heb_o_rav_2010-04-04_program_shal-mekubal_n177
תכנית טלוויזיה עם הרב מיכאל לייטמן.
"שאל את המקובל"
תכנית מס' 177
בהנחיית: אורן לוי
תכנית 04.04.10- אחרי עריכה.
אורן: שלום לכם, אתם מצטרפים אלינו לתכנית נוספת של "שאל את המקובל". שלום לך הרב לייטמן.
הרב לייטמן: שלום לכולם.
אורן: קבלנו מכם הרבה שאלות לתכנית היום ואני מקווה שנספיק לפחות חלק מהן. אני רוצה להזמין אתכם להוסיף ולשלוח שאלות גם לתכניות הבאות. הטלפון שלנו עומד לרשותכם כל השבוע, 24 שעות ביממה - 1-700-509-209. אפשר גם להיכנס לבלוג האישי של הרב לייטמן ואני מאוד ממליץ על זה בלי קשר לשאלות. הכתובת שלו היא www.laitman.co.il, יש בתוך הבלוג בצד שמאל אייקון של "שאל את המקובל", תכתבו שם שאלה והיא תגיע אלינו למערכת התכנית.
אנחנו נפתח היום את התכנית עם שאלה שהגיעה דרך הבלוג שלך. כותב לך ניר:
שאלה: אני צופה מדי פעם בערוץ 66.
הרב לייטמן: למה מדי פעם?
אורן: אנחנו נשאל את ניר. ניר, למה רק מדי פעם? בכל אופן כרגע הוא צופה בו רק מדי פעם.
שאלה: ממה ששמעתי והתרשמתי, המטרה של כל לימוד הקבלה במסגרת שלכם היא לעלות בהדרגה בשלבי הרוחניות עד שתגיעו לדרגת הבורא. השאלה שלי היא לשם מה בכלל להגיע לדרגת הבורא? מה טוב בזה? לַמה בני אדם צריכים להגיע למצב של הזדהות טוטאלית עם הבורא? לַמה לא להישאר בני אדם, מוסריים, עוזרים לזולת, רוחניים וכדומה, אבל בני אדם? לשם מה צריך להידמות לבורא? הייתי שמח מאוד לקבל תשובה לשאלתי זו.
הרב לייטמן: אני מסכים איתך, ניר, בכל מה שאתה שואל. אם היו שואלים אותי, אתה רוצה להיות כבורא, אתה רוצה להגיע למשהו? מה פתאום. אלא מה, סך הכל אנחנו נפעלים, מהטבע.
אורן: מה זאת אומרת "נפעלים"?
הרב לייטמן: מהטבע, מההורמונים, מהגֵנים, מכל הרשימות שיש בפנים.
אורן: כאילו הוא מפעיל אותנו.
הרב לייטמן: כן, הוא מפעיל אותנו. לכל אדם יש הרבה גנים שעל פניהם ומתוכם הוא מתקיים ומתפתח ועושה כל מיני פעולות, נטיות, ואין מה לעשות. אז, באו מקובלים ואמרו "אנחנו מגלים לכם את מטרת הבריאה, מהי מטרת הבריאה, בשביל מה אנחנו קיימים". ואז יש שעונים, "מה אכפת לי בשביל מה, אני יודע בשביל מה".
אתה לא יודע בשביל מה, כי לטבע יש תכנית, והטבע יבצע את התכנית עליך, כי לטבע אין פשרות, הוא כוח חזק מאוד והוא יודע מה לעשות איתך. ואז אתה רק סתם תסבול. כדאי לך לשמוע, מה רוצים ממך, הכוחות העליונים שמנהלים אותך. וכשאתה תדע, אז תדע איך לעשות את החיים שלך באמת טובים ביותר. כי כל פעם שנדמה לך שאתה רוצה משהו, זה הטבע שדוחף אותך לאותה תכלית.
אורן: מפעיל אותך.
הרב לייטמן: מפעיל אותך. אתה לא יודע, אתה עושה טעויות. אתה לא מבין מה הטבע דורש ממך. נדמה לך, "אני אעשה את זה, ואני אעשה את זה", אתה קופץ מדבר לדבר, אתה שורף את החיים שלך, בסופו של דבר אתה לא יוצא מאושר מהם, וכל הזמן אתה נמצא בחיפושים ובכל מיני שינויי מצבים. אתה לוקח דוגמאות מאנשים אחרים, וגם הם לא יותר טובים ממך בלגרום לעצמם להיות מאושרים.
אז יוצא ככה, חוכמת הקבלה אומרת, מטרת הבריאה, להטיב לאדם. "להטיב, זה בסדר". אז באה חכמת הקבלה ואומרת: אני חכמת הקבלה, איך לקבל, איך ליהנות?
אורן: אנחנו בעד ליהנות.
הרב לייטמן: בעד ליהנות. רק שהמקובלים אומרים, אנחנו נספר לכם איך להנות בצורה טובה ביותר, גדולה ביותר. אתה אומר, "לא, לא, לא, מספיק לי כאן, בחיים שלנו " הם אומרים, לא.
אורן: לא, לא, לא, דווקא אנחנו בעד הצורה הגדולה, איך?
הרב לייטמן: בעד הצורה הגדולה?
אורן: כן, בעד הצורה הגדולה.
הרב לייטמן: אם אתה בעד הצורה הגדולה, בבקשה. יש לפניך תכנית שאם אתה רוצה או לא רוצה, אתה תבצע אותה.
אורן: מה התכנית?
הרב לייטמן: התכנית להביא אותך לדרגת הבורא, כי הוא היחיד, הטוב, המטיב, השלם, הנצחי, הכול, הוא רוצה שגם אתה תהיה כמוהו. לכן, זה נקרא "להיות אדם", "דומה לבורא".
אורן: אז להיות כמו הבורא זה כאילו משהו מבלבל, כי כאילו המילה הזאת "בורא" אולי היא מבלבלת. אתה מדבר שהקבלה אומרת.
הרב לייטמן: כוח הטבע, הנצחי, השלם, החכם ביותר, הכולל בתוכו את כל החכמה, כל הבריאה, כל הזמנים מהתחלה ועד אין סוף, הכול.
אורן: אולי זאת השאלה של ניר, אם אני מנסה להבין אותו עד הסוף, לַמה אני צריך להיות כמו מישהו? שאני אהיה כמו אני, לַמה כמו מישהו? שאני אהיה החכם הזה, המאושר הזה, הנצחי הזה, השלם הזה.
הרב לייטמן: בדיוק. אתה שואל יפה. אתה תהיה אתה, רק דומה לו בשלמות, בגובה, בגודל, במילוי, בנצחיות.
אורן: בשביל מה צריך אותו פה בתמונה? זאת השאלה.
הרב לייטמן: כי הוא כוח כללי של הטבע, הוא הראשון, וברא אותך כדי להביא אותך לדרגת השלמות הזאת.
אורן: אבל אני לא יודע מי הוא, ומה הוא ברא או לא ברא. יש כאלה אומרים "יש", יש כאלה אומרים "אין". למה לי בכלל להיכנס למִגרש הזה?
הרב לייטמן: כי אחרת אתה תסבול.
אורן: אני רוצה אושר בחיים שלי, עם זה אני מזדהה איתך לגמרי. אמרת שיש לך שיטה להביא אותי לפסגה של האושר? אנחנו איתך.
הרב לייטמן: זה נקרא להביא אותך לפסגה.
אורן: אבל למה פתאום אתה מכניס את הגורם הזר הזה?
הרב לייטמן: איך תשתנה? איך תגיע לשלמות?
אורן: סַפר, מה בדרך? מה בתפריט? עוד לא אמרת לי איך, בינתיים רק אמרת לי לאן הקבלה מובילה את האדם. עכשיו אתה כבר נכנס שלב אחר, לאיך? איך הקבלה מובילה אותי לפסגת האושר, שאני אהיה הכי חכם, הכי חזק, כמו שאמרת קודם?
הרב לייטמן: אתה צריך להוסיף לעצמך, מי אתה? יתוש.
אורן: לַמה יתוש?
הרב לייטמן: סליחה, גם אני כך. אילו רצונות יש לך? אילו תכונות יש לך? אילו הזדמנויות יש לך, אילו אפשרויות יש בחיים שלך? כלום. אתה חי כבהמה, יש זמן קצוב של שנות הקיום שלך כאן. מה אתה רוצה בשנות הקיום האלו? רק למלא את עצמך קצת באוכל, במין, במשפחה, בכסף, בכבוד, במושכלות, בדברים כאלה קטנטנים.
אורן: לַמה? אבל לא נכון, בשאלה פה אם ניקח אותה כדוגמא, מדברים על מוסריות, על עזרה לזולת, על רוחניות, לַמה לא? לא רק למלא את עצמי ולאכול וכן הלאה.
הרב לייטמן: הכל נגמר, הכל לא שווה.
אורן: מה זאת אומרת "נגמר"?
הרב לייטמן: נגמר, כי אתה מת. אם אנחנו מדברים על מה שאתה ממלא את עצמך תוך שבעים שנה, אני בכלל לא מתווכח איתך.
אורן: אתה מציע לי חיי נצח?
הרב לייטמן: כן.
אורן: מה זאת אומרת? הגוף שלי לא ימות?
הרב לייטמן: זאת הנקודה העיקרית. הגוף ימות, אתה לא תמות.
אורן: אז מי זה אני?
הרב לייטמן: אותה נקודה שאני עומד להצביע עליה ולעזור לך לפתח אותה, אותה הנקודה שיש בך שהיא לא שייכת לגוף. תבדיל אותה מהגוף, תבדיל את עצמך מהגוף. הגוף קיים עד שאתה מפתח מהנקודה את דמות הבורא שבך.
אורן: אז יש בי נקודת פוטנציאל להתפתחות נצחית?
הרב לייטמן: כן.
אורן: אז לַמה שאני לא אקח אותה ואפתח אותה?
הרב לייטמן: בבקשה.
אורן: אני מוכן לפתח אותה.
הרב לייטמן: שיטת הפיתוח נקראת "חכמת הקבלה". חכמה איך לקבל, איך למלא את עצמך.
אורן: בסדר, אז לַמה השיטה הזאת מכניסה לי פתאום מישהו זר פה למגרש?
יש אני ויש לי נקודה, אמרת שהיא נקודת פוטנציאל רוחנית. אני אפתח אותה לפי השיטה הזאת, אבל למה עוד מביאים לי את המישהו הזה, החיצוני הזה, הבורא?
הרב לייטמן: המישהו הזה זו דוגמא. מה זה "בורא"? זה כוח הכי עליון, הכי מושלם שבטבע. דרגה הכי מושלמת, טובה, נצחית, גדולה, שממנה אתה מקבל כוח להתפתחות שלך. מדרגה זאת אתה מקבל דוגמא להתפתחות שלך. "בורא" נקרא "בוא וראה", שאתה מגיע רואה ומגלה את השינויים הטובים שבך. הבורא הוא מה שמתגלה בך. הוא לא איזה זקן, אחרי העננים, באיזה מקום ביקום, חס ושלום לדמיין ככה. הבורא, נקרא תכונת ההשפעה והאהבה שלך שאתה מפתח אותה, ואתה מגיע להרגשה בתוך התכונה הזאת עד כמה שאתה מושלם, עד כמה שאתה נצחי, עד כמה שעלית מעל כל מה שיש בעולם המוגבל הזה.
אורן: יש הרבה בדיחות שמתארות את זה שבן אדם קצת מתחרפן, ואז הוא מרגיש שהוא כמו הבורא, כמו האלוקים וכן הלאה. אני מרגיש שבשאלה של ניר יש גם משהו מזה. מה פתאום כאילו אתה רוצה לפתֵח את עצמך, אתה רוצה לפתֵח את הנקודה שלך? תפתֵח, אתה רוצה להיות רוחני? תפתֵח, אתה רוצה אהבה? תפתֵח. מה עכשיו אתה הקטנצ'יק הזה, כמו שאמרת- יתוש, אתה תהיה הבורא? הרבה אנשים, אתה יודע, עם איזה סיבוב מרגישים, מסתובבים ברחובות, משיחיים למיניהם, לכן המושג הזה "בורא" שאתה פתאום מכניס אותו, זה קצת מלחיץ את האווירה.
הרב לייטמן: אז תקרא לזה בשם אחר.
אורן: איך?
הרב לייטמן: אולי תקרא לזה הדרגה הנעלה ביותר בטבע, כוח עליון שבטבע, אני רוצה להיות "הגדול" ביותר. אתה מסכים?
אורן: אני מסכים.
הרב לייטמן: החזק ביותר, השלם ביותר, הנצחי ביותר, אני רוצה הכי הכי. במקום זה אני אומר "בורא".
אורן: עכשיו תגיד, זה אפשרי? זה נשמע פנטסטי מדי.
הרב לייטמן: אתה מחויב, כמו כל יתוש, ולא רק בני אדם, גם דומם צומח וחי, כל הטבע חייב להגיע לדרגה הזאת.
אורן: כאילו כל הטבע, על כל הגוונים שלו.
הרב לייטמן: בינתיים נדבר רק על בני אדם, כולם.
אורן: אז כל בני האדם חייבים להתעלות לדרגה העליונה הזאת של הטבע?
הרב לייטמן: כן.
אורן: וכשזה יהיה, מה יהיה? נגיד שכולם עשו, מה קורה עכשיו?
הרב לייטמן: אם כך אנחנו חיים כבר בהרגשת חיים נצחיים, שלמים, אין רע, הכל טוב.
אורן: איפה אנחנו חיים דרך אגב? אמרת שזה לא קשור לגוף, שהגוף באמת נרקב ומת.
הרב לייטמן: העולם הזה יתאדה, אתה תפסיק להרגיש את העולם הזה.
אורן: כולם מפסיקים להרגיש אותו?
הרב לייטמן: מי שנכנס להרגשה הזאת.
אורן: לא, בסוף אני אומר, כשכל בני האדם עולים לדרגה הזאת, הם מפסיקים להרגיש?
הרב לייטמן: כן. לעולם הזה בכלל אין קיום, הוא רק "מדומה".
אורן: אז איפה הם קיימים אם העולם הזה נעלם להם?
הרב לייטמן: הם קיימים בעולם האמיתי, שדווקא אותו אנחנו לא מרגישים, באותו מרחב שנקרא "השפעה ואהבה". אני לא יכול להגיד לך, צריכים להרגיש את זה, אדוני. כדי להרגיש את זה צריך לפתח לזה חוש. חכמת הקבלה מפתחת לך את החוש להשפעה ואהבה. זה משהו שאתה אפילו לא מתאר היום מה מדובר במילים האלה, ואז אתה מתחיל להרגיש את עצמך קיים במימד אחר לגמרי.
אורן: המימד הזה הוא לא חלק מהטבע?
הרב לייטמן: לא.
אורן: אמרת קודם שהדרגה הזאת זו הדרגה העליונה של הטבע.
הרב לייטמן: של הטבע, אבל לא מה שאנחנו מרגישים. אנחנו מרגישים את הטבע בבועה קטנה כזאת שנקראת "היקום שלנו", וזה מעבר לזה.
אורן: איך אני יכול להגיע להיות משהו שאני לא מרגיש אותו?
הרב לייטמן: כי מצד אחד יש בך את הנתון שנקרא "נקודה שבלב", איזה רצון, סקרנות. ומצד שני יש לך קשר דרך כתבי מקובלים לכוח עליון שיפתֵח לך את הנתון הקטן הזה, הנקודה שבלב, וממנה יתפתח בך ממש עולם שלם.
אורן: אני עדיין לא תופס איפה נמצא המרחב הזה של אהבה והשפעה, העולם השלם הזה, איפה הוא נמצא?
הרב לייטמן: הוא נמצא באותה נקודה שבך, שמתחילה להתנפח על ידי עיסוק בחכמת הקבלה, והעיסוק כשאתה קורא, כשאתה שומע ערוץ, אפילו שירים, הכול, שאתה נכלל עם זה. צריך ללמוד את זה.
אורן: זה לא משהו שיש לו מימדים פיסיים?
הרב לייטמן: לא, אין.
אורן: לכן הוא לא קשור לגוף הזה שמת, ואתה אומר שאפילו שהגוף מת הקיום שלך ממשיך?
הרב לייטמן: נכון.
אורן: איך אתה יכול להגדיר אותו, באילו פרמטרים? מה, אתה מדבר על זה כעל מרחב, כעל עולם, כעל משהו מוחשי. אם זה לא מהמוחשיות ומהפיסיות שאנחנו מכירים, אז ממה זה כן? איפה זה?
הרב לייטמן: איפה נמצא הרצון שלך?
אורן: רצון לְמה?
הרב לייטמן: לא חשוב.
אורן: נגיד לשתות?
הרב לייטמן: כן.
אורן: לא יודע, עכשיו נגיד אני צמא, אז אני שותה. איפה הוא נמצא הרצון? בתוכי? יש בי, אני מרגיש רצון.
הרב לייטמן: איפה הוא נמצא? בבטן, איפה שאתה מרגיש את המים אחרי שאתה שותה? בראש?
אורן: לא, אולי במוח, לא יודע איפה הוא נמצא. אני לא כזה חזק, אתה יודע, בגוף האדם.
הרב לייטמן: לא צריכים להיות חזקים מדי.
אורן: במוח?
הרב לייטמן: אין דבר כזה. המוח רק מצביע לנו שיש דבר כזה. אנחנו יכולים לאתר את הדברים האלה איך שהם מתממשים כבר, במימוש שלהם דרך המוח ועוד כל מיני חושים.
אורן: ואתה מדבר על משהו מוקדם לזה.
הרב לייטמן: הרצון בעצמו לא נמצא בתוך האדם. כל הטבע כולו, הוא רצון.
אורן: מה זאת אומרת שכל הטבע הוא כולו רצון?
הרב לייטמן: תעזוב את העולם שלנו. סך הכל בטבע יש כוח השפעה, שנקרא "הטבע הכללי, הגבוה, הגדול, העליון" או "הבורא", וכוח הקבלה, שנקרא "הנברא" או "רצון לקבל". אז יש רצון לקבל שנקרא "נברא" ומה שממלא אותו, מה שבורא אותו, מה שמשנה אותו, זה "האור".
אורן: המפעיל הזה, שדברת קודם שאנחנו מופעלים.
הרב לייטמן: המפעיל. חוץ משני כוחות אלה אין כלום. בורא– נברא, אור– רצון, תענוג- וחיסרון אליו. זה הכול.
אורן: איפה אני?
הרב לייטמן: מי הוא ה"אני"? אם אתה שואל על הרצון שלך, אז אחד מסך כל הרצונות האלה הוא אתה. הוא נקרא "הנשמה" שלך. אם אתה שואל, "איפה הגוף שלי?" הגוף שלך גם באותו רצון, אבל בדרגת חי, לא בדרגת אדם. כי גוף הוא חי, ואז אתה מרגיש את הרצון בדרגת החי ששייך אליך, כמו חיה שאתה מגדל בבית.
אורן: כן, אבל אני מבין איפה אני מרגיש אותו, אני מרגיש אותו בעולם שלנו.
הרב לייטמן: בגלל שדרך הגוף אתה מזדהה איתו, אתה מרגיש דרכו, אז אתה מרגיש את מה שהגוף מביא לך להרגשה, את העולם הזה. אם אתה תתחיל לפתח את עצמך יותר מעבר לגוף.
אורן: מהנקודה הזו.
הרב לייטמן: מהנקודה הזו, אז אתה תרגיש עולם אחר, מימד אחר, רוחני.
אורן: הבנתי. זאת אומרת, עכשיו אני לא מרגיש את המימד הזה כי הנקודה הזאת היא עדיין לא מפותחת? נגיד, זה כמו לפני שהגוף שלי נולד אין לי בְּמה להרגיש את העולם.
הרב לייטמן: נכון. בכלל, איפה אתה קיים? אתה קיים בכוח.
אורן: איפה הכוח הזה?
הרב לייטמן: הכוח הזה הוא באבא ואמא שלך, שילדו אותך, שהכוח השפיע עליהם ואז הם הגיעו לזיווג, ומהזיווג אתה נולדת, התפתחת. אבל אתה התפתחת בצורה פיסית? זה חומר. אתה התפתחת מכוח לכוח, מכוח לכוח, או מרצון לרצון, מרצון לרצון, כך אנחנו מתפתחים. אל תסתכל על הגשמיות. הגשמיות זו רק העטיפה שבה, אבל בפנים תסתכל על מהות הפעולות שכולן אור ורצון. סך הכל בטבע נמצאים שני כוחות זה כנגד זה.
אורן: לכן גם יוצא שאם נחזור ונסכם את השאלה של ניר, אם הוא אומר, למה הקבלה בכוח כאילו מחדירה לתמונה הזאת של ההתפתחות של האדם את הבורא, אז עכשיו שאתה מסביר את זה בשני כוחות, אז זאת אומרת "לעלות לדרגה העליונה", זה החומר הזה עולה לדרגה של האור שיצר אותו בעצם.
הרב לייטמן: נכון. וחוץ מזה, איך אפשר שאחד מתפתח בלי השני? כל הזמן אנחנו חייבים לדעת איך אנחנו מחייבים את הכוח העליון לפתח אותנו. יש כאן עניין אחר, לַמה אני צריך את הבורא? אתה צודק, בשביל מה אני צריך? אבל אם אני רוצה לפתח את הנקודה, את החיים הנצחיים שלי, את הנשמה שלי שהיא רק כנקודה, אני חייב כוח שיפַתח אותה, והכוח הזה לא יפתח אותה עד שאני ארצה, עד שאני אגיד לו שזה מה שאני רוצה שיעשה לי. לַמה? כי על ידי זה אני בודק את עצמי מה אני צריך להיות? איך אני צריך להיות? איך אני צריך לגדול? על ידי מה אני צריך לגדול? על ידי זה אני לומד את הבורא, זה נקרא שאני "עולה". אם לא יהיה לי את הרצון לגדול, אם לא תהיה לי ידיעה, איזו ראייה מה אני צריך להיות בדרגה הבאה מהמצב הבא, אני לא אתפתח, כי חסר לי רצון להתפתחות.
לכן כל העבודה שלנו היא איך לרצות, לרצות להתפתח. לכן כל העבודה שלנו היא בקבוצה, שאני יכול ללמוד מהם, וגם מהספרים, ואז אחר כך אני אזמין את האור העליון, את הכוח שיפתח אותי. אז יוצא תמיד שאני בעצמי מפתח את עצמי. לכן אני מגיע להיות עצמאי ודומה לבורא, כי את הכול אני רוכש וזה נעשה שלי.
אורן: השאלה הבאה גם מגיעה דרך הבלוג שלך. כותבת לך טלי:
שאלה: איך חכמת הקבלה תופסת את הקנאה? אני מוצאת את עצמי חושבת מחשבות סרק קנאיות שמשתלטות עלי, ואני מנסה להבין מה השיעור שאותו עלי ללמוד מהחזקת רגשות קשים כאלה? אני מרגישה מובלת וחסרת שליטה כמו כלב שרץ אחרי ריח של נקניק, ואני לא מדברת על קנאה של אישה לגבר אלא על קנאה בכלל.
הרב לייטמן: מסכנה. אם הייתי פסיכולוג, הייתי ממליץ לך כך, את חייבת להתחיל לחשוב שכולם הילדים שלך, בהם את מקנאה? ודאי שלא, את שמחה שהם מצליחים. וזה נכון שכולם חלקי הנשמה שלך, אין במה לקנא. אז כדאי לטובתך, לראות בחברים, בחברות, עד כמה שהם מתקדמים לרוחניות, כי רק את זה כדאי לממש ולבצע, ובזה כדאי לקנא. זה דווקא טוב, על זה כתוב "קנאת סופרים תרבה חכמה".
אורן: אז אם יש מישהו נגיד בעבודה של טלי, שהיא מקנאה בו, מה היא עושה עם הקנאה הזאת, מתחילה לחשוב שהוא הילד שלה?
הרב לייטמן: במה היא מקנאה?
אורן: נגיד שיש לו איזו משרה טובה שגם טלי רוצה. אז מה היא עושה איתה, היא מתייחסת אליו כמו הבן?
הרב לייטמן: כן, עד כדי כך שהיא מרוצה שזה קורה לו.
אורן: כן, אבל מה איתה? בסדר, מרוצה מזה שקורה לו, מה איתה? היא לא תתקדם בעבודה ככה אף פעם.
הרב לייטמן: כלום לא איתה. אחרי שהיא מפסיקה לקנא לו ב"קנאה שחורה" מה שנקרא, שבזה היא רוצה לבטל אותו, להרוס אותו, שלא יהיה לו את מה שהוא השיג, אחרי שהיא שמחה במה שהוא השיג, היא שואלת "למה אני לא יכולה לרכוש גם את הדברים הטובים האלו?" ואז הקנאה הופכת להיות ליצירתית, לבניה ולא להרס. שאני מגיע לדרגת שלמות.
כי בקנאה הראשונה אני רוצה להרוס אותו, אז אני מפתח רק שנאה לאחרים. בסופו של דבר אני לא נהנה מזה, אני לא מגיע למימוש הנכון של הקנאה.
אורן: אולי אתה יכול לתת לי איזה כלל, שהוא יהיה כמו הסרגל שלי למדוד אם מה שמפעיל אותי זה הקנאה הרעה הזאת, השחורה כמו שאמרת, או הקנאה הטובה? איך אני יודע? מה אני צריך לשאול את עצמי שאלה אחת שהתשובה עליה היא תסביר לי אם אני בקנאה הרעה הזאת, השחורה, או בדבר המפַתח, החיובי?
הרב לייטמן: דבר פשוט. אתה רוצה שיהיה טוב לכולם או אתה רוצה שיהיה טוב רק לך לעומת אחרים? זה כמו הבדיחה, ברוסיה כשהיתה המהפכה, שאלו איזו אישה אצילה, איך היא מתייחסת למהפכה? והיא אומרת הכל טוב ויפה חוץ מדבר אחד. גם סבא שלי עשה את המהפכה הקודמת, אבל במהפכה הקודמת הוא לא רצה שיהיו עניים. במהפכה שלכם אתם לא רוצים שיהיו עשירים. זה ההבדל. רוצים לטובת כולם, בדבר הטוב שיהיה לכולם, או שלא יהיה לאף אחד. אם אין לי אין לאף אחד.
אורן: ברור. נעבור לשאלה הבאה, השאלה הבאה היא שאלה טלפונית, בואו נשמע אותה בבקשה.
שאלה: שלום, קוראים לי יוסי ברק מאשקלון. אני צופה בתכניות שלכם, מאוד נהנה. בתכנית האחרונה שצפיתי הרב אמר שלהנות מרוחניות זה משהו אגואיסטי, והאמת היא שלא כל כך הבנתי את זה. הייתי רוצה שאם הוא יכול קצת להרחיב בעניין הזה, תודה.
אורן: ליהנות מרוחניות זה משהו אגואיסטי.
הרב לייטמן: ודאי. רוחניות נקראת "השפעה ואהבה". השאלה היא, אני מוכן לאהוב אותך, אני מוכן להשפיע עליך אם יהיה לי טוב, ואם לא יהיה לי טוב, בשביל מה לי לאהוב אותך? בשביל מה לי להשפיע עליך? אז זה נקרא "קליפה", זו לא נקראת "רוחניות", זה נקרא "גשמיות". כך כל אחד ואחד מאיתנו מסוגל. אני אוהב את הילדים שלי בגלל שהם שלי. ברגע שהם לא שלי, אין לי שום יחס אליהם. אני אוהב מישהו גדול יותר אם אני תלוי בו, כי אני תלוי בו, ואם לא הייתי תלוי בו, שיעלם בכלל מהחיים.
אני משפיע ואוהב מפני שיש לי בזה רווח אישי. זה לא נקרא "השפעה ואהבה", זה נקרא "ניצול הזולת". בחכמת הקבלה השפעה ואהבה זו השפעה ואהבה ללא שום קשר, ללא שום חזרה לעצמי, שאני אוהב אותו וזהו, שיהיה לו טוב. זה יותר ממה שאנחנו אוהבים את הילדים, כי את הילדים אנחנו אוהבים בצורה אינסטינקטיבית.
אני צריך להגיע לאהבת הזולת, שהאגו שלי אין לו מזה כלום. אם יש לו מזה רווח זה לא נקרא שאני אוהב מישהו, זה נקרא שאני אוהב את עצמי ואז בצורה אלטרנטיבית אני מגיע למילוי עצמי.
אורן: אתה מדבר פה על איזו התעלות במוטיבציה?
הרב לייטמן: נכון, ודאי. ואיך אני בודק את עצמי? אני בודק את עצמי בזה שלא אכפת לי מה שקורה לי, העיקר מה שקורה לזולת. תראה לְמה אנחנו צריכים להגיע. וכדאי לנו לברר את הדברים האלה, כי הטבע יחייב אותנו בצורה מאוד מאוד נחרצת וחדה. כדאי לנו מראש לדעת את זה.
אורן: לַמה הטבע יחייב אותנו?
הרב לייטמן: כי זו התכנית, שאנחנו נגיע להידמות לבורא, שטוב ומטיב ללא שום קשר לעצמו.
אורן: מה המוטיבציה של הבורא?
הרב לייטמן: המוטיבציה היא רק למלא אותנו, רק להטיב לנו.
אורן: זה נקרא "לאהוב" באמת?
הרב לייטמן: רק זה נקרא "לאהוב".
אורן: ואיך אנחנו יכולים לצאת מהמוטיבציה הנוכחית שלנו, שגם שאנחנו אוהבים זה בסופו של דבר כמו שאמרת קודם, בצורה סיבובית, אני אוהב אותך כי טוב לי מזה, אז איך אני יכול לצאת מהסיבוב הזה? זה כאילו סיבוב כזה שאין ממנו יציאה.
הרב לייטמן: רק על ידי המאור המחזיר למוטב.
אורן: שמה הוא עושה?
הרב לייטמן: שהוא מעלה אותי מעל האגו שלי.
אורן: אבל גם השימוש שלי במאור הזה, בחכמת הקבלה, הוא מתוך אותו רצון, מתוך אותה אדמה שעליה אני עומד.
הרב לייטמן: נכון, אבל הוא שעושה לי את יציאת מצרים, נס. הוא מעלה אותי לדרגה שלו, ואז אני מהדרגה שלו מתחיל לתקן את עצמי.
אורן: אבל כשהוא מעלה אותי, אז מה, הוא כאילו חותך ממני את כל היסוד התפיסתי שאיתו נוצרתי?
הרב לייטמן: כן, מעלה אותי מעל זה.
אורן: איך יש לו כוח לעשות את זה?
הרב לייטמן: כי הוא ברא אותי.
אורן: אז מה, הוא בורא אותי עוד פעם?
הרב לייטמן: כן, זו בריאה חדשה.
אורן: אז הוא ממית אותי הקודם?
הרב לייטמן: כן. האגו שלי, הכוונות שלי לעצמי, שאני לא יכול להפטר מהן בעצמי, הוא ממית אותן ומביא לי כוונות חדשות.
אורן: מי זה "הוא", המאור הזה? יש לנו דקה, מי זה "הוא"?
הרב לייטמן: צריך להרגיש אותו. זה מאוד פשוט. תתחילו ללמוד, בצורה סיסטמתית שיעורים שלנו בזוהר, ואתם תרגישו שפתאום אתם משתנים, פתאום זה משפיע, שיש איזה כוח בלימוד שמשנה אתכם, זה הכול. אני ממליץ את זה לכל אחד. זה מה שנקרא "בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין, כי המאור שבה מחזירו למוטב". רק המאור הזה, יכול להחזיר אותנו לטוב, והוא מגיע על ידי לימוד פנימיות התורה שזה נקרא "חכמת הקבלה", "תורת אמת", כי רק בה יש את המאור המחזיר למוטב. לכן אנחנו מגיעים בזמננו, בדורנו, לחכמת הקבלה. אני מזמין אתכם.
אורן: תודה רבה לך הרב לייטמן, תודה לכם שהייתם איתנו. עם ההזמנה הזאת נסיים את התכנית שלנו להיום. נזמין אתכם לשלוח שאלות לתכניות הבאות, 1-700-509-209 או דרך הבלוג האישי של הרב לייטמן www.laitman.co.il . עד אז שיהיה לנו כל טוב.
(סוף התכנית)