הטבע
ענין פרס
תולדות גשמיים ותולדות רוחניים
שכל ומושכל
דע את אלקי אביך ועבדהו
עבודה באהבה
צדיק אוכל לשובע נפשו
הרה וילדת יחדו
זמן ומקום
ענין צורה רוחנית
חסרון ושלימות
חיצוניות ופנימיות-1
בן ועבד
השלימות-1
לימוד התורה הק'
כל שזכה שהקב"ה משפיע לו חב"ד
אם הוי' לא יבנה בית
רם הוי ושפל יראה
רזא דכלים ריקים
ג' עלמין אית ליה לקב"ה
ענין חיצוניות ופנימיות - 2
אין בין תענוג לשמחה
חכמת הרגש התענוג
מסירות נפש
באה שבת באה מנוחה
מעלת השבת
ענין אשת חיל
ביאור המדרש ויכל אלקים
מאמר השבת
ושמרתם את השבת
ב' שבתות
לכולם נתת בן זוג
שבת ושמיטה
ערך התנועה - והמנוחה
ושמרו בני ישראל את השבת
השלימות - 2
פלאי פלאות ג' בחינות
מציאות העבודה
כל שיש לו מציאות יש לו אמת
ענין עקרת בית הנפש הוא עקרת הבית
הבונה בית למלכו
יסוד אמא א-ל שד"י
מצה למצוה
ה' ספירות
הויות
אדם הראשון נולד מהול
קשת
מילה - פריעה - אטיפא דמא
קבלת התפילה
שינוי מקום ושינוי העתים
הוי' שפתי תפתח
בדחילו ורחימו
עיון תפילה
תקון הבושה "מאין באת"
רחמים
מזמור לאסף
ארבעה אין הדעת סובלתן
רחמנא ליבא בעי
פגימת עינים
ב' יראות
הללו בוכין והללו בוכין
כל המצטער עם הצבור
הויכוח שבין כ"י להשי"ת
הכל בידי שמים
תיקון הנשמות
גילוי היחוד
היתרון שבהשבה
שני הדרכים שבהם העולם מתנהג
גילוי פנים
ספריית כתבי מקובליםchevron_left
בעל הסולם/פרי חכם - שיחות
chevron_left
תענוג הקבוע, ועבדות המעולה
 

תענוג הקבוע, ועבדות המעולה

כל התכלית אשר מוכן לעולם אחר כל המעשים, הרי התענוג מחוייב להתלוות עמו, היות שבעולם מושג התענוג, ע"כ הוא חלק מן היחוד האמיתי, כי אין לך נותן מה שאין לו, ואם כן בהשבת הענפים לשורשם מתיחד בהם התענוג.

צריכים להבין, שאין כל השארה לנצחיות, זולת לשכליים בלבד, ואם כן מין התענוג, הוא גם מנושא השכליים, ולפי זה לא יפה דימו המחברים, עניין תענוג השכלי, לתענוג של הסרת הספיקות, שזה אינו, מפני שתענוג הזה מתעצם בתחילתו יותר מאשר לאחריו, שאין זה מגדר הנצחי, שאינו משתנה כלל מהזמן.

אלא אפשר לדמות, לאדם שעומד ומשמש לפני אורחים הגונים, מהנה ומענג אותם, הגם שאותו האדם לא ירגיש דבר, זולת שרואה שאחרים נהנים על ידו, מכל מקום עולה תענוגו על כל התענוגים שמקבלים קרואיו ומזומניו, ומתעלה כפי שיעור קבלת תענוגם, שזהו גם תענוג שכלי, והוא למעלה מהשכל, מפני שהוא באמת תענוג רצוני ושורשי, עד שאין השכל מגיע אליו, כי אין חשבון וטעם ברצון כנודע.

זהו הדמיון האמיתי לתענוג הקבוע לנצחיות, דהיינו, שירגישו הנשמות גודל השעשועים שבוראם משתעשע עמהם, שהם יתענגו מאד מאותו ההרגש, ודו"ק.

בזה נבין שנצח והוד נקראים רגלים, כי הגם שעיקר הקומה מסומך על ידם בסוד, (משלי לא יט) "וכפיה תמכו פלך". מכל מקום, עדיין חסר השלימות, והמה מלשון אומנים, בסוד, (הושע יא ג) "תרגלתי לאפרים". אבל עיקר הוא המוחין הפנימיים, דהיינו, למעלה מהמדות, בחינת שקיו דאילנא, וסבת כל הסבות. ולכן עובדי הוי', שיניקתם ממקום הזה, ועובדים דוקא בבחינה זו, הם המה מתקנים כל ענפי הבריאה בבחינה זו. כי דוקא על המוחין הולך וסובב כל הבריאה המאוימה וארוכה הזאת.

כיון שֶשֵכֶל העולם הוא אחד שמתחלק בין נשואים מרובים, נמצא, אם שנים מתלבשים (חושבים) בֶשֵכֶל אחד, הם יחשבו בנושא אחד, ואם יש ביניהם איזה הכר, הוא דוקא בגודל וקוטן, וטבע העולם שהקטן נכנע לגדול, אם כן, אותם השוטים, שחושבים ממש אותה המחשבה של החכמים, בנושא אחד עם החכמים יחשבו, ומבלי רצונם נכנעים ומתאחדים עם החכמים, כטבע הבריאה, שבדרך הזה הולך ונתקן העולם כולו. בזה תבין, שאין השלימות בהתרת ספיקות, כי זה לא יצוייר אלא במקרה, אבל לא ללכת תמיד ולהיות קובע עבודות במין הזה.

אבל בהנ"ל ניחא, כי עיקר החפץ, הוא להיות הולך ומשמש לפני בוראו, שלנצחיות תהיה הרגשה זו קבועה לתענוג, ואם כן עיקר השימוש המעולה, שייך דוקא לשלימים כנ"ל, שבזה … וחושבים מחשבות פשוטות אמיתיות, ומתקנים כל בני העולם, אם כן עיקר התאמצות שלהם הוא להיות באותן המחשבות, אשר מגיע על ידם תענוג גדול לבורא יתברך שמו, שמשלימים מעשיו יתברך.