והייתם קדושים

140. החברים העוסקים בתורה מתחברים עם כנ"י לשבח להקב"ה, ועוסקים בתורה. ולשאר בני אדם, זוהי שעת רצון להתקדש בקדושת הקב"ה, בזיווג, ולכוון הרצון להתדבק בו. ואלו החברים העוסקים בתורה, הזיווג שלהם הוא בשעה שנמצא זיווג אחר, העליון, שזהו משבת לשבת, לכוון הרצון להתדבק בהקב"ה ובכנ"י. כי היא שעת רצון שמתברכים הכול, העליונים והתחתונים.

141. אם בני אדם מתרחקים מהקב"ה ועושים כבהמות, איפה הקדושה שלהם, שיהיו נמצאים קדושים? איפה הן הנפשות הקדושות שמושכים מלמעלה? ושלמה המלך צווח ואמר, גם בלא דעת נפש לא טוב. דעת זה הקב"ה. נפש לא טוב, זוהי נפש שמושכים במעשיהם. לא טוב, משום שמס"א נמשכת עליהם הנפש, שהיא אינה טובה, משום שאינם מכוונים ליבם להקב"ה.

142. מי שמתלהט ביצה"ר, בלי רצון וכוונת הלב להקב"ה, הרי מצד היצה"ר נמשכת עליו נפש שאינה טובה. כמ"ש, גם בלא דעת נפש לא טוב, ואץ ברגליים חוטא. מי שהוא אץ ברגליים, ודוחה את השעה, שאינו רואה שתהיה השעה כשרה לכך, אלא שהוא בלא רצון קדוש, חוטא, שחוטא ודאי בכל.

143. וע"כ שורים נגעים רעים בבני אדם, ומעידים בפניהם בחוצפה שלהם, להראות, שהקב"ה מואס בהם, ודעתו אינה להם, עד שיהיו זכאים, ויטיבו מעשיהם כמקודם, ומתברכים. ועל זה, ניכרים הנגעים אל הכוהן, אותם שבאים מצד הטומאה, ואותם שבאים מס"א.