50. באותו יום שהשתכלל בית המשכן, הקב"ה הקדים ושׁרה בו. מיד, כמ"ש, ויקרא אל משה, וידבר ה' אליו מאוהל מועד לאמור. וידבר ה' אליו, שהודיע לו, שעתידים ישראל לחטוא לפניו, ושימושכן אוהל מועד הזה בחטאיהם, ולא יתקיים בידיהם. כמ"ש, וידבר ה' אליו מאוהל מועד לאמור. אמר לו, שעתיד להיות ממושכן בחטאיהם של ישראל, ולא יתקיים בקיומו. אבל הרפואה לזה היא, כמ"ש, אדם כי יקריב מִכם קורבן לה'. הרי לך קורבנות, המגנים על הכול.
51. קורבן היה צריך להיקרא קירוב, ולמה נקרא קורבן? קורבן הוא התקרבות של הכתרים הקדושים, הספירות חג"ת נהי"מ, שמתקרבים כולם יחד ומתקשרים זה בזה, עד שנעשים כולם אחד בייחוד השלם, שייתקן השם הקדוש כראוי. שכתוב, קורבן לה', פירושו התקרבות, של אלו הכתרים הקדושים חג"ת נהי"מ, להוי"ה, רחמים, קו האמצעי, שייתקן השם הקדוש, ולייחד אותו כראוי, כדי שיימצאו רחמים בכל העולמות, והשם הקדוש יתעטר בעטרותיו, שיתבשם הכול.
52. וכל זה, הוא כדי שיתעוררו הרחמים ולא יתעורר הדין. ומשום זה, להוי"ה הוא, ולא לאלקים, כי הוי"ה מורה על רחמים ואלקים מורה על דין, כי צריכים רחמים ולא דין. אבל הרי כתוב, זבחֵי אלקים רוח נשבָּרָה. כתוב, זבחי אלקים, ולא כתוב, זבחי הוי"ה.
53. ודאי שלא כתוב קורבן אלקים, אלא זבחי אלקים. כי רק השחיטה נקראת ע"ש אלקים. וע"כ שחיטתם בצפון, כי הצפון רומז ע"ש אלקים, דין, כי זביחה היא אֶל השם אלקים, צד הגבורה, שיתבשם וישבור רוח הדין, וייחלש הדין, ויתגברו הרחמים על הדין. וע"כ כתוב, זבחי אלקים, לשבור הכוח של דין קשה. כמ"ש, רוח נשבָּרָה, שיהיה הרוח החזק של הדין נשבָּר, ולא יתגבר רוחו וכוחו.
והאדם צריך אז לעמוד על המזבח ברוח נשבר, ויתבייש ממעשיו, כדי שיהיה נשבר הרוח החזק הזה. והכול הוא כדי שהדין יתבשם, ויתגברו הרחמים על הדין.
54. אדם כי יקריב מִכם קורבן לה'. מהו מכם? הכתוב בא להוציא את אדה"ר, שהוא הקריב קורבן, כשברא הקב"ה את העולם. שלא הקריב מִבקר ומצאן, אלא כמו שלומדים, שור מַקְרין, בעל קרן אחת. אדם כי יקריב מכם, להוציא אדה"ר, שלא היה מכם.