עולמות נפגשים
קבלה ומדע - 15
שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 05.09.14 - אחרי עריכה
בן ציון: שלום לכם צופים יקרים, אתם אתנו כאן בתכנית של "עולמות נפגשים". שלום הרב ד"ר מיכאל לייטמן.
שלום לכולם.
בן ציון: אנחנו בסדרת תכניות מיוחדת בנושא של קבלה ומדע, ואנחנו לומדים להסתכל על חכמת הקבלה כמדע, וגם מנסים מתוך אנלוגיה לפיסיקה, להבין את ההסברים שלך במונחים של כוחות ודברים נוספים. היום רצינו ללמוד יותר מקרוב על האדם, שאתה מספר עליו, שהוא מתפתח על ידי כוח האחד ומנוהל על ידי כוח אחד. לעומת זאת שאר חלקי הטבע מנוהלים על ידי שני כוחות או כמה כוחות.
אז קודם כל, למה בדיוק אתה מתכוון בהסבר הזה, לדרגה הזו שנקראת "אדם", לרצון שלו, המחשבה שלו?
יש לנו דרגת דומם, ויש שם כוח פלוס ומינוס. ובין שני הכוחות האלה מורכב כל החומר. יש גם חלקים ניטראליים. אבל זה לא דווקא פלוס ומינוס מבחינת פלוס ומינוס חשמלי, אלא בכלל, פלוס ומינוס מנוגדים, והכול בנוי על הכוחות המנוגדים.
גם בצומח יש פלוס ומינוס. וגם בחי יש פלוס ומינוס. זה בעצם הטבע, ואין לנו יותר חוץ מזה. עכשיו אתה שואל, איפה האדם שנקרא "המדבר"? אז "המדבר" זה משהו שלפי גופו הוא חי, ויש לו עוד רצון, שזה רצון אגואיסטי, מינוס. פלוס אין לו. כל טבע האדם הוא רע, "בראתי יצר רע".
בן ציון: אנחנו מדברים על טיבו של האדם, על הרצון שלו.
הכל זה רצונות, והרצונות האלו מתפתחים. יש רצון כביכול חיובי ושלילי. אבל כביכול, כי זה מאוד יחסי. באדם הכוח הפנימי לא מאוזן, הוא תמיד פועל רק לטובת עצמו, שלא כמו הדומם, הצומח והחי שחיים לפי האינסטינקטים.
בן ציון: אבל אתה יכול לפרק את האינסטינקטים שלהם לגורמים, כדי לראות שיש שם שילוב של פלוס ומינוס.
זה לא חשוב. בוא נגיד כך, האינסטינקטים האלה מנהלים אותם מבלי לשאול אותם, וללא החלטה. היצר הרע של האדם, זה לא אינסטינקטיבי, זה הופך להיות למשהו שמתפתח כל הזמן, מה שלא כך בדומם, צומח וחי. זה מה שדורש מהאדם כל הזמן למלא את עצמו, והעיקר, למלא את עצמו על חשבון הזולת.
בן ציון: בצורה הולכת וגוברת.
ועל חשבון הזולת. מה שאין כן בדומם, צומח וחי, להם אין יצר רע. הם לא מתכוונים
לעשות רע לזולת. אמנם הם טורפים ואוכלים זה את זה, אבל זה לא בכוונה תחילה כדי להרע, או להזיק לזולתם, אלא הם עושים כך, מפני שהם חייבים לעשות כך, כי כך הם בנויים, ולא כי כך הם מחליטים לעשות. מה שאין כן האדם, הוא מחליט שהוא רוצה להזיק לזולת. יש לו אפשרות לא לעשות זאת, ואפשרות כן לעשות זאת. כביכול, כי על החופש הזה נדבר אחר כך. אבל בעצם, הוא תמיד עושה חשבון לעצמו לטובת עצמו. ועוד יותר מזה, הוא בונה את עצמו על חשבון הזולת.
בדומם, צומח וחי, אפילו שהוא אוכל את הזולת, הוא לא חושב שהוא מזיק לו, הוא פשוט אוכל אותו, האדם נהנה מזה שהוא מזיק, שמישהו סובל ממנו. שמישהו פחות ממנו. כשהוא מדכא את השני.
בן ציון: אז למה כשחיה אחת טורפת את השנייה, זה נקרא איזון, או שילוב של שני כוחות שאחד מאזן את השני, וכשבן האדם אוכל בן אדם אחר, זה נקרא הפרת האיזון המוחלטת?
זה לא כך. אם אתה קניבל ואתה אוכל מישהו, אז אתה כמו חיה. אבל אם אתה רוצה להזיק לשני, ולא בגלל שאתה רוצה למלא את עצמך כמו בדרגת החי, אלא אתה רואה את השני, מרגיש אותו ורוצה שיהיה לו רע, שהוא ירגיש רע ממך, זה נקרא היצר הרע, שאתה גורם למישהו רע.
ואנחנו מדברים כאן על היצר הרע בדרגה רגילה, בדרגה האנושית. יש עוד "יצר רע" בדרגה הרוחנית.
בן ציון: איך הנטייה הזו מאוזנת בדומם, צומח וחי?
היא לא מאוזנת, אין שם בכלל דחף להזיק לשני. לכן דרגת האדם נמצאת למעלה מדומם, צומח וחי.
בן ציון: אז מה כאן העניין?
לכן אמרתי שזה הטבע.
בן ציון: אמרת שהפלוס והמינוס מאוזנים בדומם, צומח וחי, ועל המדבר אמרת, שיש לו מינוס, הוא לא מאוזן וצריכים לעוד פלוס.
כי בדומם, צומח וחי הטבע שלהם הוא הטבע, הוא קבוע ולא ניתן לשינוי. הוא לא ניתן לתיקון מצד הנושא את הטבע.
בן ציון: מעניין אותי לחקור את נושא הפלוס והמינוס. אמרת שיש שני כוחות שמאזנים זה את זה, וכך הטבע מתקדם בצורה קבועה ומאוזנת, ואת זה אני מבין. אמרת שבמדבר יש כוח אחד, וחסר השני. זה איזשהו הסבר שהוא ברור, אבל אני רוצה להבין למה הכוונה שבטבע יש שניים. האם הכוונה לכוח אחד שפעם הוא מינוס ופעם הוא פלוס, או זה שני כוחות שמהותית שונים אחד מהשני?
כמו שאנחנו רואים באטום פלוס ומינוס, אלקטרון ופוזיטרון. כמו שאנחנו רואים לחץ וואקום. תמיד רואים שני כוחות, לא יכול להיות אחד ללא השני.
בן ציון: אז אנחנו מדברים על משהו, שבסך הכל יוצא אפס בסוף.
כן, הוא מלכתחילה כך.
בן ציון: אבל בסך הכל הוא אפס, כמו כל היקום שלנו, שאפשר להגיד שהסך הכל הכל זה אפס.
נכון. לכן ללא התערבות האדם בטבע, הכל היה מאוזן והיה מתפתח לפי תכנית משלו. האדם הוא היחיד שרוצה לגרום רע לזולת. לא שהוא חייב את זה כדי למלא את עצמו, על זה אנחנו לא מדברים, אלא הוא נהנה מזה שרע לזולת, שהשני סובל. בטבע אין דבר כזה, אפילו כשאוכלים זה את זה.
בן ציון: איזון זה בדרך כלל בין שני דברים, או בין כמה דברים. ואנחנו גם מדברים על כוח אחד, שנוצר כתוצאה מהאיזון. זאת אומרת, יש איזו אמביוולנטיות. האם אתה יכול להסביר מה זה איזון בכוח אחד? מצד אחד, כוח אחד גורם לאי איזון, וצריך עוד כוח נוסף. מצד שני, איזון זה גם נקרא כוח אחד. האם אתה יכול לסדר את זה?
לא, איזון זה לא כוח. איזון זה מצב.
בן ציון: איזון זה מצב.
בדומם, צומח וחי יש איזון. בדרגת האדם לא רק שאין איזון, אין בכלל כוח חיובי ואנחנו צריכים להוסיף אותו. וזה בעצם דרגת האדם, הנעלה מכל הדומם, הצומח והחי. אבל לא לפני שהוא מתחיל לאזן את עצמו, כי אז הוא יותר גרוע מהם, הוא מזיק לכולם, מזיק לכל הטבע, הורס את הטבע, את הסביבה שלו ואת עצמו. אלא האדם יכול לקבל כוח מלמעלה שיאזן אותו, את הפלוס, את הכוח החיובי שנקרא אצלנו "היצר הטוב". ואז הוא יכול להגיע לאיזון.
כדי לעשות את האיזון עם היצר הרע, על ידי הכוח שיקבל מלמעלה, את זה האדם מבצע על ידי הבחירה. ובזה הוא נעשה חופשי, בזה הוא נעשה קונה. וכשהוא כל הזמן מאזן יותר ויותר את עצמו, אז הוא מתחיל להבין יותר ויותר את כוח האיזון עצמו. והחשוב ביותר, זה להבין מהו כוח האיזון. כי בזה שהוא מגיע לכוח האיזון, זה מגיע כמשהו שמעלה אותו למעלה וזה נקרא "קו אמצעי". הוא מתחיל להשיג את כוח האיזון הכללי שבטבע שנקרא "בורא". זאת אומרת, כשהאדם גורם לכוח איזון בדרגה שלו, הוא בזה גם גורם לאיזון בכל הטבע.
בן ציון: כי האדם הוא שמוציא את כל המערכת מאיזון.
כן, כי הוא הגורם. וכך הוא מגיע לגילוי הבורא.
בן ציון: הכוח הנוסף הזה, זה אותו כוח קיים, רק שהוא פועל בכיוון הפוך. האם זה כוח מהותי אחר? איך להבין עוד כוח נוסף. נגיד יש כוח חשמלי, יש כוח כבידה, אלה כוחות כאילו במהויות שונות שנמדדים באותן יחידות. מה זה הכוח הנוסף הזה שעכשיו צריך להוסיף אותו לאדם?
זה נקרא היצר הטוב, זה "כוח ההשפעה". וליצר הרע אנחנו קוראים "כוח הקבלה".
בן ציון: אם אני רוצה לתאר את הכוח הזה או להמחיש אותו, אז כרגע אני מונע כל הזמן על ידי כוח הקבלה. זאת אומרת שהרצון שלי הוא כל הזמן לקבל לעצמי?
כן.
בן ציון: אתה אומר שיש עוד כוח נוסף, כוח מספר שניים.
כן, הוא נמצא בטבע אבל הוא נסתר, ואתה יכול למשוך אותו ואז לאזן את עצמך. לא דורשים ממך רק להשפיע, אלא לאזן. קודם כל לא להזיק, "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך". קודם להיות מאוזן, ואז אתה מתחיל להשיג, שבאמת אתה יכול להגיע לדרגת הא-לוהות. ולא רק לגלות אותו במשהו, אלא להגיע להשתוות הצורה עמו, לאותה רמה, לגילוי של הבורא במלואו, שזה נקרא "ואהבת לרעך כמוך".
בן ציון: אז בסופו של דבר האדם יונהג על ידי שני כוחות?
כן. ואז לפי בחירת האדם.
בן ציון: ומה העניין הזה שהכול בסופו של דבר זה כוח אחד?
כוח אחד שממנו יוצאים שני כוחות. יצר הטוב זה הוא בעצמו, ויצר הרע זה העתקה ההפוכה ממנו, כדי שאנחנו נרגיש בין שני הכוחות האלה את עצמנו כנבראים, מאוזנים ונמצאים בקיום ודבקות בכוח עליון.
בן ציון: האם זה נכון לעשות את האנלוגיה הזו כדי להבין, שלמעשה מדובר בכוח אחד, רק שפעם אחת זה בקוטביות, נניח דחיה וזה היצר הרע, ופעם נוספת במשיכה זה היצר הטוב. זאת אומרת זה כוח אחד שפועל בשני כוונים שונים?
כן. וודאי שהיצר הרע או בכלל כוח הקבלה גם הוא נמשך לנו מהכוח העליון, מהבורא, אבל לא בהמשכה ישירה.
בן ציון: השאלה איך להבין נכון את המושג הזה, הכוח הנוסף?
הבורא מלכתחילה זה כוח הטוב. וכשהוא רוצה להוציא לאור שלמות את פעולותיו, מה זה כוח הטוב, חייב כנגד זה כוח הרע. ולכן פועל כביכול מהצד השני, בהעתק ההפוך שלו. לכן מתראה כביכול כדו פרצופי.
בן ציון: אבל נכון לעכשיו אנחנו מזהים רק צד אחד של הכוח בדרגת האדם. רק את הצד השלילי של הכוח הזה, את הכיוון האחד שלו.
מי שמזהה כך, מזהה כך, מי שמגיע לאיזון מזהה באיזון. יש אנשים בעולם שלנו שנמצאים באיזון, בהשתוות הצורה עם הבורא. הם מגלים אותו, מרגישים אותו, כי הם רכשו את הכוח הטוב לעומת הכוח הרע, ואז בין שני הכוחות האלה מגלים את כוח האיזון שזה נקרא גילוי הבורא.
בן ציון: אז יש לנו מצד אחד כוח אחד.
עליון, זה הבורא.
בן ציון: נכון לרגע זה, אנחנו רואים משברים ובעיות וצרות בעולם, אז אנחנו כרגע רק רואים את פעולת היצר הרע.
אנחנו לא נמצאים בכוח הזה. הכוח החיובי הזה לא נמצא. אנחנו נמצאים רק בכוח היצר הרע שלנו, כוח הקבלה. ולכן העולם שלנו כך נראה. התפתחנו על ידי כוח הרע, התפתחנו, התפתחנו עד אשר הגענו למבוי סתום. נשאר רק באמת לאכול זה את זה. כך כתוב גם בנביא, שאם אנחנו נמשיך כך, אנחנו נגיע לזה שנאכל זה את זה. אפילו את הילדים שלנו.
ולכן יוצא שאנחנו מחפשים מה לעשות, אז אנחנו צריכים להגיע למצב שאנחנו מושכים את הכוח הטוב, הבורא. על ידי זה שמקבלים את הכוח הטוב, היצר הטוב, השפעה, אנחנו מאזנים את הכוח הרע, הקבלה, ואז מגיעים לאיזון. בהרגשת האיזון בין טוב ורע, בין שני הכוחות האלה, אנחנו מגלים את הבורא, דרגה עליונה, דרגת השלמות, נצחיות. נכנסים למצב שנקרא גן עדן, או עולם העליון.
בן ציון: מאיפה אני מביא עוד כוח?
הוא נמצא בטבע רק אתה צריך לדעת איך למשוך אותו. הרבה כוחות חדשים אנחנו מגלים בעולם ולומדים איך לתפקד, איך לנהל אותם, איך להשתמש בהם. הרבה כוחות. אז הבורא זה כוח הכללי החיובי שנמצא בטבע ואנחנו צריכים לגלות אותו, להשתמש בו. מימות העולם ועד היום, גילינו הרבה כוחות, הרבה תופעות בטבע, ויכולים גם לגלות את זה. ויש חכמה שמגלה לנו אותו כוח, היא נקראת חכמת הקבלה. ובאמת היא היסוד לכל המדע ולכל החכמות, כי כל החכמות בנויות על האיזון בין שני הכוחות.
כשאנחנו לומדים, אנחנו תמיד חוקרים זה על גבי זה, וזה על גבי זה. אנחנו לא יכולים להרגיש תופעה אחת, רק משהו אחד, אנחנו חייבים פלוס כנגד מינוס, חום כנגד קור, אחרת לא תהיה לנו הרגשה. בכלי המדידה שלנו אנחנו צריכים תמיד שניים. וכאן ביצר הרע אנחנו לא מרגישים את עצמנו כרעים. קצת יותר או קצת פחות רע, אבל באמת למדוד את הרצון שלנו, יצר זה מהמילה רצון, למדוד אותו כלפי משהו אבסולוטי ההפוך ממנו, אין לנו את זה.
בן ציון: אדם שמרגיש שפועלים בו שני כוחות, מה זה אומר, שאדם מובל על ידי שני כוחות?
כמו כל דבר. כמו שכל מערכת שבנויה על ידי שני כוחות. איך יכול להיות שיהיה כוח אחד.
בן ציון: אומרים שמערכת היא הכל אפס, יש לה איזו יציבות מסוימת והיא נחה.
לא, תראה לי איזו מערכת שאתה מכיר שפועל בה רק כוח אחד. זה לא קיים בטבע. רק האדם שבנו, לכן זה נקרא כאילו שהוא יוצא מגדר הטבע, הוא מנוהל רק על ידי הכוח הפנימי שלו השלילי. וגם הכוח השלילי הזה הוא לא תמיד ממש שלילי, כי הוא כביכול פועל גם לטובת הזולת וכולי. זאת אומרת הוא גם פועל בנו בצורה כזאת שכאילו יש בו משהו חיובי, כדי להרשות לנו להתקיים. אבל כמה שאנחנו מתקדמים, הכוח שלנו שפועל בדרגת האדם, לא בגוף שלנו, במודעות שלנו הוא נעשה יותר ויותר רק כוח לקבל. להרוס את הכל רק כדי שיהיה לי מה שאני רוצה, ורוצה אני להרוס את כולם רק שאני אהיה שליט אחד וזהו.
בן ציון: הכוח החיובי מה הוא עושה לכוח השלילי, הוא מתחבר אליו?
הוא מתחיל להיות כנגדו.
בן ציון: הוא לא מבטל אותו, הוא לא מוחק אותו?
לא, כי צריכים איזון לעשות. הוא לא מבטל שום דבר. רק כשהוא מגיע, אדם מתחיל לראות שהמצב הטוב ביותר זה איזון.
בן ציון: אז מה המהפכה שקורית פה?
השלמה. השלמה של כוח. יצר הרע על ידי יצר הטוב.
בן ציון: מה זה בן אדם שמאוזן על ידי שני כוחות?
זה אדם שרואה ומרגיש באיזון שלו את הא-לוהות. באיזון שלו הוא מרגיש שהוא נמצא למעלה מזמן, מקום, תנועה, מכל ההגבלות של העולם שלנו. הוא מתחיל להשיג מימד יותר עליון בטבע.
בן ציון: הוא מתחבר למקור של שני הכוחות האלה?
כן. לא-לוהות, לכן זה נקרא גילוי הבורא.
בן ציון: אתה נותן הרבה פעמים את הדוגמא של דיפול חשמלי שזה פלוס ומינוס, אבל עדיין יש כוח.
עוד דיפול אחד אז הם יתחילו להסתדר ביניהם.
בן ציון: לא עוד דיפול. עוד מטען, ולמרות שזה פלוס ומינוס הוא ירגיש השפעה, הוא יזוז, זאת אומרת הוא ירגיש.
כן
בן ציון: בגלל שהמרחק יהיה שונה, אז הוא ירגיש ממנו יותר משיכה, יותר דחיה, זאת אומרת הוא ירגיש איזו תנועה.
בדיוק לפי התנאים האלה אנחנו צריכים להסתדר. שכל אחד ואחד, פלוס-מינוס אחד, עם פלוס-מינוס שני, פלוס מינוס שלישי,רביעי, ועוד אחד, ועוד אחד. וכך אנחנו מתחילים לבנות את המולקולות וכולי. הכל זה פלוס-מינוס, כך זה עובד. אין לך שום עיקרון אחר בטבע חוץ מזה. וכך מסודר כל הטבע. אבל אנחנו מדברים על כך שאנחנו צריכים להסתדר בינינו. שכל אחד יהיה מאוזן. במה אדם מאזן את עצמו? איפה הוא יודע שפלוס ומינוס שלו מאוזנים? הוא צריך לאזן אותו עם הסביבה.
ואז הוא מתחיל להסתדר וכך כולם. בטח ראית במיקרוסקופ איך מסתדרים החלקים, מתחברים שם, נעשים ממש למולקולות גדולות, מורכבות, זה הכל לפי אותו עיקרון. וכך אנחנו צריכים להסתדר בחברה האנושית. אז אנחנו נהיה גם דומם, גם צומח וגם חי. אנחנו מגיעים למצב מיוחד מאוד. שכל הטבע דומם, צומח וחי וגם המדבר, כל הטבע הזה מגיע לאיזון. שכל זה נמצא ממש במצב האידיאלי. והמצב הזה נקרא גמר התיקון.
בן ציון: אדם צריך גם לגלות את הכוח וגם לאחד בין שני הכוחות? יש פה שתי משימות מצד האדם, יש שני סימני שאלה?
למה שניים?
בן ציון: כי חסר הכוח החיובי, צריכים להביא עוד כוח ואחר כך לחבר אותו עם הכוח השני.
לא. הכוח החיובי שאנחנו מביאים, הוא כבר מתחבר עם הכוח השלילי. כי על ידי מה אתה מושך אותו? אתה מושך אותו דווקא בזכות היצר הרע. שאתה אומר אני חייב לאזן את הכוח הרע, כוח הקבלה, עם כוח השפעה.
בן ציון: אז מה המקור של הכוח החיובי, מאיפה אני מושך אותו ואיך נוצר האיזון?
מקור הכוח החיובי זה הכוח העליון, שנקרא "בורא", שבו אנחנו כולנו קיימים. זה כמו ענן גדול שבתוכו אנחנו חיים ולא מרגישים.
בן ציון: אז עם היצר הרע אני ניגש לכוח העליון ומוציא ממנו כוח הטוב?
כן.
בן ציון: זה מעניין.
לכן כתוב שיצר הרע זה הטבע שלנו שעל ידו אנחנו יכולים להשיג את הכוח השני, כוח הטוב. ובאיזון ביניהם לעלות לדרגת העולם הבא, מה שנקרא.
בן ציון: למה הנוסחה הזאת עובדת, שעל ידי כוח אחד מביאים כוח שני?
איך אחרת? איך העולם שלנו נוצר מהמפץ הגדול?
בן ציון: הוא נוצר מכוח אחד שהתחלק לארבע.
כן, כך בדיוק.
בן ציון: גם האדם נוצר כך.
העקרונות, הם אותם העקרונות בדיוק. רק מה שנתווסף זה כוח הבחירה מצד האדם. שהאדם בעצמו רוצה להגיע למימוש עצמי.
בן ציון: זה כבר כוח נוסף?
כן.
בן ציון: תודה רבה לך הרב ד"ר מיכאל לייטמן. אנחנו עוד נדבר על זה בתכניות הבאות שלנו. תודה רב לכם צופים יקרים, נתראה בתכנית הבאה של "עולמות נפגשים".
שלום ולהתראות.
(סוף התכנית)