ישיבת כתבים

מס' 318

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 20.02.22 – אחרי עריכה

דודי: נושא ראשון, הגזענות בחברה הישראלית.

שלי: בשבוע האחרון בעקבות התבטאויות של כמה פוליטיקאים, עיתונאים, ואנשי מערכת המשפט, אנשים שיש להם השפעה חזקה על דעת הציבור, עלה שוב לשיח התקשורתי נושא הגזענות בעוצמה. שוב כמו שאומרים, יצא השד העדתי מהבקבוק והתחילה חליפת מהלומות בין הספרדים לאשכנזים.

התחילו לריב ולהתכתש אחד עם השני בעיתונים, ברשתות החברתיות. לכאורה זה מאוד מתמיה, אנחנו 75 שנה כבר במדינה, באנו אחרי תלאות מכל העולם, מה השורש של הגזענות שעדיין בוערת מתחת לפני השטח?

זה האגו שקיים בכל אומה ואומה. וגם כשהיא שייכת לאומה אחת, לשורש אחד, כשהם מתפתחים אז יש להם גם צורות גאווה שבה כל אחד מחזיק את עצמו כשייך לאיזשהו פלג, באיזשהו שטח, לאיזו צורה וכן הלאה ועוד צוחקים זה על זה.

אני זוכר שהגעתי ארצה, התפלאתי לראות שמהבמה צוחקים אלו על אלו. זה היה אז באופנה, וכל שחקן היה גאה שהוא יודע לדבר כמו מרוקאים, כמו גרוזינים או כמו אשכנזים וכן הלאה. אפשר להגיד שזה גם נעשה מצד הממשלות שהיו קודם, כי איכשהו יותר נוח לנהל את העם כשהוא לא כל כך מלוכד יחד. אבל מצד שני זו ממש בושה, אני זוכר שראיתי את זה וזה ממש עשה לי שריטה בלב.

שלי: הבדיחות האלה אחד על השני?

כן. מרוקאים, אשכנזים, יקים, והרוסים בכלל היו ברצפה. ואין אף אחד שיוצא נגד זה ואומר, "אנחנו עם אחד". כולם צוחקים זה מזה וזה נקרא שאתה משלנו, ויופי שזה נמצא בחברה הישראלית. זאת זוועה. הייתי אז בצבא כאן 4 שנים והרגשתי מאוד לא נעים.

שלי: הבדיחות האלה זה לא איזו דרך שלנו לנסות להתגבר על המבוכה שאנחנו שונים, וככה אנחנו מנסים לטשטש את זה עם בדיחות?

זו לא הדרך להתרפא ולצאת מהמצב ולא כדאי לראות בזה צעד טוב.

שלי: מה עדיין מזין כל כך את הריחוק בין ספרדים לאשכנזים?

הגאווה המסריחה של כל אחד.

שלי: בישראל יש המון נישואי תערובת, והילדים הם חצי חצי, וברגע שמישהו מציף את זה בחברה, פתאום יוצאות אמירות קשות של שנאה, "חבל שהביאו אתכם לארץ וכדומה"

זה האופי היהודי, אם לא מתקנים אותו, אז ככה הוא מתבטא. זה ברור שכל אחד רוצה לדרוך על השני כי האגו שלנו הוא מוגבר.

שלי: מה זה בעצם מזרחי ומערבי, מאיפה נובע ההבדל ביניהם?

התפתחות התרבות באה מצד אחד מרומא, ומצד שני מיוון. וכולם עברו מעבר לים לאירופה שהתחילה להתפתח במיוחד בגרמניה שהייתה אז יותר צפונה מאיטליה ויוון. ומשם הגיעה הדת החדשה והתרבות, ובמשך מאות שנה כך התפשטה.

שלי: אנחנו לומדים שכולנו באנו מבבל בהתחלה ואחר כך היה פיזור. מאז התפתחנו בצורות שונות אחד מהשני? זה גם משהו פנימי?

בכל דבר בעולם יש חלוקה לצפון ודרום, והצפון בדרך כלל יותר מתפתח, אינטליגנטי, ובדרום פחות. זה הטבע. וכך אנחנו רואים שקורה גם בטבע האנושי, בגיאוגרפיה, בהיסטוריה, בכל דבר.

שלי: אבל הרבה מהמזרחים בעצם באו מגירוש ספרד, זאת אומרת הם גם עברו איזושהי התפתחות תרבותית.

השאלה מה קרה איתם אחר כך. גם אני ממש מגירוש ספרד.

שלי: מה זאת אומרת?

אני יודע מאיפה אני. היו כמה זרמים שיצאו מספרד, חלק הלכו לצד גרמניה וחלק הלכו לצד מזרח אירופה. אבל בכל זאת בסופו של דבר אני יוצא ספרד, אז מה?

שלי: ועדות המזרח הם גם רובם יוצאי ספרד?

אני לא יודע בדיוק ולא רוצה להיכנס לזה, יש הרבה מומחים וחוקרים ועד היום יש דעות כאלו וכאלו. אבל יש אומרים שכולם נכנסו לספרד ואחר כך יצאו מספרד בחזרה לאפריקה ועד כאן, למגרב ולמקומות האלה. חלק הלך לכיוון אירופה ומילא את אירופה ביהודים, פחות או יותר.

שלי: אז אלה שהלכו למדינות ערב הם צברו פיגור בהתפתחות התרבותית שלהם?

זה לא נקרא פיגור. הם לא תפסו אותה תרבות כמו שתפסו אותה אלו שהיו בצפון. כי שם התפתח יותר עניין של הדת, ולא אסלם. אבל ההשכלה הייתה דווקא ברוב הזמנים האלה יותר אצל מוסלמים ואצל היהודים. בכל הארצות האלה, בספרד ובארצות המגרב היה יותר ממה שבאירופה. באירופה זה התחיל בפרוטסטנטיות ממרטין לותר.

שלי: ואז אנחנו חוזרים אחרי אלפיים שנה לפה, לישראל, ומשום מה יש פער שאולי גם הממשלות רצו להזין אותו. ולא מורגש, גם מצד האשכנזים וגם מצד הספרדים, שיש איזשהו מאמץ אמיתי לאזן, ולהביא לשוויון בחברה.

מחקר מקיף שנעשה בשנה שעברה על בני 25 עד 43, דור שלישי לאשכנזים ולמזרחים, מראה שפערי ההכנסה וההשכלה לא מצטמצמים, אלא אפילו גדלו עם השנים. וממשיכים כאילו לברוח ולקרוא לזה "השד העדתי, בואו נחזיר אותו לבקבוק, למה להוציא אותו". אבל אולי יש פה באמת בעיה רצינית, איזשהו פצע שצריך לעמוד מולו ולטפל בו. איך אתה רואה את זה?

יש דברים שאפשר לטפל ויש דברים שאי אפשר לטפל. אגיד לך פשוט, כמה מעדות המזרח ועדות המערב נכנסים לאוניברסיטה? כמה מהם נמשכים להשכלה גבוהה? זו שאלה פשוטה. ישנה סטטיסטיקה, אפשר לבדוק. למה אצל האשכנזים זה הרבה יותר מהספרדים? תסבירי, זה נקרא לא חשוב?

לי היה מאוד חשוב שילדים שלי יקבלו השכלה גבוהה ולא חשוב במה. רחלי התעסקה בבגדים, ובכל מיני דברים, ושלחתי אותה לאוניברסיטה ללמוד פילוסופיה וסיימה בצורה טובה. יעלי אתם יודעים איך היא מצליחה במקצוע שלה. עם אורי לא הייתה לי ברירה, כי הרב"ש אמר שאשלח אותו לישיבה אז אין ברירה. אומנם בחיים לא הייתי שולח את הבן שלי לישיבה. אבל הוא אמר תעשה את זה ועשיתי. ואני לא מצטער, עשיתי מה שאמר לי המורה.

עכשיו המצב קצת יותר טוב, אז למה אנחנו לא יכולים להיות כמו קוריאה, כמו המדינות המפותחות המיוחדות בהיי טק? אנחנו מזמן היינו יכולים לעשות את זה. למה לא עשינו? הייתה גישה כזאת, כאילו קיבוצניק, אחר כך צבא, אחר כך עוד משהו ומסתובב ברחוב. הגישה הזאת צריכה להיפסק, נקווה שזה כבר יצא. אבל הקרע הזה, הפער הזה בין אשכנזים לספרדים יכול להיפסק רק על ידי התרבות הכללית.

שלי: מה זה התרבות הכללית הזאת?

שלא יהיה הבדל בתרבות בין אשכנזים וספרדים.

שלי: ניסו לעשות כור היתוך. הכור היתוך נכשל?

אף אחד לא רצה את זה לעשות ואף אחד לא עשה. אלה כל מיני שטנצים שאת שומעת ומעבירה אותם הלאה.

שלי: מהי אותה תרבות שתיצור יותר שוויון, וצד אחד לא ישתלט על הצד האחר כי הוא יותר חזק או דומיננטי?

שוויון לא יכול להיות כשלוקחים צד אחד וצד אחר ורוצים לחבר ביניהם, לא ייצא מזה כלום. אני לא יכול לקחת מלאווח ולהכניס אותו למרק עוף מכובס אשכנזי. חייב להיות משהו שלישי, אחר, אומנם הוא לוקח משם שורשים בלבד אבל צומח כמשהו חדש. לא לשמור על השורשים, הספיקה לנו הגלות.

שלי: אני בדור שלא מרגישה קשר לשום שורשים, אני אוהבת אוכל תימני אבל חוץ מזה לא מרגישה קשר, גם לא יודעת יותר מדי עליהם. למה הדור שלנו עדיין לא משתנה, מה חסר פה בתפיסה ביחסים שלנו?

חסרה כאן תשתית כללית כדי שאף אחד לא ישייך את עצמו למוצא שלו. אנחנו יהודים, אנחנו עם ישראל, אנחנו חיים בארץ ישראל, אנחנו צריכים לקבל על עצמנו את כל חוקי ישראל, ישר- אל, ואם היינו בצורה כזאת צומחים, אז היינו מצליחים בכל דבר בצורה אמיתית.

שלי: מאיפה התרבות שלנו תהייה ניזונה?

לא ייצא לנו כלום כל עוד לא נבין כמו שצריך מה זה ''ישראל'', מה זה לצמוח, במה צריכים לצמוח, במה להתגלות, מה לעשות עם עצמנו, כל עוד לא נברר את זה לא יעזור לנו כלום. ואנחנו לא רוצים לברר כי זה נגד האגו שלנו. אנחנו רוצים להידמות לכל התרבויות מסביב וגם לאלה שמעבר לים, רק לא שלנו.

שלי: בין הישראלים יש כאלה שהגזענות והפערים בוערים בהם והם מרגישים שלהם. איזו תפיסה יותר מקרבת אותנו לתיקון, שאכפת לנו או שלא?

לא זה ולא זה. אנחנו צריכים להתקרב למצב שאנחנו נמצא בחושך הזה את השורש המקורי שלנו שנמצא עמוק עמוק בתוך האדמה. אנחנו צריכים להגיע אליו, לתפוס אותו, להתחבר אליו ולהתחיל לצמוח ממנו. שום דבר אחר לא יעזור לנו. רק על ידי "ואהבת לרעך כמוך", כמו שכותב בעל הסולם ולזה הוא מתכוון, תעזבו את כל הקיבוציות והסוציאליזם ואת כל מה שאתם רוצים, לא יעזור לכם כלום. אם אתם רוצים לבנות כאן עם ומדינה, אז רק השורש הזה צריך להיות, ואל תפספסו את ההזדמנות.

שלי: האם לכל מי שיושב פה יש שורש משותף, או שאני מחפשת את השורש הפרטי שלי? מה אני צריכה לחפש?

השורש המשותף, כמו שמסבירה לנו חכמת הקבלה, הוא ב"ואהבת לרעך כמוך", משם אנחנו צומחים.

דודי: אם נפתח תרבות חדשה שמבוססת על "ואהבת לרעך כמוך", היא בעצם תגשר על כל הפערים האלה של ספרדים ואשכנזים. בנקודה הזאת הפערים מתבטלים?

ודאי שאין פערים. אתה בכלל לא משייך את עצמך לכלום, רק לשורש אחד, הבורא.

דודי: כשאנחנו מרגישים חיבור חזק בינינו, כוח אחד שמלכד אותנו, משם כל הפערים מתבטלים, האם כשהאגו יגדל ויצמח מחדש הוא יגדיל את הפערים או נתעלה מעליהם?

כל הזמן נתעלה מעל האגו שלנו שגדל וכך נגדל יותר ויותר דווקא בזכות האגו.

חיים: מאמר שהתפרסם על ידי אוניברסיטת קליפורניה בדייוויס מתאר את הקשר שבין פליטת גזי חממה ליחסים חברתיים ופוליטיקה. המאמר מסביר שמודלים נוכחיים של חיזוי שינויי האקלים כתוצאה מפליטת גזים לא מביאים בחשבון את השפעת החברה והפוליטיקה על כמויות הגזים המזיקים שנפלטים לאטמוספירה. לכן המודלים האלה לא יכולים להיות מדויקים כי הם מתייחסים רק לכמה נפלט ומה צריך לעשות ולא מה קורה בפועל כתוצאה מהשפעות חברתיות, השפעות של לחצים פוליטיים וכן הלאה.

החוקרים אמרו שההתייחסות של החברה וארגונים פוליטיים משפיעים על האקלים יותר מהתנהגות של אנשים פרטיים. המחקר מנסה למצוא מה במערכת הסוציולוגית פוליטית טכנולוגית מכתיב את פליטת הגזים העתידית. הם גילו שהם לא יכולים לתכנן איך לאזן את פליטת הגזים מבלי שהם בעצם מביאים בחשבון את הנזק שהפוליטיקה והחברה גורמות לפליטת הגזים, בגלל שהלחצים הפוליטיים לא מאפשרים בעצם לבצע תיקונים שצריך לעשות.

מה לדעתך באמת מכתיב את ההתנהגות של פליטת גזי החממה בתוך כל המערכת הזאת?

אני סובר שהיחסים בינינו הם גורמים נזק לכל המצבים הסביבתיים. אתה יכול לפוצץ פצצות אטום, לשרוף את כל הנפט שבעולם, לשפוך את כל הזבל לים, זה לא יעשה נזק אם היחסים בינינו יהיו טובים, כי היחסים בינינו נמצאים בדרגה הרבה יותר גבוהה מכל השריפות ומכל הזבל, ולכן הם גורמים את כל הרע שבעולם. וכשאתה מודד כמה אוזון יש באוויר או מטען אתה עושה כבר מדידה בתגובת הטבע על מה שקורה. אתה לא יכול להביא בחשבון את המרכיב של היחסים בין בני אדם בכל אותה מדידה שאתה עושה.

לכן אני לא מתייחס לזה כל כך, בפרט היום. אנחנו סתם עוברים על הדוחות האלה ורואים שנעשה קצת יותר גרוע ועוד קצת יותר גרוע והולכים הלאה. בשביל מה להתעסק בזה? זה בסך הכול כדי לראות שלא עשינו כלום ולא נעשה כלום אם מכל השפעות האלה לא נשנה זאת בהשפעה הכי גדולה שהיא היחסים בין בני אדם, שהם בתדר אחר לגמרי ובעוצמה אחרת לגמרי ממה שאתה שורף או מזבל. אתה יכול לעשות מחקרים ואתה תראה באיזה צורות אנחנו ממש מקלקלים את הטבע אבל עיקר הקלקול, ב- 99% הוא ביחסים בינינו. זה בדרגה כזאת גבוהה שאנחנו לא יכולים למדוד, להביא בחשבון, להיזהר ולהימנע. אבל זה העיקר.

חיים: נעשה מחקר מאוד יפה בצ'רנוביל כמה שנים אחרי ההתפרצות הגדולה שהייתה שם. בזמנו פינו משם את האנשים וכמעט אף אחד לא חי שם היום. הם גילו שלמרות רמות הקרינה המאוד מאוד גבוהות שנשארו שם עולם החי התפתח בצורה בלתי רגילה בתוך כל האזור הגרעיני הזה. הם הגיעו למסקנה שנוכחות בני אדם מזיקה יותר מהקרינה הגרעינית המאוד גבוהה שם. למה הדרגה האנושית הגבוהה היא כל כך משפיעה על כל הדרגות האחרות?

לכל עולמות דומם, צומח וחי אין שנאה. שנאה היא כנגד כוח האהבה. לכן זה מה שקורה, הורסים את כל כוח הטבע, את כל כוח הבורא שהוא כוח אהבה, חיבור, הדדיות, עם השנאה של בני אדם. ולכן כשאין בני אדם כל צורות הטבע יודעות להסתדר וטוב להן כך. אם אפשר היה לסלק את האדם מהאדמה, אז לא צריכים שום דבר חוץ מזה.

חיים: אם יש כוח שנאה באדם, אז שהאדם יהרוס את החברה של עצמו ויהרגו אחד את האחר. למה זה פוגע בכל שכבה אחרת במציאות?

כדי שאנחנו נראה עד כמה אנחנו רעים ובכל זאת נתקן את עצמנו. לכל הדברים האלה יש מטרה.

חיים: מה המטרה?

המטרה היא שנחזור בתשובה, ונבין שרק השנאה בינינו, השנאה העצמית שלנו היא שהורסת את הכול.

חיים: האם גם את כל שאר הרמות של המציאות?

כן.

חיים: באוניברסיטת רוצ'סטר הנחשבת בניו יורק התפרסם מאמר שנכתב על ידי פיזיקאים מ"המכון למדעי כדור הארץ", ששואל ברצינות האם לכדור הארץ יש תודעה משל עצמו, ממש חיים, מוח משל עצמו? למה הם שואלים את זה, כי אומרים, כפי שהפעילות הביולוגית של כל דבר בכדור הארץ הופכת להיות מערכת אחת מאוזנת, אולי גם המערכת הקוגניטיבית של כל יצור בכדור הארץ אולי הופכת למערכת אחת של תפיסה והבנה.

נכון אבל הם לא תופסים את זה בעצמם למשל אצל כל החיות, כל הדגים אלא יש משהו שנמצא מעליהם שמחבר כל קבוצה וקבוצה, כל מין ומין כביכול למוח אחד.

חיים: האם יוצא מזה שבעצם יש כאן איזו מערכת שכוללת בתוכה את כל הרמות האחרות שממש יש לה סוג של תודעה, סוג של מוח כזה שחושב?

במשהו כן, כמו שלכל חתול יש מוח, גם בכל החתולים יש משהו שנקרא "מוח של חתולים", אז מה?

חיים: ואז גם ברמות האחרות, ברמה הכללית של כל המציאות יש את זה?

כך זה בכל דבר. כך מתחברים כל המינים.

חיים: כי כשאתה שומע כאלה שאלות או מחשבות שמדענים מעלים, מה זה גורם לך לחשוב, האם יכול להיות שבאמת האנושות מתקדמת לאט לאט לתפיסה שיש כאן איזו תודעה יותר גדולה, תודעה קולקטיבית?

הם לא יתקדמו לאמת, אל תדאג, האגו בינתיים גדל ולא ייתן להם אפשרות להגיע לגילוי המוח הקולקטיבי והתודעה הקולקטיבית הנכונה, הם לא יוכלו כי הם בנויים מהנטיות של האגו שלהם.

חיים: זו הייתה השאלה האמיתית שלי, האם יכול להיות שבאמצעות הגילויים המדעיים האלה שגורמים להם לכל המחשבות, הם יגיעו בסופו של דבר להבנה שהאדם חייב לשנות את הטבע שלו כדי להשיג תיקון?

נכון.

חיים: יכול להיות שהם יגיעו לזה, מתוך המחקרים שלהם?

זה יפריע להם להגיע, למה להגיע לזה? מה אנחנו נפרסם? אנחנו נפרסם ונכתוב בסוף המאמר שאם אנחנו רוצים לחיות בעולם הטוב אנחנו צריכים להרוג את עצמנו?

חיים: לא. לשנות את עצמנו.

לשנות את עצמנו. תנסה.

חיים: לזה אתה אומר שהם לא יכולים להגיע?

לא. באיזה אוניברסיטה יכתבו על כך ומה יהיה?

חיים: לפחות הם יהיו יותר פתוחים למסר.

תנסה לייעץ להם את זה.

חיים: מה אתה חושב יקרה?

שום דבר לא יקרה. הם לא יפנו אליך, הם ישלחו לך אולי מכתב ברכה, תודה רבה ולא יותר. הם מבינים שאת כל הדברים שהם נגד הטבע, כי זה מה שאתה רוצה להגיד להם, הם לא מסוגלים לפעול ולהפיץ, ולקבל לאמץ.

חיים: המדע לא מסוגל להביא את האדם להבנה שהוא חייב לעלות מעל הטבע של עצמו?

לא, כולם מבינים שזה בלתי אפשרי, ולכן דברים כאלה לא עולים להם לראש.

דודי: נעבור לנושא האחרון שלנו, הגדרת יהודי במילון.

נורמה: הגדרת הערך "יהודי" גרמה באחרונה למחלוקת בגרמניה, ההגדרה שהציע מילון דודן המילון הגרמני בין הסמכותיים ביותר, כללה הערה שהמונח יהודי משמש לעיתים כביטוי מזלזל בנוסף למשמעות המקובלת. הקהילה היהודית בגרמניה יצאה נגד הערה זו ודרשה למחוק אותה כדי למנוע התחזקות המשמעות המפלה של המונח. בסופו של דבר המילון נענה לדרישת הקהילה ושינה את ההגדרה. אם היית צריך להמליץ הגדרה למילון, איך היית מגדיר יהודי?

יהודי נקרא כל אדם בעולם, לא חשוב אם הוא שחור, לבן, אדום, צהוב, שנמשך לחיבור עם האחרים כדי לגלות ביניהם כוח חיבור, כוח איחוד. הוא נקרא יהודי, לפי הפעולה שהוא מבצע.

נורמה: בכל ההגדרות שאני חיפשתי תמיד היה חיבור בין המילה יהודי ליהדות.

אני לא יודע מה זה יהדות ולא מכיר מה זה יהדות, ואני לא מומחה ביהדות לא מרגיש שחסר לי.

נורמה: למעשה יש בעולם קונוטציה שלילית למילה יהודי, מסיבה זו יש קהילות יהודיות בחו"ל שבחרו לקרוא לעצמן קהילות עבריות או ישראלית, או ישראליתא, לא משנה באיזו שפה, האם זה יעזור להוריד אנטגוניזם או שמדובר במשהו יותר עמוק מהגדרות?

זה לא יעזור כי השנאה לא מגיעה מהשם החיצוני ולא מכלום אלא מהשנאה הפנימית. כל עוד יהודים לא יתחילו לפעול למען החיבור בין כל בני האדם כדי לגלות את כוח האהבה שביניהם, הם יגלו רק שנאה אליהם.

נורמה: באחרונה פנה מועדון הכדורגל ההלונדוני טוטנהאם לאוהדיו והמליץ להם להפסיק את השימוש בביטוי איד ארמי, צבא איד מיידיש כיוון שלא רוצה להיות מזוהה יותר עם מושג המתייחס ליהודים ונחשב פוגע ומעליב. צוין שטוטנהאם נהנה ממספר רב במיוחד של אוהדים יהודים. איך למחוק את הסטיגמה סביב המילה יהודי?

שום דבר לא יעזור, במשך אלפי שנים יהודים רוצים לברוח מהחותמת הזאת עליהם, אנשי הקהילה לא יכולים לעשות כלום חוץ מאשר להפוך את עצמם ליהודים אמיתיים ואז היא תראה על עצמה, תרגיש על עצמה ותראה לכולם עד כמה היחס מכולם אליה ישתנה.

נורמה: הפעולה של הקבוצה הזאת טוטנהאם, לפי דעתך לא תעזור כלום?

ודאי שלא, אלא רק תגרום נזק.

נורמה: במה?

מתוך השנאה שתגדל.

נורמה: אתה אמרת שזה יגרום נזק, איזה נזק?

נזק מכך שירגישו שנאה עוד יותר גדולה אליהם.

נורמה: בגלל מה שהם עשו עכשיו?

כן מכל המניפולציות האלה בטוח.

נורמה: איך זה יתקבל?

אנחנו נראה, את תספרי לנו את זה במפגשים הבאים.

נורמה: אבל אתה רואה את המצב קדימה, בגלל זה שואלים אותך.

לכן כך אני עונה לך.

נורמה: איך יהודים צריכים להתמודד עם דעות קדומות ברחבי העולם?

יש לנו קרוב לשלושת אלפים שנה ניסיון בשנאה אלינו, למשל מבבל העתיקה ששם השנאה הגדולה התחילה, ממגדל בבל וכן הלאה, אז יש לנו מה ללמוד מהשנאה הזאת. אני במקום איזה מדען באוניברסיטה, הייתי חוקר את כל ההיסטוריה של השנאה, דווקא את השנאה מהזווית של כמה היא מתפתחת ביחס לכמה היהודים התרחקו מהיהדות האמיתית ונכנסו לכל מיני שיטות אחרות. עד כמה שבהתאם לזה הם בעצמם, במו עיניהם בנו קהילות אנטישמיות.

נורמה: אז כסיכום, מה צריך לקרות כדי שהעולם יגיד יהודי ושזה לא יהיה משהו שלילי אלא ההפך?

זה יהיה מאוד חיובי שהעולם יגיד, ש"הם היהודים אתה יודע מה זאת אומרת? שהם דואגים שכולנו נתחבר יחד בעזרה הדדית בהתחברות ושיהיה לכולם טוב" וכן הלאה.

(סוף השיחה)