מרכבת יחזקאל
312. רבי שמעון, רבי אלעזר ורבי אבא היו יושבים. אמר רבי אלעזר, אם טוב לפני אבי, יאמר דבר אחד במעשה מרכבה. אמר לו, והרי למדנו, ולא במרכבה ביחיד. אמר לו, האם דעתו של אבי, שאומר דבר שלמדתי ממנו? אמר רבי שמעון לרבי אבא, אתה לבדך תתקן השולחן, כלומר, שתִלמד בפני עצמך, ואלעזר יהיה עימי. יצא רבי אבא.
313. פתח רבי אלעזר ואמר, ויהי בשלושים שנה ברביעי בחמישה לחודש ואני בתוך הגולָה על נהר כְּבָר, נפתחו השמיים ואֶרְאה מראות אלקים. פסוק זה, לא נאמר מי אמר אותו. אם יחזקאל, הרי כתוב אחריו, היה היה דְבר ה' אל יחזקאל בן בוּזי הכוהן. ופסוק זה היה צריך לכתוב לפניו, כי הכתוב הזה מדבר ברשות שנתן לו הקב"ה לדבר דברי נבואה, ואח"כ היה צריך לכתוב, ויהי בשלושים שנה.
314. אלא יחזקאל אמר את הפסוק, וברשותו של הקב"ה אמר כל מה שאמר, וגילה כל מה שגילה. ופסוק זה ביארו החברים. אבל נבואה זו הייתה בזמן שהשכינה ירדה עם ישראל לגלות, והכבוד העליון, בינה, היה נוצץ לסתום ההסתכלות של אותו האור, שנקרא זוהר השכינה, שמאותו הזוהר היא ניזונה, והבינה סתמה אותו שלא יאיר.
והשכינה העליונה, בינה, הסתלקה מעל הבנים, ז"א ומלכות, שאינה מאירה להם. וניתנה רשות לשבעים שנים אחרות של מלכות בבל לשלוט. שהם שבעים שבמלכות דס"א, שהם כנגד שבעים שנים שבמלכות דקדושה, שהם שבע ספירות שלה, שכל אחת כלולה מעשר.
315. בתוך כך, ירדה אש מלמעלה, וסובבה אותם. והיו שומעים קול מחנות המלאכים שלמעלה מתוך האש.
316. ויהי בשלושים שנה ברביעי בחמישה לחודש. ברביעי, זהו דוד המלך, מלכות, הסומך הרביעי לכיסא העליון, עם אלו שלושת הסומכים העליונים, חג"ת, שהם שלושים שנה, שכל אחת מהשלוש כלולה מעשר. וסומך רביעי, מלכות, הוא עם חג"ת, בחיבור אחד.
ומשום שהוא עימהם בחיבור אחד בלי פירוד, כתוב, ברביעי. כי יש בחינה ב' במלכות, המחוברת ביסוד, ואז היא שביעית ולא רביעית.
בחמישה לחודש, אלו הם המדרגות שלמטה, חמש ספירות חג"ת נ"ה של המלכות בעת שהיא למטה, שביעית, שמחוברת ביסוד, שהם תיקון הלבנה, המלכות, להתחבר בהם. כי מתחברת בת"ת ברביעי, וכן מיתקנת תחת היסוד, בשביעי.
317. ולכל המדרגות האלו אין להן נחת ואור בעת שהשכינה העליונה, בינה, מסתלקת מעל הבנים, ז"א ומלכות. כי בזמן הגלות הסתלקה הבינה מזו"ן. ואז לבשו שמיים קַדרוּת ושׂק הושׂם כְּסוּתם, כמ"ש, אלביש שמיים קדרות ושק אָשִׂים כסותם. ואז כתוב, ואני בתוך הגולה, כי השכינה ירדה לגלות, והתגלה עליה כבוד העליון, שהוא בינה, לתמוך בה, והשמש חשך.
318. וכמו שבעת הזאת, בעת הגלות, אנו דורשים את הפסוק הזה בצער, כך בזמן אחר, בעת שהאור ההוא עומד להאיר, והכיסאות, בינה ומלכות, נשלמים באור זה מזה. כי הכיסא העליון הקדוש, בינה, מאיר אור באבות תחילה, בחג"ת, וכשהם מאירים מהאור העליון, הכול מאיר. שמשפיעים למלכות, והמלכות לכל העולמות. כמ"ש, ויהי בשלושים, שהן חג"ת, שכל אחת מהן כלולה מעשר. ויהי, פירושו מקודם לכן.
319. ויהי אור. לא כתוב, והיה אור, אלא ויהי אור. פירושו, אור שכבר היה. אף כאן, ויהי בשלושים שנה. לא כתוב, והיה, אלא ויהי, כי כבר היה. כמ"ש, על נהר כבר, על האור שכבר היה.
ברביעי, זהו דוד המלך. והוא עומד בארבעה עשר לחודש להאיר. שהלבנה המאירה בי"ד (14) בחודש, אז עוד אינה במילואה. והוא רביעי לאבות, המלכות שלאחר חג"ת. בחמישה, זהו שלמה המלך, הלבנה בט"ו (15) לחודש, המאירה במילואה, כי הוא משלים את הכיסא, המלכות, כמ"ש, ויישב שלמה על כיסא ה' למלך.
320. עד כאן האיר האור בכל השלמות, מכאן והלאה, אחר שלמה המלך, שהוא ט"ו בחודש, התחיל האור להתכסות, כמ"ש, ואני בתוך הגולה. ואני, מלכות, מתקרבת להיות חשוכה. בתוך הגולה, ולא כתוב בגולה, להורות שהייתה מתקרבת לגולה, שנחשכה והלכה עד שנחשכה כולה והאור התכסה. על דרך הלבנה, שמט"ו והלאה הולכת ונחשכת, עד שנחשכה כולה.
321. למה התכסה האור? על נהר כבר, על האור שכבר היה, ועתה הסתלק ונפרד ממנה. ומשום שהאור שכבר היה, נפרד ממנה, שהוא האור הראשון, חסד, נפתחו השמיים. שמשום זה שהאור נפרד, נפתחו השמיים ודאי.
322. כי בתחילה נמצא חיבור אחד בכלל אחד, שנכללו קו ימין בקו שמאל והשמאל בימין, ונעשו מהם שמיים, ז"א, הכולל את שניהם. וכיוון שהימין חזר לאחור, כמ"ש, השיב אחור יְמִינו, ונשאר קו השמאל בלי ימין, אז ודאי נפתחו השמיים, שנפתחו מאותו החיבור השלם שהיה בהם תחילה, שנשאר שמאל בלי ימין, והתכסה אותו המקום בחושך, כמ"ש, אלביש שמיים קדרות.
כי הארת שמאל בלי ימין הוא חושך, משום שחסר מהם נהר כבר, האור הראשון, חסד, שכבר היה. ועתה, כביכול, נמצא פירוד בין ימין לשמאל.
323. וכתוב, כי אברהם, שהוא חסד, לא יְדָעָנו. וכיוון שאברהם לא ידענו, ואינו מאיר לנו, אז, וישראל, ז"א וקו האמצעי, לא יכירָנו, כי נפתחו השמיים, שנפתח הקשר של ימין ושמאל, שהיה בשמיים, בקו האמצעי, וחיבור ימין ושמאל אינו נמצא. וע"כ האור אבד, כי נעשה חושך.