ויהיו חיי שרה

23. ויהיו חיי שרה, מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים. אלו החיים הם כולם למעלה, בבינה. מאה שנה, שהוא כתר, למעלה. ועשרים שנה, שהם חו"ב, למעלה. ושבע שנים, שהם ז"ת, למעלה. שהם ג"ר וז"ת דבינה, שמשם קיבלה שרה החיים, המוחין. למה בכולן כתוב שנה, ובשבע כתוב שנים, כמ"ש, מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים?

24. אלא מאה שנה שָׁם כלל הכול, כלומר כתר, הכולל כל עשר הספירות, שכל אחת כלולה מעשר, והן מאה. כי נכלל שם המקום העליון הסתום מכל סתום, שהוא א"א, המשפיע מאה ברכות אל המלכות, בכל יום ממאה ספירות שבו. וא"א הוא הכתר דאצילות. וכן עשרים שנה, חו"ב, נכלל בהם א"א, שהוא סתום מכל סתום. ומשום כך כתוב בהם שנה, בלשון יחיד, שהוא סוד הייחוד. כי מחשבה ויובֵל, שהם חו"ב, אינם נפרדים זה מזה לעולם. כי ג"ר מקושרים זה בזה כאחת.

25. אבל שבע שנים, שהן ז"ת דבינה, הן נפרדות זו מזו. ויוצאות מכלל הסתום שלמעלה, שהוא א"א, כי הן עומדות למטה מפרסא דא"א שבחזה שלו. והפרסא מפסיקה ביניהן לא"א. ואע"פ שהכול הוא ייחוד אחד בשווה, אבל הז"ת נבחנים בדין וברחמים לכמה צדדים ודרכים. משא"כ למעלה, בג"ר דבינה, שא"א מתלבש בהם למעלה מחזה, ואין שם דין כלל.

ומשום זה באלו שבע שנים כתוב בהם שנים ולא שנה, כמו בג"ר. וכל ע"ס ג"ר וז"ת נקראים חיים. וע"כ כתוב, ויהיו חיי שרה, שהיו ממש, שנבראו ועמדו למעלה בע"ס דבינה.

26. למה כתוב מיתת שרה יותר משאר נשים? כי כשנעקד יצחק, היה בן ל"ז (37) שנה. וכיוון שנעקד, מתה שרה, שכתוב, ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה. בא מהר המוריה, מעקדת יצחק. ואלו ל"ז שנה, מיום שנולד יצחק עד הזמן שנעקד, הם היו ודאי חיי שרה, כחשבון, ויהיו, שהוא בגי' ל"ז שנים, שהם מיום שנולד יצחק עד שנעקד. וכדי להשמיענו זה, כתוב מיתת שרה בתורה.