מורכבות של דיכאון • אסטרטגיה אירופאית על המאבק באנטישמיות • ועידת אחרית הימים

מורכבות של דיכאון • אסטרטגיה אירופאית על המאבק באנטישמיות • ועידת אחרית הימים

פרק 284|7 de out de 2021

ישיבת כתבים

284

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 7.10.21 – אחרי עריכה

דודי נתחיל בנושא "מורכבות של דכאון".

חיים: מאמר מקיף בנושא הדיכאון בעיקר בארצות הברית פורסם לא מזמן במכון המחקר של אוניברסיטת אוקספורד, "Our world in data", כך נקרא מכון המחקר. המאמר מסביר מספר נקודות מעניינות בנושא הזה. קודם כל, אנשים שסובלים מדיכאון חווים אותו בצורות מאוד מאוד שונות. שנית, רוב האוכלוסייה סובלת מרמות שונות של דיכאון, זאת אומרת אלה לא רק מקרים קליניים אלא במידה זו או אחרת רוב האנשים סובלים מדיכאון, והדיכאון מתבטא בצורות שונות באנשים שונים ובדרגות חומרה משתנות. המחקר מודה שהנושא הזה מאוד קשה להבנה כי מדובר על מצב נפשי ולא איזושהי מחלה פיזית, לכן הוא גם קשה לטיפול.

אתה מדבר הרבה על הדיכאון, לכן רצינו לדעת איך אתה רואה את התופעה הזאת של התפשטות הדיכאון?

ככל שאנחנו מתפתחים מדור לדור, משנה לשנה, כולנו יחד, ואנשים בעולם יותר ויותר מתקדמים להכיר את העולם, להכיר את המציאות, לצאת מהעיגול הקטן שלהם באיזה כפר, במקומות שונים, ורואים את העולם דרך הטלוויזיה, האינטרנט ועוד, אז אנחנו יותר נמצאים תחת הלחץ של כלי התקשורת, ובעיקר הם האשמים שאנחנו נכנסים לדיכאון. כי כלי התקשורת במקום לחנך אותנו נכון ולהשלים את ההתפעלות השלילית שלנו מקיומנו, הם עוד יותר מוסיפים וחוגגים על זה, ממש רוקדים על העצמות שלנו.

חיים: מה זה "התפעלות שלילית מקיומנו", למה אתה מתכוון?

שאנחנו לא מרוצים מהחיים שלנו, אנחנו מדברים בלשון הרע על כל מה שקורה, על כל אדם ואדם. בחיים שלנו, בכל הגילאים, בכל המינים, בכל הסוגים, בכל מה שיש, אנחנו מחפשים צורות שליליות שהן ימלאו את המוח והלב שלנו. החינוך וכלי התקשורת הם דווקא עוזרים לנו בזה.

חיים: אתה רואה בכלי התקשרות כלי חינוכי? אתה רואה בזה את המחנך של האנושות?

ודאי. מה שקורה לאנושות, כתוצאה קודם כל, זו תוצאה ישירה מכלי התקשורת. וזה לא שהם נכשלים בלהביא אותנו להסתכלות נכונה, אלא הם מצליחים להביא אותנו להסתכלות לא נכונה, שנגלה את עצמנו כאומללים, מסכנים, מנוהלים על ידי כוחות רעים וכולי. כדי לשלוט בנו יותר כך הם עושים.

חיים: זאת אומרת, זה בכוונה?

כן, ללא ספק.

חיים: תמיד בני האדם היו במידה זו או אחרת מדוכאים, פשוט לא בדקו את זה לכן לא ידעו את זה, או שזו תופעה שהיא אופיינית לעכשיו?

זה אופייני לעכשיו מפני שאנחנו נמצאים היום קודם כל בהתקשרות מאוד מיוחדת סביב כדור הארץ. אבל ההתקשרות הזאת היא לא התקשרות אמיתית, אלא זה בסגנון שכלי התקשורת מעצבים, הם מעצבים את צורת הקשר בינינו. ובמקום שנשב סביב כדור הארץ ונדבר על דברים יפים, טובים, נורמליים, ונדון בצורה נכונה על החיים ועל העתיד, הם מכוונים אותנו לדיכאון.

חיים: מה יוצא להם מזה?

שליטה.

חיים: למה זה עוזר להם לשלוט?

זה עוזר להם לשלוט כי אנחנו נמצאים בדיכאון, לכן הם יכולים למכור לנו כל מיני דברים. קודם כל הם מוכרים לנו כל מיני תרופות ושיטות, הם מסובבים אותנו ממצב למצב שכדאי להם, וסך הכול יש להם הרבה שליטה, שליטה בכסף, בהערכה שלהם וכן הלאה.

חיים: אם אנשים היו מאושרים, נראה לי שהם דווקא היו מרוצים יותר מהחיים שלהם ולא היו רוצים לעשות לא מהפכות ולא כלום.

זה לא טוב לכלי התקשורת. נניח שאתה רוצה לשלוט במשפחה, אז ברור לך שאתה צריך לעשות כך שהילדים שלך יהיו תלויים בך יותר מאשר באשתך, נגיד, זה מקרה לא רגיל, לא נורמלי. כי כדי לשלוט במישהו אתה צריך להראות לו שהוא תלוי בך, ובאחרים לא כדאי לו להיות תלוי.

חיים: הבנתי. הסבר יפה. אם היינו רוצים באמת לשנות את זה, מה נותן לאדם אושר?

פרספקטיבה יפה לחיים שלו, לחיי הילדים שלו, זה מה שהוא צריך.

חיים: מה זה נקרא פרספקטיבה?

פרספקטיבה, זאת אומרת עתיד.

חיים: יכול להיות מצב שאנשים באמת יהיו מאושרים? נעזוב עכשיו את התקשורת.

אנשים יכולים להיות מאושרים, אם הם יודעים שהם והילדים שלהם מתקדמים למצב הטוב, לביטחון כלכלי, בריאותי, חופש, שמשהו נפתח לפניהם.

חיים: מהמצב הזה נכון להיום, כשיש לך מצד אחד תקשורת שמעוניינת שאנשים יהיו מדוכאים וגורמת לזה, ומצד שני התמונה היפה שאתה תיארת, איך אפשר להביא אנשים לזה כשהתקשורת בעצם מכוונת בדיוק ההפך?

אני מקווה שפעם נגיע למצב כמו הלטיפונדיסטים, שנקום ונהרוס את התקשורת. כמו שנגיד יש לך היום יחס לפייסבוק. אם היית מגלה באמת, לא כמו שפה ושם כותבים, אם היית באמת מגלה עד כמה שולטים בך, עד כמה רוצים לרעתך ורק לטובת עצמם, אמנם מה יש להם כל כך מזה, הם אוספים מכל אחד פרוטות, אבל יש להם מיליארדים ואת זה הם שמים כמטרת הקיום שלהם. אבל אם היית רואה כמה הם חושבים רק איך לקבל ממך כל מה שאפשר, עד שתוריד את החולצה האחרונה, ולשלוט במוח ובנשמה ובלב שלך, בכל דבר ודבר, ודאי שהיית שונא אותם ואולי הורס אותם.

חיים: אבל אם יהרסו אותם, יבנו משהו אחר. ואם אנחנו בפנים לא מתוקנים, אנחנו נבנה את אותו דבר שיש היום.

גם נכון. לכן אף אחד לא קם, ומה ששם, גם אנחנו כן מאמינים, לא מאמינים. כי זה מאבק של אנשים שיש להם שליטה על המוח של בני האדם.

חיים: אז איך אפשר לחנך אנשים שיהיו אחרת ואז יבנו רשתות תקשורת אחרות?

רק על ידי חכמת הקבלה, להעלות אותם מהמטרות של העולם הזה למטרה רוחנית.

חיים: שאלת הבהרה אחרונה. אמרת שזה כמו לטיפונדיסטים?

היו פעם עובדים שעבדו קשה מאוד ואז הם קמו והתחילו לשבור את המכונות ואת כלי העבודה שלהם, כי הם לא יכלו יותר לסבול את הדברים. זה היה באירופה, באנגליה.

דודי: הכוונה ל"לודיטים", קבוצה שהרסה את המכונות במהפכה התעשייתית.

כן, כך קוראים לזה בלועזית.

דודי: כנראה כך קוראים להם בעברית.

נורמה: באותו הנושא של הדיכאון, יצא לאור גם מחקר של האו"ם. הם טוענים ש-20% מהצעירים בכל העולם, בין 15 ל-24 סובלים מדיכאון ושזה עוד יותר בולט בגלל הפנדמיה. שזו תופעה. שזה משהו בינלאומי אבל במיוחד לצעירים. מה דעתך על התופעה הזאת בקשר לפנדמיה.

אני לא חושב שזה לא נכון, כי אנשים לא יכולים לנסוע ולא יכולים לבלות, לא יכולים לעשות את העסקים שלהם בצורה נורמלית שהם רגילים והם חייבים לשנות את החיים שלהם. אז כתוצאה מזה אנחנו רואים שיש איזו מין דחייה ויש איזו הרגשת דיכאון. מצד אחד.

מצד שני, אני לא בטוח שזה עד כדי כך נורא. כי אנחנו לא רואים את הצורה האמיתית מה קורה, כי למה אנחנו מתחילים לפתוח את הגבולות ולהתחיל לטוס? אנחנו אומרים, את זה אנשים רוצים. מה זה, "אנשים רוצים"? אם זה לא לרעתם, אז למה שעושים את זה? מפני שזה טוב לבעלי עסקים. ואז מפחידים אותנו שאם אנחנו לא נפתח את הדברים האלו אז יהיה משבר.

לא יהיה משבר. לא יקרה שום דבר. אנחנו צריכים לדאוג שיהיה טוב לבריאות, קודם כל, שבה כל החיים שלנו תלויים בזה, חיים ומוות. כאן אנחנו הולכים אחרי כל בעלי העסקים, הוא רוצה לפתוח את העסק שלו, הוא רוצה לפתוח מפעל, הוא רוצה להפעיל שוב ספקים וספנות וכן הלאה וכן הלאה. אבל אין לזה שום הצדקה. והעולם צריך בכל זאת להכיר שאין לו ברירה, שסך הכול הפנדמיה הזאת היא רוצה להחזיר את העולם למצב שאנחנו נפסיק להוציא לאור דברים, לייצר דברים שאין בהם צורך, רק דברים הכרחיים.

זה מה שהפנדמיה רוצה בעצם לעשות. המטרה שלה להראות לאנושות איך לחיות בצורה "לא יגונה ולא ישובח". ויותר מזה אתם לא צריכים. וכל בעלי העסקים האלה רק רוצים לפרוץ את ההגבלות האלו. וזה לא יקרה, שוב אנחנו נכנסים, אז יתגלה עוד וירוס, ויתגלה עוד וירוס. וככה זה יקרה, משחק כזה, מצד הטבע ומצידנו, מצד האגו.

שלי: לגבי הדיכאון, דיכאון זו מילה שנובעת מהמילה "דיכוי". כאילו משהו מדוכא בתוך האדם, איזה חלק מדוכא שם. מה זה בעצם החלק שמדוכא בתוך האדם שרוצה לחיות ומדכאים אותו?

חוסר מילוי. יש לנו רצונות שאנחנו רוצים למלא אותם. אם הם לא מלאים בהם מתרחשת הרגשה של חוסר מילוי והיא נקראת דיכאון.

שלי: אם בעצם לא מתמלאים, בגלל חולשת האדם למלא אותה או בגלל שהוא כמו "אין אדם חושק בבת מלך" ומוותר מראש, אומר "אין לי סיכוי"? למה זה לא מתמלא?

כן, זה מפני שאני רוצה שיתמלא אבל זה לא מתמלא. ההבדל בין רצוי ומצוי. שאין אדם חושק בבת מלך זה מפני שהוא יודע שזה לא שלו ולכן הוא לא סובל. אבל אם אני רוצה להשיג משהו בחיים וברור לי שאני כן מסוגל, וכאן אני רואה שמפריעים לי או אני לא מסוגל פתאום, אז אני נכנס לדיכאון. זה חוסר מילוי אפשרי.

שלי: למה אצל האדם המודרני זה יותר גרוע מנגיד כפריים שחיו בימי הביניים?

איזה רצון היה בכפרי לפני 50, 100 או 200 שנה? אני כבר לא מדבר בתקופות הקודמות. יש פרוסת לחם? אם יש לך עוד סבא, סבתא, אני לא יודע מי, תשאלי אנשים כאלו. אם אדם יושב בבית ולא זז כל כך אפילו מהבית, הוא לא יודע מה זה לנסוע לאיזו עיירה גדולה, הוא צריך פרוסת לחם, קצת מים, מה שהוא צריך לילדים, לנכדים אולי פה ושם, וזהו. איך הם היו חיים?

אנחנו צריכים להקיף את העולם וכל שנה לטיול אחר להלביש ולראות.

שלי: האדם המודרני קיבל יותר רצונות, אגו יותר מוגבר אבל כאילו הוא לא קיבל עם זה גם כלים למלא את הרצונות האלה. כאילו, קח רצונות ועכשיו לך תיכנס לדיכאון בגלל שיש לך את הרצונות האלה.

כן. שיהיה כך. למה? כי על ידי הדיכאון הוא יתחיל לחשוב מה הסיבה לדיכאון. הסיבה לדיכאון זה הרצון לקבל שלי המוגבר. מה אני צריך לעשות עימו? למלא אותו זה בלתי אפשרי, אז מה אני עושה עימו? כי אני לא יכול לחיות סתם ככה רק בהרגשת הדיכאון.

אז אני מתפרץ במלחמה, במאבק. וזה מה שאנחנו רואים בעולם יותר ויותר מיום ליום. ומה עלינו לעשות? להביא את עצמנו למצב שאנחנו נמלא את עצמנו בצורה אופטימלית. אנחנו לא נרצה יותר ממה שאנחנו יכולים לספק לעצמנו, וגם הסיפוק הזה הוא יהיה לא על ידי המילוי החומרי, אלא יותר על ידי מילוי רוחני.

דודי: אנחנו נעבור לנושא הבא שלנו, אסטרטגיה אירופאית ראשונה מסוגה על המאבק באנטישמיות.

נורמה: בזמן האחרון ישנה התפתחות בנושא המאבק נגד האנטישמיות, השבוע נציבות האיחוד האירופאי הציגה אסטרטגיה ראשונה מסוגה למאבק באנטישמיות ולהתפתחות חיים יהודיים והמורשת היהודית ביבשת. האסטרטגיה החדשה שתהייה בתוקף לעשור הקרוב כוללת שלושה שלבים, מניעת כל גילויי האנטישמיות, הגנה על החיים היהודיים וטיפוחם וקידום מחקר וחינוך לזכר השואה. מה דעתך על היוזמה הזאת?

יוזמות כאלה לא חסר. וגם ביסוד של השוק המשותף בדקלרציות האלה האירופאיות למיניהן, יש שם הרבה סעיפים על אנטישמיות, על עם ישראל, על כל מיני דברים האלה. על תוצאות ממלחמת העולם השנייה, על השואה וכן הלאה. אני לא חושב שזה עניין של ההחלטה והמילים האלה יפות אנחנו יכולים לעשות מזה איזה הר גדול של הספרים ומאמרים וכן הלאה, מה שנשאר זה רק להדליק אותו שתהיה באמת מדורה יפה, כי כלום זה לא פועל. הכול תלוי בחינוך. והחינוך הזה הוא לא תלוי בתושבי השוק המשותף, הוא תלוי ביהודים עצמם. וזה לא תלוי בכמה שהם ילמדו, האירופאים, מזה מה שקורה, כי אם אני מרגיש שנאה, ואני מרגיש שנאה טבעית לאיזה אדם והאומה, לא יעזור לי ללמוד שום דבר, כי ההרגשה היא השולטת. והרגשת השנאה ליהודים שנקראת אנטישמיות היא הרגשה מאוד עמוקה ואי אפשר למחוק אותה באיזה מאמר או באיזו הרצאה או באיזה ספר וכן הלאה, זה כלום לא שווה. זה לא שווה שום דבר. אלא רק על ידי אותם היהודים בעצמם.

וגם לא בגלל שהם יראו את עצמם כאנשים יפים וטובים לכל העמים, זה לא יעזור. בדרך כלל יהודים מתחילים לצעוק "אבל כל כך הבאנו דברים יפים לעולם, תראו מי עשה, איזה יהודים עשו בעולם לבריאות, לחינוך, לתעשייה, למדע עוד ועוד". זה לא שווה כלום. אתה יכול לכתוב ממש אלפי דפים שעשו היהודים טוב לעולם, זה לא חשוב, אף אנטישמי, כולל מודרני ומחונך, יודע את כל הדברים האלה. זה לא מוחק את השורש שלו שהוא שנאה ליהודים. השורש הזה הוא יותר עמוק ויותר גבוה מכל מה שאתה תמלא לו את האוזן. ככה זה.

לכן, בואו אנחנו נהייה קצת יותר חכמים ונבין שאם אנחנו רוצים לעשות מאבק באנטישמיות, אנחנו צריכים להשתנות, אנחנו צריכים להשפיע על השורש הרוחני של האנטישמיות, וזה רק בידנו ולא בידיים של אף אחד. ואין לנו לפנות לאף אחד, רק לעצמנו. להסביר מה שורש האנטישמיות ומה לעשות עימו, זה רק בידיים שלנו ומפני שאנחנו לא פועלים על זה, אנחנו רוצים שאחרים יפעלו, שאחרים יפסיקו לשנוא את היהודים, זה בלתי אפשרי, זה חוק הטבע, אם אנחנו לא נשנה אותו במקורו כך זה יישאר ויגיע לעוד התפרצויות והשמדות.

נורמה: בנושא האנטישמיות אתה אומר שהדבר הכי חשוב זה החינוך ואנחנו צריכים לקחת את זה על עצמנו.

חינוך של היהודים בעצמם. לא צריך להסביר לאף אחד בעולם מי אנחנו ומה אנחנו, זה רק מגביר את השנאה כלפינו. מה עושים? הם בטוחים שאנחנו עושים רע בכל העולם והם צודקים, כי לעשות טוב בכל העולם רק אנחנו מסוגלים, ואם לא עושים אז אנחנו מביאים רק רע לכל העולם, זה מצד אחד. מצד שני, אנחנו לא עושים את זה ועוד מאשימים אותם שהם שונאים אותנו. הם לא אשמים בזה שהם שונאים, איך אני יכול להגיד למישהו שאתה אשם מפני שאתה שונא? למה הוא חייב לאהוב אותי אם הוא מקבל כזאת נטייה מהטבע שלו?

אני מסתכל על האנטישמים, ונפגשתי איתם המון פעמים בכל היבשות, ולא היה לי מה להגיד להם. רק להסביר שבאמת בשנאה שלו ליהודים הוא צודק מפני שהוא מקבל את זה מהטבע, והוא לא יכול לשכנע את עצמו, לא מסוגל. וזה לא תלוי בכמה שהוא גדול, מחונך, עדין או גס, זה לא חשוב מיהו ומהו, כל אחד, כולל היהודים בעצמם, הוא אנטישמי. והיהודים בעצמם הם אנטישמיים, כי הם נגד אותו השורש הרוחני שאנחנו צריכים לרכוש ולפתח בנו, להיות קשורים לאותו שורש רוחני, שורש של השפעה, אהבה וחיבור בין כולם לכולם, ולתת דוגמה לכל העמים איך לעשות זאת. אנחנו צריכים קודם כל לבצע את זה, ואז נראה כמה האנטישמיים האלה שמבפנים מרגישים את השנאה, באותו מקום הם ירגישו את החיבור, את האהבה והנטייה אלינו. רק אנחנו מחזיקים את המפתח.

נורמה: כדי לדבר על המפתח הזה דרך חינוך כמו שהסברת, יש חלוקה מאוד ברורה מבחינתם מה האלמנטים או הנושאים הכי חשובים באסטרטגיה שהם רוצים לקדם. אחד זה למנוע אנטישמיות, ושניים זה להגן על היהודים ולקדם את זכר השואה, הם חושבים שאלה הדברים החשובים ביותר. באסטרטגיה שאתה ממליץ בחינוך, על איזו חלוקה ברורה היית ממליץ?

לחנך את כל היהודים [ולהסביר] מהי הסיבה לאנטישמיות. הסיבה היא בשנאה של האגו שלנו, הרצון לקבל כלפי הרצון להשפיע. ולכן אנחנו הכי מפוזרים, אנחנו הכי מחולקים, אנחנו שונאים את השורש שלנו שהוא הבורא יותר מכל באי עולם האחרים.

אם אנחנו נבין מה מטרתנו שצריכה להיות לפי מחשבת הבריאה, איך אנחנו צריכים לעשות זאת בחיבור בינינו ולהראות דוגמה לכולם, כמו שכותב בעל הסולם וכתוב בזוהר, "אתם צריכים לתת דוגמה לכל האנושות של חיבור, של אהבה, ולכן אני בוחר בכם ואני מקדם אתכם לזה. אתם צריכים להיות הנציגים שלי", כך אומר הבורא ליהודים. וגם להסביר למה אנחנו נקראים העם הנבחר. תראו מה שהוא כותב. וזה לא תלוי בהסברה שלנו לאומות העולם, כי ברגע שנתחיל לבצע את זה בינינו "אז יֹאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה, הגדיל ה' לעשות עמנו, היינו כחולמים [שמחים].", אז נראה שכל העולם מסתובב אחרינו והולך אחרינו.

נורמה: במקביל 42 מדינות באו"ם אימצו הצהרה שקוראת למאבק משותף נגד גילויי אנטישמיות ברחבי העולם, הצהרה המזכירה כי הגזענות והשנאה מהוות סכנה לדמוקרטיה. מהי המוטיבציה של האו"ם לצאת בהצהרה כזו, האם זו רק ג'סטה?

אני לא חושב שיש בזה יותר. זה לא יביא שום דבר, כי יש לנו כבר חוקים כאלה שהתקבלו באו"ם ובשוק המשותף, סעיפים מאוד חזקים ויפים לקריאה נגד אנטישמיות וכולי, זה לא עוזר ולא פועל על אף אחד. אנחנו צריכים לחנך את עם ישראל בכל מקום. תסתכלי מה שקורה באמריקה. אין לנו ברירה, אם לא נחנך את עצמנו בכל היבשות מה זה נקרא יהודי, מה זה נקרא תפקיד היהודי בעולם, לא יעזור לנו שום דבר, לא או"ם, לא אונסק"ו ובכלל אין מה לדבר, אנחנו מתקרבים אם כך למלחמת עולם שלישית.

נורמה: מה המוטיבציה שלהם לצאת אפילו אם זו ג'סטה, מה יש להם להרוויח או להפסיד אם הם לא יעשו זאת?

יש הרבה אנשים שמשלמים על זה הרבה כסף, בכל זאת הדבר הזה הוא מאוד מאוד נראה, נשמע, בולט, כי אין לך תופעה כזאת שכולנו יחד שונאים איזשהו עם קטן. זה דבר מאוד מעניין שלא קורה לעיני כולם. יש עם קטן, 10 מיליון, 15 מיליון איש סך הכול, מפוזר בכל העמים, כמו שאומר המן, וכולם שונאים אותו ולא יודעים מה לעשות עימו. מה זה 10 או 15 מיליון? זה כל כך זניח, אבל תראי מה שקורה. לכן הם לא יכולים לסגור את העניין, ודווקא הפוך, רוצים לרקוד עליו ולהראות שהם כן עושים עם זה משהו.

נורמה: אז אנחנו גורמים לאיחוד העולם, רק שהוא נגדנו.

אני לא חושב שאנחנו גורמים לאיחוד העולם, אנחנו גורמים קצת יותר עבודה לשוק המשותף שהוא יכול להראות לאחרים כמה הוא פלורליסטי, לא יותר מזה. יש כמה סעיפים שהם צריכים לבצע אז זה אחד מהסעיפים. תמיד הם מוציאים אותו, מדברים עליו קצת, סוגרים ומסבירים לכולם שהם עשו מה שאפשר.

נורמה: אמרת שזו מדינה קטנה עם מעט תושבים וכולם שמים לב אליה, האם הם מפחדים, מה הם מרגישים, למה הם צריכים לצאת כאילו בתמיכה?

אנחנו כעצם בגרון של כולם, של כל העמים, ואם הבורא לא היה צריך אותנו למשימה הנעלה אנחנו כבר מזמן היינו נמחקים מעל פני כדור הארץ ולא היינו קיימים לא כעם ולא כמדינה. אלא ישנה מטרה שאנחנו צריכים לממש אותה ולכן אנחנו קיימים.

נורמה: נושא אחרון באותו הקשר. בזמן שדנים באו"ם ובאיחוד האירופאי על הצהרות ואסטרטגיות, מחנות הריכוז באושוויץ בפולין רוססו בכתובות גרפיטי באנגלית ובגרמנית עם מסרים שמכחישים את השואה. האנשים שמנהלים את האתר אומרים שזה חסר תקדים ושזו ממש טרגדיה בהיסטוריה האנושית שמזלזלים בה עם כזאת פעולה. למה דווקא במקום כל כך סמלי קורה אירוע כזה? מה לדעתך המסר שההורים רצו להעביר לנו?

זה קורה כדי להראות לנו שאנחנו לא מוציאים שום מוסר השכל נכון ממה שקרה. ואנחנו לא יכולים להגיד היום שאנחנו מבינים את הסיבה למה האנשים האלה הושמדו ומה התגובה שצריכה להיות על זה. מי שהשמיד אותם, למה, מה היה המניע שלו? אנחנו לא יודעים כלום על כל הדברים האלה כי הם נמצאים בתוך עומקי הטבע והקהל לא יודע, לא מבין, לא עושה שום דבר. הוא לא יכול לעשות, כי אנחנו לא פותחים את הידיעה האמיתית הזאת. אנחנו שמתעסקים בחכמת הקבלה יודעים אבל לא יכולים להסביר את זה כי אף אחד לא רוצה לשמוע, את אף אחד זה לא מעניין לשמוע את הסיבות בצורה כזאת. אני בדרך כלל לא שם לב בכלל לכל האירועים האלה, כי כמו שהיה גם ישנו וגם יהיה אם אנחנו לא נתקן את הבעיה הזאת בשורש שלה.

דודי: אנחנו נעבור לנושא האחרון שלנו, וועידת אחרית הימים.

כן, זה מעניין, ועידת אחרית הימים.

שלי: ועידת אבטחת אחרית הימים דנה בשבוע שעבר בניהולה העתידי של פלסטין לאחר שהיא תשוחרר מידי ישראל וישראל תושמד. זו ועידה שהתנהלה על ידי חמאס, ומסתבר שחמאס לוקח את האפשרות הזאת במלוא הרצינות. הועידה שהתקיימה בחסות מנהיג חמאס המליצה לגבש כללי התנהגות כלפי היהודים אחרי השחרור, חיילי צה"ל יוצאו להורג, שוחרי שלום אולי יוכלו לעזוב את ישראל והמומחים הטכנולוגיים ייאלצו להישאר לתקופה מסוימת. הם טוענים שהיעלמות ישראל תהייה ככל הנראה אירוע היסטורי שיתרחש בתוך שנים בודדות. לכאורה זה נשמע מאוד מטריד, מה דעתך, צריך לקחת את זה ברצינות?

למה לא? אנחנו מוכנים לזה, אנחנו כבר מכניסים אותם לממשלה, אנחנו נותנים להם סכומי כסף וכן הלאה, למה זה לא יכול להתרחש? נשק יש להם, כסף יש להם, אנשים לא חסר. המדינות האלה ממרוקו ועד סין, פרושות על פני כל השטח של אפריקה, אסיה, וגם באירופה יש להם כוחות. אנחנו קיימים כאן לא בזכות צה"ל ולא בזכות שום דבר אלא רק בחסד עליון. ואנחנו גם לא רוצים להכיר בזה ולכן מאבדים לאט לאט את המטרייה הרוחנית הזאת שישנה עלינו. לכן מה שהם כותבים, לא שאני חושב שכך יתרחש, אבל יש לזה סיכוי וודאי. כמו שבעל הסולם כותב על המדינה הקטנה הזאת, עד שיבואו לכאן וימלאו את המקום הזה ממש מסות של ערבים. אם אין לאן להכניס את הערבים מאפריקה, מפקיסטן ומאפגניסטן, הם יכולים לבוא לכאן ולהיות, יש שטח.

שלי: התכנית שלהם מאוד מפורטת "כוחות השחרור" הם קוראים לזה. הם הכריזו על סדרה של חוקי מעבר, והם הולכים להעביר את האדמות הנדל"ן של המדינה לידיהם. חוקי צבא, שירות ציבורי, חוקי משפט וביטחון, הם ממש כבר בונים את המדינה החדשה. אתה חושב שזה שהם עוסקים בתכנית כזאת, זה מקדם את המצב הזה באמת, הם יכולים להגיע לזה?

ללא ספק. כל יום שאנחנו לא עוסקים בחיבור בינינו ולהתקרבות לכוח העליון, ולא מבצעים את מה שאנחנו חייבים לבצע, אנחנו מאבדים את הכוח. אנחנו מאבדים את האמת שלנו, וכל העולם כבר נמאס לו מכל העם הקטן הזה והמדינה הקטנה הזאת, שממש כמו קוץ בתחת, וזה גם נראה כך וגם מורגש כך.

שלי: אם מסתכלים על ההיסטוריה של עם ישראל, אז רואים שלמרות שכבר כבשנו את הארץ והקמנו בית מקדש והייתה לנו פה שליטה מלאה ואפילו עם ישראל הגיע לאיזו רמה של חיבור, פתאום הכול יכול להתפרק ושוב יוצאים לגלויות, לשואה.

כי אנחנו לא עשינו שום דבר. מה יש לנו מזה שאנחנו ממלאים את השטח ובונים איזה בנין מאבנים. אנחנו צריכים לבנות אותו מהלבבות שלנו, רק בצורה כזאת אנחנו יכולים להתקיים. מדינת ישראל לא צריכה להיות בשטח אפילו, לא אכפת לנו השטח וירושלים, ובית המקדש וכלום. אנחנו בונים את זה מהחומר של העולם הזה ואנחנו צריכים לבנות את ירושלים של מעלה, שקיימת בחיבור בינינו, ומזה אנחנו בונים את הבניין. אם לא, זה לא יתקיים, ובטוח שאנחנו כאן סך הכול לזמן מה. ובעל הסולם אומר זאת פה ושם.

שלי: זה משהו שעלול להתרחש בשנים הקרובות, או עוד מאה, מאתיים שנה?

בשבוע הבא. מה זה אכפת לך? מה זה חשוב? גם זו בעיה, שאת חושבת עכשיו עד כמה זה קרוב או רחוק.

שלי: בזמן שהם עוסקים בתכניות שלהם, איזו תכנית צריכה להתגבש פה במדינת ישראל, שאנחנו נעסוק בה ונתכנן אותה לפרטי פרטים?

הממשלה שלנו צריכה לדאוג יחד עם כל העם, איך אנחנו בונים מדינת ישראל נכונה, חשובה, חזקה, רוחנית. ו"רוחנית" הכוונה היא, שאנחנו קשורים לשורש העליון שלנו ורק בצורה כזאת אנחנו מתקדמים למטרה. שבסופו של דבר יתחברו אלינו כל אומות העולם, ומדינת ישראל תתפרס על פני כל כדור הארץ, וכולנו נהיה כאגודה אחת עם הכוח העליון.

שלי: ומה יקרה אז, זה יוריד לפלסטינאים את הרצון לכבוש את הארץ ולהשמיד אותנו?

לא יהיו בכלל פלסטינאים וישראל לא ויהודים לא, נהיה כעם אחד בלבד.

שלי: כל האנושות?

כל האנושות. "כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים". ומה זה "בית ה'"? כוח השפעה, כוח החיבור, כוח האהבה.

שלי: מה יגרום לממשלה שלנו לבנות תכנית כזאת. זה נשמע מאוד רחוק, היום כולם עוסקים בכיסא שלהם?

לכן הערבים מתקדמים יפה, עד כמה שזה נופל, זה קם.

שלי: ומה יגרום לממשלה להתעורר ולעשות את תפקידה?

יש לנו ארגון "בני ברוך" ויש שם כתבים, וביניהם את, שתכתבי דברים שיגיעו ללבבות של היהודים. ואז הם יתעוררו, יתפסו את הראש שלהם ויגידו, "מה אנחנו עושים. בואו מהר נתחיל להתנהג נכון, להיות אור לגויים".

דודי: פתחנו את השיחה ודברנו על כוחות של שמאל וימין. אמרנו שהשמאל מתנגד וגם הימין הוא כזה, וכל אחד בשליטה שלו. איך ניגש אחד לקראת השני, איך נתחיל את החיבור שיכנס ללבבות ואנשים ירצו בזה זה מאוד רחוק?

מתוך הכרחיות כי אין ברירה. צייר לעצמך מצב, שאם תוך שנה אתה לא מפזר את הידיעה הזאת בין כולם, אז הכול אבוד. זה כמו שבנינווה, יונה הולך ומספר לתושבי נינווה שהעיר הזאת הולכת להישרף, היא תושמד בעוד כך וכך ימים. אז הם קמו והתחילו לעשות משהו, התחילו להתפלל, התחילו להתחבר, התחילו לעשות. זו היתה עיר של רשעים.

דודי: אבל נינווה של היום, אלה כבר חירשים, אטומים, שמאלנים ימנים.

גם הם היו כאלו, עד כדי כך שהבורא רצה להשמיד אותם.

דודי: אז במה זה תלוי, בהסבר של יונה? במסירות שלו?

כן. במסירות שלו שהיא דווקא קמה מתוך זה שהוא לא רצה. הוא היה מאוד מאוכזב שהוא יכול לעורר את תושבי נינווה וברח מהכול. ובספינה הוא אומר לימאים, "כל הסערה הזאת היא בגללי. אני לא יודע מה לעשות, תזרקו אותי לים" אבל בזה הוא לא גמר את התפקיד, הבורא לא עוזב את זה, עד שמביא את האדם למקום שהוא יכול לבצע.

דודי: מה בכוחנו לעורר?

ללמוד מזה מוסר השכל. שאנחנו חייבים לספר לכולם, כמו שיונה בסופו של דבר התחיל לצעוק לתושבי נינווה, ש"אם לא תעשו כך, אז בעוד כך וכך ימים העיר תקרוס".

דודי: מצד אחד פה בארגון עושים בכל הכוחות שיש, מצד שני העם ממשיך להיות חירש ואטום, והבורא מקשיח את לבו. אנחנו באמצע וכלום לא קורה, והערבים מתקדמים מכל הכיוונים. משהו צריך להשתנות, או שיתחילו לשמוע, או שפתאום יבינו אותנו. עכשיו הכול באמצע.

השאלה האם אנחנו עושים מה שאפשר או לא, זאת הבעיה. האם כל אחד מאיתנו עושה כול מה שאפשר.

שלי: , מה שהעלנו בהתחלה, זו אחרית הימים על פי החמאס, אבל מה היא אחרית הימים על פי חכמת הקבלה?

לפי שננהג נכון, או לא, ואז יכול להיות שזה יגרום למלחמת עולם שלישית.

שלי: ואם כן נמלא את תפקידנו?

אז זה יהיה גמר התיקון. כולם יבואו אלינו, ויחד איתנו נבנה את העולם כחברה אחת, באהבה.

שלי: כשאתה מלמד תע"ס, זה נשמע שהכול מאוד בנוי ומתוכנן ומוחלט, ואין מקום למשהו אחר.

כי זו מערכת עליונה, זה לא אנחנו.

שלי: אז יש איזה פתח, שאפשר להיכנס למערכת ולשנות. יש דבר כזה?

הפתח נמצא בתוך לבנו, בחיבור בינינו. אם אנחנו מתחברים יותר "כאיש אחד בלב אחד", אז בזה אנחנו משפיעים על מרכז העולם הרוחני. אם אנחנו לא מחוברים, אין לנו על מי להשפיע, אין לנו מאיפה להשפיע.

שלי: אתה אופטימי לגבי עם ישראל?

אין בזה אופטימי ולא אופטימי, זה הכול תלוי במה שאנחנו נשיג. נשיג חיבור בינינו, נשמע את יונה הנביא, יהיה טוב. לא נשמע יהיה גרוע, תהיה מלחמת עולם.

כל טוב לכם. תעבדו טוב, שתהיה לכם ממש אש בלב. בהצלחה.

(סוף השיחה)