איתא בספרים, בשעה שאומר, (תהלים נא יז) "אדנ"י שפתי תפתח", יכוון שהשכינה מתלבשת בו ומדברת בו השמ"ע ברכות, ולכן יתמלא פחד ורתת משכינתו ית' וית'.
פירוש, שסוד כל הדינים הוא, "אש הגאות". בסוד, (ערכין טו:) "אין אני והוא וכו'", אבל השי"ת ברחמיו המרובים, בסוד, (שמואל ב יד יד) "לבלתי ידח ממנו נדח", (ירמיה כג יט) "וסער מתחולל על ראש רשעים יחול", מרחם עליו, בסוד, (שמות ג ב) "וירא מלאך הוי' אליו בלבת אש מתוך הסנה". כמ"ש, (מכילתא י"ט ט) "רצוננו לראות את מלכנו", ומעתה אי אפשר לו להתגאות כלל, בראותו מעשה הוי' כי נורא הוא. כי יתוש קדמו למ"ה, כיון דכבר מטו לגאל ישראל.
וז"ע, כי לעוה"ב טרם גמר התיקון, מעבירים את הצדיקים בנהר דינור. דהיינו, לנסותם אם כבוד הוי' יקר בעיניהם, כי הם יודעים, (תהלים קיג יט) ש"מלכותו בכל משלה", ועיני הוי' אל צדיקים. לכן הם סובלים את האש הזה, בשמחה רבה כדי שלא יעוררו עוד היום את העינים. וזה סוד (תהלים קטו א) "לא לנו ה' לא לנו כי לשמך תן כבוד", פירוש, שלא יצטרך עוד למעברות הצרים, שאינם לכבוד לשמו ית' וית'. והם מגלים לבם, שמסתפקים במה שיש להם, ושם קדשו לא יתחלל חלילה, אפילו רגע אחד.
וז"ע, (שיר השירים ו ה) "הסבי עיניך מנגדי שהם הרהיבני", דהיינו, לעשות כל המעשים והאותות שידעת מכבר.
לכן בשעה שמתחילים להתפלל לפני הקב"ה, סוד י"ב בקשות האמצעיות, אומרים (תהלים נא יז) "אדנ"י שפתי תפתח", פירוש, שהם בעצמם אינם צריכים כלום, כי (תהלים י טז) "הוי' מלך לעולם ועד", ואינם מעוררים כלום, וכל התפילה שלהם היא בסוד, "שמכבר רצויה ומקובלת", כי השכינה מדברת מתוך גרונם ממש, בסוד (תהלים קמט י) "רוממות א-ל בגרונם", וכל תקותם בתפלתם, שיתגלה ויתקדש שמו ית' בעולמות, בסוד (תהלים קב יד) "כי עת לחננה כי בא מועד", ואינם צריכים להכנות יותר, והבן.