בעניין המדרש (ילק"ש משלי פ"ה תתקלז, דברים פ"ז תתמו) "משל למלך שהיה לו פרדס והכניס בה פועלים, ולא גלה להם שכר נטיעותיו, שאילו גלה להם רואין איזה נטיעה שכרה הרבה ונוטעין אותה נמצאת מלאכת הפרדס מקצתה בטלה ומקצתה קיימת, כך לא גלה הקב"ה שכר של מצות. [שאילו גלה נמצא המצות מקצתן קיימות ומקצתן בטלות"]
לפיכך לא גלה הקדוש ברוך הוא שכר המצוות, משל למלך שאמר לעבדיו לקטו לי את כרמי וכו', לערב באו לשכרן, לזה שהיה עושה בתאנים נתן לו ב' זהובים, בענבים ג', בזתים ד', והיו מתרעמים למה לא אמרת לנו ששכר הזתים ד', והייתי עושה בזתים, אמר להם, אם כן היו כלכם עושים בזתים, ולא היה מלאכתי נגמרת. ולפי זה יש לדקדק, על בחינת הרגש השלימות שיהיה לעתיד, כי עדיין יהיה נמצא תרעומות בלב המרויחים פחות.
ואמתיקו במשל, כפי הראות אשר האב העושה שליטתו על בניו בכח גדול, המה מכבדים אתו ונמשכים אחר הנהגתו בלי שום הרהורים ותרעומות, על כן מלאים אהבה לו, כי מתבטלים אליו, וכל דבריו כחוקים אצלם נמנע ההרהור אחריהם.
אבל האב העושה שליטתו על בניו בכח חלש, אינו מכובד בעיני בני ביתו כל כך, לכן אינם נמשכים בתמימות אחר הנהגתו, ומלאים הרהורים ותרעומות במדת הנהגתו, כי אינם מתבטלים אליו, ושוקלים את דבריו בפלס שכלם, וזה לא ימלט את אחינו בני ישראל מהרהורים, על הטבתו לאחיו יותר משלו וכדומה, ולכן אינם בשלימות האהבה אצלו.
מזה אפשר לשפוט, כי בהתגלות השלימות, מובן שיהיה מושג גם כח הבורא וממשלתו התקיפה, אם כן יהיה התבטלות כל הכחות אליו, במדה שאין שיעור, אם כן לא יצוייר במצב זה כל הרהור ותרעומות, וכשתדקדק תראה, שאין אדם מתרעם אחר כח, שלא יצוייר שום אפשרות להתחפש ממנו, כמו שאין אדם חומד דבר שאי אפשר בשום צד להשיגו.
וזה שנאמר, (ישעיה ב יא,יז) "ונשגב הוי' לבדו" וכו'. (זכריה יד ט) "והיה הוי' למלך על כל הארץ" וכו'. פירוש, שבעת התיקון, יתגלה גם ממשלתו האמיתית, וממילא לא יצוייר כל חסרון והרהור אחר ההנהגה מכל צד, ויהיה כל אחד שמח ושלו בחלקו בלי קנאה כלל.