סדרת שיחות עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן על מגוון נושאים מרתקים כגון: אקטואליה ועתיד העולם, מדע, משפחה, העצמה אישית ופיתוח אישי, משמעות החיים, חכמת הקבלה ועוד

בשיחה: הצגה רחבה של הגישה המדעית והגישה של חכמת הקבלה לנושאים הבאים: ה"אני" של האדם, המודע והתת מודע, חופש בחירה, תפיסת המציאות ועוד; בירור השאלה - מי שולט באדם, המודע או התת מודע?; הגדרת המושג נוירופלסטיסיטי - הפלסטיות של מערכת העצבים; תיאור פעילות מוח האדם - הטמעת ניסיון חדש ופיתוח מיומויות; בירור כוחם של השפעת הסביבה, אימון והרגל לשנות את הקשרים הנוירוניים במוח, את האינסטינקט ואת התת מודע. בהנחיית מיכאל סנילביץ', מרצה לחכמת הקבלה ומנכ"ל "קבלה לעם"

בשיחה: דיון על הקשר וההבדלים בין מדע, אמונה ואמת; הצגת ארבעת סוגי האמונה שרווחים בקרב האנושות כלפי הכוח העליון על פי מאמר "השלום" של בעל הסולם; הגדרת המושגים אמונה, ידיעה, השגה ואמונת חכמים על פי חכמת הקבלה; בירור מעמיק של ההבחנות - "אמונה מעל הדעת", "אמונה בתוך הדעת" ו"אמונה מתחת לדעת"; הגדרת היבטים נוספים של מושג ה"אמונה" - אמונה שלימה, אמונת רבו ועוד; הסבר על הקשר בין אמונה לאמנות על פי הרב"ש. בהנחיית מיכאל סנילביץ', מרצה לחכמת הקבלה ומנכ"ל "קבלה לעם

בשיחה: סקירה היסטורית קצרה של התפתחות המדע ושל התפתחות חכמת הקבלה; הגדרת המדע והגדרת חכמת הקבלה; הצגה רחבה ומעמיקה של הקריטריונים להגדרת המדע לפי קרל פופר - נקיות, אמפיריות, חתירה לגילוי האמת, הפרכה, פשטות, דיוק ועקביות בהעברת המידע; בחינה מעמיקה של התאמת חכמת הקבלה לקריטריונים אלה; גבולות המחקר המדעי וגבולות המחקר הקבלי ועוד. בהנחיית מיכאל סנילביץ', מרצה לחכמת הקבלה ומנכ"ל "קבלה לעם"

בשיחה: הגדרת המושג "טבע" על פי המדע ועל פי חכמת הקבלה; הצגת הכוחות היסודיים של הטבע: 1. כוח הכבידה והכוח האלקטרומגנטי על פי המדע 2. כוח ההשפעה וכוח הקבלה על פי חכמת הקבלה; בירור התועלות מחיבור כוחות מנוגדים להשגת הרמוניה בטבע; הצגת הגישות העיקריות שפיתחה האנושות לאורך ההיסטוריה למושג "הטבע" ואופן פעולתו לפי מאמר "השלום" של בעל הסולם; הגדרת המושגים "חוקי אלהים" ו"מצוות הטבע" לפי מאמר "השלום"; הצגת שיטת המחקר המדעית ושיטת מחקר בחכמת הקבלה; עמידה על ההבדלים בין הגישה המדעית לתכלית הקיום והבריאה לבין הגישה של חכמת הקבלה. בהנחיית מיכאל סנילביץ', מרצה לחכמת הקבלה ומנכ"ל "קבלה לעם"

בשיחה: תיאור האופן שבו נתפסת חכמת הקבלה בעולם האקדמי, בעולם הדתי ובעולם בכלל; סקירת השינוי במתודולוגיה האקדמית לחקר הקבלה; דיון על ה"פנומנולוגיה" - שיטה פילוסופית - פסיכולוגית לחקר חוויות החיים של האדם; בירור המושג "השגה" על פי חכמת הקבלה ובירור היחס שלה לתפיסת המציאות; השוואה בין גישות הפילוסופיה, הפסיכולוגיה, הדת וחכמת הקבלה לחקר המציאות בכלל וחקר האדם בפרט; סקירה קצרה של הקריטריונים להגדרת חכמת הקבלה כמדע; הצגה רחבה של המשנה החברתית של חכמת הקבלה בליווי ציטוטים ממשנתו החברתית של בעל הסולם; הצצה לחזון החברה העתידית המתוקנת במשנתו החברתית של בעל הסולם. בהנחיית מיכאל סנילביץ', מרצה לחכמת הקבלה ומנכ"ל "קבלה לעם"

הנושאים המרכזיים בשיעור: בריאת הרצון לקבל בארבע בחינות; הבורא הוא המקור של כל מה שקיים; צמצום האור בבחינה ד'; הנברא הוא רצון, שמרגיש את הופכיותו המוחלטת לבורא ומסוגל לפעול באופן עצמאי ▪ שאלות נבחרות מתוך השיעור: מה זה אומר ש"הכלי הוא שורש החושך"? מה ההבדל בין אור לעצמותו? אם כל המצבים שהמלכות צריכה לעבור מוגדרים מראש, אז על מה האדם יכול להשפיע? מדוע המדע אינו משתמש בידע של חכמת הקבלה? מה המשמעות של המונחים הקבליים הבאים: "הוויה", "מלכות", "כלי", "עביות"? שיעור עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

מדינת ישראל יוצאת מחר לבחירות. מנתוני השנים האחרונות, אחרי חמש מערכות בחירות בתוך שלוש שנים, הישראלים עייפים מהפוליטיקה והפכו אדישים. מה עונים לישראלי המיואש שהפך אדיש, על מה בעצם אנחנו נאבקים ומה העצה לאזרחי ישראל לקראת הבחירות הקרובות?; קניה (YE) ווסט הוא ראפר מהמצליחים בעולם. לאחרונה הוא יצא בסדרת ציוצים ואמירות אנטישמיות. טוויטר חסמה לו את החשבון לכמה ימים ופתחה אותו שוב. מה גורם לאדם עשיר מצליח להתחיל להתעסק בשנאת יהודים, איך יתכן שאדם שחור יבחר בגזענות ומה יכול לעצור את השנאה העתיקה כלפי יהודים?; במקביל לעלייה במקרי הקורונה, לקראת החורף חוזרים השפעת וזיהומי נשימה אחרים. וירוס שלישי: נגיף נשימתי סיניציאלי (R.S.V), מלחיץ בתי חולים לילדים בחלק מהמדינות בארה"ב. השילוב של וירוסים גורם לדאגה של מה שקוראים לו רבים - "טווינדמיה" - או אפילו ל"טריפלדמיה". מה משמעות גלי הוירוסים הצפויים להגיע, מדוע ישראל מוגנת יחסית מפני הקורונה וכיצד מתכוננים לקראת החורף?; בשבוע שעבר צוין שבוע האו"ם, והמסר של מזכ"ל האו"ם ליום הזה הוא שהאו"ם הוא תוצר של תקווה ושיש לחדש את התקווה והאמונה במה שהאנושות יכולה להשיג בסולידריות עולמית. האם האו"ם מקיים את מטרתו, מהן המטרות העולמיות שצריך לשאוף אליהן ומה יהפוך את האו"ם לארגון שיכול לבצע את מה שלשמו הוא הוקם?; בשבוע שעבר פעיל סביבתי הדביק את עצמו לציור המפורסם "נערה עם עגיל פנינה" במוזיאון בהאג, בזמן שהשותף שלו נאם בפני המבקרים במוזיאון על ההכרח לשמור על הסביבה. הוא לא הראשון שמשחית אומנות כדי לעורר תשומת לב. בשנה האחרונה הותקפו ה"מונה ליזה" בלובר, "ערימת שחת" של קלוד מונה במוזיאון בפוטסדאם, ו"החמניות" של ואן גוך בגלריה הלאומית בלונדון. האם מטרה יכולה לקדש את האמצעים, כיצד ניתן לעורר את לב הציבור לנושאים מהותיים ואיך מעוררים את הציבור בשאלת בעיית האקלים?; חוקרי מוח מנסים לחשוף מה עומד מאחורי החוויות שלנו ואיך כל אדם מפרש באופן סובייקטיבי את העולם שמולו. למרות שאין פריצת דרך בתחום, חלקם סוברים ש"אם ניתן היה לשנות את האופן שבו נוירונים מחוברים במוחן של אדם אחד, ולחקות את אלו של אדם אחר, הוא היה הופך להיות האחר". האם ניתן לחוות את המציאות כאדם אחר, היתכן כי מדובר רק בחיבור בין נוירונים ומה המפתח לדלת הקסמים הזאת?

חוקרים מאוניברסיטת ציריך כותבים שהם גילו שכל תא בגוף האדם פועל לא רק לפי סביבתו החיצונית ופקודות מהגוף, אלא גם על פי מצב רוח פנימי כמו רמת האנרגיה וכמות האברונים שבו. החוקרים גילו למשל שההחלטה האם להתחלק או לא תלויה בשילוב בין הגורמים, וכל תא מחליט לעצמו מהו השילוב הנכון שיגרום לו לבצע פעולה כלשהי. מדוע לקח כך כך הרבה שנים למדע להבין את זה, כיצד תפיסת המציאות שלנו משפיעה על תוצאות המחקר ומהי הגישה המחקרית הנכונה?; אנחנו נמצאים שוב לפני מערכת בחירות חמישית בפחות מארבע שנים. אומרים שעכשיו במדינת ישראל יש שלושה פלגים מרכזיים, ימין, שמאל ומיואשים. האם הפילוג הוא בעם או בממשלה, למה משתמשים דווקא בסלוגן של איחוד ומהו השורש רוחני של המלחמה בין הימין והשמאל בעם ישראל?; בחודש יוני 1948 הביא אצ"ל לארץ אונייה עם נשק תוך הפרת חוקי המדינה. הסירוב של אצ"ל להעביר את הנשק הוביל לכך שהצבא הישראלי פגע בספינה ובאנשי אצ"ל שעל סיפונה עד שהמפקד על הספינה, מנחם בגין, החליט לוותר. במה שונה הפירוד שהתחיל באלטלנה מהפירוד שהיה לפני אלפיים שנה בזמן בית המקדש, מה היה קורה לולא התערבותו של מנחם בגין וכיצד ניתן להוביל היום את העם לחוף מבטחים?; קבוצת סטודנטים, סגל ומורים בסיטי יוניברסיטי של ניו יורק, ארגנה תכנית לאוכלוסייה יהודית באוניברסיטה כדי להתיר ללמד ציונות אבל בצורה הפוכה, שלילית. הקבוצה גם קוראת לאמץ בלב שלם את חרם BDS נגד מה שהם מכנים מדינת ישראל של מתנחלים, קולוניאליזם ואפרטהייד. מתוך 36 החותמים על התוכנית האנטי ציונית 20 מהם יהודים. מדוע יהודים נוטים לחבור ליוזמות אנטי ישראליות, האם הדחף הזה קיים בכל יהודי ומהו תפקידו של היהודי?

אקטואליה על פי חכמת הקבלה - הרב ד"ר מיכאל לייטמן מגיב על אירועי השבוע בחדשות

אקטואליה על פי חכמת הקבלה - הרב ד"ר מיכאל לייטמן מגיב על אירועי השבוע בחדשות

19 ילדים ושני מורים נרצחו במסע ירי בבית ספר יסודי שלשום בטקסס. בן 18 ממוצא לטיני ירה קודם בסבתו לפני שיצא למסע ההרג. נטש את מכוניתו, נכנס לבית הספר "רוב" בעיירה Uvalde ופתח באש. כמעט כול הקורבנות הם תלמידים בני 7 עד 10. מדוע יש הרבה מקרי ירי בארה"ב, האם יש סיבה שרוב היורים הם בני פחות מעשרים ומה תפקיד התקשורת במצבים אלו?; בשיעורי הקבלה לאחרונה מדובר בכך שהיום המימוש של הכלל "ואהבת לרעך כמוך" הוא לא סיסמה, אלא הכרחי כדי לשרוד כי האנושות נכנסת למצב שלא תדע איך להסתדר אפילו בדברים הפשוטים, ולכן אין לנו ברירה אלא להתקרב להבנה הדדית בין בני אדם, להתקשרות בין בני אדם, שזה הכל מימוש של "ואהבת לרעך כמוך". למה הכרחי לאהוב את האחר פשוט כדי לשרוד, מדוע אנו נדרשים להגיע לעוצמות אהבה גבוהות כל כך ואיך ניתן להשיג זאת?; אדם בעל אישיות קורבנית יראה את עצמו לרוב כמי שהחיים 'קורים לו', ולא כשחקן פעיל בסיפור חייו, הוא יראה תמיד באחר ולא בו עצמו כמי שמחזיק את המפתח למשמעות. בכל קושי הוא יחפש את 'האשם' בחוץ. דפוסים של אישיות קורבנית הם תגובה של טראומות מהעבר או עוול שנגרם להם. יש אנשים בעלי אישיות קורבנית קיצונית, אבל לרובנו יש מצבים שאנחנו מרגישים את עמנו קורבנות של נסיבות החיים. האם יש במציאות מישהו שהוא באמת קורבן, מה הופך אותנו לקורבן ומה היחס הבריא למצבים שבהם אנחנו חשים שנעשה לנו עוול?; מגפת הקורונה והמשבר העולמי שבעקבותיה העלו לסדר היום את הסוגיה למי הציבור נוטה יותר להאמין בעת משבר, לאנשי דת או לאנשי מדע? מתוצאות מחקר בינלאומי חדש שנערך בשיתוף אוניברסיטאות מכל רחבי העולם עולה כי בעיני הציבור, סמכות מדעית נתפסת כמקור מהימן יותר מאשר סמכות רוחנית – וזאת ללא קשר לרמת הדתיות של הציבור. כלומר גם אנשים שהגדירו עצמם דתיים נתנו יותר אמון באנשי המדע. את התופעה החדשה הזאת החוקרים מכנים בשם "אפקט איינשטיין". למה אנשים היום נוטים ללכת אחרי אנשי מדע ולא אחרי אנשי רוח ודת, מתי למעשה האנושות הפסיקה לנהור אחרי מנהיגים רוחניים והאם אנו מגיעים לשלב בו האנושות תקבל את חכמת הקבלה כסמכות עליונה?

ביום שישי האחרון, לפני ליל הסדר, התבצרו עשרות מתפללים מוסלמים בתוך מסגד אל אקצא עם ערימות של אבנים. שוטרים פרצו למתחם ועצרו כ-400 מפרי סדר. ירדן, מצרים ואיחוד האמירויות גינו את פעילות ישראל במסגד אל אקצא, יו"ר הרשות הפלסטינית ערך מגעים עם גורמים בינלאומיים, והזהיר מפני פשעי הכיבוש, ובכירי החמאס והג'יהאד האיסלאמי הזהירו שהסיבות לפריצת מבצע שומר החומות שהיה בדיוק לפני שנה, במאי 2021, היו קטנות בהרבה ממה שקורה היום. הם מאיימים שלא יסבלו שוב את המראות שראו בפעם שעברה, ושישראל תשלם מחיר על הפשעים שלה באל-אקצא. כיצד ניתן לרסן את התוקפנות הצפה ועולה בעיקר בתקופות החגים, האם ניתן להגיע להבנה עם הערבים בישראל ובאיזו צורה נוכל להגיע להרגעה אפקטיבית של השטח?; אילון מאסק, האיש העשיר בעולם, הכריז על רצונו ברכישת טוויטר למען "חופש הביטוי" כדבריו. ההצעה יצרה עצבנות בתוך הדירקטוריון הנוכחי של טוויטר שמרגיש מאוים מהאפשרות לאובדן שליטה בחברה. כדי להתכסות הם הוסיפו מה שנקרא "גלולת רעל", שתשמור על זכותם של בעלי מניות בטוויטר מלבד מאסק לרכוש עוד מניות של החברה במחיר זול יחסית. האם ניתן להפסיק את שליטת בעלי ההון על דעת הקהל, איך אפשר להפוך את הטוויטר לבמה מאוזנת ואילו מסרים רצוי שנעביר דרכו?; מכון המחקר Gatestone Institute פרסם שהאיחוד האירופי יצא לפני כשבועיים ביוזמה חדשה שנקראת "Strategic Compass" (המצפן האסטרטגי). מטרת היוזמה היא לחזק את יכולתן של המדינות החברות באיחוד האירופי לתת משקל נגד לארה"ב ולברית נאט"ו בענייני צבא וביטחון. המרכיב המרכזי ביוזמה הוא פיתוח כוח צבאי לתגובה מהירה והתערבות צבאית בכל מקום בעולם. ע"פ מכון המחקר, מוביל היוזמה ליצירת משקל נגד לארה"ב הוא נשיא צרפת מקרון, שמקווה בעצם להחליף את אנגלה מרקל כמנהיג דה פקטו של אירופה. היה עדיף, כך הם אומרים, שמדינות אירופה היו מכבדות התחייבויות קודמות שלהן להגדיל את ההוצאות הצבאיות שלהן כחלק מתרומתן לברית הצפון אטלנטית, אלא שזה יסתור את הזיות הגדלות של פדרליסטים אירופאים החולמים להפוך את אירופה למעצמת על גיאופוליטית, מסכם כותב המאמר. מה משמעות הצעד שנוקטת אירופה נגד ארה"ב, מדוע צרפת מובילה מהלך שכזה וכיצד תשפיע הצטרפותה של פינלנד לברית נאט"ו; אחרי קרוב לשלושים שנה של מחקר גנטי, הכריזה החודש קבוצה של מאה מדענים שהיא סיימה לראשונה לרצף גנום אנושי שלם כך שניתן לקרוא את כולו. מטרת הפרויקט הייתה לקרוא את סדר האותיות שבהן כתוב גנום של אדם אחד בריא, והפרויקט הצליח במידה מסוימת. אחת המשמעויות היא שהידע שלנו על בריאות האדם יגדל, וכך נוכל לטפל בחולים ולמנוע מחלות. במה יתרום מיפוי הגנום האנושי להבנת מערכות גוף האדם, האם זה יעזור להבין את ייעודו ותפקידו של האדם בעולם ומדוע לא כדאי להתערב במלאכת הבריאה?; מדי שנה, בתום תקופת החגים, נרשמת עלייה בפניות למשרדי עורכי דין בתחום דיני משפחה. לפי נתוני הלמ"ס, שיעור הגירושים בישראל עולה עם השנים. מ-2,442 זוגות שהתגרשו ב-1970, עלה מספר הזוגות המתגרשים ב-2019 ל-15,992. למה דווקא חג, שיש בו מעין נטייה לחיבור ולמשפחתיות מביא לעליה במתחים, למה אנשים קרובים כל כך מתקשים להימצא הרבה זמן זה עם זה ומהי קרבה מאוזנת ונכונה בתוך משפחה?

בשיחה: השוואה מעמיקה בין חכמת הקבלה כמדע ניסיוני לבין הפיזיקה המודרנית; הצגה של חמשת הקריטריונים להגדרת המדע לפי קרל פופר: נקיות, גילוי האמת, התאמתות, זיוף, פשטות; קריאת מקורות קבליים והצגת עקרונות קבליים וחוקים רוחניים על בסיסם; עמידה על הדומה בין עקרונות קבליים וחוקים רוחניים לבין עקרונות וחוקי הפיזיקה, כגון "אין אור בלי כלי", "כלל ופרט שווים" וכו'; הדגמת תופעות פיזיקליות שמקבילות לחוקים רוחניים לפי עיקרון "שורש וענף"; הצגה והסבר של העיקרון הקוונטי, "מצבים מצומדים", שעל פיו קיים קשר בין שני חלקיקים על אף שהם רחוקים מאוד זה מזה; הסבר על הקשר בינינו שקיים מאז המפץ הגדול לפי חוק שימור המידע; בהנחיית מיכאל סנילביץ', מרצה לחכמת הקבלה ומנכ"ל "קבלה לעם"

הקורונה חוזרת. הקורונה שוב מתפשטת במדינות רבות. בסין נכנסו לסגר יותר מחמישים מיליון איש, בהונג קונג עלייה במספר המתים, בישראל מקדם ההדבקה ממשיך לעלות והיום לראשונה בחודשיים האחרונים הוא הגיע כבר ל-1.02. הווריאנט החדש שבמיוחד שולט הוא BA2 בשילובים של ווריאנטים נוספים. מספר החולים הפעילים עלה והוא עומד מעל ארבע מאות אלף. בנוסף אנשים הופתעו שנדבקו פעם שנייה, או פעם ראשונה בשנתיים האחרונות. למה הקורונה לא עוזבת אותנו, מדוע לא הצלחנו עד כה לשלוט בנגיף ואיך מתייחסים לשאננות בישראל בדבר הקורונה?; מספר עובדי ההוראה שעזבו את מערכת החינוך במגמת עלייה. מזכ"לית הסתדרות המורים טוענת שקיימת סכנה מוחשית בפתיחת שנת הלימודים הבאה, כי יהיו חסרים מורים וגננות שיפתחו את הכיתות. ההרגשה של המורים היא של מלחמה בלתי פוסקת, הישרדות קיומית, שכר מאוד זעום, יחס לא טוב ואלימות, לצד דרישות בלתי אפשריות ומורכבות. מהי הסיבה העיקרית לעזיבת המורים, האם יש מה לעשות כדי לייצר שינוי במערכת החינוך, וכיצד יכולה להשפיע התערבות הורים על בניית מודל חינוכי חדש?; אחת לחודש קבלה לעם כותבים טור למגזין מיוחד עבור אנשים בעלי מוגבלויות. הגיליון הבא יתפרסם לקראת חג הפסח, ובו מבררים מה הקשר בין נס יציאת מצרים ונס הקמת מדינת ישראל. מה מיוחד בנס יציאת מצרים, האם הוא מסמל משהו עבור האדם ומהו הנס היחידי לו יכולים אנו לייחל?; חוקרים באוניברסיטת תל אביב בשיתוף עם מדענים ממכון מקס פלנג בגרמניה ומכללת ריד בארה"ב, בחנו את ההבדל בין פעילות מוחית למודעות באמצעות בינה מלאכותית ומצאו שהבחירות המתודולוגיות של החוקרים קבעו למעשה את תוצאות הניסוי. החוקרים מצאו שבניסויים הייתה הטיה מובנית לאשר את אחת התיאוריות. לסיכום הם אמרו שנראה כי התמונה האמיתית מורכבת ומלאה יותר מכל אחת מהתיאוריות הקיימות, כפי הנראה כולן שגויות והאמת נמצאת אי שם באמצע. אם יכול להיות מדע אובייקטיבי, מדוע אין אמת מוחלטת ומהו ההבדל בין מחשבה ומודעות?; מתחילה להתהוות אמירת ביקורת בעולם שאומרת כי המלחמה הזאת בעצם חושפת את חולשת המערב והליברליזם. האם המלחמה מובילה אותנו לסדר עולמי חדש, מהו ההבדל בין ליברליזם, קומוניזם וסוציאליזם ומדוע הדבר הבא שאליו צועדת האנושות?; למרות השנתיים של המגפה, ''סקר האושר העולמי'' של האו"ם מגלה נתונים שלפיהם רמת הנדיבות והעזרה ההדדית בעולם כולו עלתה. לפי הסקר הסקנדינבים הם הכי מאושרים, פינלנד במקום ראשון. ישראל מגיעה למקום תשיעי לפני ניו זילנד. קנדה במקום 15 וארצות הברית במקום 16. האם סקרי האו"ם משקפים נכון את המציאות, מה מקומה האמיתי של ישראל בדרגת האושר בעולם ואיך ניתן להביאה למקום הראשון?; בשנים האחרונות ההאזנה למוזיקה באינטרנט ירדה בכ-8% וההאזנה לתכניות דיבור, פודקסטים, עלתה ב-40%. כתוצאה מכך חברות שמספקות תשדירי אודיו מוסיפות פודקסטים לשידורים שלהם, ורואים בעיתונות הכתובה ובאינטרנט שנוספים פודקסטים שיכולים להימשך גם שלושת רבעי שעה ובכל זאת יש האזנה להם. האם ניתן להסביר מדוע אנשים מעדיפים לשמוע יותר דיבורים ופחות שירים, מהי הסיבה לעלייה בדרישה לפודקסטים ומהו השינוי שצריך לעבור התוכן לסוגיו בעתיד הקרוב?; גברים גרושים בישראל טוענים שהחוק תמיד פועל נגדם, הפמיניזם הקיצוני דוחק אותם לפינה, ביטוח לאומי, מערכת המשפט. מדוע המערכת בישראל נוטה לצד האם, למה נדרש מבני הזוג להמשיך לשתף פעולה לאחר הפרידה וכיצד עושים זאת?

אם אתה רוצה לדעת את משמעות החיים, לגלות בשביל מה אתה חי, אז אתה צריך את חכמת הקבלה; מה נדרש כדי שהכוח העליון יתייחס אליי בצורה מיוחדת?; מה הייחודיות של הרגע הנוכחי, שדווקא בו עליי להתחיל ללמוד את חכמת הקבלה?; פסיכולוגים ומאמנים עסקיים מייעצים כיצד לשרוד את הפחד מהמלחמה: 1) להבין שמלחמה היא המצב הנורמלי של האנושות בכל עת; 2) נסה להבין ממה אתה הכי מפחד כשאתה חושב על המלחמה; 3) הגבל את צריכת התוכן החדשותי; 4) תהיו מודעים לרגשות שלכם ותלמדו לחוות אותם, מבלי לדכא או לשחרר אותם על האנשים סביבכם.

בשיחה סקירה של מושגי יסוד בתחום בינה מלאכותית ושל שימושים נרחבים של בינה מלאכותית בימינו; הצגת ההתפתחות של בינה מלאכותית; בירור ההבדלים בין אדם לבין מחשב (מבחן טיורינג), בין אדם לבין בעל חי וצומח; בירור השאלה - האם רובוטים יכולות לפתח מודעות?; בירור סוגי המשימות בהן מכונות אינן יכולות להחליף בני אדם; הצגת הסיכונים שטמונים בבינה מלאכותית; הדגמה של חלק ממקצועות שיעלמו בהדרגה מהעולם בגלל שימוש בבינה מלאכותית; נושאים נוספים על שימושים ומגבלות של בינה מלאכותית; בירור הגישה של חכמת הקבלה לרצון, למחשבה ולהרגשה של האדם ולבחירה חופשית לעומת הגישה של הבינה המלאכותית. בהנחיית מיכאל סנילביץ', מרצה לחכמת הקבלה ומנכ"ל "קבלה לעם"

עם תחילת השנה האזרחית החדשה ממשלת ישראל והחברות הגדולות כמו "אסם", הודיעו על גל של התייקרויות במוצרי בסיס כגון מחירי החשמל והמים, מוצרי הניקיון והמזון, המכוניות ועוד. מדובר על עלייה של כ-3% בעלות סל המצרכים הממוצע והמגמה מראה שעליית המחירים הזאת היא לא הסוף. לכל האמור יש להוסיף גם עלייה במיסים כדוגמת ארנונה, משקאות ממותקים ומס על כלים חד פעמיים. חשוב לומר שבכל העולם יש עליות מחירים כתוצאה מהתייקרויות בשוק האנרגיה, במחירי חומרי הגלם, בירידה באספקה הגלובלית בתקופת הקורונה ועוד, אבל לצד כל הנימוקים האלה יש גם קולות הטוענים שבעצם רוכבים על הגב של הצרכנים. בתגובת נגד זועמת הציבור בישראל פתח בחרם צרכנים והלחץ עשה את שלו, חלק מחברות המזון הודיעו בימים האחרונים שהן מקפיאות את עליות המחירים ודוחות את המהלך ב-3 חודשים, עד אחרי פסח. גם שר האוצר דחה בינתיים עלייה מתוכננת של תוספת על סיגריות וכולי. האם יש כאן ניסיון עסקי טבעי לנצל את המגמה כדי לסחוט עוד את הציבור, למה אנשים לא מתאגדים ומה חסר לעם כדי שיצליח להתחבר?; וופי גולדברג, מגישת תכנית טלוויזיה אמריקאית, שחקנית וקומיקאית אפרו אמריקאית פופולרית עוררה סערה כשאמרה שהשואה לא הייתה קשורה לגזע כי שני הצדדים לבנים, גם היהודי וגם הגרמני. לכן היא טוענת שהשואה קשורה לחוסר אנושיות של האדם כלפי האדם. יהודים אמריקאים וארגונים יהודיים מתחו ביקורת קשה על דבריה באומרם שהיא מתעלמת מהעובדה שהשמדת היהודים על ידי היטלר הייתה בגלל שהוא ראה בהם גזע נחות בהשוואה לגזע הארי. מאוחר יותר גולדברג התנצלה, אבל עדיין רשת איי. בי. סי. שבה משודרת התוכנית שלה השעתה אותה לשבועיים. אגב, שמה המקורי הוא קארין ג'ונסון והיא הוסיפה את השם גולדברג מכיוון שאמה אמרה לה שלא תצליח אם לא יהיה לה שם יהודי. כנראה מתוך תפיסה שנובעת מכך שהיהודים שולטים בהוליווד. מה משמעות האמירה שלה על כך שהשואה לא קשורה לגזע, למה דווקא עכשיו יש עלייה מחדש של הפגנות כאלה מכל כיוון ומה המפגינים רוצים בעצם לומר ליהודים?; אנחנו רגילים לחשוב שהאבולוציה מתרחשת באופן רנדומלי, מוטציות מוצלחות נשארות וכך המינים מתפתחים. באופן כללי זו התיאוריה של דארווין. אבל לאחרונה מתפרסמים עוד ועוד מחקרים, המצביעים על כך שלאבולוציה דווקא יש כיוון, שהיא לא מקרית, אלא מוכתבת על ידי הסביבה. למשל, חוקרים מישראל וגאנה, גילו שלתושבי אפריקה יש מוטציות מהירות יותר בסוג המוגלובין שמגן מפני מלריה שנפוצה שם, מאשר לתושבי אירופה שם היא נדירה. במחקר נוסף, חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה ומכון מקס פלנג בגרמניה, גילו שמוטציות בצמחים אינן רנדומליות, אלא כאלה שמועילות לצמח. מחקרים אלה מטילים ספק בעיקרון היסודי ביותר של תורת האבולוציה של דארווין, שעליה הסתמך מדע הביולוגיה ב-150 השנה האחרונות. מה אומרת חכמת הקבלה על כל נושא האבולוציה, מי קובע את המטרה של הטבע ואיך ניתן להגדיר אבולוציה?; השבוע פרסם ארגון זכויות אדם "אמנסטי אינטרנשיונל" את אחד הדוחות הקשים ביותר נגד ישראל. המסמך שמונה 211 עמודים, מאשים את ישראל בפשעים נגד האנושות וגם מוסיפים, דיכוי נגד ערבים ישראלים ונגד פליטים שגרים בחו"ל. זאת אומרת הרחבנו את האשמה על ישראל, יצאנו מגבולות הכיבוש. הארגון קרא למועצת הביטחון של האו"ם להטיל אמברגו נשק על ישראל עקב הרג עשרות אזרחים בהפגנות שבועיות בגבול עזה ב-2018 ו-2019 ומשרד החוץ כבר תקף שזאת אנטישמיות מודרנית. מה משמעות הדו"ח החמור הזה, מדוע לא מסיקים ממנו מסקנות לשיפור ולמה דווקא ארגוני זכויות אדם הם כל כך אנטישמים?

אקטואליה על פי חכמת הקבלה - הרב ד"ר מיכאל לייטמן מגיב על אירועי השבוע בחדשות