112. אשכול הכופר דודי לי. אשכול, אמא עילאה, בינה. כמו שאשכול, מתקשט בכמה עלים וזמורות לישראל, שאוכלים אותו. כך השכינה העליונה, בינה, מתקשטת, שמעלה מ"ן לחכמה, בכמה עדָיים של שמונה כלים, ד' אותיות הוי"ה וד' אותיות אדנ"י, שהם זו"ן. מכמה קורבנות שישראל מקריבים, מכמה מיני תכשיטים שכיפרה לבניה, והיא עומדת בהם לפני המלך, חכמה, כמ"ש, וראיתיה לזכור ברית עולם, שמזדווג עימה. והבינה נותנת לנו מהבקשות שלה, ששאלה מחכמה בעדנו, ע"י אלו הברכות שתיקנו חכמים בתפילה, לבקש לפני המלך.
113. בזמן זיווג חו"ב, כל הדינים של שכינה התחתונה, המלכות, הוה"י אדנ"י, מתהפכים לרחמים, י"ה ו"ה. לקיים הכתוב, אם יהיו חטאיכם כשָנים כשלג ילבינו. כלומר, י"ה ו"ה. וכתוב, אם יאדימו כתולָע, הוה"י, כצמר יהיו, י"ה ו"ה. כל הדינים של המלכות מתלבנים משכינה העליונה, מבינה.
114. כתוב, להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים. השכינה, הוה"י, נקראת להט החרב המתהפכת, משום שמתהפכת לפעמים לרחמים ולפעמים לדין, לפעמים אנשים ולפעמים נשים, לפעמים דין הוה"י, לפעמים רחמים י"ה ו"ה. כי היא מצד עה"ח. כלומר, אם השכינה מתחברת עם עה"ח, ז"א שעלה לבינה, כל הדינים שבה מתהפכים לרחמים. ומצד עצה"ד טו"ר, השכינה שאינה מחוברת עם עה"ח, כל הרחמים שבה מתהפכים לדין, לדון בהם העוברים על דברי תורה.
כשהמלכות בקטנות, דין, נבחן זיווגה עם ז"א בשם הוה"י אדנ"י. כי הוה"י, הוא הוי"ה למפרע, המאירה מלמטה למעלה. יוד בתחילה למטה, למעלה ממנה ה"ר, למעלה ממנה ו', ולמעלה בראש עומדת ה"ת. וזה מורה שז"א ו"ק בלי ראש, ומשפיע דינים לשם אדנ"י, המלכות, גם נקרא אור הו"ק דז"א, שמשפיע מלמטה למעלה, בשם אור נקבה, נשים.
וכשמזדווגת עם ז"א דגדלות, שעלה לבינה, נבחן הזיווג בשם י"ה ו"ה אדנ"י. כי הוי"ה בסדר ישר מורה שמשפיע ישר מלמעלה למטה. ואז נקרא ז"א עה"ח. שמקבל ג"ר וחיים מהבינה. ואור זה של ז"א נקרא אור זכר, אנשים.
לפיכך המלכות נקראת להט החרב המתהפכת. כי בחטא התחתונים יורדים זו"ן מהבינה למטה, ואז הזיווג הוה"י אדנ"י. וכשעושים תשובה, עולים זו"ן שוב לבינה, וכל הדינים שבה מתהפכים לרחמים, והזיווג הוא הוי"ה אדנ"י.
115. עה"ח עומד בעוה"ב, בינה, שכל שמות הדין מתהפכים בה לרחמים. ומשום זה העוה"ב, בינה, לא כמו העוה"ז, מלכות. העוה"ז, על בשורות טובות אומר, ברוך הטוב ומטיב, ועל בשורות רעות אומר, ברוך דיין האמת. ועוה"ב כולו טוב ומטיב, אין שם דין. משום זה, בינה היא להט החרב המתהפכת מדין לרחמים, לצדיקים, לתת להם שכר בעוה"ב. מלכות, היא להט החרב המתהפכת מרחמים לדין, לדון בהם הרשעים בעוה"ז.
116. אבל מעצה"ד טו"ר, שהוא המטה הנהפך לנחש, שמתהפך לרע ממש, ולא מרחמים לדין, לפעמים מתהפכות הנשים לשֵׁדות, והאנשים לשדים. ומשום זה כתוב, ויַגֵד יעקב לרחל, ומשום זה אין לאדם לשמש עם אשתו עד שמֵשׂיח עימה, אולי הוחלפה אשתו בשֵדה. משום שהלהט, בעצה"ד טו"ר, מתהפכת מטוב לרע ממש. כמ"ש, ויעשו כן החרטומים בְּלָטֵיהם, שמכשפי פרעה היו מהפכים בלהט שלהם את המטות שלהם לנחשים. איך יכלו לעשות את זה? מצד אלו ההתהפכויות, שבעצה"ד טו"ר, הם יכולים להתהפך.
שדים ושדות הם הבריות שנבראו בערב שבת בין השמשות ולא נגמרו. וע"כ מגולה בהם מדה"ד הבלתי ממותקת, ואין בהם תיקון הגניזה, כמו במדרגות דקדושה. ולפיכך הם מזיקי עולם. כי בכל מקום שהם מתדבקים, מקלקלים שם תיקון הגניזה. ונקודת המלכות דמדה"ד הבלתי ממותקת, מתגלה שם. שמסיבתה מוכרחים האורות להסתלק, כי כוח הצמצום רובץ עליה.
וכל עוד ששולטים המוחין דקטנות באדם, הוא בבחינת התהפכות תמיד. ויש ב' מיני התהפכות, או מרחמים לדין ומדין לרחמים, או מטוב לרע ומרע לטוב. כי מתחילה הם מתהפכים על האדם, מרחמים דבינה לדין דשמאל, קיפאון האורות כולם. שהוא כדי לדון את הרשעים, הנמשכים אחרי המוחין האלו. ואז הזיווג העליון הוא הוה"י אדנ"י.
ואם מאריכים בחטאם, ואינם חוזרים בתשובה, מתהפכים עוד מטוב לרע, שמתגלה בהם מלכות דמדה"ד, שהייתה גנוזה בהם, שהוא רע, והאורות מסתלקים מהם, בעניין לא זכה הרי רע. וזה נבחן שהאנשים והנשים הללו, שהיה בהם תיקון הגניזה, התהפכו עתה לשדים ולשדות, שאין בהם תיקון הגניזה. כי המלכות דמדה"ד שאינה ממותקת התגלתה בהם, כמו בשדים ובשדות.
ונאמר, לפעמים מתהפכות הנשים לשדות, והאנשים לשדים. ומשום זה כתוב, ויגד יעקב לרחל. הגדה היא המשכת מוחין דגדלות, שיעקב, ז"א, המשיך מוחין דגדלות אל רחל, מלכות, כדי שלא תתחלף לשדה. כי כל עוד שהיא במוחין דקטנות, יש פחד שתתהפך לשדה, שתיקון הגניזה יתקלקל בה. ומשום זה אין לאדם לשמש עם אשתו עד שמשׂיח עימה, אולי הוחלפה אשתו בשדה.
וזה רומז על ז"א, שאינו משפיע אל המלכות בזיווג, מטרם שממשיך לה מוחין דגדלות, הנקראים סיפור, כמ"ש, השמיים מספרים. וכן נקראים דיבור. משום שכל עוד שהמלכות במוחין דקטנות, תוכל להתהפך לשדה, שתיקון הגניזה יתקלקל בה כמו בשדה.
ולפי זה, איך יכלו החרטומים להפוך המטות שלהם לנחשים? הרי מכיוון שתיקון הגניזה מקולקל בהם ומדה"ד מגולה, אינם ראויים לקבל אפילו בחינת חיים של נחש? מצד אלו ההתהפכויות, שבעצה"ד טו"ר, הם יכולים להתהפך.
כלומר, מצד התהפכות מטוב לרע ומרע לטוב, גם המכשפים יכולים להפוך לפי שעה את המטות שלהם לנחשים, להמשיך אורות דקליפת הנחש. כי לפי שעה, יכולים לגנוז את מדה"ד שלהם, ולדמות עצמם לאנשים ולנשים. אבל לא לזמן הרבה. וסופה לחזור ולהתגלות. ואז פורח רוח החיים שמשכו מנחש דקליפה, והנחש שלהם חוזר למטה.