205. ואברהם היוֹ יהיה לגוי גדול ועצום. מהו הטעם של ברכה זו כאן? להשמיענו, שגם בשעה שהקב"ה יושב בדין על העולם, אינו משתנה, כי יושב בדין על זה וברחמים על זה, והכול ברגע אחד ובשעה אחת. כי לסדום היה בדין, ולאברהם היה באותה שעה ברחמים, ובירך אותו.
206. כתוב, ואני תפילתי לך ה' עת רצון. משמע, שלפעמים הוא עת רצון ולפעמים שאין אז עת רצון, לפעמים שומע התפילה ולפעמים אינו שומע התפילה, לפעמים שנמצא ולפעמים שאינו נמצא, כמ"ש, דרשו ה' בהימצאו.
207. כאן ליחיד וכאן לציבור. ליחיד יש שינוי זמנים, ולציבור הוא תמיד ברחמים, אפילו כשיושב בדין. כאן למקום אחד יש שינוי זמנים, וכאן לכל העולם הוא תמיד ברחמים ואינו משתנה.
וע"כ בירך לאברהם בשעה שהיה בדין על סדום, כי הוא שקול כנגד העולם כולו, כמ"ש, אלה תולדות השמיים והארץ בְּהִבָּראם, אשר בהבראם אותיות באברהם, שבזכותו נברא העולם, הרי שהוא שקול ככל העולם.
208. יהיה בגי' שלושים. שלושים צדיקים הזמין הקב"ה לעולם, להיות בכל דור ודור, כמו שהזמין את אברהם. כמ"ש, בהבראם, אותיות באברהם, שבזכותו נברא העולם. שבכל דור יש שלושים צדיקים שבשבילם נברא העולם, כמו שנברא בשביל אברהם.
209. מן השלושים נכבד, ואל השלושה לא בא. אלו הם שלושים הצדיקים שהזמין הקב"ה לעולם, שלא יהיו חסרים מהעולם בכל דור. בְּניהו בן יְהויָדע אחד מהם.
210. יש שלושה אחרים שהעולם עומד עליהם והוא אינו שקול כמוהם. כמ"ש, ואל השלושה לא בא, להיות במניינם כאחד מהם. באלו שלושים הצדיקים זכה להיכנס בחשבונם, אבל ואל השלושה לא בא, שלא זכה להתחבר בהם ולהיות עימהם בחלק אחד.
יהיה בגי' שלושים, ומשום זה הקב"ה בירך אותו, שיהיה שקול כאלו שלושים הצדיקים.