קול ה' על המים
333. רבי אלעזר קפץ בתחילה ודרש הכתוב, קול ה' על המים. אשר קול ה', קול עליון, הממונה על המים. ז"א נקרא קול. כשעולה לבינה ומכריע שם במסך דנקודת חיריק, בין נקודת החולם, ימין, לבין נקודת השורוק, שמאל, אז נקרא ז"א קול עליון.
והוא הממונה על המים, המוחין, כי ע"י הכרעה זו, שעושה בין ימין ושמאל דבינה, ומשלים שָׁם שֵׁם דאלקים, זוכה גם הוא באלו המוחין דג' נקודות. וממשיכים משם לחג"ת שלו, ומחג"ת לנה"י, ומנה"י לנוקבא. לפיכך, קול עליון שבבינה, נבחן לממונה על כל אלו המוחין, כי הוא השורש שלהם.
והמים האלו, שהם המוחין, נמשכים ממדרגה למדרגה, ממדרגת הבינה למדרגת ז"א, וממדרגת חג"ת דז"א למדרגת נה"י שלו, עד שהמוחין מתקבצים למקום אחד, שהוא יסוד שלו, בקיבוץ אחד. כי היסוד כולל בתוכו כל המדרגות, וע"כ נקרא כל.
קול עליון זה שולח אותם המים בדרכם, לכל ספירה לפי דרכה, כאותו הגנן, הממונה על בור מים, לשלוח המים לכל מקום כראוי לו. כך קול ה' ממונה על המים, שהם המוחין.
334. כתוב, אֵל הכבוד הִרְעים. הלוא אֵל הוא שֵׁם החסד, והִרְעים היא פעולה של גבורה. זה כיצד? אלא כמ"ש, ורַעם גבורותיו מי יתבונן. זו בחינה, המתגלה מתוך ההתבוננות ברעם הגבורה ויוצאת ממנה. כלומר, אל הכבוד הוא החסד, המתגלה מחמת הגבורה, כיתרון האור מתוך החושך. וע"כ כתוב, אל הכבוד הִרעים, כי הוא נגלה ע"י שהִרעים בגבורה.
פירוש אחר. אל הכבוד הרעים, הוא ימין, חסד, שגבורה נאצלת ממנו. כי הספירות יוצאות ונאצלות זו מזו. וא"כ, אל הכבוד, חסד. הרעים, האציל הגבורה, שהוא רעם.
ה' על מים רבים. ה', התגלות חכמה העליונה, י', המוחין דאו"א עילאין. על מים רבים, מתגלה על העומק הסתום שיצא ממנו, כמ"ש, ושבילךָ במים רבים, המסך דמנעולא.
כי יש ב' מיני התכללות הקווים של ימין ושמאל:
א. אחר שקו אמצעי הכריע ביניהם בקומת החסדים, היוצאת על המסך דחיריק, ונכללו זה בזה, חכמה דשמאל בחסדים דימין, וכן חסדים בחכמה. אח"ז מתגבר קו הימין, ונשארו המוחין בחסדים שבקו ימין.
ב. אחר שנכללו הקווים זה מזה, נשארת הארת שניהם. ויש חסדים וחכמה בימין, ויש חסדים וחכמה בשמאל.
וההתכללות של מין הא' הוא מוחין דנשמה. וההתכללות של מין הב' הוא מוחין דחיה.
והדרוּש של רבי אלעזר הוא על ההתכללות של מין הא'. וכמ"ש, אל הכבוד הרעים, זו בחינה, המתגלה מתוך ההתבוננות ברעם הגבורה ויוצאת ממנה. כי אחר שנכללו זה מזה ע"י קול עליון, מתגבר קו הימין. וזהו שמסיים הכתוב, על מים רבים, על העומק הסתום הזה שיצא ממנו, כמ"ש, ושבילך במים רבים.
כי משום שקומת החסדים ממסך דחיריק, המכריע בין הקווים וכולל אותם זה בזה, יוצאת על מסך דשביל דקיק שבז"א, הנמשך לו מחכמה עליונה, שהיא או"א עילאין, ע"כ יש כוח לאור דחסדים שלו להתגבר על קו שמאל, ולהשאיר הפרצוף בשליטת החסדים בלבד. הרי שהדרוש סובב על ההתכללות של מין הא'.
ונאמר, שרבי אלעזר קפץ בתחילה ודרש. בתחילה, מטרם שזכה למוחין דחיה, שהוא ההתכללות של מין הב'. קפץ ודרש, פירש הכתובים, רק ע"פ ההתכללות של מין הא', מוחין דנשמה. ולהלן מובא המאמר של רבי שמעון ע"פ ההתכללות של מין הב', במוחין דחיה.