"מקובלים כותבים"
"גילוי המציאות"
שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 23.03.09 – אחרי עריכה
בן ציון: נושא התוכנית שלנו היום הוא גילוי הטוב, גילוי המציאות בעולם הזה.
גילוי הטוב או גילוי המציאות?
בן ציון: שמעתי שהמציאות צריכה להיות טובה בסוף.
טוב, בסדר.
בן ציון: אנחנו נמצאים עכשיו במשברים, משבר אקולוגי, משבר כלכלי, משבר במזון, משבר ביחסים בין בני אדם, משבר כללי.
משבר כללי. הוא לא גלובלי רק כי הוא סביב העולם, אלא הוא גלובלי כיוון שהוא שלם.
בן ציון: מקיף את כולם.
מקיף, כן.
בן ציון: ובאמת גם לטובי המומחים בכל התחומים אין שום תחזית, לא חיובית ואפילו לא שלילית, פשוט לא יודעים מה קורה, איך ולאן הדברים ממשיכים. וודאי שאין למצב פיתרון, לא זמני וגם לא קבוע.
אבל זו כבר הכרת הרע, כשאף אחד לא יודע בדיוק מה יקרה. זאת אומרת, אף אחד לא מעיז, כל המוחות הגדולים, וכל מיני חתני פרסי נובל למיניהם, בכלכלה, בפוליטיקה ובכל המערכות. זאת אומרת, איזו מודעות כללית, גלובלית ירדה עכשיו לעולם, כך שיש לנו הרגשה שאנחנו לא שולטים במצב. זה דבר מאוד מיוחד. אף שליט שבעולם, לא מלך, ולא ראש ממשלה, לא שר, ולא מישהו או משהו, אף אחד לא שולט במצב.
בן ציון: אבל זה רק מראה על החולשה שלו.
לא, זה מראה על האמת, שבהחלט אנחנו כולנו, כל האנושות, בפעם הראשונה מרגישים איום ממשהו גדול, שזה מעלינו, ואנחנו לא מסוגלים להתמודד עם זה. זה דבר יפה.
בן ציון: וזו פעם ראשונה כך?
זו פעם ראשונה. זה כאילו שאיזו מין חללית באה אלינו, או פתאום אנחנו מגלים שחתיכה גדולה של כוכב שביט נניח, או משהו בא עלינו, ואין מה לעשות. וכאן זה אותו דבר, אנחנו פשוט לא יכולים לעשות שום דבר, זה דבר טוב.
בן ציון: אבל כולם בפחד, מרגישים מאוימים.
נכון, אבל בפעם הראשונה, סוף סוף הבן אדם מרגיש שזה לא הוא ששולט על הטבע, אלא יש איזה כוח למעלה ממנו, כוח הטבע, כוח הדברים, אני לא יודע מה, שכך מתגלגלים, מ"טבע הדברים" כמו שאנחנו אומרים, שכך זה קורה.
בן ציון: אבל זה מאוד מפתיע מה שאתה אומר, כי איבוד שליטה זה הדבר הכי נורא שיכול להיות.
אבל זו הכרת האמת סוף סוף, שאנחנו לא מחוצה לטבע, אנחנו בתוך הטבע, אנחנו גם שייכים לדומם ולצומח ולחי. ואפילו שאנחנו חושבים שאנחנו המדבר, אבל אנחנו לא מחוצה לטבע. כל המערכת הזאת היא כוללת אותנו גם, ולכן עכשיו אנחנו רואים בפעם הראשונה שהיא כוללת אותנו, שהיא מעלינו, ופועלת עלינו עם איזה חוק שאנחנו לא מכירים אותו.
בן ציון: אז איבוד השליטה הזה, לאן הוא מוביל?
הוא מוביל אותנו להכרת החוק הזה שעכשיו פועל עלינו, שזה חוק גלובלי, אינטגרלי, שאנחנו כולנו קשורים יחד, שחייבים לפי זה להכיר את החוק הזה שבטבע, והחוק הזה לפי חכמת הקבלה זה החוק "ואהבת לרעך כמוך".
בן ציון: אם אני מדמיין לעצמי איבוד שליטה כמו רכב שאיבד את הבלמים, אז הוא רק נוסע ופשוט נתקע.
אם נתקע, נתקע, ואם לא, לא, אז נופל לתהום.
בן ציון: פתחתי כמה מקורות של חכמת הקבלה כדי לראות מה כותבים גדולי המקובלים של דורנו על התקופה הזאת. בעל הסולם כותב במאמר "מהותה של חכמת הקבלה" על "גילוי אלוקותו ית' לנבראיו בעולם הזה". והרב קוק כותב ב"אורות התשובה" ש"ירד האור העליון בצורה נפלאה, עד שנתישב כל כך יפה בעולם המעשה".
כן, זה בדיוק כמו שהוא כותב.
בן ציון: זאת אומרת, אצל מקובלים הכל בסדר, הכל טוב.
גם אני שמח. כי בסך הכל מה שאנחנו רואים זה גילוי של המערכת העליונה, עליונה מאיתנו, שהיא שולטת עלינו. וזה דבר מצוין, זה דבר טוב. סוף סוף התגלתה שליטה עליונה, ואנחנו כולנו מרגישים שזה משהו גבוה מאיתנו, ואנחנו צריכים להכיר את זה, ואם לא נכיר יהיה לנו רע.
זאת אומרת, השליטה הזאת גם מחייבת אותנו שנכיר אותה. וחוץ מזה שנכיר אותה, שנכיר בה, וגם שנקיים את התנאים האלו שנמצאים באותה השיטה, באותה התכונה, באותה התוכנה, באותו החוק. ולא רק שנכיר שזה קורה ונבין אותו, אלא ממש נבין ונרצה ונקיים, אחרת לא נשרוד.
בן ציון: המציאות משחקת איתנו במה שנקרא מחבואים, היא מסתתרת, מתגלה, מסתתרת, מתגלה?
כן, כמו שאנחנו עושים עם הילדים. הילד מתקדם על ידי תרגילים. אתה נותן לו קושיות, אתה מעמיד אותו ואומר לו "לך", והוא בוכה, והוא לא יודע לאן לזוז, אבל הוא מוצא את עצמו שפתאום הוא עושה עוד צעד, ועוד צעד, נופל, אבל אחר כך הולך. ואותו דבר בבית הספר, בכל מקום, אתה מביא לו תרגילים, אתה מביא לו קושיות, בלבולים, ועל ידי זה שהוא פותר אותם הוא נעשה חכם.
תמיד כל הלימוד שלנו, כל העליה שלנו, כל קניית השכל, הרגש, החכמה, הכל, זה על ידי הפתרונות שאנחנו בעצמנו צריכים להשיג מהבעיות שמביאים לנו מבחוץ. אותו דבר עכשיו, אנחנו נמצאים בבעיה אחת גדולה, כולנו יחד, ואנחנו נצטרך לפתור אותה יחד, בלבד.
בן ציון: אז מה בעצם התרגיל החינוכי כמו שאתה קורא לו?
תרגיל פשוט מאוד. תסתדרו להיות לבד. מה זה לבד? יחד. זאת אומרת, עד היום כאילו ההשגחה העליונה, הטבע כביכול לא דאג כשכל אחד מאיתנו, כל הזמן, היה נמצא בתוך האגו של עצמו.
בן ציון: הוא דחף אותנו לזה.
כל אחד היה מסתדר איכשהו, "לכו ותתפרנסו זה מזה"1 וכך היו. ועכשיו זהו, "מספיק ילדים, אתם עכשיו חייבים להיות יחד". זו עכשיו ההנהגה, ההשגחה, ההתנהגות מלמעלה אליכם. תלמדו איך לעשות את זה. אם לא, ניתן לכם עוד קושיה, עוד בעיה, ועוד בעיה, עד שתלמדו. וזה המשבר.
בו ציון: אפשר לקרוא היום בעיתונות, שנשיאים כמו ראש ממשלת בריטניה או נשיא רוסיה גם מדברים על נושא של נחיצות בשיתוף פעולה וחיבור כוחות.
כן, זה כבר מתגלה. זו לא הבעיה, זאת אומרת אנחנו עכשיו מגלים את הבעיה עצמה. אבל הבעיה שלנו היא לא לגלות אותה בלבד, אלא ליישם את החוק הזה שעכשיו מתגלה. מה הם אומרים? אנחנו צריכים להתאחד, אנחנו צריכים להתחבר, אנחנו צריכים להיות כמערכת אחת, כי אנחנו היום גלובליים, אינטגרלים, קשורים זה לזה, כפר קטן, אפקט הפרפר. הכל יפה וטוב, אבל איך עושים? זאת הבעיה, ואת הפיתרון לזה אין לאף אחד.
בן ציון: גם ספרי המקובלים מלאים בקריאות לחיבור, לאהבת הזולת. במה שונה הקריאה של המקובלים להתחברות, מאותה קריאה נניח שהיום מגלים אותה גם אנשים שאינם מקובלים, מתוך הכרת המציאות שטופחת על פניהם?
הייתי אומר כך, קודם כל מקובלים יודעים איך להגיע לאותו הכוח שיכול לעשות קשר בינינו, "העושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו"2, הם יודעים איך להשיג את הכוח הזה. זה כוח שלא קיים בעולם הזה, כי העולם שלנו הוא כולו שבור, הוא כולו באגו, כולו בהתנגשות זה עם זה, וכאן אנחנו צריכים להשיג משהו שהוא מעל העולם הזה, כוח החיבור לא קיים בעולם הזה. וכוח החיבור בדרגת האדם, שזה היצור הכי אגואיסטי, הכי מטורף מכולם, אין לנו בעולם שלנו מעצורים לזה, לאגו שלנו, אין לנו כוח שיתקן את זה, זה לא נמצא. לכן כולם, כל השליטים האלו אמנם מצד אחד אומרים שאנחנו צריכים להתחבר, אבל מצד שני אין לאף אחד שיטה איך להתחבר.
בן ציון: אבל הכוח הזה לא מתגלה מעצמו?
לא, כי הוא לא נמצא בעולם שלנו. אנחנו רק יכולים לדמיין לעצמנו, שאם היינו משיגים את הכוח הזה שהיה מעלה אותנו מעל הטבע שלנו, היה טוב. אבל איפה הוא? וכאן אנחנו צריכים להבין שגילוי חכמת הקבלה בדור כזה זו החובה וזה הדבר הנחוץ ביותר, ולזה בעצם כיוונו כל המקובלים במשך כל הדורות שכך זה יקרה בדורנו.
בן ציון: מה זה "מעל הטבע"?
מעל הטבע זה נקרא מעל האגו. זה לא משהו מיסטי, זה מעל האגו, פשוט מאוד, כוח שהוא מעל האגו שיקשור אותנו מעל הפירוד בינינו.
בן ציון: יש משהו שהוא מעל האגו? יש כזאת מציאות?
יש, בוודאי. זה כוח ההשפעה, כוח האהבה שנמצא מעלינו בדרגה יותר עליונה בטבע עצמו. כי כל הטבע עצמו הוא כולו אהבה, כולו חיבור, ולכן ידע ליצור את כל ה"יצורים" ו"נעשים" ו"ברואים" בצורה כזאת שהם מחוברים יחד, עם פלוס ומינוס, עם כוח המושך וכוח הדוחף, וכן הלאה.
זאת אומרת, אנחנו מורכבים משני הכוחות האלו תמיד, וכל הפעולות בגוף שלנו, כל המערכות ותת המערכות, כולן פועלות מצד אחד בצורה נגדית אחת כלפי השניה, ומצד שני, הן פועלות בהרמוניה זו עם זו. הטבע ידע להוליד כאלה יצורים. ולכן את הכוח הזה אפשר להוציא מהטבע, אבל השאלה היא איך להוציא אותו.
בן ציון: אז אפשר להוציא?
אפשר.
בן ציון: איך להוציא?
השיטה הזאת נקראת "שיטת הקבלה", בדיוק זאת השיטה, זה נקרא "חכמת האמת". זו בסך הכל חכמה כמו פיסיקה, כימיה, ביולוגיה וכן הלאה. זו חכמה איך להוציא מהטבע את כוח החיבור בינינו, את הדבק הזה שיחבר בינינו. אחרת אנחנו נתקדם על ידי צרות איומות, מה שהנביאים כתבו על דורנו, ממש כאלה דברים נוראיים, ה' ישמור.
בן ציון: אני יודע שהקובלים עצמם כשהם כתבו לציבור הרחב, הם לא כתבו לו ממש על חכמת הקבלה עצמה, אלא הם כתבו על אהבת הזולת, על אהבת ארץ ישראל, הם כתבו על כל מיני דברים שהציבור מכיר אותם מאורחות חייו האנושיים.
נכון, כי הם כתבו את זה בלשון בני אדם. איך עוד אתה יכול להגיד להם? אפשר בלשון המדרש, בלשון ההלכה, בלשון האגדה, בלשון התורה, תנ"ך, או בלשון הקבלה. אז תלוי באיזו רמה האדם נמצא כדי שהוא יבין מה שכותבים האנשים האלו שמשיגים את כל המציאות, וגם את הכוח הכללי של הטבע.
דרך אגב, "הטבע" בגימטריה זה "א-להים", אז לא חשוב לנו איך לדבר, על א-לוהים או על הטבע. לדבר על הכוח העליון, על א-לוהים, ועל כוח הטבע זה אותו דבר, זה ממש היינו הך. ולכן מקובל רואה את עצמו כחוקר המציאות, חוקר הא-לוהים, כמו שכתוב "וכולם ידעו אותי למקטנם ועד גדלם"3. ואנחנו צריכים להכיר את החוק הזה שקושר אותנו יחד כולם, ולהזדהות עימו, ולהשתמש בו, זה נקרא להכיר את הא-לוהים.
בן ציון: המקובלים כותבים איך הכוח הזה אולי מתלבש בכל מעשה ומעשה בעולם שלנו, וכאילו הוא לא מנותק משום דבר. ומנגד האדם שחי בעולם הזה, איך הוא מתחבר לכוח הזה, מאיפה הוא מוציא אותו?
אם אני מאין ברירה, חייב להיות מחובר עם כל בני האדם, אחרת אני לא יכול להמשיך בחיים שלי, אז אני כבר פתאום מתחיל להכיר את הנחיצות בחוק הזה, בכוח הטבע הזה שישלוט עלי, שיתלבש בי, זה נקרא שאני זקוק לא-לוהים. אני רוצה שהוא יתלבש בי, אני רוצה שיבוא כמו שכתוב, "עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו", שיבוא עלינו ויעשה שלום בינינו.
בן ציון: מה זה אני רוצה? אדם יכול פשוט לרצות וזהו?
רק את זה דורשים מאיתנו. שאנחנו נרצה שהבורא יתגלה בינינו, בנו, כי הוא בינינו מתגלה. באותו מקום שבו היה קודם האגו שלנו, המפריד בינינו, עכשיו אנחנו נגלה בינינו את תכונת ההשפעה ההדדית, האהבה הדדית, שזה ה"בורא".
בן ציון: באופן טבעי, אם אני רואה אדם ברחוב, אני קודם כל חושב שהוא רוצה אולי לרמות אותי או להזיק לי.
כן. אתה תמיד שומר על עצמך, שומר על מרחק.
בן ציון: ומה אנחנו מרגישים ברגע שהכוח הזה נמצא בפנים?
אתם מרגישים שאתם אחד, והבורא איתכם יחד. זאת אומרת, אתה מרגיש את כל המציאות כאחד, "הוא ושמו אחד".
בן ציון: אפילו אם לא פגשתי את האדם הזה לפני כן ולא הכרתי אותו?
זה לא חשוב, אתה תרגיש את כל המציאות כאחד, ולזה אנחנו צריכים להגיע. זה בעצם ה"שמע ישראל ה' א-לוהינו ה' אחד"4, שכל המציאות מתחברת יחד, כולם, "וכולם ידעו אותי מקטן ועד גדלם", "וביתי בית תפילה יקרא לכל העמים"5. כל האנושות חייבת להגיע לרמה כזאת, שכולם מחוברים יחד והבורא מתגלה בתוך הנברא האחד הזה שנקרא ה"אדם", אחד.
בן ציון: איך מגיעים לרצון הזה, או שהרצון הזה כבר קיים בתוכנו?
הרצון הזה קיים בנו בצורה הפוכה, בשבירה, כאגו שלנו. ולכן מהרצון השבור, מהרצון האגואיסטי שאנחנו מכירים אותו היטב, אנחנו דורשים שהוא יתתקן. ועל ידי הבורא, על ידי הופעתו, כמו שכתוב שרק "באורך נראה אור"6, אנחנו יכולים להכניע את האגו שלנו רק אם הוא יתגלה. אבל כשאנחנו נרצה שיתגלה כדי להכניע את עצמנו, אז אנחנו זוכים לזה. ואז אנחנו באמת זוכים לגילוי הא-לוהות לאדם שבעולם הזה. וזה נקרא "חכמת הקבלה". כי לפי הגדרתה חכמת הקבלה היא "גילוי הא-לוהות לאדם שבעולם הזה". זאת ההגדרה של בעל הסולם במאמר, "מהות חכמת הקבלה"
בן ציון: אז מהו בעצם הצעד הראשון שהאדם צריך לעשות, כדי להתחבר דווקא לכוח המחבר?
להכיר את הרע, להכיר את הרע שבי. שבגלל הרע הזה, אני לא מגיע לטוב. והרע הזה הוא האגו שלי. ואין יותר בכל העולם חוץ מהאגו שלי, שמפריד ביני לבין הטוב ביותר, לבין גן עדן, עולם אין סוף. ונקווה שהמשבר שמתגלה עכשיו ומתרחב יותר ויותר הוא יגלה לנו את זה, ויהיה לנו מספיק שֹכל לא לחכות עד שהמכות הגדולות יופיעו, אלא כבר במכה הקטנה להבין שכדאי לנו להתחבר בינינו כדי לעלות. לא רק לצאת מהמשבר, אלא לראות את המשבר ככרוז, שעל ידו אנחנו יכולים לעלות לדרגה עליונה יותר, שאנחנו יכולים להגיע לחיים נצחיים, שלמים.
בן ציון: אם אנחנו פונים לקהל, ובעצם לכל האנושות היום שנמצאת באותו המצב, במה הם צריכים להתרכז? כי כרגע כל זה נסתר מהם, ואולי אותו כוח שאמור להתגלות נראה להם בינתיים מיסטי. לכן ברמת הנגלה כביכול, במה כדאי להם להתרכז כדי להגיע לתוצאה הזאת שאתה מדבר עליה?
מצד אחד, הכל תלוי בייסורים שהאדם מרגיש, ומצד שני, בגילוי חכמת הקבלה. שני הדברים האלה, זה כנגד זה, צריכים להתקשר בתוך האדם. שמצד אחד הוא יוכל לקבל את השיטה לגילוי הא-לוהות, ומצד שני, שיראה שיש לו מה לתקן על ידי גילוי הא-לוהות.
בן ציון: אבל חכמת הקבלה היא בעצם מכשיר שנועד רק לאותם אנשים שלומדים את חכמת הקבלה. מה לגבי אדם שלא לומד את חכמת הקבלה?
לא, לחלוטין לא. היא לכולם. עוד יותר מזה, כתוב שגילוי חכמת הקבלה היא לכל באי עולם, לכל בני האדם שבעולם. זה נקרא "שופרו של משיח".
בן ציון: האם מדובר באותה חכמת קבלה שלומדים תלמידי חכמת הקבלה או המקובלים עצמם, האם זה אותו הדבר?
לא, ודאי שזה לא במידה כזאת, אלא זה כמו שאנחנו בעולם שלנו. יש לי בבית מכשירי חשמל ואלקטרוניקה למיניהם, אופטיקה, ואני לא יודע איך הם עובדים, אני בקושי יודע ללחוץ על הכפתור. יש לי טלפון נייד ואני יודע להשתמש בכמה פונקציות, יש שם עוד הרבה יותר, אבל אני לא יודע. ויש את האנשים שבנו לי את אותם המכשירים, את המיקרוגל, המקרר, המזגן, המחשב, הטלפונים, האם אני יודע איך בונים את כל הדברים האלה? לא, אלה הגדולים הם שבונים אותם, אבל אני יודע איך להשתמש בהם להנאתי.
אותו הדבר כאן. יש מקובלים שמפתחים את חכמת הקבלה, הם מורידים לי את כל העצות שלהם ומלמדים אותי דברים ואני משתמש בבית. אני צריך להשתמש בזה כדי לא להרגיש את המשבר, בצורה כזאת. לא שאנחנו צריכים לשבת וללמוד, אלא להכיר, כמו שאנחנו מכירים בעולם שלנו. כמו שאנחנו לא נושפים על נורה חשמלית כמו על נר, אלא בכל זאת אני כבר יודע איך להפעיל אותה. אז בצורה כזאת אנחנו צריכים להפעיל את חכמת הקבלה עלינו. זאת אומרת, להכיר איך, בכמה אני יכול למשוך את האור הגדול הזה, את הכוח שיתקן אותי.
אני צריך לדעת שיש רופא, שאני הולך לרופא ומקבל ממנו כדורים, אני מקבל אותם ומבריא. אני לא צריך לדעת איך הגוף עובד, או איך החומר שנמצא בתרופה עובד עליי, אני לא צריך לדעת את זה. אבל את הפעולות ששייכות לי, כמו ללכת לרופא ולהיבדק, להגיע לבית המרקחת כדי לקנות את התרופה, להגיע הביתה ולקבל את הטיפול, את זה אני צריך לדעת. גם במידה כזאת אנחנו צריכים לדעת איך להשתמש בחכמת הקבלה שהכינו אותם האנשים הגדולים. ולכן אין בזה שום דבר קשה לכל אחד ואחד שבעולם שלנו.
בן ציון: אנחנו יודעים שגם מדעי העולם הזה, שהם גם נגזרות של חכמת הקבלה, גם הם בעצם מספרים ויודעים לספר על אותו מבנה גלובלי של המציאות שלנו, על מערכות הבקרה למיניהן, המערכות הסגורות.
נכון. למדתי את זה בקיברנטיקה. המקצוע הראשון שלי היה ביו קיברנטיקה. קיברנטיקה הוא תחום שעוסק במערכות הבקרה וההפעלה.
בן ציון: האם הלימוד של המערכות האלה יכול להועיל במשהו?
אני לא חושב שזה נחוץ, וודאי שזה לא מחוייב לכל אדם. אבל לדעת את ההסבר הכללי על כך שאנחנו נמצאים במערכת גלובלית אינטגרלית, שבה כל החלקים תלויים זה בזה, כמו שבגוף האדם. ושהמערכות האלה עובדות נכון אך ורק לפי חוק הערבות ביניהן, כשכל אחד ערב על כללות המערכת. מצד אחד לפי ההיררכיה שיש במערכת, ומצד שני, לפי ההשלמה של כל חלק לתוכנה הכללית. לכן כל אחד שידע את הדברים האלה, שהוא נמצא בעולם עם כל האנושות, ואנחנו קוראים לזה "אפקט הפרפר", שאם אני עושה משהו לא טוב, זה משפיע על כל העולם, תיאורטית האנשים כבר מבינים שכך זה קורה.
בן ציון: אז איך זה חודר באמת, כי אתה מסביר כאן על משהו פנימי שמשתנה?
אנחנו צריכים יותר ויותר להסביר לבני האדם, על פני המון דוגמאות. אנחנו מלמדים את האדם איך לחיות בעולם שלנו, אנחנו צריכים ללמד היום את כל האנשים, אפילו את המבוגרים, איך לחיות בעולם החדש. כי התגלתה עכשיו שליטה חדשה, שליטה גלובלית, ואם אנחנו לא יכולים להידמות לה, אנחנו מפסידים. זה כביכול חוק חדש שירד מלמעלה, ואם אנחנו לא מקיימים את החוק הזה אנחנו בהפסד.
בן ציון: איך המידע או הידע הזה, שהוא תיאורטי בינתיים, אפילו שאנחנו מקשיבים לו, איך הוא הופך להיות למשהו פנימי, למשהו שאני חי לפיו?
איך אני מאמין לרופאים, שאם אשתה את המשקה הזה ויש בו חיידקים יהיה לי רע, אני אהיה חולה. אני אפילו לא רואה, אבל אני מאמין להם. כי אני רואה סרטים, אני שומע דברים, ולפי זה אני כבר נמנע מזה, אפילו שאני לא יודע.
בן ציון: אבל את חכמת הקבלה אי אפשר לבלוע.
למה לא?
בן ציון: איך אפשר לבלוע את חכמת הקבלה?
כי אומרים לי, איך אני יכול להשתמש באותו כוח עליון, במערכת העליונה הזאת, לטובתי עכשיו. חכמת הקבלה היא דבר מאוד פרקטי. כשאני מתחיל לשמוע, כשאני מתחיל לראות, דרך הטלוויזיה, דרך כלי התקשורת, באינטרנט, ברדיו, בספרים, בכל מקום, אם אני שומע שאני תלוי בקשר עם האחרים, ושהקשר הזה יכול לבוא אלינו אם אנחנו נרצה אותו מאוד יחד כולנו אחרת יהיה לנו רע, אז על ידי זה אני נעשה רגיש יותר לעניין, אני רוצה שזה יקרה לי. ואז מתוך הרצון הזה, אני לאט לאט מתקדם למצב שהכוח הזה כן מתגלה, שהוא מקשר בינינו, הוא פשוט נגלה בינינו.
בן ציון: אתה שוב נוגע בעניין הזה של הרצון.
רצון זה הכוח שפועל במציאות, אין יותר. הרי איך אני מסדר את החיים שלי אם לא על ידי הרצון החזק? איך אני מתייחס לאחרים אם לא על ידי הרצון? רצון זה המניע של כל הבריאה.
בן ציון: יש לי באמת רצון להגיע לחיים טובים, רצון שהמשבר הזה יפתר, לכולם יש רצון רק לדברים טובים. האם זה מספיק?
צריך להיות גם שכל.
בן ציון: מה זאת אומרת?
אמרת שיש רצון לדברים טובים. אז אנחנו צריכים לדעת, מה הם הדברים הטובים ואיך להפעיל את הרצונות שלנו לדברים הטובים. אמרת הכל יפה, רק צריך לסדר את זה בנוסחה הנכונה ואז נתקדם נכון. על זה חכמת הקבלה מדברת. היא מדברת על איך אנחנו נכוון את עצמנו, את רצונותינו, למטרת הבריאה הנכונה. כי גם כך וגם כך, הטבע יחייב אותנו להתקדם, אלא אנחנו יכולים להתקדם בצורה יפה, טובה, רכה.
בן ציון: מהו באמת הצעד הראשון שהיית מציע לכל אדם לעשות כרגע?
לצפות בערוץ 66 אני חושב. וחוץ מזה, כל החומר נמצא חינם להורדה באינטרנט שלנו. יש גם את הספרים הקלים שאנחנו מפיצים בכל השפות ובכל העולם, יש כל מיני קורסים, קמפוסים שלנו, הרצאות, כל זה מיועד לקהל הרחב. והם לא צריכים יותר.
בן ציון: זאת אומרת מדובר במעשים בלבד. לצפות בערוץ, לשמוע, לא צריך שום דבר חוץ מזה.
זה הכל. מדובר במעשים קטנים מאוד. האדם יודע להדליק טלוויזיה, אז שידליק אותה בצורה הנכונה ושישמע אותנו.
בן ציון: האם בזמן שהוא שומע, הוא צריך קצת ללחוץ את עצמו בפנים, או לנסות להתאמץ במשהו?
לא, שום דבר. אין עינויים. לא מעל הרצון.
בן ציון: אם כך, כמו שאני צופה ושומע באיזה ערוץ אחר, אני גם יכול לצפות ולשמוע קצת בערוץ 66.
אם אני רוצה להיות בריא, אז אני הולך בסופו של דבר לרופא. כך באותה הצורה, אני צריך רק להפעיל את עצמי קצת יותר, כדי להכיר את התרופה, לא יותר. ונקווה שנבריא. בטוח שזה יקרה, השאלה היא רק כמה סבל נסבול לפני זה, עד שנגיע לזה.
יש אנשים שסובלים וסובלים עד שהם הולכים לרופא, ויש את החכם שרואה את הנולד, וכשקורה לו משהו הוא רץ לרופא הטוב ומקבל את התרופה, ואז הוא מבריא בקלות.
בן ציון: אז אפשר בעצם לזרז את המצב, גם אם עוד לא הגעת לתחתית?
לשם זה אנחנו מדברים על כל הדברים האלה כאן, ואני מקווה שהאנשים ישמעו כדי שיגיעו מהר לתרופה.
בן ציון: זה כמו מה שנקרא "נעשה ונשמע".
כן.
בן ציון: אז מי שרוצה להכיר עוד יותר על המשבר, ולשמוע על איך באמת אפשר לצאת ממנו על פי חכמת הקבלה, צריך פשוט לבוא ולשמוע, להקשיב, לא דרוש שום מאמץ פנימי או מאמץ שכלי מיוחד.
וזה שייך לכל אחד. כמו שכל אחד מרגיש את המשבר שלו בחיים הפרטיים, וכל אחד חייב להשתמש בתרופות, כך גם כל אחד ואחד חייב להשתמש בכוח הזה, כדי לתקן את עצמו לעולם החדש.
בן ציון: וזה בגלל התקופה המיוחדת שבה אנחנו נמצאים.
כן, שהיא בכל העולם. על כל אחד ואחד. כמו שכתוב, "וכולם ידעו אותי מקטן ועד גדלם".
(סוף התכנית)