ערבובים רעים

[ערבובין בישין]

290. וישמעו את קול ה' אלקים מתהלך בגן. רומז על ישראל, כשהתקרבו לקבלת התורה על הר סיני. כמ"ש, הֲשָׁמַע עָם קול אלקים מדבר מתוך האש, כאשר שמעת אתה, וַיֶחִי. אבל הערב רב לא יכלו לשמוע קול אלקים, ומתו.

ואלו שנשארו מהערב רב, שלא מתו, אמרו אח"כ למשה, ואל ידבר עימנו אלקים, פן נמות. וגרמו שִׁכחה בתורה ע"י שהחטיאו ישראל בעגל. והערב רב הם אלו עמי הארץ, שכתוב בהם, ארור שוכב עם כל בהמה. משום שהם מצד הנחש, שכתוב בו, ארור אתה מכל הבהמה.

291. והרי יש כמה ערבובים רעים בישראל הנקראים בהמות וחיות. אבל יש ערב רב מצד הנחש, ויש ערב רב מצד אוה"ע עכו"ם, שהם דומים לחיות ולבהמות השדה. ויש ערב רב מצד המזיקים, שהם נשמות הרשעים, כי נשמות הרשעים הם ממש מזיקי העולם. ויש ערב רב של שדים ורוחות ולילית.

וכולם מעורבים בישראל. ואין בכולם ארור, כמו עמלק, שהוא נחש הרע ואל אחר. הוא המגלה כל העריות שבעולם, כלומר, הוא שורש הקליפה, המביא גילוי עריות בעולם, הוא רוצח, שממנו נמשכת הרציחה בעולם. ובת זוגו היא סם המוות של עבודה זרה.

באופן, שג' העבירות החמורות: גילוי עריות, שפיכות דמים ועבודה זרה, נמשכים מקליפת עמלק, שהוא הנחש והוא אל אחר. וכולם הם בחינת ס"מ. ויש הרבה בחינות ס"מ, ואין כולם שווים. אבל ס"מ זה, שמצד הנחש, הוא ארור מכולם.

292. ויקרא ה' אלקים אל האדם, ויאמר לו, אַיֶכָּה. בכתוב, ויאמר לו, אַיכה, רמז הקב"ה לאדה"ר, שביהמ"ק עתיד להיחרב ועתידים לקונן עליו איכה, כמ"ש, אֵיכָה יָשבה בדד. כי איכה הוא אותיות א"י כ"ה, אשר כ"ה הוא שם השכינה, ששרתה בביהמ"ק. א"י פירושו אַיֵה, כמ"ש, אֵי הֶבל אחיך. ולכן, אחר החורבן, אמר על השכינה, א"י כ"ה, איה עתה השכינה, הנקראת כ"ה.

ולעת"ל, עתיד הקב"ה לבער כל מיני הרע מהעולם, כמ"ש, בילַע המוות לָנצח. כי המוות הוא שורש כל הרע. וכשיתבטל המוות, יתבטל כל הרע. אז חוזר הכול למקומו, כמו שהיה לפני החטא של עצה"ד, שממנו היו המיתה וכל מיני הרע, ככתוב, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד.