[האומות לשמשא, וישראל לסיהרא]
564. עשה ירח למועדים, שֶׁמש ידע מְבוֹאוֹ. עשה ירח, בשביל לקדש בו ראשי חודשים וראשי שנים. ולעולם אין הלבנה מאירה אלא משמש.
וכשהשמש שולט, הלבנה אינה שולטת. כשנאסף השמש, אז שולטת הלבנה. ואין חשבון ללבנה, אלא כשנאסף השמש.
565. שניהם עשה הקב"ה להאיר. כמ"ש, וייתן אותם אלקים ברקיע השמיים, להאיר על הארץ. והיו לאותות, השבתות. ולמועדים, הימים הטובים. ולימים, ראשי חודשים. ולשנים, ראשי שנים. ושיהיו אוה"ע עושים חשבון לשמש, וישראל ללבנה.
566. הִרבית הגוי, לו הִגדלת השִמחה. הרבית הגוי, אלו הם ישראל, שכתוב בהם, כי מי גוי גדול. וכתוב, גוי אחד בארץ. לו, בשבילו. הגדלת השמחה, הלבנה, שהתגדל אורה בשביל ישראל. אוה"ע מחשבים הזמנים לפי מהלך השמש, וישראל לפי מהלך הלבנה.
איזה מהם חשוב יותר, אם חשבון השמש או חשבון הלבנה? הלבנה למעלה, והשמש של אוה"ע מתחת לבנה, ואותו השמש מקבל אור מלבנה ומאיר.
ישראל אחוזים בלבנה והשתלשלו בשמש העליון, והתאחדו במקום המאיר משמש העליון, והתדבקו בו, כמ"ש, ואתם הדבקים בה' אלקיכם. השמש רומז לז"א, והלבנה לנוקבא שלו.
יש זמן שהנוקבא במדרגת השמש, אלא בשמאל ובאחוריים. שאז ז"א מלביש ומקבל אורו מצד ימין דאמא, והנוקבא מלבישה ומקבלת אורה מצד שמאל דאמא. ולפיכך גם הנוקבא היא אז בבחינת שמש כמו ז"א, להיותה מקבלת מאותו המקום שמקבל ז"א. ואז היא במוחין דאחוריים, שאינם מאירים.
ואח"ז יורדת משם למטה מחזה דז"א ונעשית מקבלת מז"א, ואז נקראת לבנה. כמו לבנה המקבלת משמש, ובזה משיגה מוחין דג"ר.
ובין אוה"ע, ובין ישראל, מקבלים מנוקבא דז"א. אלא אוה"ע, שמאל, מונים לשמש של הנוקבא, למוחין דאחוריים שלה, שאז הנוקבא כולה שמאל, כראוי להם. וישראל מונים ללבנה, בעת שיורדת למחזה ולמטה דז"א, ומקבלת מהשמש, ז"א, שאז נקראת לבנה.
השמש של אוה"ע מתחת הלבנה, באחוריים של הלבנה, הנוקבא, כי מתחת פירושו אחוריים. כלומר, בזמן שמקבלת משמאל דאמא, שאז היא בבחינת שמש. ואותה השמש מקבלת אור מלבנה ומאירה, כי בזמן שהיא באחוריים אינה מאירה.
וא"כ איך הם יכולים להתקיים? אלא ע"י חטאים של ישראל, הם נאחזים ויונקים חלק ישראל מהלבנה, כי לא נבנתה צור אלא מחורבנה של ירושלים. ונמצא שאותה השמש, שאוה"ע יונקים ממנה, מקבלת אור מלבנה, כדי לקיים האומות. כי השמש שלהם שורפת ואין לה אור, אלא ממה שמקבלת מלבנה, מחלקם של ישראל.
ישראל אחוזים בלבנה, בנוקבא, בעת שהיא למטה מחזה דז"א, ומקבלת ממנו, והשתלשלו וירדו למטה מחזה דז"א, שהוא שמש העליון, ששם הלבנה, והתאחדו במקום המאיר משמש העליון, והתדבקו בו. ולא כאוה"ע, שהתאחדו בנוקבא, בעת שמאירה מצד שמאל דאמא. אלא ישראל מתדבקים בה בעת שמאירה משמש העליון, שהוא ז"א. כמ"ש, ואתם הדבקים בה' אלקיכם.