פנים אל פנים

164. ודיבר ה' אל משה פנים אל פנים. בכמה מדרגות עליונות ומכובדות נבדל משה הנביא הנאמן מכל שאר נביאי העולם, שכולם היו לפניו, כקוף בפני אדם. שאר הנביאים היו מסתכלים במראה שאינה מאירה, ועכ"ז לא היו נושאים פניהם למעלה להסתכל, אלא כמ"ש, ואני הייתי נרדם על פניי, ופניי אָרְצה. ולא עוד, אלא שהדברים לא היו אצלם בגלוי.

165. ומשה הנביא הנאמן היה מסתכל במראה המאירה, ועמד במעמדו, ולא עוד אלא שהיה נושא ראשו להסתכל, כמי שאומר לחברו, שׂא את ראשך ויסתכלו פניך בפניי, כדי שתדע דבריי. כך משה פנים אל פנים נשא ראשו בלא פחד, פניו היו נשואים למעלה, ומסתכל בזיו כבוד העליון, ולא משתנים דעתו ופניו כשאר הנביאים. כי שאר הנביאים, כשהיו מתנבאים להסתכל, יצאו מרשותם ומדעתם, והשתנה זיו פניהם, ולא היו יודעים מעולם זה כלום.

166. ומשה לא היה כך, כי משה באותה מדרגה עליונה ממש היה מסתכל, ז"א, ולא יצא מרשותו ומדעתו. כי בשעה שהיה מסתכל בזיו כבוד העליון, מיד, ושב אל המחנה, שדיבר עימהם בכל מה שצריכים, ודעתו הייתה מיושבת עליו כבתחילה. ע"כ, אחר הכתוב, ודיבר ה' אל משה פנים אל פנים, כתוב, ושב אל המחנה.

ואח"כ כתוב, ומשרתו יהושוע בן נון נער, ודאי שהיה יונק מתוך האוהל, שהיה לומד להסתכל ברוח הקודש, כמ"ש, והנער שמואל משרת את ה'.

167. כל זמן שהיה יהושוע אצל משה, היה לומד ויונק מתוך האוהל, מלכות, ולא היה מתיירא. אחר שנפרד ממשה והיה לבדו, כתוב, וייפול יהושוע אל פניו אַרצה, וישתָחוּ. שלא היה יכול להסתכל, מפני שליח אחד, ומכ"ש ממקום אחר.

168. וזה דומה לאדם, שהמלך הפקיד אצלו כלי זהב ואבני יקר. כל זמן שנמצא אצלו, היה גם המשמש של הבית אוחז בהם ומסתכל בהם. כיוון שנפטר אותו אדם מהעולם, לא עזב המלך אצל המשמש כלום ולקח הפיקדון שלו. אמר אותו המשמש, אוי לי שאיבדתי כל אלו דברים היקרים, בימיו של אדוני כל אלו היו בידיי.

169. כך יהושוע. בימיו של משה, היה יונק בכל יום מתוך האוהל, ממלכות, ולא היה מתיירא. אחר שמת משה, כתוב, וייפול יהושוע אל פניו.

ואני, משום שאני נמצא בתוככם, אסתכל בדברי תורה ולא אהיה מתיירא. אחר שאפרד מכם, לא אוכל להסתכל לבדי.