על חומותייך ירושלים הפקדתי שומרים
32. עשה הקב"ה ירושלים למעלה כנגד ירושלים של מטה, ונשבע שלא יבוא שם, עד שיבואו ישראל בירושלים של מטה, כמ"ש, בקִרְבּךָ קדוש ולא אבוא בעיר.
33. שבע כיתות של מלאכי השרת שומרות אותם סביב, ועל כל פתח כיתות של מלאכי השרת. והם הפתחים הנקראים, שערי צדק. ואלו הם הפתחים, המכוונים להיכנס שָׁם נפשות הצדיקים. ודוד המלך נכסף להם, כמ"ש, פִּתחוּ לי שערי צדק, אבוא בם אודה יה, זה השער לה' צדיקים יבואו בו.
34. ולמעלה מהם שומרים מלאכי השרת בחומות העיר, כמ"ש, על חומותייך ירושלים. זוהי ירושלים של מעלה. הפקדתי שומרים, אלו הם מלאכי השרת. שבעה פתחים יש לנפשות הצדיקים להיכנס עד מקום מעלתם. ועל כל פתח יש שומרים.
35. הפתח הראשון. נכנסת הנשמה במערת המכפלה, שסמוכה לגן עדן. ואדה"ר שומר עליו. זכתה, הוא מכריז ואומר, פנו מקום, שלום בואך. ויצאה מהפתח הראשון.
36/1. הפתח השני בשערי גן עדן. מוצאת את הכרובים, ואת להט החרב המתהפכת. זכתה, נכנסת בשלום. ואם לאו, שם תקבל עונשה, ותישרף בלהב הכרובים. וכנגדם היו הכרובים במקדש, בשעה שהכוהן נכנס ביוה"כ, זכה, נכנס בשלום. לא זכה, מבּין שני הכרובים יוצא להב, ונשרף מבפנים, ומת. והיו מכוּונים כנגד אלו אשר בשער גן עדן, לצרף הנשמות.
36/2. זכתה הנשמה, נותנים לה כתב, סימן להיכנס, ונכנסת לגן עדן אשר בארץ. ועמוד אחד של ענן ונוגה מעורבים זה בזה, ענן הוא הארת החסדים, ונוגה היא הארת החכמה, שהעמוד האמצעי מייחד אותם זה בזה ומערב אותם יחד. ועשן ונוגה סביבו, סביב העמוד. עשן, הדינים דשמאל, השומרים על הארת החכמה, שלא יינְקו ממנה החיצוניים. כמ"ש, וברא ה' על כל מְכוֹן הר ציון, ועל מקראיה ענן יומם ועשן ונוגה.
והוא נעוץ מלמטה למעלה לשערי שמיים, שאינו מאיר מלמעלה למטה. זכתה הנשמה לעלות למעלה, עולה באותו עמוד. לא זכתה יותר, נשארת שם, ומתעדנת מהטוב אשר למעלה.
גן עדן מכוּון כנגד פרוכת הקרח הנורא אשר למעלה, שהוא כמ"ש, הרקיע כעין הקרח הנורא, נטוי על ראשיהם מלמעלה, והיא נהנית מזיו השכינה, אבל אינה ניזונה ממנה. נהנית, פירושו מלמטה למעלה, כמו שנהנים מהריח. ניזונה, פירושו מלמעלה למטה, כמו אכילה ושתייה.
37. זכתה לעלות, עולה באותו עמוד, עד שמגיעה עד הפתח השלישי. והוא כנגד הרקיע הנקרא זְבוּל. ומגיעה עד ירושלים אשר שם. ושם השומרים. זכתה, פותחים לה הפתחים ונכנסת.
38. לא זכתה, נועלים השערים, ודוחים אותה לחוץ, ונוטלים הכתב שלה ממנה, והנשמה אומרת, מְצאוני השומרים הסובבים בעיר, אלו מלאכי השרת, השומרים את ביהמ"ק ואת ירושלים אשר למעלה. נשאו את רדידי מעליי, זהו הכתב, הסימן שלה. שומרי החומות, כמ"ש, על חומותייך ירושלים הפקדתי שומרים.
39. זכתה לעלות, נכנסת שם באותם השערים, ומשבחת להקב"ה בביהמ"ק אשר למעלה. ומיכאל השר הגדול מקריב אותה לקורבן. והקרָבה זו היא כאדם המקריב דורון לפני המלך.
40. ומיכאל הולך עימה, עד הפתח הרביעי והחמישי והשישי. אומר לפני הקב"ה, ריבונו של עולם, אשרי בניך, בני אוהביך אברהם יצחק ויעקב, אשריהם הצדיקים הטובים הזוכים לזה. עד שמגיעים לשער השביעי, ערָבוֹת, וגנזי חיים טובים מצויים שם, וכל נשמותיהם של צדיקים כולן שם, ונעשים מלאכי השרת, ומשבחים לפני הקב"ה. וניזונים מזיו השכינה, מראָה המאירה, ושם המנוחה והנחלה, ונוח חיי העוה"ב, אשר כתוב, עין לא ראתה אלקים זולתךָ.