heb_o_rav_2010-03-08_program_shal-mekubal_n171
תכנית טלוויזיה עם הרב מיכאל לייטמן
"שאל את המקובל"
תכנית מס' 171
בהנחיית: אורן לוי
תכנית 08.03.10- אחרי עריכה
אורן: שלום לכם. "שאל את המקובל", תכנית נוספת יוצאת לדרך. אני מודה לכם על השאלות ששלחתם אלינו לתכנית ומזמין אתכם לשלוח שאלות גם לתכניות הבאות. הטלפון שלנו מחכה לכם כל השבוע, 1-700-509-209, ותמיד אפשר גם להיכנס לבלוג של הרב לייטמן, בצד שמאל יש אייקון "שאל את המקובל", הכתובת היא www.laitman.co.il. גם אם אין לכם שאלות, אני ממליץ להיכנס לבלוג כל יום לפחות פעם אחת ולראות מה חדש בעולם. יש הרבה אתרי חדשות, אבל חדש, תאמינו לי, יש רק שם.
נתחיל משאלה שבאמת מגיעה דרך הבלוג שלך. כותב לך שלומי, בעקבות אירועי השבועות האחרונים, צעירים ערבים שמתבצרים ב"אל אקצא", מכיוון ששמעו שקבוצת יהודים מתכננת להניח את אבן הפינה לבית המקדש השלישי, חיפשתי באינטרנט מידע על בית המקדש השלישי ובנייתו, הגעתי לבלוג שלך. שאלתי היא, מתי יבַּנה בית המקדש השלישי?
הרב לייטמן: גם אני לא יודע. "בית המקדש" נקרא בית של קדושה. מה היא "הקדושה" שנכנסת לבית?
אורן: מה היא?
הרב לייטמן: "הקדושה" לפי התורה, לפי חכמת הקבלה, היא תכונת ההשפעה והאהבה, אהבת הזולת. זה נקרא "קדושה".
אורן: מה הקשר בין אהבת הזולת לבניין?
הרב לייטמן: "בית" נקרא הלב של האדם. כשהלֵב של האדם מתמלא עם אהבה לזולת, עם השפעה כלפי האחרים, זה נקרא שהוא הופך ל"בית של קדושה", ל"בית המקדש". אם יהיו לנו כאלו לבבות, מתוכם אנחנו נדע איך לבנות את בית המקדש.
אורן: את הבניין.
הרב לייטמן: גם את הבניין עצמו, שהוא יהיה כהעתקה של בית המקדש בתוכנו. אחרת אנחנו לא נדע. מה זה להעמיד "אבן פינה"? "אבן" זה נקרא הבנה, "אבן" זה נקרא רצון. מי עושה את זה, מה אנחנו נעשה, איזה בניין אנחנו נעשה, איך אנחנו יודעים מה לעשות?
אורן: יש סקיצות.
הרב לייטמן: זה הכול לא נכון. יש הבדל בין בית המקדש הראשון ובית המקדש השני, יש הבדל בין כל הדברים האלו, כי זו העתקה של המצב הפנימי של האדם. בית המקדש הראשון זה מוחין דחייה, זו היתה באמת השגה מאוד גבוהה, וכנגד זה היתה גם העתקה בגשמיות. אנשים מיוחדים בונים זאת, בצלאל, "בצל האל", שהוא יודע ומכיר את כל המציאות העליונה ומממש אותה בכל החומרים האלו.
אורן: מה זאת אומרת המציאות העליונה?
הרב לייטמן: המציאות העליונה זה קשר בין הנשמות, מלכות העליונה שהיא כולה רצון שכולו להשפיע, כולו לאהוב. אותו רצון, איך אנחנו מבטאים אותו בבנייה שלנו? שהוא יהיה כביטוי של אהבת הזולת כל כולו.
אורן: אז מי צריכים להיות בוני בית המקדש, הארכיטקטים והפועלים?
הרב לייטמן: הם צריכים להיות מקובלים מאוד מאוד גבוהים. הרמח"ל, רבי משה חיים לוצאטו, שחי לפני חמש מאות שנה בערך, כתב מאמר שנקרא "משכני העליון". מתוך ההשגה שלו ברוחניות, באהבת הזולת, בהרגשת העולם הרוחני, מתוך זה הוא כתב על המבנה של בית המקדש השלישי, שהוא צריך להיות יותר גבוה רוחנית מבית המקדש הראשון והשני.
אורן: אז לַמה הוא לא בנה אותו?
הרב לייטמן: הוא לא יכול לבנות, אלה צריכים להיות לבבות שמתחברים ביניהם באהבה, הם כולם יחד בונים בתוכם, קודם כל ביניהם, קשר כזה שנקרא "בית של קדושה". שביניהם יש הרגשת ההשפעה והאהבה שמתמלאת עם האור העליון, שמרגישים ביניהם את ה"בורא", בוא וראה, כוח ההשפעה, כוח האהבה ששורה בינינו. זה נקרא ה"בורא", שאנחנו כך מגלים אותו. שאת הכוח הזה אנחנו מגלים ברמה כזאת של התקשרות בינינו, שממש "כאיש אחד בלב אחד", אז מתוך זה אנחנו בדיוק, מתוך היחס הזה בינינו, כשאנחנו מגלים כזה, אנחנו יודעים איך אנחנו צריכים לבטא את זה גם באבנים, בעצים, בעולם שלנו, זה סך הכול ביטוי.
וחוץ מזה, כשאנחנו צריכים לבנות את בית המקדש, אנחנו צריכים לבנות אותו לא לבד, לא קבוצה קטנה. כתוב "כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים". אנחנו מגיעים עכשיו לבית המקדש השלישי, שכל העולם צריך להיכנס לאותה אגודה אחת.
אורן: בין הלבבות.
הרב לייטמן: כן. ואז אנחנו נדע איך לבנות את בית המקדש שהוא יהיה בית של כולם.
אורן: לַמה צריך לבנות בניין בסוף התהליך הזה?
הרב לייטמן: זה ביטוי חיצון, כי כל שורש רוחני חייב גם לגעת בענף הגשמי.
אורן: כמה אנשים צריך שירגישו בין הלבבות שלהם כזה חיבור, כדי שייווצר מצב כזה של בניין בית המקדש השלישי?
הרב לייטמן: שישים ריבוא נשמות.
אורן: שש מאות אלף?
הרב לייטמן: שש מאות אלף. אבל זה לא שש מאות אלף אנשים, זו עצמת החיבור ביניהם.
אורן: מה פירוש?
הרב לייטמן: אני לא יכול להביע את זה במספרים. כי לא סופרים לפי ראשים, רוחניות לא נמדדת לפי כמויות, לפי אחדים שמתחברים, אלא לפי איזו עצמה החיבור ביניהם.
אורן: לפי מה שאתה רואה, עצמת החיבור ששוררת היום בעולם בקרב האנשים שמתפתחים מבחינה רוחנית, היא רחוקה או קרובה?
הרב לייטמן: היא הפוכה. איזה חיבור יש בעולם?
אורן: לא, לא התכוונתי בעולם, התכוונתי בקרב כל האנושות. יש אנשים שנמצאים בתהליך ההתפתחות שאתה מתאר עכשיו, במדרגה קטנה, במדרגה גדולה, לא משנה בדיוק איפה, אבל פונים לעבר התהליך הזה של ההתפתחות הרוחנית. אין אף אחד שנמצא בזה?
הרב לייטמן: לא, יש אנשים בעולם שלנו שנמצאים בהשגה רוחנית, ויש קשר ביניהם עם הנשמות, עם אלו שלא מופיעות פיסית בעולם הזה, אבל זה לא מספיק לתיקון העולם. בית המקדש הוא הקרנה, הוא העתקה ממידת תיקון העולם.
אורן: כמה המצב שלנו היום ביחס למצב הנדרש, כדי להגיד שבנִינו בית המקדש, כמה אנחנו קרובים לזה מבחינת העוצמה של שישים ריבוא?
הרב לייטמן: אנחנו קרובים לזה והפוכים מזה. ההפכיות הזאת עומדת להתהפך, ואז אנחנו נבנה את זה מהר מאוד. אבל אנחנו צריכים את ההיפוך הזה, שאנשים יבינו שבשביל זה אנחנו קיימים, כדי לבנות קשר בינינו, להרגיש את העולם הרוחני. והעולם הגשמי הזה צריך להיות סך הכול כהקדמה, כקרש קפיצה להרגשה הנוספת של העולם הרוחני.
אורן: במצב כזה, לא יהיה ריב וסכסוכים בין הדתות מי ישלוט בהר הבית, לצורך העניין?
הרב לייטמן: לא.
אורן: אז מי ישלוט?
הרב לייטמן: כולם. תשלוט אהבה כללית.
אורן: למי יהיה שייך ההר מבחינה ריבונית?
הרב לייטמן: "כי ביתי, בית-תפילה יקרא לכל-העמים". לכל העמים. מתי נוצרו ישראל? ביציאתם מבבל, כשאברהם אבינו רצה להחזיר בתשובה את כל בבל, הוא רצה שכולם יהיו בדרך ישר-אל, ישראל.
אורן: אז כשכולם יהיו בזה, למי בכל זאת ההר יהיה שייך? הוא יהיה תחת רשותה של איזו מדינה?
הרב לייטמן: חופשי לכולם. אם זה מקום קדושה, לקדושה כל אחד יכול להיכנס.
אורן: והעיר כולה, ירושלים?
הרב לייטמן: גם לכולם. העולם יאבד את המבנה שלו, את הגבולות, החלקים, כל מיני החתכים. לא יהיה הבדל בין בני אדם, אנחנו חוזרים להיות בבל.
אורן: "בבל" זה סמל למשהו לא בהכרח חיובי.
הרב לייטמן: לא, לַמה? עם אחד ודברים אחדים, לפני המשבר הכללי הזה.
אורן: כן, אבל הם מרדו באלוקים.
הרב לייטמן: זה אחר כך, אבל קודם היו כולם כאחד.
אורן: אז מה זאת אומרת שנחזור להיות "בבל"?
הרב לייטמן: נחזור להיות אגודה אחת. גם הנביאים מספרים לנו, שכך יקרה עם כולם.
אורן: אתה רואה את מה שאתה אומר עכשיו ממש בצורה ריאלית?
הרב לייטמן: זה הטבע יחייב אותנו, הבורא, הכוח העליון הזה, הוא יחייב אותנו להגיע לזה, רוצים או לא רוצים. חכמת הקבלה סך הכול נותנת לך הזדמנות להגיע לזה בצורה מהירה ורכה. ואם לא, אז על ידי מכות, ייסורים.
אורן: לא, במישור האישי אני יכול לקבל את הדברים בצורה קלה, אבל כשאתה מדבר על הכול ובלי גבולות.
הרב לייטמן: בני אדם, אפשר להכניס להם מרגע לרגע מחשבה חדשה וכולם ירוצו. זה כל כך פשוט, מי סך הכול האנשים? הכול מנוהל מלמעלה. הם צריכים רק לסבול עוד קצת כדי להכיר אחר כך את הכוח הקטן שידחוף אותם לכיוון הנכון.
אורן: אני לא מבין רק איך תהיה נקודת ההיפוך.
הרב לייטמן: האור העליון מאיר מעט לאדם, ואדם מוכן לרוץ לכל מקום.
אורן: כן, אבל מה הוא יעשה עם אחמדינג'אד?
הרב לייטמן: אותו אחמדינג'אד ירוץ קדימה לפני כולם. מי הוא סך הכול? בובה שמנהלים אותה מהשמיים. האם הוא בשכל ובכוח שלו עושה את זה?
אורן: אל תיתפס עליו, הוא רק דוגמא.
הרב לייטמן: אז כולם, "לב שרים ומלכים ביד ה'".
אורן: אצלנו במדינה, על כל דבר יהיו אֶלף דעות, איך אפשר לחבר את כולם כאחד?
הרב לייטמן: כשהאור לא מאיר, אז יש אֶלף דעות, כי כולם כבהמות, כל אחד עם האופי שלו. כשהאור מאיר קצת, אין דעות, הכול מבוטל. אנחנו כולנו נמצאים תחת השפעתו, אנחנו צריכים את האור קצת יותר, וכולנו נשתנה בכל השכל שלנו. אני לא מודאג מזה. אני רק רוצה לקרב את הרגע הזה יותר מהר, ולכן אנחנו מפיצים.
אורן: נעבור לשאלה הבאה, השאלה הבאה היא שאלה טלפונית, בואו נשמע אותה בבקשה.
שאלה: שלום, שמי דויד, ואני הייתי רוצה לדעת, בעצם, איך אני מתחבר לקבוצה? אני כבר קורא קבלה מספר שנים, ולאט לאט אני מגיע למסקנה שבשביל שזה יקרה כמו שזה צריך לקרות, אני צריך קבוצה. איך אני יוצר קבוצה או מתחבר לקבוצה?
הרב לייטמן: אברהם הוא המקובל הראשון בפועַל שיסד את הקבוצה שלו, שפתח אוהל והזמין אנשים והתחיל לדבר איתם, וכך בנה את הקבוצה הראשונה שממנה כל עם ישראל, כי עם ישראל הוא במקורו קבוצת מקובלים. גם אנחנו עושים כך, וכך עשו מקובלים מדורי דורות. תמיד הרכיבו קבוצות שלמדו יחד, זה היה בכל המדינות. זה התבטא במיוחד במזרח אירופה בחסידות, שבמקורה היתה קבוצת מקובלים שגם למדו יחד. וזה מה שגם אנחנו עושים כאן בישראל ובכל העולם.
קודם כל, אתה אומר שאתה קורא, אני ממליץ להשקיע יותר בצפייה בערוץ 66 ובשיעורים שלנו. ובנוסף לכך אנחנו פותחים קבוצות בכל הארץ. אולי אתה תספר יותר טוב ממני.
אורן: כן, דויד הוא מהצפון, אז אני יכול לומר שבחודשים האחרונים פתחנו שני מרכזים באזור הצפון. ליד הצ'ק פוסט באזור חיפה יש מרכז "בית קבלה לעם", ויש שם פעילות ענפה שכוללת כיתות לימוד ואירועים חברתיים והרבה דברים טובים. וגם בצפון הרחוק יותר, בכפר הנשיא, הוקם מרכז, ואני יודע שמתארגנת הקמה של קבוצה נוספת בנהריה.
ובכלל, אם אדם מרגיש שיש איתו חבורה של אנשים, והם רוצים לפתוח מרכז חדש, אז יכול להיות שגם זה יתכן. אני מציע ליצור קשר עם מזכירות הארגון שלנו כאן ב"קבלה לעם", הטלפון הוא 1-700-509-209 ויתנו לכם את כל האינפורמציה גם על המרכזים שכבר פעילים וגם על המרכזים שמתהווים, וישמחו לקבל כל יוזמה. אז שיהיה בהצלחה רבה דויד.
נעבור לשאלה הבאה? אילה מרעננה כותבת לך כך, במהלך השבועיים האחרונים אנחנו שומעים על מקרים מזעזעים של אלימות, התעללות מינית, שתיית אלכוהול ועישון בקרב בני נוער, בני טובים, רמת אביב ג', מה עושים? אלה לא ילדים מוזנחים. איך זה קרה ואיך אפשר לעצור את זה?
הרב לייטמן: זה קורה. וזה טבעי.
אורן: מה זאת אומרת זה טבעי?
הרב לייטמן: אני קורא מאמרים של מדענים, של חוקרים, של סוציולוגים, שגם הם מספרים על זה, רק לא בצורת חדשות, אלא במחקר, בסטטיסטיקה שלהם על התופעות. התופעה היא ברורה, ולא שייכת בכלל למסגרת שבה האדם גדל. כי הרצון לקבל האגואיסטי, היצר רע שלנו, הוא גדל מבפנים. ואתה יכול לעשות עם המסגרת מה שאתה רוצה, אתה יכול להכניס אותו למנזר, לישיבה מיוחדת, האדם הוא בכל זאת אדם, והוא ירצה, כי זה הזמן גורם.
אורן: מה ירצה?
הרב לייטמן: הוא ירצה כל מיני דברים כאלו שהם עושים.
אורן: אונס קבוצתי?
הרב לייטמן: אונס קבוצתי, סמים, הכול. אתה יכול לראות את התופעות האלו בכל מקום, רק במידה. במידה יותר גדולה או פחות, באופן כזה או אחר, אבל הנטייה קיימת בכולם.
אורן: זה לא במידה פחות, עכשיו זה במידה יותר. היה בעפולה, עכשיו בתל אביב.
הרב לייטמן: כן, אבל תלוי באיזו מסגרת, תלוי באיזה חינוך.
אורן: כן, אבל הקצב, הקצב והעוצמה והזוועה מתגברים.
הרב לייטמן: נכון, זה עניין של זמן. ואם לא היום, אז בעוד חמש שנים זה יהיה איפה שאין היום.
אורן: לא, אני לא מדבר איפה זה קורה, אני מדבר על התופעה עצמה, היא מתעצמת, היא הולכת ומתגברת.
הרב לייטמן: נכון, ואין לנו שום אפשרות לעצור אותה.
אורן: אז מה עושים?
הרב לייטמן: רק האור העליון, שהוא מרחיב ומגדיל את האגו שלנו בצורה שיטתית, ודוחף אותנו לדברים כאלו. ואם אנחנו היינו עכשיו בני נוער, היינו עושים אותו דבר. צריכים להבין שזאת תופעה שמגיעה על ידי ההשפעה מלמעלה, כך הטבע משפיע, מגדל אותנו, ואין לנו שום אפשרות להתגונן נגד זה. רק דבר אחד, "בראתי יצר רע", אומר הבורא, "אני בורא לך את היצר רע".
אורן: אז שהוא יֵשב בכלא.
הרב לייטמן: אבל, "ובראתי לו תורה תבלין". יש לך רק תרופה אחת כנגד כל הדברים האלה, שאתה לוקח את ה"תורה" שהיא אור המחזיר למוטב.
אורן: אבל איזו תורה ואיזה אור, ילדים בני 13 לא שמעו מילה על תורה ולא על אור ולא על יצר רע.
הרב לייטמן: נכון, אבל אנחנו צריכים להגיע להכרת הרע, ש"בראתי יצר רע", שיש רע באמת בתוך האדם שבעולם הזה, ואז למצוא את התרופה המתאימה לזה. ואין ברירה, נצטרך לעבור את כל הדברים האלו, והעולם יהיה עוד יותר גרוע, והזוועה הזאת היא רק ההתחלה.
אורן: אתה מדבר פה בעצם על קורבנות דו צדדיים. זאת אומרת, גם אותה נערה נאנסת היא קורבן בצורה פשוטה, זה כולנו מבינים, אבל עכשיו צירפת לנו עוד קורבנות, גם הצד השני, גם הילדים שהתעוררו.
הרב לייטמן: וגם ההורים.
אורן: וגם ההורים, ודאי נהרסו משפחות, על זה אני לא מדבר. אבל אותם ילדים, אתה אומר, "לא, זה הטבע מעצים להם את האגו, ואם היינו במקומם היינו עושים אותו דבר".
הרב לייטמן: כן.
אורן: אז גם הם בעצם מסכנים כאלה, שכאילו נדפקו, הטבע דפק אותם, גם אותם, גם אותה, את כולם.
הרב לייטמן: בטח, האדם שבעולם הזה הוא סך הכול בהמה, ולא חשוב מה תעשה לו. אתה יכול לתת לו חינוך יפה, מלאכותי, מה שאתה רוצה, תן לו כל דבר שאתה רוצה, אתה רואה, נתנו להם הכול. הרי לא חסר לילדים האלה כלום, אלא מה חסר? חסר להם לבצע כל מיני מעשים כאלו.
אורן: אז זה סיפור של רע שמוכתב לי מראש.
הרב לייטמן: אתה קובע שזה רע?
אורן: מה זאת אומרת "אתה קובע שזה רע"?
הרב לייטמן: אתה כבר מסכים שזה רע?
אורן: זה זוועה, "רע" זו מילה קטנה.
הרב לייטמן: זו זוועה. אתה לא יכול לסבול את זה יותר, אתה חייב לעקור את התופעה, נכון?
אורן: אם אני מדמיין כאילו את הילדים שלי בסיטואציה, אז ודאי שזה מטריף.
הרב לייטמן: כן. אבל מה אתה עושה כדי שזה לא יקרה לך?
אורן: שלא יקרה לי?
הרב לייטמן: כן.
אורן: משתדל להשקיע בחינוך הילדים שלי.
הרב לייטמן: מה? הם גם השקיעו. אתה בטוח שזה לא יקרה לך?
אורן: בכלל לא בטוח.
הרב לייטמן: לא בטוח.
אורן: לא. בחרדה.
הרב לייטמן: לַמה?
אורן: כי זה בכל הארץ, זה בעפולה, בתל אביב, בכל מקום.
הרב לייטמן: וזה לא תלוי אפילו באיזו חֶברה הם נמצאים.
אורן: לא תלוי בכלום.
הרב לייטמן: לא תלוי בכלום. עכשיו אתה חוזר על מה שאמרתי. איזו תרופה יש לזה?
אורן: איזו תרופה?
הרב לייטמן: ישׁ תרופה או לא?
אורן: אבל אין את התרופה הזאת זמינה לילדים, לנאנסת, לאונסים, להורים, לאף אחד.
הרב לייטמן: התרופה שאני אומר נמצאת לפני כולם, היא חכמת הקבלה שמביאה מאור המחזיר למוטב. ואין לנו מה לדרוש מהילד, ואין לנו אפילו מה להעניש אותם. אתה תעניש את ההורים, אתה תעניש את המשפחה. תכניס אולי את כל חברי הכנסת לבית סוהר, אולי הם עשו את החינוך כזה, אם כבר אתה מתייחס כך. אני אומר שאין כאן מה להעניש, ובכלל אין כאן ענישה. אנחנו צריכים לחשוב על התיקון.
אורן: מה היית עושה אם היו אומרים לך, "אתה יודע מה, הכדור בידיך, תרביץ". מה היית עושה?
הרב לייטמן: חינוך.
אורן: מה זה חינוך, זו מילה.
הרב לייטמן: אנחנו לא בונים "אדם" מאדם.
אורן: תתחיל, תבנה "אדם". הנה אני הילד עם יצר הרסני בכיוון של מין ואלימות נגיד.
הרב לייטמן: זה לא חשוב איזה, זה לא חשוב מה. ואם אני הורס את העולם על ידי זה שאני מומחה גדול, עורך דין, והורס את העולם על ידי העבודה שלי בצורה מתוחכמת שאף אחד לא יכול להגיד לי כלום?
אורן: עזוב, זה מסובך מדַי, אני לא תופס, זה עמוק מדַי.
הרב לייטמן: זה לא חשוב במה.
אורן: ילד עם יצר מיני שמביא אותו לסדרת מעשי התעללות מינית באחרים, מה עושים איתו?
הרב לייטמן: זה יצר רע? כן.
אורן: לא לא לא, מה זה "יצר רע", עכשיו אתה לא מדבר איתי עליו, אני "הוא", אני זה "הוא". בוא נעשה משחק תפקידים, אני זה הילד. הביאו אותי למישהו שבשם התיקון הזה רוצה לשדרג אותי. בוא נתחיל לשדרג.
הרב לייטמן: אין לנו ברירה, אלא לארגן סביבה חדשה סביב הילדים. סביבה חדשה, כי אדם הוא תוצאה מהסביבה. הסביבה שיכולה להקרין לו אור, לא סתם לתת לו כל מיני דוגמאות טובות, יפות כאלה, שהיצר רע שלנו מיד שובר אותן.
אורן: מה זה "סביבה שמקרינה אור"?
הרב לייטמן: האור שנקרא "בורא", הוא שבורא את היצר רע, אותו אור מתקן את היצר רע, רק אם אנחנו נרצה.
אורן: מה זה "סביבה שמקרינה אור"?
הרב לייטמן: "סביבה שמקרינה אור", שהיא כולה נמצאת בלימוד וחינוך קבלי. אין לנו ברירה, אנחנו נגיע לזה. אתה רואה שכבר בלתי נסבל.
אורן: מה החוליה הראשונה בחינוך הקבלי הזה, כדי שנבין על מה אתה מדבר? יש בידיך כיתה של ילדים, ילדות, ואתה רוצה לבנות אותם כסביבה שתקרין אור על כל אחד מהפרטים בחברה.
הרב לייטמן: בחכמת הקבלה יש על זה הכול.
אורן: אז בוא, שיעור ראשון. מה לומדים בשיעור ראשון? מה עושים, אני לא יודע אם לומדים בכלל.
הרב לייטמן: קודם כל אני מפריד לגמרי בין בנים ובנות. מגיל שלוש אני מפריד ביניהם, מרחיק ביניהם. אין דבר כזה, אין מגע, אלו משחקות בבובות, אלה משחקים בכדור. וכל הזמן, לאורך כל הדרך עד שמחתנים אותם, אין מגע.
אורן: זה קורה גם היום בהרבה מוסדות חינוך, זה עדיין לא מונע מהם אחר כך להגיע לאותן כותרות בעיתונים.
הרב לייטמן: נכון, כי אתה עדיין לא מביא את המאור המחזיר למוטב. אני אומר לך עכשיו על הסביבה, איך אתה בונה.
אורן: אז אלמנט ראשון, הפרדה.
הרב לייטמן: האלמנט השני, החינוך עצמו חייב להיות חינוך על ידי אנשים שמלמדים אותם אהבה. מלמדים אותם להיות בחברה, מלמדים אותם מה זה נקרא "בחירה חופשית" של האדם, לַמה האדם נברא בעולם הזה, מה הייעוד שלו, מה הדחפים שלו, לְמה הוא צריך להגיע. אתה מלמד אותם מחכמת הקבלה, אתה מלמד אותם את ספר הזוהר ממש מגיל תשע, כמו שאומר הרב קוק, או אפילו לפני זה. אתה מסביר להם את כל המציאות שהם נמצאים בה. שום דבר אתה לא חוסך מהם.
אורן: כל הצעדים האלה ינטרלו להם את היצר המיני המוגבר, המוטרף?
הרב לייטמן: על ידי הצעדים שלי, וכל צעד צריך להיות מחושב, אני מזמין את המאור המחזיר למוטב. והאור הזה, הוא שברא את היצר רע, הוא מתקן אותו. מה אומר הבורא? אותו מקור, "בראתי יצר רע, ובראתי לו תורה תבלין". מה הוא ה"תבלין"? המאור שבה מחזירו למוטב. אותו האור ברא יצר רע, עכשיו הוא יחזיר אותו למוטב, רק תרצו. "אני אעשה את זה, אבל תבקשו".
אורן: מי יבקש?
הרב לייטמן: אנחנו.
אורן: מי זה "אנחנו", הילדים בכיתה?
הרב לייטמן: לא, אנחנו ההורים, הגדולים.
אורן: שבונים להם את הסביבה הזאת.
הרב לייטמן: נכון, כי אנחנו רוצים שהילדים שלנו יגדלו כבני אדם. אין לנו חינוך, אנחנו לא בונים "אדם" במסגרת שלנו, בית הספר לא בונה "אדם", הוא נותן מקצוע ולא חינוך.
אורן: מה לעשות בפרקטיקה כאילו?
הרב לייטמן: בפרקטיקה, לא יקרה כלום.עד שאנחנו באמת נראה שזהו, "הגיעו מים עד נפש".
אורן: ואז מה יקרה?
הרב לייטמן: עד אז אנחנו נדבר דרך הטלוויזיה, ולילדים שלנו ניתן השלמה וזהו. אני נתתי לילדים שלי, כמה שאני הבנתי ויכולתי לעשות אז, ואני רגוע איתם.
אני הייתי חייב לשלוח את הבן שלי, בגיל 14 לחו"ל מטעמי בריאות, והוא היה מסתובב בכל כך הרבה ישיבות ובכל כך הרבה מקומות. גמר בית ספר, שום דבר לא קרה. הגיע הזמן, מצא אישה מתאימה, התחתן, עכשיו יש לו משפחה, ילדים, הכול בנה לבד. ואני לא דאגתי בשום דבר. ההפך, אני דחפתי אותו לעשות טיול בכל העולם, באירופה, בהודו, בכל מיני מקומות, שיבדוק, שיראה את הכול.
אורן: הזכרת עכשיו את עניין הישיבות שהבן שלך למד בהן, וגם את אלמנט ההפרדה בין בנים לבנות. בתפיסה הזאת של חינוך על פי הקבלה, אתה רואה מוטיבים דתיים, כי רוב האוכלוסייה היא חילונית.
הרב לייטמן: אני לא רואה מוטיבים דתיים, אני רואה מוטיב פשוט מאוד, לפי מה שהמקובלים אומרים לנו, שזה חייב להיות לפי טבע האדם, "חנוך לנער על פי דרכו". אבל על פי דרכו כלפי מטרת הבריאה שלו, ואתה תראה עד כמה שהוא יהיה מאושר. והיו לי כאן הרבה שיחות על חינוך. וגם באיזה גיל אדם צריך להתחתן.
אורן: באיזה גיל?
הרב לייטמן: 17, 18 צריך להתחתן.
אורן: היום אנשים בגיל כפול עוד לא חושבים על חתונה.
הרב לייטמן: נכון, בגיל 40 הוא לא יכול להתנתק מאמא שלו.
אורן: נכון.
הרב לייטמן: זה החינוך.
אורן: אנחנו שלושים שניות לפני סיום. אני רוצה שתיתן לי לסגור את הנושא הזה של חינוך, איזה טיפ ראשון בחינוך לאדם שעכשיו שמע ומזדהה עם הדברים.
הרב לייטמן: טיפ ראשון, תעזרו לנו לארגן את החינוך. כולנו יחד נקים אותו, תעזבו את משרד החינוך, הוא לא מסוגל לטפל בזה, הוא נותן לאנשים כל מיני מקצועות, פיסיקה, כימיה, גיאוגרפיה. אבל לבנות "אדם", צריכים אנחנו, ההורים, את זה עלינו לעשות ולא על משרד החינוך, ואל תזרקו כך את הילדים. אנחנו נבנה מערכת חינוך דרך הטלוויזיה, דרך האינטרנט שלנו, בשיעורים, בפניות אליכם, בואו נעבוד יחד.
אורן: תודה רבה לך הרב לייטמן, תודה גם לכם שהייתם איתנו, אני מזמין אתכם לשלוח שאלות לתכניות הבאות. הטלפון שלנו 1700509209 ותמיד אפשר גם לכתוב דרך הבלוג של הרב לייטמן www.laitman.co.il, עד הפעם הבאה שיהיה לכם כל טוב.
(סוף התכנית)