[היכלין דנשמתין נוקבין]
196. בהיכל אחד יש בתיה בת פרעה, וכמה רבבות ואלפים נשים צדקניות עימה. וכל אחת מהן יש לה מקומות אור ועידונים בלי דוחק כלל. ג"פ בכל יום כרוזים מכריזים, הנה הצורה של משה הנביא הנאמן באה. ובתיה יוצאת למקום מחיצה אחת שיש לה, ורואה צורת משה, ומשתחווה לפניו, ואומרת, אשרי חלקי, שגידלתי האור הזה. וזהו התענוג המיוחד שלה יותר מכולן.
197. בתיה חוזרת אל הנשים, ועוסקות במצוות התורה. כולן הן בצורות שהיו בעוה"ז בלבוש אור, כמו לבושי הזכרים, חוץ מזה שאינן מאירות כל כך כלבושי הזכרים. מצוות התורה שלא זכו לקיים אותן בעוה"ז, הן עוסקות בהן ובטעמיהן בעולם ההוא.
וכל אלו הנשים היושבות עם בתיה בת פרעה בהיכל אחד, נקראות נשים שאננות, שלא הצטערו כלל בצער הגיהינום.
198. בהיכל אחר יש סֶרַח בת אשר, וכמה רבבות ואלפים נשים עימה. ג"פ ביום מכריזים לפניה, הנה צורת יוסף הצדיק באה. והיא שמחה ויוצאת למחיצה אחת שיש לה, ורואה אור צורת יוסף, ושמחה ומשתחווה אליו, ואומרת, אשרי אותו יום שהערתי הבשורה שלך אל זקֵני.
ואח"כ חוזרת אל שאר הנשים, ועוסקות בתשבחות לריבון העולם ולהודות לשמו. וכמה מקומות ושמחה יש לכל אחת ואחת. ואח"כ חוזרות לעסוק במצוות התורה ובטעמיהן.
199. בהיכל אחר יש יוכבד, אימו של משה הנביא הנאמן, וכמה אלפים ורבבות עימה. בהיכל זה אין מכריזים כלל, אלא ג"פ בכל יום היא מודה ומשבחת לריבון העולם, היא וכל אלו הנשים שעימה. ומזמרות שירת הים בכל יום, והיא לבדה מתחילה מהכתוב, ותיקח מרים הנביאה אחות אהרון את התוף בידה, ותצאנה כל הנשים אחריה בתופים ובמחולות.
וכל אלו הצדיקים שבגן העדן, מקשיבים לקול הנעימות שלה. וכמה מלאכים קדושים מודים ומשבחים עימה לשם הקדוש.
200. בהיכל אחר יש דבורה הנביאה. וג"כ כל הנשים שעימה מודות ומזמרות בשירה, שהיא אמרה בעוה"ז.
מי ראה שמחת הצדיקים ונשים צדקניות העובדים להקב"ה? לפני אלו ההיכלות יש ארבעה היכלות נסתרים של האימהות הקדושות, שלא נמסרו לגלוֹת. ואין מי שראה אותן. בכל יום הן לבדן.
201. ובכל לילה מתכללים כולם יחד. משום ששעת הזיווג היא בחצות לילה, בין בעוה"ז ובין בעולם ההוא. הזיווג של העולם ההוא, הוא התדבקות הנשמה בנשמה, אור באור. הזיווג של עוה"ז הוא גוף בגוף. והכול כמו שראוי, מין אחר מינו, זיווג אחר זיווג, גוף אחר גוף, הוא בעוה"ז. והזיווג של העולם ההוא, הוא אור אחר אור.
ההיכלות של ארבע אימהות נקראים היכלות של בנות בוטחות. ולא זכיתי לראות בהם. אשרי חלקם של צדיקים, גברים ונקבות, ההולכים בדרך הישר בעוה"ז, וזוכים לכל התענוגים שבעולם ההוא.