יהי אור – ב'

153. ויאמר אלקים, יהי אור. פירושו, שתימשך התפשטותו של האור הזה למטה. ואלה הם המלאכים שנבראו ביום הראשון, יש להם קיום להתקיים בצד ימין. כי יום ראשון חסד, הנבחן לצד ימין. וע"כ גם המלאכים הנמשכים בו, הם בחינת ימין.

המילה יהי מורה, שהי' שבסוף המילה יהי, נכנסה בי"ה של המילה, ואור י"ה נעשה משום זה לאויר. ומסיבה זו התמעטו כל המדרגות עד שתנהי"מ דזו"ן נפלו לבי"ע. ומהתפשטות אור הזו"ן לבי"ע דפרודא נבראו המלאכים, שהם אור נפרד מאצילות.

ונמצא, שמלאכי חסד נבראו מהתמעטות יום ראשון, חסד דז"א. ומלאכי גבורה נבראו מהתמעטות יום שני, גבורה דז"א. ומלאכי רחמים מהתמעטות יום שלישי, ת"ת דז"א. וכולם עד"ז, שע"י המיעוט שנעשה במילה יהי, התפשט חלק מאור החסד למטה, בבי"ע דפרודא. כלומר, שנבראו מהתמעטות אור ספירת החסד, שהוא יום ראשון, יש להם משום זה קיום להתקיים לצד ימין, שהם מלאכי ימין מצד החסד.

וירא אלקים את האור כי טוב. אֶת, לרבות ולכלול המראָה שלא מאירה, הנוקבא, עם המראָה המאירה, הז"א, שכתוב בו, כי טוב. כלומר, המילה את, היא לרבות, שגם הנוקבא נכללה בכתוב, כי טוב, יחד עם הז"א.

ועוד, המילה אֶת, באה לכלול ולרבות כל המלאכים, הנמשכים מצד אור חסד, שגם הם נכללים בכתוב, כי טוב. וכולם מאירים כאור הראשון בקיום שלם. כי נכללים בכתוב, כי טוב, הכתוב באור הראשון.