לעומת המסגרת
335. רבי שמעון ביאר התכללות ב' הקווים ימין ושמאל, שהיו במחלוקת, כמ"ש, לעומת המסגרת תהיינה הטַבָּעות. המסגרת הוא מקום סגור, שאינו נפתח, זולת בשביל דק אחד, שנודע בתוכו בצִנעה, ומכוחו התמלא באור, וציין שערים להדליק הנרות. ומשום שהוא מקום גנוז וסתום, נקרא מסגרת. וזהו עוה"ב, כי עוה"ב נקרא מסגרת.
או"א עילאין נקראים לעת"ל, וישסו"ת נקרא עוה"ב. ומבחינת המוחין דנקודת השורוק, שזו הארת החכמה, נקרא ישסו"ת בשם מסגרת, כי אז נסגרים האורות ואינם מאירים בה. ונאמר, שהוא מקום סגור, כלומר בעת הארת נקודת השורוק, שאינה יכולה להאיר באור החכמה, מחוֹסר חסדים.
והוא מקום סגור, שאינו נפתח, זולת בשביל דק אחד. כלומר, שאין אורותיה נפתחים, זולת ע"י ביאת קומת החסדים, מכוח הזיווג על המסך דנקודת החיריק, מסך דמנעולא, הנקרא שביל דקיק.
וקומת חסדים זו הוא קו המכריע, המייחד ב' הקווים זה בזה, ומתלבשת החכמה בחסדים. אבל כיוון שקומת חסדים יוצאת על מסך זה בשביל דקיק, הוא גורם שהארת החכמה נודעת בהם בצנעה, מלמטה למעלה, שהוא ו"ק דג"ר, ולא מלמעלה למטה, שהוא ג"ר דג"ר. ולפיכך נקראים הישסו"ת, גם אחר התכללות החכמה בחסדים, בשם מסגרת, כי אורותיה אינם מאירים כפי יכולתם.
336. תהיינה הטבעות. אלו הן הטבעות העליונות, חג"ת, שלמעלה מחזה דז"א, הנאחזות זו בזו, מים אש רוח, שהם חג"ת דז"א. וכשמקבלים המוחין, הם נכללים זה מזה. המים, חסד, נכלל מרוח, ת"ת. ורוח, מאש, גבורה. ואש ממים. כולם נכללים זה בזה, ויוצאים זה מזה, כמו הטַבעות.
המוחין דאו"א עילאין נקראים טבעת טהורה. ואלו חג"ת דז"א, להיותם נכללים ויוצאים זו מזו, כמו הטבעות, שהם המוחין דאו"א, שאינם מתגלים בדרך התכללותם זה מזה, אלא אחר שהתכללו זה מזה, מתגברת שליטת החסד עליהם. ודומים כמו הטבעות, שהם המוחין דאו"א, שהם חסדים מכוסים. ע"כ נקראים גם החג"ת דז"א בשם הטבעות. והכתוב, תהיינה הטבעות, סובב על חג"ת דז"א.
והטבעות כולן מסתכלות אל המסגרת ההיא, ישסו"ת, ששם מושג הנהר העליון להם, להשקות אותם. כלומר, הנהר, היוצא מעדן, ישסו"ת. ונאחזות בו. כשהטבעות, חג"ת דז"א, הן לעצמן, הן מסתכלות לאו"א עילאין, ומקבלות מהם חסדים מכוסים. כי ע"כ הן מכונות טבעות.
אבל בעת שהטבעות רוצות להשפיע הארת חכמה לנה"י שלמטה מחזה, אז מסתכלות לעומת המסגרת, ישסו"ת, ששם הנהר היוצא מעדן, המשפיע הארת חכמה, אשר בהם הי' יוצאת מאויר ונשאר אור, והנהר הזה משקה אותם בהארת חכמה, והם משפיעים לנה"י.
337. וכתוב, לעומת המסגרת תהיינה הטבעות, לְבָתים לְבַדים לשאת את השולחן. כי אלו טבעות עליונות, שמלמעלה מחזה דז"א, הן נעשות עתה בתים ומקומות לבדים, שהם נה"י שלמטה מחזה דז"א. כלומר, שנה"י מקבלים מהם המוחין דהארת חכמה, המכונים בית, כמ"ש, בחכמה ייבנה בית.
ונבחן, אשר הטבעות נעשו לבתים, בשביל הבדים, שהם נה"י שלמטה מחזה. אבל לא בשביל עצמן. כי כשהן לעצמן, אינן בחינת בתים אלא טבעות. כלומר, שהן רק במוחין דחסדים מכוסים, המכונים טבעות.
וכתוב, לעומת המסגרת תהיינה הטבעות לבתים לבדים. בעת שהטבעות רוצות להיות בתים לבדים, להשפיע להם חכמה, אז תהיינה הטבעות לעומת המסגרת, שיקבלו מישסו"ת, הנקרא מסגרת, ששם הארת חכמה. ואז יתהפכו הטבעות לבתים, בשביל הבדים, נה"י.
הבדים הם המרכבה שלמטה, להיותם נמשכים מהמרכבה העליונה, חג"ת, המכונים מים אש רוח. קו שמאל של הבדים, הוד, בא מצד האש דמרכבה עליונה, גבורה. וקו ימין של הבדים, נצח, בא מצד המים שבמרכבה העליונה, חסד. וקו אמצעי של הבדים, יסוד, נמשך מצד הרוח דמרכבה עליונה, ת"ת. וכל מה שיש במרכבה העליונה, נמשך למרכבה התחתונה, כדי שהבדים יהיו מרכבה לארון העדות, ששם השראת השכינה.
וע"כ כל המתקרב יתקרב לבדים הללו, נה"י שמחזה ולמטה, ולא במה שלפנים מהם, שלא יתקרבו להמשיך מוחין מחג"ת שלמעלה מחזה דז"א. לֵך לֵך, אומרים, לנזיר, סביב סביב, לַכֶּרם לא תתקרב. חוץ מאלו הראויים לשַׁמש בפנים. אותם, שנשמתם מחזה ולמעלה דז"א. להם ניתנת רשות להיכנס לשמש ולהתקרב. וע"כ כתוב, הזר הקָרֵב יומת.
והתבארה התכללות ב' הקווים זה בזה של מין הב', שנשארים האורות שניהם, ורק במקום נה"י, הבדים, המקבלים מישסו"ת דרך הטבעות. ובזה רבי שמעון פירש המחלוקת. כי אחר שמקיים הארת שניהם, נבחן שיישב את המחלוקת ועשה שלום ביניהם. אבל רבי אלעזר, שקיים רק הארת הימין, א"כ עוד לא יישב המחלוקת כראוי.