ישיבת כתבים

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 18.4.2023 - אחרי עריכה

דודי: הנושא הראשון - "יום השואה".

נורמה: יום הזיכרון לשואה ולגבורה יעמוד השנה בסימן ההתנגדות היהודית לשואה, לרגל 80 שנה למרד גטו ורשה. המרד שפרץ ב-19.04.1943 היה המרד הראשון נגד גרמניה הנאצית בכל השטחים שכבשה. מכל התקוממויות היהודים בזמן השואה מרד גטו ורשה היה הממושך ביותר ומספר המשתתפים בו היה הגדול ביותר. רבים נספו והמרד הפך לסמל הלחימה של מעטים מול רבים, סמל לעוצמתה של רוח האדם. 80 שנה אחרי מרד גטו ורשה, מה למדנו מהניסיון הזה?

למדנו שאנחנו נמצאים באותו מצב שהיה לפני המרד, כך היה גם אחרי המרד וכך זה נמשך עד ימינו, עם ישראל עדיין נמצא במצב של שנאה גלובלית, כללית, כלפיו מכולם. אי אפשר להגיד שמשהו השתנה, ולפי מה שאנחנו לומדים בחוכמת הקבלה זה לא יכול להשתנות, כי השנאה שאנחנו מרגישים מכל העולם כלפי עם ישראל היא שנאה שיכולה לעבור רק בתנאי שעם ישראל יקיים את המטרה שלו, יבין בשביל מה הוא קיים. זה עדיין לא התבצע מצדו ולכן זה נמשך.

אנחנו עדיין נמצאים במצב שבו עלינו להסביר לעצמנו ולכל אומות העולם מהי הסיבה לשנאה הנמשכת מדור לדור כבר אלפי שנים. עם ישראל לא יכול לענות על השאלה הזאת כי הוא בעצמו לא יודע במה תלויה השנאה. לכן עלינו קודם לברר לעצמנו מי אנחנו, מה אנחנו, מה תפקידנו בקיומנו בעולם הזה, בסביבה של כל כך הרבה שונאים, כי אין אומה בעולם שלא שונאת את היהודים. לכן עלינו לחשוב על זה ולתת תשובה. במשך עשרות, מאות, ואפילו אלפי שנים, אנחנו נמצאים במצב כזה כלפי כל האנושות, אומנם יש מקובלים שמדברים על הייעוד שלנו ומסבירים לנו אותו, אבל העם עדיין לא רוצה לשמוע, לקבל את ההסבר הזה ולהשתנות. הוא לא משנה את עצמו ולא מבין מה באמת מקור השנאה, הוא חושב שזה הטבע. מצד אחד הוא צודק, כי "הא-להים" בגימטרייה "הטבע".

עלינו להבין שמאותו מקור שמפעיל את כל המציאות ואת כל האנושות מגיעה גם השנאה. לכן אנחנו צריכים לגלות את מקור השנאה שנובעת מכך שאנחנו לא מקורבים לכוח העליון ולא מקיימים מה שעלינו לקיים, ולכן כל הטבע וכל אומות העולם נמצאים בשנאה מיוחדת מאוד כלפינו. היחס הזה לא השתנה ולא ישתנה עד שנקיים את היעוד שלנו. אנחנו צריכים להתחבר, להתקרב לכוח העליון, לבורא, ובהתחברות עימו נהווה מעבר של כוח האלוהים העליון לכל המציאות ולכל בני האדם בעולם. לכן השנאה עדיין נמשכת, ולצערנו קשה מאוד להסביר לעם ישראל שאנחנו בעצם אשמים בכך שמרגישים את השנאה עד היום.

נורמה: איך לדעתך היו מגיבים היהודים אילו נסיבות השואה היו מתקיימות היום?

אם השנאה הייתה בגלוי גם היום, אז לא היה לנו מה לעשות, אלא איכשהו לברוח מהשונאים. זה לא שהיינו יכולים להבין שהדבר קורה ממש באשמתנו כי אנחנו לא מקיימים את מה שמוטל עלינו.

נורמה: האם נחווה אותה רמה של התנגדות יהודית כמו שהייתה אז?

לא. גם היום לא היינו יכולים לעשות שום דבר. אומנם יש לנו עם, מדינה וצבא, אבל לא היינו יכולים להתמודד עם כוח עולמי כללי שעומד לצד השונאים שלנו. אלא אנחנו משתדלים מיום ליום איכשהו לברוח מזה ולהשתיק את זה.

נורמה: מרד גטו ורשה היה סמל הלחימה של מעטים מול רבים. למה בהיסטוריה היהודית תמיד יהודים היו צריכים להילחם נגד רבים?

כי זה עם שלא קיים כעם. ובאמת כך אומרים השונאים שלנו והם צודקים בזה. כמו שכתוב בתורה "עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב", ויש לו בעיה עם זה. יש לנו 70 אומות בעולם כשלכל אחת יש טבע משלה, אגו מיוחד משלה, הן יכולות להבין זו את זו. ולעומת זאת ישנו עם ישראל שלא נספר בין העמים, הוא לא נחשב לעם.

אף אחד לא יודע בדיוק מה קורה עם הקבוצה הזאת שעדיין קיימת. מצד אחד אנחנו רואים שזה עם נצחי שקיים, ומצד אחר אנחנו גם רואים שלקבוצה הזאת אין שום פתרון כדי לשנות את מהותה, לשנות את גורלה. היא כאילו נולדה וקיימת כדי שישנאו אותה. אנחנו רואים שרוב היהודים, כמעט כולם, מסכימים עם העובדה ששנאה לעם ישראל היא היחס שנמצא בכל העמים ואי אפשר לשנות אותו.

נורמה: האם אתה אומר שרובם מסכימים עם האנטישמיות?

כל העמים ודאי שכן, וגם היהודים. רוב היהודים מסכימים עם הדבר הזה ומבינים שאין כביכול מה לעשות, אלא להשתדל להתקיים ככל האפשר. כי מה יכול לעזור לנו? עכשיו כביכול יכולה לעזור לנו מדינת ישראל, צבא ישראל, אבל איך יעזרו ועד מתי, אנחנו לא יודעים. אנחנו רואים שאם יש תקופות שזה נרגע קצת, אז אחר כך שוב מתעוררת השנאה.

נורמה: האם איבדנו את הרוח כעם יהודי שהייתה בשואה למרות כל המצוקות?

אז זה היה מאין ברירה כי הייסורים, הבעיות, הצרות כבר הגיעו ממש עד נפש. מה שאין כן היום, אנחנו משתדלים לברוח לכל מיני מדינות, לשלם עבור זה בכסף שאנחנו חכמים להרוויח ולהסתדר, ולכן זה הקיום שלנו, אנחנו משלמים כדי להמשיך את החיים. מפני שאנחנו עם מפותח והרבה מאומות העולם רוצות להשתמש בנו כדי להתפתח, אנחנו משלמים עבור האפשרות שיתנו לנו להמשיך בחיינו. אבל בכל זאת אף אחד לא רוצה לשמוע מה אומרים מקובלים, שהשנאה הזאת מגיעה מתוך ההתנהגות שלנו. אנחנו צריכים להביא לאומות העולם קשר עם הכוח העליון, אנחנו צריכים להסביר לכל אומות העולם באיזו צורה כולנו, כל אומות העולם, צריכות להתקיים כאיש אחד בלב אחד, באהבת אחים, וזאת הצורה שעם ישראל חייב להסביר לכולם.

נורמה: אנחנו אשמים אם אנחנו בעצמנו מרגישים כך.

לכן יוצא שאנחנו אשמים. אבל בגלל שזה לא גלוי לכולם, כולל היהודים, אנחנו ממשיכים לסבול. ואפילו שהמקובלים מדברים על כך שחייבים להתחבר בינינו, להיות כאיש אחד בלב אחד, באהבת אחים, ולהראות את השיטה הזאת לכל העולם, היהודים בעצמם לא רוצים לדבר על זה, לשמוע על זה ולהתחייב לזה. לכן לא ידוע מתי זה ייגמר.

חיים: כבר אלפיים שנה אנחנו זוכרים את הרדיפות ואלפיים שנה אנחנו לא שואלים למה רודפים אותנו. מה יגרום לנו לשאול, לחפש את הסיבה השורשית שבגללה רודפים אותנו?

כנראה שרק ההפצה, שום דבר חוץ מזה. נשתדל בכל השפות, בכל הצורות, להסביר לעצמנו ולכל העולם מה ייעודנו, מה המקור לשנאה ומה התרופה.

נורמה: בשנה שעברה קרו בארצות הברית עשר תקריות אנטישמיות בממוצע בכל יום, הרמה הגבוהה ביותר של פעילות אנטישמיות מאז 1979. מצב דומה קורה גם באירופה. לאן העם היהודי הולך?

ודאי שאם אנחנו לא מקיימים את הייעוד שלנו, אז אנחנו מתקדמים למצבים לא טובים. בסך הכול היחס אלינו יהיה גרוע עוד יותר עד שאומות העולם יתחילו להסביר ביניהן שאנחנו אשמים בכל. בינתיים יש ביניהן מריבות ויחסים לא כל כך טובים, אבל בסופו של דבר זה יירגע, ואז יתגלה עם ישראל כסיבה לכל הצרות שבעולם. ואצלן הפתרון הוא פשוט, למחוק את העם הזה מעל פני כדור הארץ כי כך יהיו רוגע ושלום בעולם וזה טבעי להן. אז או שאנחנו נגרום לקשר ולשלום בין כולם, או שנעלם מהעולם ואז ביניהם יהיה קשר ושלום.

דודי: הנושא הבא - מדינה בחרדה.

שלי: בעקבות המצב החברתי במדינה, הפיגועים והמתיחות הבלתי פוסקת ברחובות, חלה עלייה חדה בכמות הישראלים שפונים למוקדי חירום ומדווחים שמצבם הנפשי התדרדר בתקופה האחרונה, הם חשים חרדה וחוסר ודאות. 2/3 מהפונים הם נשים, וכולם רוצים לדעת מתי זה ייגמר. אנשים מביעים חרדה מכך שלא יוכלו לחיות יותר בארץ, ששיטת הבחירות כבר לא עובדת, מודאגים לגבי עתיד הילדים שלהם, רבים מרגישים שכל מה שהם הכירו עד עכשיו וכל מה שנסמכו עליו מתפרק. איך אתה רואה את מה שעובר על עם ישראל בימים האלה?

עם ישראל צריך להבין שכמו שבארצות הגולה היינו מוקפים בשנאה, חיינו בפחד, בלחץ וסבלנו ממכות, אולי כך גם יקרה לנו כאן, בארצנו הקטנה. כי אנחנו לא מסוגלים לחיות בשלום ובביטחון, וזה לא תלוי בצבא, אלא זה תלוי עד כמה נתחבר ונתקרב בינינו למעלה מכל ההבדלים והבעיות. כי אנחנו תמיד נמצאים בשנאה הדדית בין שמאל לימין, בין כאלו לבין אחרים. כמו שיש שבעים אומות עולם, כך גם בעם ישראל יש עשרות הבדלים שכולם בעצם דוחפים אותנו לשנאה הדדית, ואנחנו לא רואים שבמשך הזמן אנחנו מתקרבים זה לזה. אין פתרון, כי זה לא תלוי מה המוצא של כל אחד ובכלום, זה תלוי רק בהבנה שחסרה לנו התעלות למעלה מכל ההבדלים ושעלינו לראות את עצמנו כעם אחד.

שלי: אנחנו רואים שהבעיות פה גוברות, נערמות, וקודם אמרת שאנחנו עם חכם ומפותח וכל העולם רוצה להשתמש בידע שלנו. אבל להגיע למחשבה הגיונית על מה שקורה לו העם הזה לא מסוגל, לא נראה פתרון באופק.

לא.

שלי: למה עם כל כך חכם לא יכול להבין? השכנים שלנו אומרים לנו "הנה, אתם רבים, אנחנו נבוא ונילחם בכם עכשיו", אפילו השכנים שלנו מבינים, למה אנחנו לא מבינים את זה?

זה הכוח העליון שלא נותן לנו פתרון אחר חוץ מלהתחבר בינינו כדי להיות עם אחד. אם לא נתכוון לזה, אז הוא לא ייתן לנו כוח להתחבר. אנחנו צריכים להתחבר כדי להיות עם אחד, כדי להגיע לחיבור, לאהבה בינינו, ולהוות בזה דוגמה לכל העמים. אם אנחנו לא מבינים את זה, לא מרגישים את זה, אם אנחנו לא מתקדמים לזה, אז לא יעזור לנו שום דבר.

שלי: נראה שהכוח העליון רוצה פירוד בעם ישראל, הוא לא מביא לנו חיבור.

הבורא ברא את האגו הגדול שקיים באנושות ואנחנו נמצאים בתוך האגו הזה, ולא ידוע לעם ישראל מה לעשות עם זה. כולנו מבינים שאנחנו נמצאים בטבע רע, אבל לא רוצים לשמוע איך לצאת ממנו, ולכן אין לנו במדינה מפלגה או קבוצה שמזמינה את כולם לחיבור. כל אלה שמקימים איזו תנועה פוליטית, א-פוליטית, עממית או אחרת, כולם חושבים רק על עצמם, והעיקר בשבילם לשלוט לפי מה שהם חושבים שחשוב, וזה כדי להעלות את עצמם ולא כדי לחבר את כל קצוות האומה הישראלית יחד. אם היינו מבינים שרק חיבור בינינו יכול לנצח את כל השנאה, את כל הכתות ואת כל הקצוות, גם בעם ישראל וגם בעולם, אם היינו מקבלים את זה, אז היינו מצליחים.

שלי: האווירה בישראל היא מאוד אלימה והתקשורת מאוד מסיתה, אז איזו תנועה שתקרא לחיבור כן תצליח? האם יש מישהו שיכול להצליח נגד כל הכוחות האלה?

אני לא רואה כוח כזה. אני רואה כוח שיתחיל בהפצה בכל האפשרויות, שיתחיל לדבר על כך בכל הכוחות, באלפי דוגמאות, ובהפצה רחבה לכל העם ובכלל לכל העולם, ושסוף סוף נצליח להסביר שהשלום בעולם כולו תלוי רק בעם ישראל. אבל צריכים להיזהר בזה כדי שזה לא יהפוך להיות נגדנו עוד יותר. אנחנו צריכים להתחיל את זה מהחיבור שלנו, מהעבודה בתוך העם שלנו, ואחר כך לצאת עם ההסבר הזה לכל העולם, אחרת אנחנו יכולים להגיע לפירוד גדול עוד יותר.

דודי: מה בדיוק צריך להפיץ עכשיו? אני שומע ממך שצריכה להיות הסברה מאוד ברורה כדי שלא תגרום נזק, צריכים לעשות משהו מאוד מדויק.

צריכים להסביר את מטרת הקיום של עם ישראל בעולם. שכל העולם נמצא בין שני כוחות מנוגדים, כוח הפירוד וכוח האיחוד, והדברים האלה מתקיימים בכל הרמות והמדרגות בטבע. אומות העולם מרגישים שהקרנת השנאה בתוך עם ישראל היא הסיבה לכל מה שקורה להם, לכן עלינו קודם כל לפרסם את ייעוד היהודים שהוא להיות מאוחדים ולדעת איך להעלות את שיטת החיבור, את כוח החיבור, למעלה מכל ההבדלים.

דודי: נשמע שקודם כל היהודים צריכים לשמוע את ההסבר וליישם אותו, אבל דווקא אומות העולם מסוגלים לשמוע יותר מאיתנו.

כן, זה ברור, כי הרצון לקבל האגואיסטי נמצא יותר בעם ישראל, לכן אנחנו מצליחים בכל מיני משימות בעולם הזה. אבל אנחנו נראה שזה לא יעזור לנו.

דודי: למי מכלל האנושות נחוץ ההסבר, מי מסוגל לשמוע עכשיו על חיבור?

אנחנו צריכים להתחיל מעם ישראל.

דודי: האם היהודים בישראל מסוגלים לשמוע?

אין ברירה, כך כותבים המקובלים. אנחנו צריכים ממש ללכת לפי מה שהם כותבים, וזה באמת הגיוני ונכון. אתה לא יכול לפנות לאף אומה בבקשה שהם יתחילו להתחבר, כי מלמעלה רק דרכנו מגיע כוח החיבור והאהבה לכל העמים.

דודי: במה שונה הסכסוך שיש עכשיו בינינו היהודים לבין סכסוכים שאנחנו רואים בין צרפתים, בין אמריקאים. גם בתוך עמים אחרים יש הרבה הפגנות וסכסוכים?

הכול קורה כהקרנה ממה שקורה לנו. אנחנו העם המרכזי בעולם ומה שקורה לנו אנחנו מקרינים על כל העולם. ולכן לא פלא שהם צועקים שהכול תלוי ביהודים.

דודי: האם מבחוץ לא יכולים ללחוץ עלינו להתחבר? האם זה לא יכול לקרות הפוך דווקא?

לא, אין להם בזה שום עניין, השגה וגישה.

דודי: האם השינוי שיקרה בעם ישראל יקרה כתוצאה מלחץ שיבוא עלינו בצורה שלילית, או דווקא מכיוון חיובי מזה שהם יראו את המטרה העתידית?

בינתיים זה יכול לבוא מהגיבוש שלנו, מההבנה שלנו, מההתקדמות שלנו בצורה נכונה, אבל אם לא, אז זה יבוא על ידי צרות ובעיות.

דודי: במשך שנים אנחנו הפצנו את מסר החיבור ולא היה הרבה חיסרון בעם ישראל, עכשיו נראה שהפילוג רק הולך וגדל ונהיה מסוכן יותר. האם יש סיבה שעכשיו הכיוון של התלמידים שלומדים את חכמת הקבלה הוא דווקא להתכנס יותר פנימה בגלל שאין לנו מספיק כוח רוחני, או בגלל שהעם עדיין לא מוכן לשמוע על חיבור אמיתי?

אני חושב שאסור לנו לעצור בהפצה אלא דווקא ההיפך, הגיע הזמן להפיץ את כל מה שאנחנו עכשיו אומרים, וככל האפשר בתוך עם ישראל.

דודי: בנושאים שונים אנחנו מבקשים ממך להעריך באחוזים את משקלם. כדי להבין למשל אם להשקיע יותר בלימוד פנימי ובחוכמת הקבלה או בהפצה החוצה, האם היית יכול לתת איזה מינון?

אני חושב שאנחנו צריכים להתחיל להפיץ בכל אמצעי אפשרי את הייעוד של עם ישראל, את מטרת הקיום שלו, ואת הפתרון לבעיות שאנחנו מרגישים שהן קיומיות.

נורמה: יכול להיות שהתרגלנו לסבל?

כן, ודאי שהתרגלנו לסבל, התרגלנו לכך שעם ישראל חייב לסבול, ואפילו אם לא יודעים למה, חובתנו לסבול. כאילו שיש על זה אחר כך איזה תשלום ונקבל כנגד זה משהו טוב. צריכים להסביר את כל הגישות האלו.

שלי: אנחנו מכירים את עם ישראל היטב, בעם ישראל כולם אוהבים לחפש אשמים, מה שלא תכתוב להם על איחוד הם יענו לך בתגובות שכולם אשמים, רק אני לא אשם. האם האשמה היא רק הממשלה, האנשים שיושבים בממשלה אבל לא מייצגים את העם, לא מובילים אותו לאיחוד, או שכל אחד מאיתנו אשם?

זה לא שייך לממשלה, גם הממשלה לא אשמה כי היא גם לא יודעת את כל הדברים שאנחנו יודעים ולא יודעת במה תלוי השלום בין כל עם ישראל.

שלי: מה האחריות של האדם הפרטי, מי אחראי פה על המצב?

אנחנו, אלו שיודעים קצת מה הפתרון, יודעים איך להסביר אותו אבל שותקים.

שלי: וכשאנחנו מדברים עם העם, מה אנחנו מעבירים להם? איזה תפקיד במשחק הזה יש לאנשים שקוראים אותנו בפייסבוק?

הם צריכים להבין שחוסר חיבור בינינו הוא המקור לכל הצרות שבעולם.

שלי: ומה הם יכולים לעשות בקשר לזה?

לדאוג שהלחץ עלינו, על עם ישראל, יהיה הרבה יותר מבוקר.

שלי: אני קוראת בפוסט שלך או ב"קבלה לעם" בפייסבוק, ואני מסכימה, ויש הרבה מאוד אנשים שמסכימים איתנו, משתפים ומגיבים הרבה יותר מבעבר. אבל מה אני עושה עם זה עכשיו, לא כאשר אני לומדת קבלה אלא פשוט נתקלת בזה בהפצה שלנו?

לקרוא עוד ועוד ולהבין עוד יותר את מטרת הבריאה, מטרת החיים, מטרת הקיום של עם ישראל ואיך אנחנו יוצאים מהפרוד בינינו.

שלי: האם ההבנה הזאת תשנה אותי? איך אני תורמת לתהליך התיקון?

כן, לאט לאט תעזרו לכוח העליון לעשות את שלו.

שלי: האם ריכוך בלב עם ישראל מהווה כבר שיתוף פעולה עם הכוח העליון?

כן.

שלי: האם העם נמצא בחרדה?

התופעה של החרדה ושל כל הבעיות שהעם נמצא בהן היא תוצאה מחוסר עבודה נכונה שלנו, מזה שאנחנו לא מתקרבים זה אל זה, לא נמשכים לחיבור בינינו.

שלי: מה הפתרון לזה? האדם מרגיש פתאום שגם הפירוד הוא כמו כדור שלג. אתה אומר שבפירוד שלנו אנחנו מייצרים את החרדה כי אנחנו לא עובדים כדי להתקרב, ואז הפירוד מגביר באנשים את החרדה כי הם גם מרגישים שהמשפחה, החברים, הכול מתפרק. במה האדם יכול פה לעצור לרגע ולשלוט, או לרדת מהנתיב הזה שחוזר על עצמו?

הוא צריך ללמוד מה הסיבה לשנאה העולמית אלינו כעם, ולכל אחד מאיתנו כיהודי, ולהבין מה אנחנו צריכים לעשות כדי לנטרל את היחס הזה, ואפילו להפוך אותו לכזה שכולנו נתחבר יחד ונגיע לשלום בינינו ולשלום בכל העולם. אנחנו הכוח שמניע את העולם לכיוון טוב או לכיוון רע.

שלי: האם לכל יהודי, לכל ישראלי יהודי יש את הכוח לשנות את המסלול?

כן.

שלי: יש לנו ערוץ שנמצא בבנייה, האם אתה חושב שהערוץ הזה צריך לעסוק יותר באיחוד העם, כמו למשל בערוץ "הידברות" שהיום כולם מכירים אותו, או שאנחנו צריכים לשדר שם כל מיני דברים כי בתקשורת אין איחוד, יש רק פירוד?

עלינו לדבר רק על הייעוד שלנו, רק על מטרת הקיום של עם ישראל שאינו תלוי בהידברות אלא תלוי במה שחכמת הקבלה אומרת, שעלינו להכין את עצמנו להתקרבות ולאהבה.

דודי: הנושא הבא הוא נושא גלובלי - מדינות הציר המודרניות.

חיים: יש מגמה שרואים אותה מתרחשת היום בעולם. איראן מסייעת לרוסיה במלחמה באוקראינה כבר הרבה זמן, ולאחרונה סין הצטרפה אליה והשלוש חולקות ביניהן נשק, נפט, מוצרים נוספים, כולל ניסיון לעבור ממסחר בינלאומי בדולרים למסחר במטבע הסיני או באמצעים אחרים, כדי להחליש את הדולר ואת ארצות הברית. למעשה נוצר כאן ציר שמטרתו למוטט את הניסיון לבודד את רוסיה ולהחליש אותה, ומול הציר החדש הזה נמצאת ארצות הברית, נאטו, ובמידה מסוימת טיוואן ויפן. זה קצת מזכיר לי את המצב ערב מלחמת העולם השנייה, שיש את מדינות הציר ואת בעלות הברית. איך אתה רואה את ההתפתחות הזאת?

אני לא נכנס לפוליטיקה, ולא הולך לשקול במטבעות או בכוחות צבא. אני אומר כך, או שאנחנו נמשכים להסבר שלנו ומביאים אותו לידיעת כל העולם, כל האנושות, ואז נראה עד כמה ההסבר שלנו מתחזק, מגיע מהכוח העליון דרכנו וכך מתפזר ומצליח בין כל אומות העולם, או שאנחנו לא עושים כלום.

חיים: איפה ישראל בהקשר זה?

ישראל בהקשר לזה תהיה תוצאה ישירה מכמה ההסבר שלנו וההפצה שלנו יצליחו. אנחנו צריכים להשתדל בכל כוחנו להצליח בזה, כדי שכולם בעולם יבינו מה קורה. גם אם לא יסכימו, אז לפחות ישמעו מה שאנחנו אומרים. כי בסופו של דבר צריך לתת לבורא לעבוד, ואנחנו כנציגים שלו בעולם הזה חייבים לעשות כך.

חיים: שמעתי אותך מדבר בשיעור על הפצה, ואמרת שכרגע אתה לא מרגיש שצריך לשים על זה דגש, אלא להשקיע יותר עבודה בינינו בתוך העשיריות, בחיבור בינינו. וזה העלה לי שאלות כלפי עצמי, וגם דברתי על זה במשפחה, ושמעתי מחברים. שאם כך, אז אולי אנחנו צריכים להשקיע פחות אנרגיה בהפצה ויותר בחיבור בינינו.

איך נגיע לעם ישראל ונעזור לו להבין את החיבור כשאנחנו כל כך מרוכזים בתוכנו, אם בכלל צריך כרגע?

אני חושב שהגיע הזמן, ואנחנו חייבים להגיע להפצה גלויה וקרובה לכל אחד בהבנה. לא להסכמה אלא להבנה של מה שאנחנו רוצים להגיד. כך אנחנו צריכים להתחיל וכך להמשיך.

חיים: האם כל החברים צריכים לעסוק בזה, או רק חברים שיש להם יותר נטייה להפצה, ואחרים שיעסקו בפנימיות?

אני חושב שכולם צריכים לעסוק בהפצה, אבל בצורה שלא תגרום נזק.

חיים: אבל מבחינת חשיבות, האם כולם צריכים ליחס לזה חשיבות?

כן. כל חברי "בני ברוך" חייבים ליחס לזה חשיבות.

חיים: כשאתה אומר להפיץ בצורה הכי גלויה שיש, מה אנחנו צריכים להפיץ בדיוק?

אנחנו צריכים לדבר כמו שדיבר בעל הסולם, נראה לי שהוא התחיל בזה בצורה הכי גלויה, ולהשתדל לפרסם את זה בכל העולם, אבל קודם בעם ישראל. כל עוד זה אפשרי לעשות את זה דרך האינטרנט, אנחנו חייבים לבצע.

חיים: כשאתה אומר בעל הסולם, אתה מתכוון לעיתון "האומה"?

עיתון האומה הוא קשה.

חיים: כלומר בצורה חילונית, ארצית.

כן. ודאי שבצורה חילונית ועממית.

אני מאחל לכם הצלחה בהפצה. אנחנו צריכים לחלק את כל האנשים שלנו שבכל העולם לקבוצות, לדבר אליהם יותר, ולהשתדל ששיטת השלום בעולם תגיע לכל אחד.

(סוף השיחה)