לכל עשירייה יש "רב"
שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 24.01.2026 – אחרי עריכה
דודי: מה זה שיותר גדול מהכול "להזדווג בצדיקים", מהי הפעולה הזאת?
הפעולה היא שאתה רוצה להיות כמוהם, ובכל דבר שאתה לומד אתה משתוקק, משתוקק להיות כמוהם.
דודי: אז ההשתוקקות שלך להיות דומה לצדיקים מביאה אותך להזדווג בצדיקים? בעל הסולם אומר פה, שאם הוא נמצא עם הצדיק אז קל לו יותר, ואם הוא לא נמצא איתו אז זה יותר קשה. אז איך הוא מזדווג עם הצדיק כשהוא נניח נמצא בחוץ לארץ, כמו שהוא אומר?
אני חושב שזה לא תלוי איפה נמצא כל אחד, אלא זה תלוי עד כמה הם רוצים בנפשם להתקרב ולהזדכך ולהיות דבוקים.
ולאד: הוא אומר פה "והעיקר להרבות בתפלה ולחזק הביטחון שיצליח השם יתברך אותך לזכות לתשובה שלמה."
כן.
ולאד: ואחר כך "וצריך אתה להדבק בי באופן שהמקום לא יפריד בינינו, [...] שזהו עיקר גדול מפעולות הלמוד של הבעש"ט"1. איך להידבק כך שהעיקר זה להידבק ברב?
ללמוד, לשמוע מה שהוא ממליץ ולבצע.
ולאד: יבואו עכשיו לכנס הרבה עשיריות מכל העולם והן ישבו ביחד.
כן.
ולאד: והעיקר מה שהם צריכים זה להידבק ברב. האם מזה מתחיל כל התהליך הרוחני?
כן, זה בעצם מה שהם צריכים.
מה אתם חושבים?
דודי: אפשר להגיד שעד הדור שלנו זה תמיד היה רב - תלמיד, רב - תלמיד, התפתחות כזאת. ועכשיו בדור האחרון אנחנו עוברים למצב של עשיריות, וכבר מתחילים לעבוד כל אחד בעיגול שלו, זה העיקר.
כן.
דודי: ועיקר העבודה בתוך העיגול, בתוך העשירייה, זה להתחבר בינינו אל העליון. להידבק בתוך העשירייה ודרכה להידבק לבורא, זו הצורה.
כן.
דודי: איפה הרב נמצא בתוך המנגנון הזה? יש עשירייה שמתחברת לבורא.
כן.
דודי: איפה הרב?
הרב זה רב של עשירייה.
דודי: מה זה רב של עשירייה? מי זה רב של עשירייה? יש מאות עשיריות בכלי העולמי.
כן.
דודי: ועוד ייוולדו עוד עשיריות, יבואו עוד ועוד עשיריות.
ולכל עשירייה יש רב.
דודי: לכל עשירייה יש רב?
כן.
דודי: מה זה אומר, חבר אחד שהוא בולט מעל כולם?
היית אומר שכן.
דודי: וזה ברוטציה?
אפשר להגיד שזה ברוטציה.
דודי: ומה הופך אותו לרב באותו רגע?
מה עושה אותו לרב? הסכמה הכללית.
דודי: יש עשירייה, לא משנה מאיפה, נניח מקזחסטן, יושבים שם עשרה גברים ביניהם. הם שווים, הם כולם הגיעו, יש להם נקודה שבלב, הם לומדים יחד, מתחברים יחד ביניהם אל הבורא דרך המקורות שלנו, בעל הסולם, רב"ש וכולי. מה פתאום שמישהו אחד הוא רב של כולם?
הם בוחרים כך.
דודי: הם בוחרים חבר אחד מתוכם?
כן.
דודי: ומה התפקיד של אותו חבר, מה זה אומר שהוא רב כלפיהם?
להחזיק את עצמו כרב לאותה עשירייה שבחרה בו.
דודי: מה התפקיד שלו, מה הוא צריך לעשות בפועל?
בפועל הוא צריך לגרום לדבקות ביניהם.
דודי: ולמה יש לו כוחות שאין לאחרים? מה מיוחד בו? כל אחד יכול להיות ככה.
נכון.
דודי: אז במה הוא מיוחד?
כי הם בחרו בו.
דודי: אז אם כולנו נצביע נניח על מיכאל, "אתה מעכשיו הרב שלנו".
כן.
דודי: אז הוא מקבל כוח שלא היה לו קודם?
הוא בעצם מקבל מזה כוחות.
דודי: ובכוחות האלה שהוא מקבל מאיתנו, הוא צריך להחזיק אותנו?
אהה.
דודי: אני פשוט מנסה להבין את העיקרון שיש פה. נגיד שהעשירייה נפגשת בכנס, איך היא צריכה להתקשר אליך, המורה שלהם, המקובל של כל העשיריות?
מה שקיבלתם במשך כל הזמנים שהיינו לומדים יחד וכולי, אתם צריכים לקבל את זה ולדון על זה, שזה יהיה, ושכך נמשיך.
דודי: נניח שיהיה בכנס מצב שלא תעביר איזה שיעור, ובאות עשיריות ורוצות לקבל ממך. איך עשירייה מתקשרת אל המורה שלה כשהוא לא נמצא איתה כרגע? איך מתבצע הלימוד, מה הם צריכים להכין מעצמם כדי לקבל ממך לימוד, גם כשאתה לא נמצא איתם והם מקבלים קשר ממך ומאור?
אני חושב שכל עשירייה ועשירייה שרוצה להידבק ברב, היא צריכה למצוא לזה זמן ונושא.
דודי: איך ליישב בין שני המצבים? מצד אחד אמרת, מכל אחד בעשירייה צריכים לעשות רב, "עשה לך רב", להכתיר חבר אחד שהוא הרב, ברוטציה, כל פעם מגדילים מישהו אחר ויש לו תפקיד כלפי כל העשירייה.
כן.
תלמיד: מצד שני, יש לנו מורה אחד, רב אחד ולא חבר בתוך עשירייה שהוא רב. איך לקשור בין המורה שלנו, הרב לייטמן, לבין חבר זמני שהוא רב בתוך העשירייה? לא יכולים להיות שני רבנים, איך זה מתחבר עם זה?
מה שלמדתי מהרב ברוך זה שצריכים לשמור על החיבור בקבוצה ולהשתדל כל הזמן להעלות את הקבוצה.
מיכאל: בתורה כתוב על ראשי מאות ועשרות. האם זה אותו רב שדיברת עליו, שבכל עשירייה צריך להיות רב?
אני לא הבנתי את השאלה.
מיכאל: בתורה כתוב שבכל עשירייה צריך להיות ראש. האם זה הרב?
כן.
מיכאל: ומה התפקיד שלו?
מה התפקיד? להיות קודם כל כראש.
מיכאל: האם הוא מארגן? הוא ראש מבחינה ארגונית או רק מבחינת כוונות ומחשבות?
לא, לא מבחינה ארגונית כל כך.
שמעון: מבחינה רוחנית?
מבחינה רוחנית יותר.
דודי: זה כמו ש"ץ וגבאי?
כן.
מיכאל: שוויון זה חיבור, החברים צריכים להיות שווים?
חיבור זה ודאי שוויון.
מיכאל: אחרת הם לא יכולים להתחבר.
כן.
מיכאל: אף פעם לא דיברת על כך שבעשירייה צריך להיות רב. ויש עוד עניין, לגבי התחלופה, תוך כמה זמן הוא צריך להתחלף? זה לא כתוב באף מקום.
כן.
מיכאל: אז איך אנחנו נדע, זה פעם בשנה, פעם בחודש, פעם בשבוע?
להחליף?
מיכאל: כן.
זה תלוי בקבוצה.
מיכאל: זה לא ברור. בעל הסולם אומר שאדם צריך ללמוד חמש שעות ביום.
כן.
מיכאל: ואם אתה לא מצאת, אתה יכול ללמוד עם מי שאתה רוצה, כך הוא אומר. הוא לא כותב בעשירייה, אז מה זה עם מי שאתה רוצה?
כן.
מיכאל: זה לא ברור למה ללמוד עם מי שאתה רוצה.
דודי: הוא כותב, "גם תוכל ללמוד בחבורה עם מי שאתה רוצה במשך החמש שעות"2.
כן.
דודי: "ותראה לקבוע עת [עתים לתורה] לא פחות מחמש שעות כסדרן, ותוכל לקבוע אותם אימתי שתרצה, בכל משך שעות היום.", ובהמשך הוא אומר "גם תוכל ללמוד בחבורה עם מי שאתה רוצה במשך החמש שעות." מה זו החבורה, חבורה זה עשירייה?
כן.
דודי: חבורה זה עשירייה. אז ללמוד עם מי שאני רוצה מהחבורה, או ללמוד עם מי שאני רוצה זה מכל הקבוצה?
לא, זה ודאי הקבוצה שלך.
דודי: הקבוצה שלי, איתה אני לומד?
כן.
מיכאל: ואחר כך הוא כותב שאם לא הצלחת חמש שעות אז תשלים את זה אחר כך לבד. אבל למה חמש שעות, זה לא הרבה חמש שעות ביום?
זה מה שלקח.
ולאד: הוא כותב פה "ולמה לא תזכרו התורה שאמרתי בחג השבועות על הפסוק: "דומה דודי לצבי". ואחר כך הוא אומר "ומזה נולדים גם בישראל געגועים והשתוקקות להדבק בהשי"ת, אשר השעור של השתוקקות והכיסופין, הוא באמת הפנים עצמם."
כן.
ולאד: זאת אומרת, זה שאנחנו משתוקקים לבורא זה באמת גילוי הפנים של הבורא אלינו?
זה נקרא שאנחנו פונים אליו.
ולאד: וממנו, מהבורא?
וממנו מה שיהיה.
שמעון: הוא אומר שצריך ללמוד חמש שעות ביום. אבל נגיד חבר שלנו ולאד הוא כל הזמן בטיפולים, והוא לא יכול לקחת חמש שעות וללמוד. האם זה אנוס פטור?
כן, אפשר להגיד כך. בעל הסולם הולך לפי העיקרון של הזמנים שלו, מה קורה לו ולתלמידים, ולכן כך הוא אומר.
שמעון: צריך לימוד של חמש שעות, אבל יש אנשים שמלמדים, זה גם לימוד?
כן, בדרך כלל כך זה נחשב.
(סוף השיחה)