מקובלים כותבים
ספר "ערבות"
בהשתתפות: בנצי גרץ
שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 12.10.2008 – אחרי עריכה
בנצי: הפעם נדבר על ספר שנקרא "הערבות". אתם בדרך כלל מכירים את המילה ערבות אולי מתחום אחר, מתחום הבנקאות שהוא מאוד פופולארי, ובו אתם צריכים להביא חברים או קרובים שיהיו "ערבים" לכם בשל התחייבות שלכם מול בנק, עבור משכנתא או הלוואות שונות.
זאת אומרת, ערבים רק עבור משהו שהבנק כבר לא מסתכל עליך, אלא מסתכל על הערב שלך. אתה כבר לא חשוב.
בנצי: הבנק מתכוון אליו מראש.
כן. אתה מביא מישהו שהוא יותר בטוח, יותר מכובד בעיני הבנק ממך.
בנצי: כשהדברים עוברים בשלום מה טוב, אבל כשלא, אז הערבות נפרמת מיד וזה מביא לדברים לא נעימים.
הספר מבוסס על השיחות שלך על מאמר "הערבות" של בעל הסולם.
כן.
בנצי: מאמר "הערבות" של בעל הסולם נכתב ב-1933, כשבעל הסולם מפרסם את הקונטרס הידוע שלו "מתן תורה". מה תמצית המאמר הזה של בעל הסולם?
אנחנו רואים שכל חלקי מציאות הטבע קשורים זה לזה כגוף אחד. אנחנו מגלים את זה עכשיו באקולוגיה, בכל המחקר הכללי שלנו על העולם. כך אנחנו רואים איך זזים כל החלקים ביקום, הכל נכלל בחוק אחד כללי שבו כל האלמנטים, כל החלקים, קשורים זה לזה. כך גם בני אדם קשורים זה לזה, רק אנחנו לא רואים את זה.
והתורה מסבירה לנו שהקשר בינינו בחברה האנושית, כלומר לא רק בדרגת "דומם", "צומח", "חי", אלא גם בדרגת "המדבר", בדרגת בני האדם, גם הוא צריך להיות קשר הדדי, שבו כולנו קשורים במערכת אחת כ"איש אחד בלב אחד". ומתוך זה נובע החוק בינינו, לפיו אנחנו חייבים להיות ב"ואהבת לרעך כמוך", רוצים או לא רוצים. ויוצא שכל אחד בעצם ערב לשני. כי כולנו כמו גלגלי שיניים שנמצאים במערכת אחת, וכולנו מסתובבים כך, שאם אחד עושה איזו תנועה פנימית, הוא משפיע בזה על כולם.
וכך גם התורה אומרת, "חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם", "בי תלוי כל העולם", "עשה מצוה אחת, אשריו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות, עבר עבירה אחת, אוי לו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף חובה", וכן הלאה. מכאן שאדם משפיע כך שכולם בסופו של דבר מרגישים מזה מה שעשה.
בנצי: אז הערבות היא תלות בין האנשים?
תלות הדדית בין כולנו. ומעניין שהיום אנחנו מגלים את התופעה הזאת בחוש, עד כמה אנחנו תלויים זה בזה. מפני שהתפתחנו באגו שלנו יותר ויותר, הגענו למצב שגילינו שאנחנו קשורים זה לזה. גם קודם היינו קשורים אחד לשני אבל כביכול לא גילינו את זה. עכשיו אנחנו מגלים את זה ולכן יש בעיה לכל האנושות היום.
בנצי: איך אפשר להסביר את המשמעות של המושג קשר במיוחד בין בני האדם, על איזה בסיס הם מתחברים? קשר בין בני אדם מבוסס בדרך כלל על יחסי גומלין של תן וקח שמקובלים היום.
לא, אנחנו לא יכולים להסתכל על הטבע בצורה כל כך צרה ומוגבלת.
בנצי: זה נשמע פרימיטיבי, אבל זה פחות או יותר מה שאפשר להגיד.
לא, זה מה שאתה תופס בחמשת החושים שלך. מרגע שאתה סתם הולך לראות ולהכיר, כשאני מתרחק ממך ובזה אני לא משפיע עליך ואתה עלי, אז אנחנו לוקחים בחשבון רק את המרחק הפיזי בינינו. אבל אם אני כבר מדבר על כלי התקשורת, על ההשפעה האנרגטית הפנימית, אדם על אדם, ואומרים שכל אדם מכיר את השני דרך חמישה בני אדם שעל פני כדור הארץ, השפעת "אפקט הפרפר" הידועה, אז כל הדברים האלה אומרים לנו שאנחנו קשורים זה לזה בצורה כזאת חזקה. כי מה זה "אפקט הפרפר"? שכשפרפר עושה איזו תנועה באמזון, אז יורד גשם, או יש טייפון במקום אחר, או קורה עוד משהו, למשל תאונת רכבות שקורית ביפן. זאת אומרת שבכל מיני רמות אנחנו קשורים זה לזה. כשיש התפרצות הר געש, זה יכול להיות עקב זה שבני אדם עשו משהו ברמה הפסיכולוגית שלהם. וזה בעצם מתחיל תמיד מבני האדם, כי כל הטבע חוץ מהאדם נמצא באיזון.
אנחנו לומדים את זה מהמדע, ואני כחוקר את הטבע התעסקתי במקצועי בתורת ההוויה, ואנחנו חוקרים את זה ומניחים מראש שכל הטבע נמצא באיזון, והחוק הכללי של הטבע הוא חוק ההומיאוסטאזיס הידוע, לפיו, הטבע שומר על איזון ואם חלק ממנו יוצא מהאיזון אז הטבע מחייב להחזיר אותו לאיזון. מחייב. כי הוא כאילו סוגר אותנו באיזה מקום, כך שכמה שתרצה לצאת ממנו ולהשתמש באיזה כוח, תדע שאתה מפעיל בזה כוחות כנגדו.
ובמרחב שלנו או למשל בספירה שאנחנו קיימים בה, עם היקום שלנו, עם הכל, חוק שימור האנרגיה וכל החוקים בכל מיני רמות, גם ברמה הפסיכולוגית ונפשית של האדם, כולם מצביעים על נוסחה פשוטה, הכל חייב להיות באיזון.
בנצי: אז דיברנו על כוחות, על חוקים שצריכים להתקיים. איך כל זה מתקשר לאדם ברמה האישית?
במיוחד לאדם, כי מכל הבריאה, האדם הוא זה שנמצא בדרגה העליונה ושם יש לו בעיה. כי הוא מפר את כל חוקי הטבע בזה שבדרגה שלו, ודווקא במחשבה שלו, וברצון שלו, הדברים הנעלמים ביותר, שם הכוחות שלנו ושם השפעתנו על הטבע היא הגדולה ביותר.
בנצי: "ערבות" זה חוק ברמת המחשבה?
המחשבה, זה הכוח הכי הגדול. את זה אומרים אפילו פיזיקאים ואסטרונומים שמתעסקים ביקום. הם אומרים שכל היקום הוא מחשבה. כך הם מתחילים להרגיש את זה, כי זה מין כוח אחד. אני מדבר רק על המדענים.
בנצי: לָמה אין חוש כזה שמרגישים מחשבות כמו כל חוש אחר?
כי אנחנו לא נמצאים ברמה של הכוח הזה.
בנצי: יש חוש כזה?
אנחנו יכולים לפתח אותו על ידי זה שנגיע לערבות זה כלפי זה. זאת אומרת, אם נתחיל להיות קשורים זה לזה בצורה הדדית, אנחנו ניצור בינינו איזון, הומיאוסטאזיס, כך שנתחיל להכיר מתוך האיזון הזה גם את הכוח החיצון שבטבע, את ה"אלוקים" שבגימטרייה זה "הטבע". לָמה? כי אנחנו נעשה שווים לו, דומים לו.
באוזניים אני תופס את גלי השמיעה מפני שהאוזניים שלי בנויות לתפוס רק את הגלים האלה, רק את הטווח הזה. גלי ראייה, גם בטווח מיוחד, וכן הלאה. וככה בכל החושים, הכל גלים. אני גם אתפוס את הגל הכללי הזה, הכוח הכללי הזה שנקרא "אלוקים". אני אוכל לעשות את זה אם אהיה באותו טווח, אם אהיה באותה רמה כמוהו.
ותנאי הערבות שהמקובלים אומרים שאנחנו צריכים להיות בו, הוא בדיוק כדי לפתח בנו את החוש הזה, שנוכל להיות ברמה של האלוקים, הכוח הכללי של הטבע, שנוכל להרגיש אותו, לראות אותו. זאת אומרת, אז אנחנו נהיה באיזון בינינו, ובאיזון עם כל הטבע. תאר לעצמך לאיזה מצב טוב אנחנו מגיעים אז, אם אנחנו נמצאים באיזון עם הכוח הכללי של הטבע, עם האלוקים. לא חסר לך כלום, אתה נמצא בנצחיות ושלימות כמו כל הטבע. כל מה שאתה רק יכול לחשוב, הכל נמצא מסביבך. מה שרק תרצה, הכל שלך.
בנצי: החוק הזה הוא כמו בונוס כשאני מתחבר עם הטבע, הלא גם ככה יש לי סביבה, משפחה, ארץ, מדינה?
לא, החוק הזה מחייב אותך. במידה שאתה מתפתח, והאגו כל הזמן פועל, בוער וגדל בנו, דוחף אותנו להתפתח. במידה שאתה מתפתח על ידי האגו שלך, אתה יותר ויותר נזקק לאיזון.
בנצי: כשאני קם בבוקר, איפה אני רואה את החוק הזה?
בכל דבר. בכל דבר בחיים שלך, כשחסר לך משהו ולא קיבלת באותו רגע, זה בעצם חוסר האיזון שבחוק האיזון.
בנצי: זה איזון ביני לבין מי?
הייסורים האלה, הדחפים שבגללם אתה רץ כדי להשיג משהו ובינתיים אתה נמצא בחיסרון, ובאיזה מקום נמצא המילוי לחיסרון שלך, זו בעצם ההופעה של חוק האיזון.
בנצי: בספר מדובר על כמה יישומים של הערבות או כמה רמות, ובהן הרמה האישית. וברמה האישית כתוב כמו שנאמר בתורה, שהאדם זקוק לתמיכה של מה שנקרא "שש מאות אלף". מה היא התמיכה שאדם זקוק לה לצורך הקיום שלו מכל כך הרבה אנשים?
"שש מאות אלף" זה לא מִספר, זו עוצמה. הקבלה בכלל לא מדברת במִספרים כי למעלה מהטבע הרגיל שאנחנו תופסים, נמצאים כבר כוחות, אז שם הכל לפי "הלא מִספרים", אין הרבה כוחות. זה בעצם כוח אחד, שמדובר על העוצמה שלו, במדרגות של עוצמה.
ולכן "שש מאות אלף" זו העוצמה כשכולנו קשורים יחד בצורה שכל אחד נכלל מכולם. ואז אדם מרגיש את כל העולם, כל המציאות, כל היקום, כל העולמות, כמי שנמצאים, כמו שאנחנו איתך נמצאים בחדר, יש כאן צלמים, אורות, עוד אנשים שנמצאים יחד אתנו. אז בצורה כזאת אנחנו מגלים את כל המציאות כמו בחדר אחד, ואני מכיר ומרגיש כל אחד ואחד בפרטים, וכביכול בכולם אני שולט.
בנצי: מההסבר מצטייר לי איזה פן מדעי של המושג "הערבות".
כן, נכון.
בנצי: אבל כשבעל הסולם כתב את המאמר הזה, הוא בעצם הפיץ אותו בתוך ארץ ישראל, לתושבי הארץ.
בעל הסולם אומר שאחרי שנות הגלות, כשחוזרים עכשיו לארץ ישראל, אנחנו חוזרים כדי ליישם את הערבות בינינו. זה התנאי שלפיו אנחנו יכולים לחיות בארץ ישראל. זה התנאי שנתנו לנו פעם את ארץ ישראל, כשיצאנו מגלות מצרים ונכנסו לכאן, והיינו חייבים לקיים את הערבות, אז קיבלנו את התורה, בתנאי הערבות במעמד הר סיני.
בנצי: זה חוק חברתי?
זה חוק הטבע שאתה חייב לקיים בחברה שלך.
בנצי: כשאנחנו אומרים "בינינו", זה כעין חוזה?
כן, אבל החוזה הזה לא תלוי, ושלא יראה לך שאם אני רוצה כן, ואם לא רוצה, אז לא. או בינתיים כן, או לא. אלא החוזה הזה בא אליך כך שאתה חייב להתקשר עם האחרים, כדי להיות דומה לחוק הטבע. כמו שעם יתר חוקי הטבע אתה חייב לחיות בשלום, אחרת תינזק.
בנצי: החוק הזה לא מתקיים מאליו כמו כל חוק אחר בטבע, כמו חוק המשיכה, חוקים אחרים?
לא. זה חוק שלא מתקיים, כי הוא תלוי בבחירה החופשית של האדם.
בנצי: זה נשמע מוזר מאוד.
נתנו לנו את החוק האחד הזה שבו אנחנו עושים מעצמנו "אדם", כי בכל יתר החוקים אנחנו קיימים כמו כל הבהמות, והחוק הזה של החברה האנושית הוא שאם אני רוצה להיות בחברה הנכונה המותאמת לטבע, אני חייב לבנות חברה בחוקיות כזאת שנקראת "חוק הערבות", חוק שכולנו כאחד. זאת אומרת שאנחנו מבטלים את האגו שלנו, אנחנו מתעלים מעליו, ומתקשרים בינינו כגוף אחד, כך שזה מקנה לנו קיום רוחני, עולם נצחי. אז אנחנו מרגישים את האלוקות כי הוא אחד, אנחנו כנגדו, ואנחנו מתחילים להתחבר עימו. אנחנו מתחילים להרגיש בתוכנו את המציאות של האור העליון ומפני שאנחנו מתקשרים בינינו באותו חוק כמו הטבע, אז כל אותו כוח שיש בכל הטבע, האלוקים, מתחיל להתגלות בנו.
בנצי: בדרך כלל כשבני האדם מוסיפים חוק, הם מנסחים אותו, הם בעצמם בונים אותו.
אנחנו לא בונים אף חוק, אנחנו רק מגלים אותו ומשתמשים בו.
בנצי: אלו הם חוקים שבני האדם רוצים להסדיר ביניהם, בינם לבין עצמם?
עד שהתפוח לא נפל, כמו באותה אגדה, על הראש של ניוטון, הוא לא גילה את החוק, אבל לפני כן תפוחים לא נפלו על הראש? גם כן נפלו. זאת אומרת, חוק זה חוק, הוא קיים. אותו דבר הוא חוק הערבות, הוא קיים, רק בכמה שהחברה שלנו מתקדמת ומתפתחת, החוק הזה יותר ויותר נדרש עלינו לקיום מצד הטבע.
היום הגענו למצב כזה שאם לא ניכנס לחוק הערבות, הטבע יתחיל להיות איתנו בניגוד, בצורה מאוד דרמתית לנו, מפני שאנחנו הגענו לקשר, בנינו מערכות כאלו סביב הכדור הארץ, שאנחנו נמצאים בערבות בקשר בינינו בין כולנו, כמו אפקט הפרפר וכו', ואומרים עלינו שאנחנו "כפר קטן" שכל אחד קשור לכולם. אבל דווקא כשהגענו לקשר כזה, ואנחנו לא מקיימים את חוק הערבות, כאן אנחנו נמצאים בבעיה.
בנצי: אז החוק הזה מעולם לא התקיים במציאות?
לא היה נדרש שיתקיים, עד שעכשיו גילינו, בנינו בעצם את עצמנו כחברה אחידה סביב כל כדור הארץ.
בנצי: אבל, האם החוק הזה לא קיים מעצם בריאת העולם?
כן, אבל הוא לא נדרש מאיתנו, כי אנחנו לא היינו קשורים זה לזה ברמה הגשמית. היום כשאנחנו קשורים, המערכת הבנקאית גילתה את זה קודם, לפני כל יתר המערכות, כי אנחנו בנינו מערכת בנקאית סביב כדור הארץ. כל הבורסות, כל הבנקים, כל התעשייה, כל המקח וממכר הזה בכל מקום מתחיל התאחד, ואז אנחנו מתחילים לגלות משבר, כי המשבר הזה הוא הניגוד בין מה שאנחנו בנינו כמערכת המתקיימת בתוך חוקים אגואיסטיים, לבין המערכת הזאת שמצד הטבע היא צריכה להיות מערכת אלטרואיסטית, המתקיימת לפי חוק הערבות.
בנצי: אבל אם אני לא אגלה את החוק, מה יקרה, עדיין אני אמשיך?
אתה יכול שלא לגלות את חוק המשיכה, אבל זה לא יעזור לך אם חס ושלום תקפוץ מקומה עשירית, אתה תיפול, החוק פועל עליך אם תרצה או לא תרצה. לכן כדאי לנו להכיר את חוק הערבות, כתבתי זאת לפני כארבע שנים, והמאמר של בעל הסולם קיים כבר שמונים שנה. החוק הזה קיים, ורק עכשיו אנחנו סוף סוף הגענו, משך כל ההיסטוריה בת אלפי שנים, למצב שאנחנו חייבים לקיים אותו. לכן הדור שלנו נקרא "דור האחרון", שממנו והלאה אנחנו חייבים לקיים את חוקי הטבע הרוחניים.
בנצי: לקיים, זה אומר לגלות?
לגלות ולקיים בתוכנו, על בשרנו ממש. עד לפני הדור שלנו לא היינו חייבים את זה, לכן מקובלים הסתירו את חוכמת הקבלה, הם חיכו. כמו שכתוב ב"ספר הזוהר", וכמו שאומר הגר"א, מסוף המאה עשרים והלאה חוכמת הקבלה חייבת להתגלות כדי להסביר לנו את החוק של החברה האנושית, שאנחנו חייבים להיות בכל זאת כאיש אחד בלב אחד. כך זה התקיים לזמן מה, כשהיינו ברמת בית המקדש, ועכשיו הוא צריך להתקיים לכולם, כמו שכתוב "ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים", "ונהרו אליו כל הגויים". עכשיו אנחנו, בכל האנושות, קשורים זה לזה, אז כדי להיות קשורים נכון, שלא לגלות מכות חס ושלום, זה בעצם מה שחוכמת הקבלה מסבירה לנו.
בנצי: איך משתמשים בחוק הזה מרגע שמגלים אותו, ולְמה, מה הוא מביא?
חייבים לסדר את הקשר.
בנצי: האם בונים מכשירים חדשים, או טכנולוגיה חדשה לשם כך?
לא, אתה לא צריך כלום, אתה צריך קשר נכון בין בני האדם. על ידי איזה מכשירים אתה יכול להגיע לזה? כדי לשמור על חוק הערבות, צריך קודם כל לארגן את עצמך, אתה צריך לפזר עכשיו את ידיעתו בכל העולם, להסביר לכולם שאנחנו חייבים להתקשר זה לזה לפי חוק הערבות, ולהסביר מה זה "חוק הערבות".
בנצי: יש לו מימוש בשטח, על הארץ?
המימוש בשטח הוא ביחסים של בני אדם בצורה פיזית, ובהרגשתם זה לזה נפשית, פנימית, "כאיש אחד בלב אחד", "ואהבת לרעך כמוך", "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך", כל הקשר הזה וכל הדברים האלו שהתורה מדברת עליהם. אנחנו נצטרך לעשות את זה, אחרת הטבע בחוסר איזון שלנו איתו, יבוא אלינו בכל הכוח הנגדי, בכמה שאנחנו מפרים, בכמה שאנחנו לא שומרים לפי מידת ההתפתחות שלנו על חוק הערבות, ויחייב אותנו בצורה מאוד דרמתית.
בנצי: יש עוד רמה שמצוינת בספר, המדברת על הערבות של ישראל לעולם. בדרך כלל ישראל היא המקבלת ערבויות מכל מיני מדינות שנותנות לה מענקים כספיים, ופה כתוב שבעצם "לפי שהעולם נידון לפי רובו", ישראל אמורה להיות כמעבַר לשאר העולם. למה החוק הזה בעצם קיים?
כי אנחנו בעלי השיטה, שיטת הערבות. אנחנו זו אותה קבוצה שיצאנו פעם מבבל, שם היינו ציוויליזציה קטנה, ומתוך שהיינו כולם יחד במקום קטן, גילנו את חוק הערבות הזה. אברהם גילה אותו והתחיל ללמד את כולם שצריך לקיים את החוק הזה. קבוצה קטנה שמעה בקולו והתחילה לשמור את חוק הערבות ביניהם, ואז הם יצאו מבבל, שמרו את החוק הזה ופיתחו אותו. אנחנו בעלי השיטה, אותה הקבוצה שנקראת "יהודים" מהמילה "יחוד" עם הטבע, יחוד עם האלוקים. היום אנחנו צריכים למסור את השיטה הזאת לכל העולם.
בנצי: מה זה נקרא שהיא בעלת השיטה, מה זה אומר?
זה אומר שחוכמת הקבלה מסבירה בדיוק איך לקיים את החוק.
בנצי: האם השיטה הזאת נקראת "חוכמת הקבלה"?
כן. חוכמת הקבלה מדברת רק על "ואהבת לרעך כמוך", איך להגיע לזה ואיך לקיים את החוק הזה בחברה האנושית. על כך יש מאמרים רבים של מקובלים, וזה מה שאנחנו בארגון שלנו משתדלים להוציא לעולם. אנחנו מסבירים לעולם שבלי קיום החוק הזה, חוק הטבע, שהוא כמו יתר החוקים, אם אנחנו לא נקיים אותו, אז לפי חוכמת הקבלה, ה' ישמור, אנחנו נגיע למלחמת עולם שלישית ורביעית, מלחמות אטום ומימן.
אם אנחנו לא נסתדר לפי הטבע ונהיה בניגוד, אנחנו נגלה בינינו כאלה חיכוכים שהם יביאו אותנו למלחמות.
בנצי: אם כן, מהי בעצם הבעיה לגלות את חוק הזה?
החוק הזה מנוגד לטבע שלנו, שהוא החוק האגואיסטי. אנחנו צריכים להתעלות מעל האגו, ולהתקשר בינינו באהבה הדדית. אנחנו לא מסוגלים לעשות זאת מתוך המדע, מהחיים שלנו, מהאגו ומהטבע שלנו. אנחנו חייבים לדעת מראש את הטבע העליון, אלוקים, ועל ידו אנחנו נגיע לזה. איך לבצע את זה, איך לממש את זה בדיוק, את זאת מסבירה לנו חוכמת הקבלה.
בנצי: ולָמה נאמר, שישראל היא בעלת השיטה, הרי זה חוק אוניברסלי?
זה חוק אוניברסלי, אבל הידע איך לממש אותו, נמצא רק אצלנו.
בנצי: מה זאת אומרת, "נמצא אצלנו", האם בגלל שיש לנו ספרים על זה, והם כתובים בעברית?
נכון. ולא רק בגלל העברית, יש לנו בִפנים ידיעה על כך. יש אנשים, שהם מקובלים והם נמצאים בקיום החוק הזה בצורה הפנימית. הם יכולים להסביר בכל עת, בכל פנייה ובכל מצב, איך להתקרב לקיום החוק הזה, איך לבנות את החברה האנושית, ואיך לעשות שכל המערכות שלנו יהיו בהתאם לחוק הטבע העליון הזה שנקרא "הערבות".
בנצי: מהו השלב הראשון למימוש החוק, או לגילוי החוק הזה?
רק לדעת שלשם כך אנחנו קיימים כאן, כדי להגיע לקיום בדרגה האלוקית, לדרגה העליונה ביותר. ואחר כך צריך ללמוד, כמו שלמדנו בכל מדע. נניח שבבית הספר, אתה נותן ונותן, ומלמד לילד משהו, ואחר כך בחיים שלו פה ושם הוא יודע להשתמש בו נכון. גם כאן, קודם צריך ללמוד בצורה מינימאלית, קטנה, קצרה, דרך הטלוויזיה, דרך הרדיו, הספרים, הסרטים ודרך השירים. אדם צריך להבין שזה חשוב לו, שעל ידי זה הוא יוצא לעולם הטוב.
בנצי: זאת אומרת, כמה שיעורים על החוק הזה ואני כבר אדע לקיים אותו?
כן, וזה מספיק.
בנצי: זה נשמע כפתרון קל מאוד.
נגיע לזה.
בנצי: תודה לך הרב ד"ר מיכאל לייטמן, סיימנו את התוכנית ברוח אופטימית.
החיים יחייבו אותנו.
(סוף השיחה)