הפתרון

שיחה 129

שיחה עם רב ד"ר מיכאל לייטמן - 16.17.11 – אחרי עריכה

גיא: שלום לכם צופים יקרים, תודה שאתם מצטרפים אלינו לתכנית נוספת בסדרת תכניות "הפיתרון", שבה אנחנו מבררים את משנתה הכלכלית, חברתית של חכמת הקבלה.

גיא: הרב לייטמן, אנחנו ממשיכים בתכנית שלנו בעקבות בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארצות הברית. דיברנו בתכנית הקודמת על האידיאולוגיה הכלכלית שהוא מביא עימו, על השינוי שכנראה יהיה כאן בפתח, והיינו רוצים להמשיך לברר את זה בתכנית הזאת קצת יותר לעומק.

רונן: דיברנו גם בהרבה שיחות קודמות, שבעצם ארצות הברית הפכה למה שהסוציולוגים קוראים "פלוטוקרטיה", "פלוטוס" זה הון, "קרטיה" שלטון, שזה בעצם שלטון ההון.

לפי הגישה הזאת, אין בעצם הרבה הבדל בין דמוקרטים לבין רפובליקנים, הם כולם מועדון סגור, מצומצם, שהוא קוטף את הפירות של השיטה, ודיי מדכא ומועך את כל השאר שהולכים ונשחקים.

אם זאת אכן ההבחנה הנכונה על המצב, אז השאלה היא, האם אתה חושב שהנשיא הנבחר דונלד טראמפ רוצה או מסוגל לשנות את זה?

כן. אני לא יודע אם הוא מסוגל, אבל זה שהוא רוצה ויש עוד הרבה אנשים בממשל שרוצים, זה כן. כי סך הכול הם רואים היום בצורה ברורה, שצריכים לשנות את הגישה למטבע, לשוק ההון, לכל הצורות האלה של מסחר ותעשייה. כל התעשייה של ארצות הברית נמצאת מחוץ לארצות הברית, וחצי מתושבי ארצות הברית נמצאים ללא עבודה. בזה הם ממש ממיתים את כל העוצמה התעשייתית של ארצות הברית.

אני חושב שזה כבר מתחיל להיות מורגש מאוד שמאמריקה לא נשאר כלום. לא נשאר כלום. רק מדפיסים דולרים. חוץ מזה, האם את הכול מייצרים בארצות הברית? לא. בצרפת, גרמניה, רוסיה, סין, הודו, ברזיל ועוד. קמות מדינות, מעצמות גדולות, ואמריקה כבר לא יכולה להראות להם דוגמה שהיא לא חזקה, היא מאבדת את הכוח שלה. וגם החוב שלה.

תתאר לעצמך שיש לך חוב כל כך גדול, ואתה עדיין חי עם המשפחה והכול בסדר. אבל הבנק שלך לוחץ עליך ואתה צריך לחשוב איך להחזיר לו את החובות, מה תעשה? תגיד, "אין לי חוב, תעשו לי מה שאתם רוצים"? לא. זה לא יכול להיות. כי סך הכול ביחסים בינלאומיים נכון שאתה בזה נתת להתפתח לסין, וקצת לאירופה ולכול יתר המדינות, אבל כשהם קמים הם לא זוכרים את זה, הם מתחילים להתפתח גם בלעדיך.

היום סין עושה מכונות ובכלל תעשייה. לא מדובר על איזו תעשייה קלה, אלא לא פחות ממה שעושים באירופה ובאמריקה. זו כבר לא אותה סין כמו שהייתה פעם שהיו אומרים "אהה זה בטח תוצרת סין", שזו כאילו איכות פחותה. לא. וכך כולם באירופה. אז מה נשאר מאמריקה חוץ מ"הוליווד" והכסף הירוק הזה? אז מחליפים את הכסף, וכבר מתחילים לקום ולחשוב בשביל מה? ולכן אני לא חושב שהממשל האמריקאי לא מבין את זה. אין לי ספק שמבינים שיש בעיה.

עכשיו השאלה היא, מתי אנחנו מחזירים את עצמנו לאיזה חשבון ריאלי? מה עושים עם החוב? מה עושים עם התעשייה? ואיך להחזיר את מקומות העבודה, את המפעלים את הכול לאמריקה? איך אנחנו מלמדים את כל האנשים שלנו גם לבנים וגם שחורים, שוב להיות פועלים? איך אנחנו עושים זאת? אנחנו צריכים לדאוג לזה. הממשלה בטוח כך חושבת, כי גם להם יש ילדים ומדינה והכול, ואם חושבים לכמה עשרות שנים קדימה, אז אין שום עתיד.

גיא: זה באמת מעניין. אחת התופעות המעניינות אלו הצעירים בארצות הברית. יש גם מחקרים המראים שלמרות החינוך המאוד קפיטליסטי בארצות הברית, מרבית הצעירים היום באמריקה לא רואים בקפיטליזם את השיטה הכלכלית המועדפת.

כי הם מסתכלים על קפיטליזם של היום. אין להם את הקפיטליזם שהיה. אמריקה נניח בשנת החמישים שישים הייתה ממש מדינה פורחת, איזו עוצמה, כולם עבדו, כולם חשבו איזה חלום אמריקאי. איפה כל זה? היום אין. אז הם רואים את הקפיטליזם של היום ואומרים ש"אין בו שום דבר", ובאמת מה אפשר לעשות? להחזיק את הסוציאליזם. כי שם לכולם יש כבוד, ביטחון, איזו עבודה, הכנסה, אדם יכול להחזיק את המשפחה, ויש איכשהו תומכים. אם אין מהתעשייה, אם אין מהרווח, אם אין מהתחרות החופשית הבריאה כמו שהייתה מלפני שבעים שנה נניח, אז לפחות שיהיה לנו סוציאליזם. לכן לא פלא שסנדרס הצליח.

גיא: זה באמת מסביר את התמיכה הגדולה שסנדרס קיבל, גם כשהגיע בהתחלה משום מקום. גם בבחירות המועמדים נבחנו על סמך המצע שלהם לבועת חובות הסטודנטים, שהיא כבר 1.2 טריליון דולר וממשיכה להאמיר. כלומר, גם אחרי שתהיה לך השכלה גבוהה ממקום טוב, לא יהיה לך מקום עבודה, והחובות האלה אחר כך ממשיכים אתך גם למשפחה שלך. כלומר הבעיה ברורה שם. השאלה האם אתה רואה שטראמפ יכול לתת מענה לבעיה של הצעירים היום בארצות הברית, שהם למעשה דור העתיד של המקום?

רק לייצר מקומות עבודה. הוא צריך לגרום לזה. מה הוא יכול לעשות? ניתן לראות מה קורה באמריקה, יש להם קצת מדענים, וכל היתר אלו פיננסי סטים למיניהם, ומבוטלים.

רונן: לגבי שוק העבודה, צריך להגיד "בואו נשים בצד את המכונות שנכנסות והרובוטים שייכנסו. דווקא האמריקאי הממוצע הוא לא מפונק, להבדיל נניח מאשר בישראל, שכולם רוצים להיות רופאים ועורכי דין. האמריקאי הממוצע מוכן להיות פועל בקו ייצור, להרוויח כמה דולרים בשעה. הוא פחות מפונק בהרבה מהעמיתים שלו באירופה ובארצות הברית.

נכון.

רונן: לעומת זאת כשדונלד טארמפ אומר Let's make America great again"" אני שומע את זה ואני לא בטוח שאני יודע למה הוא מתכוון. אתה מבין למה הוא מתכוון?Let's make America great again, מה זה אומר מבחינתנו?

לא אכפת לי למה הוא מתכוון. אכפת לי למה מסוגל העם הזה בכל התנאים האלה, הנסיבות האלה, במה הוא מסוגל להגיע? מה זה חשוב מה הוא מתכוון? הוא מתכוון לגן עדן. ומה הוא יקבל?

רונן: זה בדיוק העניין. האמריקאי מוכן לעבוד בשתי משרות, להרוויח תשעה דולר בשעה, לקחת הלוואות, זה עם שסבל הרבה ויש לו יכולת לסבול. לא רק הרוסים סבלו, גם האמריקאים בשנים האחרונות סובלים בצורה מרשימה, וזה מה שהבשיל את הקדירה. לעומת זאת, אני לא רואה שום שינוי אמיתי שהוא מסוגל לעשות, כיוון שיש לו קונגרס, בית משפט עליון, סנאט שהוא כולו רפובליקני, תאגידים שקנו את אמריקה וקנו את כל הפוליטיקאים. אדם אחד לא יכול לעשות את השינוי.

אם הוא סוגר את אמריקה במיסים נכונים של ייבוא, ומפתח את התעשייה הפנימית בחזרה, הוא מחזיר את הכול ממש למצב הנכון. האמריקאים הם לא רוסים. הרוסים קיבלו חינוך שהם מחכים שאת הכול הממשלה תיתן להם. הם קיבלו חינוך כזה. כך זה כבר מאה שנה מ-1917 וזה לא משתנה עד היום. אנחנו רואים שזה עם שהוא תולה את עצמו בממשלה.

האמריקאים לא תולים את עצמם בממשלה. האמריקאי הפשוט תולה את עצמו במקום העבודה שהוא מרוויח, והוא מכסה את כל מה שהוא צריך. שזה משהו אחר לגמרי. זה עם בריא, עם חזק, עם שיודע לעבוד ולחיות ממה שהוא מרוויח, ולכן אין לו שום בעיה לטראמפ. אין לו שום בעיה. הוא יכול לעשות זאת. רק דבר אחד, אנחנו אוכלים, אנחנו מתלבשים, אנחנו מקבלים את כל מה שאנחנו מייצרים, זהו. אם הוא יעשה לפחות בחצי מהתכנית הזאת, זה יהיה בסדר.

היום אמריקה חיה מזה שהיא מביאה את הכול. מה יש באמריקה? שום דבר. כלום. אתה הולך לקנות משהו בחנות אמריקאית, אין שם שום דבר שמייצרים באמריקה. אולי כתוב תוצרת USA, אבל זה בגלל שזו אותה סין רק בצורה אחרת.

גיא: איך באמת התהליך הזה ישפיע רבות על הדינמיקה בעולם, הבינלאומית.

לא אכפת לו. הוא אומר שלא אכפת לו, "אני רוצה לסגור את הכול בפנים", ובזה הוא צודק.

גיא: זה נכון. אז השאלה שלי היא, איך אתה רואה את מה שקורה מסביב לאמריקה? הרי אמריקה היא צרכנית מספר אחת. ברגע שאמריקה תעבור לקנות רק מהאמריקאים, אני לא אומר שזה טוב או רע, אני אומר שזה מה שיקרה. איך אתה רואה עכשיו את העולם, את סין ואת כל המדינות?

מה אכפת לו?

גיא: לא, זה שלא אכפת לו, זה ברור. אבל, השאלה האם זה יכול לגרום משבר יותר גדול בעולם או שכל מדינה גם תיאלץ להיסגר, כדי לעשות אותו דבר כמו שאמריקה עושה?

אני לא יודע. אני לא חושב שזו הבעיה שלו. הוא מבין שאחרת הוא לא יכול להחזיר את המדינה שלו למצב הבריא.

גיא: עברנו על המצע של טראמפ, למדנו אותו, ובאמת יש פה ניסיון להחזיר את הקפטליזם כמו שאמרת עכשיו, לרמה נורמלית.

ואז אפשר יהיה לחשוב על משהו אחר. זאת אומרת, אנחנו סטינו מהדרך. מה שאנחנו צריכים להבין, זה שפתאום נתנו לבנקים ולפיננסי סטים לנהל את החיים שלנו. במקום שהם ילוו אותנו לעסקים בריאים, איפה שתמורת כל השקעת הקלוריות של הפועל, השכל של המהנדס, עומד דולר ולא ההיפך, שאנחנו עושים דולרים מתוך דולרים.

גיא: במצע של טראמפ הוא בעצם מבסס את המקור לכל מה שהוא הולך לממן על הצמיחה, על זה שהתוצר יגדל. הוא ממש נותן את זה באחוזים. זה מאוד מאוד מדויק, ומאוד מפורט. כשאנחנו דיברנו בעשרות תכניות קודמות והיינו מביאים תמיד את מודל הצמיחה, היינו שומעים ממך "תשכחו מצמיחה, העולם הפסיק לצמוח, אין יותר צמיחה".

גם עכשיו אנחנו לא מדברים על צמיחה.

גיא: אז כאן כשטראמפ מדבר על המצע וגם להחזיר את הכלכלה את הקפיטליזם, מה המקור? המקור הוא זה שאמריקה תחזור לצמוח. הוא מדבר על עניין של 1% בתוצר, על 4%, איך זה משתלב?

זה שאני נפלתי עכשיו שתי קומות וחזרתי לקומה שלי, זה נקרא ש"אני עליתי"? אני חזרתי. למה אתה קורה לזה כך?

גיא: לא, אנחנו קוראים לזה צמיחה. יש לצמיחה הגדרה ברורה שגם טראמפ מתייחס אליה. הוא מדבר על צמיחה של 4% של 31/2%.

אני פשטתי רגל והייתי כמוהו נניח בשני מיליארד דולר חוב, חזרתי לאפס. אני עשיתי צמיחה?

גיא: מהמינוס שתיים עשית. מהאפס, ברור שלא.

אתה קורה לזה צמיחה כרגע.

גיא: לא, ברור. אבל השאלה שלי היא שאלה עקרונית. גם כשכתבנו את הספר ועל סמך השיחות שעשינו, התייחסנו תמיד למודל שאנחנו משרתים את הצמיחה.

העולם צריך לצמוח רק לכיוון הסוציאלי. קודם כל חיבור בין בני אדם. וכמה שחיבור בין בני אדם. אחרי החיבור, על רקע החיבור הם מחליטים שהם צריכים לשכפל, לצמוח עוד קצת בצורה חומרית, אז שיחליטו ויעשו.

גיא: אם אני מבין נכון, בנקודת הזמן הזאת את החולה האנוש צריך להחזיר למסלול, לפי מה שדיברנו עד עכשיו. מעבר לזה, אחרי שיחזירו למסלול ויהיה קפיטליזם נורמלי, מקומות עבודה, ייצור, אז אפשר יהיה לדבר על לחבר את העם, לעשות תהליך חינוך, ואז להתקדם למה שדיברנו עליו.

ודאי, זה לפי הטבע, אחרי קפיטליזם בא סוציאליזם.

גיא: ומה יביא את השכל לשלב הבא? כלומר, איך כלכלה מתחילה לנשום, ממי החינוך שם יבוא?

אני חושב שבתוך טראמפ נמצא סנדרס. אפילו אותה הגישה. זו כבר גישה שהוא דואג לאנשים, לפועלים, לאותה אמריקה העובדת, לאותה חגורת ברזל, כמו שקוראים לזה. ניתן לראות מה קרה עם דטרויט, למה, למה לעשות את זה כך? בגלל שלבנקים היה יותר כדאי, אז מכרו את כל הדברים האלה? ניתן לראות מה קורה עם המקומות האלה, פחד להיכנס.

עשינו פעם את הכנס שלנו בדטרויט, עיירות רפאים שם. אי אפשר לעבור. באמצע היום ברחובות האלה אפשר לנסוע, וברחובות האלה מסוכן ואי אפשר לנסוע. באמצע היום. זו הייתה עיר פורחת, מה זה פורחת ממש חלום. ומה עשו? בגלל שהפיננסי סטים עשו כזה ביזנס, הם מכרו את זה לחו"ל וזהו. שהיפנים יעבדו. ומה קורה עם אלו שכאן נמצאים בלי פרנסה ובלי כלום? לא אכפת לנו, אנחנו חיים במקום האחר. ממש.

רונן: אני רוצה בכל זאת להרחיב את היריעה ולהבין את המערכת, את ההסתכלות של חוקיות הטבע על מה שקורה. בדרך כלל אנחנו אומרים שאדם לא יוכל להגיע לשינוי או לנחיצות לשינוי, אם המצב לא ממש במצוקה. כלומר, הוא צריך להיות קודם במצוקה וגם בהכרת הרע, לפני שהוא מגיע לשינוי.

דווקא במובן הזה, זה שטרמפ נכנס ועשוי להצליח עשוי קצת להקהות את הסבל, יכול קצת לאפשר לקהל לנשום שוב אוויר ובעצמם להרחיק אותם מתהליך התיקון, ולא לקרב אותם לתהליך התיקון. למה לא סודר כך במערכת שיהיה עוד לחץ, ועוד לחץ, ויהיה יותר גרוע, ויותר גרוע, ויותר גרוע, עד שהם יבינו שצריך משהו לשנות?

את זה אני לא יכול להגיד לך. אני לא יכול להראות לך אילו נתונים [מראים] שמספיק המתחים האלה והכרת הרע במערכת או לא. אני חושב שזה כבר היה מספיק. האמת אני חשבתי שזה יקרה אחרי האחד עשר בספטמבר נניח, או משהו כזה. חשבתי שהם יבינו שכבר הופך להיות בלגן גדול, וכמו שהם עושים בכל העולם, אז העולם חוזר עליהם.

אבל יותר ממה שיש עכשיו. לדבר על מלחמת העולם השלילית. לדבר על זה שאנחנו נגד רוסיה בכל מקום ובכל העולם. שאנחנו הרסנו את צפון אפריקה עם קדאפי שם. שאנחנו הורסים את עיראק, לבנון וסוריה. שאירופה נמצאת ממש במצב אנוש, שלא יודעים מה לעשות. כל זה לא האמריקאים? זה הכל תכנית אמריקאית להישאר רק עוד קצת, לעוד לשעה ,לעוד לשעתיים השליטים בעולם. זהו.

כל העולם נמצא כבר בזה שמבזה אותם, שפונה עליהם, לא רוצה להסתכל לאותו כיוון, לעומת מה שהייתה פעם אמריקה?

רונן: אבל שוב, כמי שמתעסק בחכמת הקבלה ורואה ומרגיש את מאחורי הקלעים של מה שקורה. אני שואל את עצמי, האם העובדה שעכשיו יש לאמריקאים תקווה מחדש, האם העובדה שהלחץ הזה של השיטה האכזרית הנוכחית לא ממשיך, האם זה מקרב אותם או מרחיק אותם מתהליך תיקון. כי איך שאני רואה בעיניים שלי, זה ירחיק אותם מתהליך התיקון. תהיה להם שוב תקווה בעיניים, שוב דולרים בכיס וחוזרים למה שהם היו, לא ישנו כלום.

לאיזה תיקון אתה דואג?

רונן: אני דואג לתיקון שאמרת שצריך להיות. לצעוד לכיוון של סוציאליזם, אבל סוציאליזם אמתי, לא רוסי. של שוויון, של לתת לכולם את מה שצריך, של איזון בין חומריות לבין התפתחות פנימית. על זה אני מדבר.

למה צריכים להגיע לתיקון הזה מהמצב הרע, שאין לאנשים מה לאכול? שאמריקה נפלה כל כך. למה מהמצב הזה צריכים עכשיו להגיע למה, למי אתה הולך, עם איזו תכנית אתה בא אליהם? כמו של סנדרס? מה היו התכניות של סנדרס?

רונן: אם סנדרס היה זוכה, השאלה שלי הייתה בדיוק אותה שאלה. כיוון שאנחנו לומדים בחכמת הקבלה שכשטוב לו לרצון לקבל, אז אין לו נטייה להזיז את עצמו סנטימטר.

אבל אנחנו לא חושבים שיהיה טוב. העולם בכל זאת מתקדם, רק תן לעולם להתקדם בצורה נכונה. סך הכול מה שאני רואה באמריקה זה שהיא סטתה מהדרך, כמו שאתה נוסע בכביש ופתאום בטעות אתה פונה הצידה לאיזה כביש צדדי, ומגלה אחר כך שאתה עשית פנייה לא נכונה ואתה חוזר, ואתה צריך להמשיך במסלול הזה, אז אתה יוצא למצב כמו שאתה אומר, "לחינוך חדש לכל הדברים".

על זה אני עכשיו כותב מכתב. אני רוצה דרך העיתון לפרסם מכתב לטראמפ.

רונן: מה תכתוב לו?

שאסור לו לשכוח. הוא מדבר על איחוד העם, הוא מדבר על זה שהוא רוצה להיות כך, כאילו אבא של כל האמריקאים, אז באיזו צורה אפשר לעשות את זה.

גיא: רוצה לשאול קצת על ההשפעה כלפי ישראל בזמן שנותר לנו. בישראל סך הכול מרוצים מהבחירה של טראמפ. הדעה של אובמה ושל קלינטון ברורה, וגם מה שזה עשה למדינה כאן. השאלה איזו השפעה לדעתך תהיה לכהונה של טראמפ על הכלכלה כאן בישראל? השפעה בטוח תהיה, השאלה באיזה כיוון.

אני לא יודע. אתם מכירים את הכלכלה בישראל, לא אני. אני מאוד מקווה שהכלכלה תהיה יותר בריאה. אני לא יודע אילו בועות יש כאן. ודאי שהייתי שמח אם הקשר בין הון לבין שלטון וכלי תקשורת יתנפץ וייעלם, והכול יהיה מסודר לא לפי כסף תחת השולחן, שכל אחד מוסר לשני וכל אחד לכן עושה חשבונות כאלה אחרי הגב עם אחרים, אלא שיהיה הכול באמת לטובת המדינה.

אני לא רואה היום אנשים שנמצאים בשלטון, שאפילו אחד מהם מסוגל לזה. אין. אם היה מסוגל היו זורקים אותו שוב למדבר, כמו את בן גוריון. זה ממש כך. ולכן אני לא רואה שינוי לטובה בישראל שיבוא כתוצאה ישירה מטראמפ. אלא כתוצאה מזה שהאמריקאים משתנים בפנים, יכול להיות שזה ישפיע באיזו רמה מרחוק בישראל. אבל באמת מה שקורה כאן, אני עם צער יכול להגיד רק דבר אחד, שאני ממש לא רואה מישהו שיכול לקום כמו טראמפ בישראל ולעשות כזה סדר חדש.

רונן: זה אולי גם בגלל שלישראלים בסך הכול פחות רע מאשר לאמריקאים?

פחות רע? לי נראה הרבה יותר.

רונן: יותר רע?

כן. אם האמריקאים היו נלחמים כמונו ונמצאים תחת איום כמונו, אני לא חושב שהם היו מתנהגים כמונו בתוך המדינה.

רונן: לא ברור.

אם היה להם איום בטחוני כמו שיש לעם ישראל, ולחץ מכל העולם בשנאה, בלחצים, דרך כל החברות הבינלאומיות, בין כל הארגונים הבינלאומיים וכל הלחצים האלו, אני לא חושב שהם היו נמצאים בשקט ובאיזו אופוריה שקרית, כמו שיש במדינת ישראל.

רונן: זהו, שהאופוריה השקרית במדינת ישראל היא די חזקה. למרות שאנחנו בדרך כלל אומרים, יש אי שוויון, יש עוני, יש ממדים גדולים של פרוטקציוניזם ודברים כאלה, בסך הכול הישראלי הממוצע החיים שלו היום הם לא רעים, הם פחות קשים מהאמריקאים.

יש פה מודלים סמי סוציאליסטים שקיימים בישראל שלא קיימים בארצות הברית. ביטוח רפואי, חוק פנסיה חובה, חוק חינוך חינם, דברים שלא קיימים בכלל בארצות הברית. וזה כאילו קצת לא מאפשר לישראלים לעמוד על הרגליים האחוריות שלהם ולהגיד "עד כאן, לא מוכנים יותר". אז השאלה היא שוב, האם גם ישראל צריכה ללכת בדרך הקשה, שימעכו את מעמד הביניים והשכבות החלשות עד כדי כך, שיעמדו על הרגליים האחוריות וימליכו עליהם איזה "טראמפ" חדש.

מי אמר לך את זה? כשאני אומר, שאנחנו חוזרים מהדרך הצדדית שאמריקה נכנסה, שהיא צריכה לחזור לכביש הנורמלי, אני לא אומר שהיא צריכה.. שאנחנו הולכים.. לא מתקדמים מרע, מתקדמים מהכרת הרע, זה דבר אחר לגמרי. אנחנו רואים שאנחנו לא משיגים את המטרה שלנו, שעכשיו היא מתחילה להתבהר לנו יותר ויותר כמטרה יותר אידיאולוגית, יותר נכונה, יותר גבוהה, שלזה אנחנו לא יכולים להתקדם עם עוד מיליונים בבנק.

כשאני רואה את עצמי שטוב לי, ואני לא מרגיש שזה מספק אותי. שהדור הצעיר בכל זאת לא רוצה להתחתן בגלל חינוך כזה. הוא לא רוצה להתחתן, ולא רואה את העתיד שלו בזה, והוא מבולבל מכל כלי התקשורת ומהכול. אני שואל "מה הטעם בחיים", ואני לא רואה לזה שום תשובה חוץ מסמים.

כשאני מתקדם בדרך קפיטליסטית ואני חי טוב ויפה, אני לאט לאט מתחיל לגלות שיש לי ערכים חדשים בחיים שאני צריך לחשוב עליהם. הערכים האלה הם לא ערכים שהדולרים הם לפניי בלבד, כמו שהיה החלום אמריקאי מלפני חמישים שנה. הערכים הם כבר לא בנייר הירוק הזה, אלא במשהו אחר. במשהו נעלה יותר כמו, מהות החיים, מטרת החיים, בשביל מה אני חי. בחיים האלה יש לי הכול, ומעבר לחיים האלה יש לי משהו או לא? מתוך זה מתקדמים לשלב הבא.

רונן: אז אם אני אתרגם את זה. בגלל שעם ישראל שונה נניח מהעם שחי בארצות הברית, האם יש סיכוי שהוא יתקדם גם בדרך אחרת לקראת תיקון, ולא יצטרך לעבור את הסבל הכלכלי והסוציאלי שהאמריקאים עוברים.

ודאי שאף אחד לא צריך. גם אמריקאים לא היו צריכים לעשות את זה. גם בצורה רציונאלית לא היו צריכים לעשות את זה. למה נכנסו? אני מצטער להגיד לכם, כי האנשים הפיננסיים, הכלכלנים האלה רצו לשלוט על העולם. במה? בזה שיש להם מכונה שמדפיסה דולרים.

גיא: אז איך אתה רואה את העם כאן מתעורר?

רק מתוך חינוך. רק מתוך הפצה וחינוך של הייעוד שלו. שאת המסר שלו לעולם שהוא חייב לתת, אחרת אנחנו אבודים כאן. יש כאן סביבנו הרבה שונאים, שהם מביאים אותנו לשאלה הזאת.

גיא: והבחירה בטראמפ היא יכולה לקדם אותנו לעבר התהליך הזה.

אני מאוד מקווה שכן. אני חושב שהוא יבין את ישראל, יותר מכל אחד אחר. אין באמריקה מישהו יותר קרוב לישראל מטראמפ.

גיא: גם הצוות שהוא מינה הוא צוות מאוד פרו ישראלי.

נקווה.

(סוף השיחה)