תנועת החלוציות היא תופעה מרגשת, תופעה שהצליחה לסחוף הרבה מאוד אנשים להקים בידיים שלהם את המדינה. התואר "חלוץ" היה מושג נשגב במפעל הציוני, ודוד בן גוריון הגדיר אותו כ"הכרה בשליחות ההיסטורית", זה כשרון מוסרי והכרח נפשי לחיות יום יום לפי צו המצפון ולפי תביעות היעוד". אנשים יצאו מהזרימה של החיים היום יומיים באירופה להרפתקה מסוכנת שהעתיד שלה לא היה ברור, אבל הם עשו את זה ועשו את זה ביחד ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: האם זו תופעה טבעית לראות שפתאום קבוצה של אנשים קמה ופורצת דרך ומייצרת מציאות חדשה, שבה הם בוחרים לחיות? האם זה זה ייחודי לעם ישראל שבכל תפנית כזאת בהיסטוריה של האנושות יש יהודים שפורצים את הדרך? מה טמון באותה מסירות נפש, לממש את אותה אידיאה רוחנית? מה היה חסר לתנועת החלוציות בראשית ימיה, כדי להבטיח המשכיות האמונה החזקה "באידיאה" שלשמה הם התנדבו לעזוב הכל מאחוריהם , לבוא לישראל כדי ליישב אותה? למה אותה השראה עליונה שהם קיבלו בראשית הציונות הגשמית, לא המשיכה לאפשר להם לבנות את המדינה עוד ועוד, גם באיכות שלה? למה הרוח החלוצית פתאום עזבה את החלוצים בהמשך להתיישבות בארץ וקליטת העולים מהארצות השונות, והפכנו לחברה בורגנית? מהו ייעודו של העם היהודי בארצו , על פי חכמת הקבלה? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן?