206. כאַיָיל תערוג על אפיקי מים, כן נפשי תערוג אליך אלקים. אשריהם ישראל מכל העמים, שהקב"ה נתן להם התורה הקדושה, והוריש להם נשמות קדושות ממקום קדוש, כדי לעשות מצוותיו ולהשתעשע בתורה. שכל מי שמשתעשע בתורה, אינו ירא מכל. כמ"ש, לוּלֵי תורתךָ שעשועיי אז אבדתי בעוֹנְיִי.
207. שעשועיי, זוהי התורה, הנקראת שעשועים, כמ"ש, ואהי"ה שעשועים יום יום. שהקב"ה בא להשתעשע בגן עדן. להשתעשע, כדי שישמח בהם. אשריהם הצדיקים, שכתוב בהם, אז תתענַג על ה'. כדי להתענג מאותו השיקוי של הנחל, של בינה, כמ"ש, ונָחֲךָ ה' תמיד והִשׂביע בצחצחוֹת נפשך. כביכול, הקב"ה משתעשע בהם, מאותו שיקוי של הנחל, שהצדיקים מתענגים בו. וע"כ בא להשתעשע עם הצדיקים. וכל מי שעוסק בתורה, זוכה להשתעשע עם הצדיקים מאותו שיקוי הנחל, שהוא בינה.
208. כאייל תערוג על אפיקי מים, זוהי כנ"י, המלכות. כמ"ש, אֱיָילוּתִי לעזרתי חוּשָׁה. אשר איילותי היא המלכות. תערוג על אפיקי מים, להיות מושקים משיקוי של מעיין הנחל, של בינה, ע"י הצדיק, יסוד. תערוג, כמ"ש, דודי ירד לגנו לערוגות הבושם. כן נפשי תערוג אליך אלקים, להיות מושקית ממך בעוה"ז ובעוה"ב.
209. מעיינות הנחל. מעיין אחד למעלה, בינה, כמ"ש, ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, המלכות. וכל הנחלים, ספירות דז"א, המקבלות מהנהר, נמשכים ויוצאים ומתקבצים בשני מעיינות נו"ה דז"א, הנקראים אפיקי מים. ומשפיעים במדרגה שנקראת צדיק, יסוד דז"א, שממנו נמשך ויוצא ומושקה הגן, המלכות. ומשום כך, אייל וצבי, שהם צדק וצדיק, יסוד ומלכות, נמצאים יחד. אייל מלכות, וצבי יסוד.