הפתרון
שיחה 132
שיחה 13.05.2020 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
רונן: אנחנו בפרק נוסף של סדרת "הפתרון", שבה אנחנו מנסים לברר את המשנה הכלכלית והחברתית, של חכמת הקבלה. בפרק הקודם, התחלנו קצת לברר איזה שינויים העולם עובר ומה נדרש מאיתנו כדי להסתגל לחיים בעולם החדש ואני רוצה היום להמשיך בתהליך הזה. אנחנו לאורך שנים בנינו איזה תרשים זרימה, איזה אלגוריתם שמסביר את היחס של חכמת הקבלה גם לאבחון הבעיה לעשות אנליזה. גם להציג פתרון וגם להציג את התוצאות.
כלומר אם נאמץ את הפתרון הנכון איזה תוצאות תהיינה. המודל הזה הוא מודל שהרבה אנשים ראו אותו, למדו אותו, חלקם קיבלו חלקם התנגדו. וגם אספנו הרבה שאלות והתנגדויות עליו ולכן מה שנעשה בפרק הזה והבא ואולי גם זה שאחריו, נעבור בהדרגה על השלבים השונים של האלגוריתם ונראה איך אפשר לעדכן אותו.
בעקבות מה שקורה בעולם, איך אפשר להעמיק את ההסבר כך שהוא יהיה מקובל על יותר אנשים, שאולי פעם היה להם קשה לקבל אותו. והיום לנוכח מה שקורה קצת מבינים שכנראה יש מאחורי הדברים חכמה וכוונה נכונה. קודם כל, האם התהליך בסדר מקובל עליך?
כן ודאי מקובל.
רונן: אז בוא נתחיל, נעלה את השקף הראשון, שקף מספר 1 רק כהקדמה. אנחנו רואים שבעל הסולם כותב במאמר "הערבות" מצטט מספר "הזוהר". משל "לשנים, שהיו באים בספינה. והתחיל אחד קודר תחתיו, ולעשות נקב בהספינה. אמר לו חבירו: "למה אתה קודר?" אמר לו: "מאי איכפת לך. הלא תחתי אני קודר ולא תחתיך"? אמר לו: "שוטה, הרי שנינו נאבדים יחד בהספינה!""
התמונה הזאת שאנחנו מציגים פה של כולנו בסירה אחת. רואים סירה יש בה נקב, יש בה חלק מהציבור שנאבק בנקב מנסה להציל את כל הסירה. וחלק אחר שבינתיים לא מושפע, יושב וחוגג.
והתמונה הזאת היא מבטאת הרבה. ואני רוצה לשאול אותך. אם כולנו בסירה אחת, אילו יחסים וכתוצאה מהם, אני מדגיש כתוצאה מהם. איזו כלכלה, איזו רשת ביטחון, איזה צדק חברתי מתאימים לסיטואציה הזאת?
אבל כל הבעיה היא שלא מבינים כל ארבעת החברים האלו שנמצאים בסירה, שהם נמצאים בסירה אחת. ומה שקורה עם הסירה יקרה עם כולם. יש אלו שקובעים את מצבם לפי המצב שבינתיים לעת עתה הכול יפה, הכול יבש ואין שום בעיה.
והשניים האחרים הם כבר רואים שכבר הספינה מתמלאת במים ועוד מעט הם יטבעו. כאן הכול תלוי בהסתכלות. אם אנחנו מעבירים את זה למצבנו לחברה האנושית, אז כל הבעיה היא בזה שאנחנו נבין כולנו שאנחנו נמצאים קודם כל קשורים יחד, תלויים יחד בסירה אחת.
ובאמת הכול תלוי בעבודה הדדית בינינו. ולזה צריכים חינוך, לזה צריכים השכלה, לזה צריכים הוכחות, לזה צריכים לעבוד על כל אוכלוסיית העולם. שהם יבינו איך אנחנו קשורים יחד בחברה אינטגרלית ומה עלינו לעשות כדי לא לתת לאנושות, לספינה הזאת הקטנה, להיטבע בעומקי הים.
רונן: הביטויים האלה "כולנו בסירה אחת" עולם גלובלי, הן סך הכול מטבעות לשון מאוד מקובלות. זה לא שאנחנו המצאנו אותן ומצד שני אנחנו רואים שההפנמה, העומק או מה שזה מחייב אותנו לעשות, זה משהו שאנשים נמנעים ממנו. השאלה היא האם הם לא מבינים באמת את התלות ההדדית, או שהם בוחרים לא לשים אליה לב כל עוד הם בצד הנכון של הסירה הזאת?
כן, אני דיברתי עם הרבה אנשים, הם אומרים אין מה לעשות. לעת עתה אני חי, לעת עתה אני מסתדר, מיום ליום מי יודע מה יהיה מחר. אין לי כוח, אני לא יכול לקבוע לעצמי יותר ממחר. ולכול האנושות ודאי שלא ולכן אני חי ככה ממה שיש לי היום. אני מבין את חולשת האדם שכך הוא אומר, זה מצד אחד. אבל מצד שני זה אלו דברים שכבר בימינו אי אפשר לעבור עליהם סתם. כי כדור הארץ הוא נעשה קטן ואנחנו נמצאים בעוצמה גדולה מאוד להרוס אותו.
רונן: אפשר גם כמובן בתחום הכלכלי להראות את זה. איך גם שכבות חלשות, גם מעמד ביניים, מאוד סובל. רוב העם סובל, רוב העולם אפילו סובל. ומצד שני מעמד גדול מאוד בכסף, במשקל, אבל קטן מאוד בכמות שנהנה מפירות השיטה. ואפילו מההתמוטטות שלה הוא מצא דרך ליהנות ומנסה לקבע את המצב. ולכן אני רוצה לעבור לאותו אלגוריתם שאמרתי לך שגיבשנו ולנסות ככה לעבור עליו שלב שלב.
אתה יכול לדבר עליו גם בשפה של חינוך אינטגרלי וגם ברבדים יותר עמוקים. זה בסדר, אנחנו אחר כך נתאים אותו לקהל שצריך לשמוע אותו. אז הנה בשלב הראשון אנחנו באים ואומרים הבעיות בכלכלה ובעיות בחברה אינן נפתרות. צדק חברתי וגם אושר של האדם הולכים ומתרחקים, זה השלב הראשון. איך אתה רואה היום את התמונה הזאת?
אנחנו רואים את זה היום ממש בצורה ברורה מאוד, במיוחד בימי הקורונה. אני הייתי אולי חושב שאם מגיעה כזאת מכה לכולם, אז כולם נכנסים למצב מסוכן. אבל גם בזה יש הבדל גדול בין עשירים ונזקקים. לאלו יש תנאים לגמרי אחרים, כדי להבריא ולהחזיק לעצמם שם רופאים ומכשירים. ולכל אחד בבית יש לו מכשיר שיעזור לו להתגבר, אם חס ושלום קורה לו משהו בעניין אוורור הריאות וכן הלאה.
זאת אומרת, יש הבדלים. אבל בוא נגיד זה מצד האחד ומצד השני אני בכל זאת רואה שהתקרבנו זה לזה על ידי מכה כזאת זאת אומרת, יש לנו במה לברך על זה גם. שמגיע וירוס הקורונה והוא פוגע בכולם. עד כמה שכל אחד ואחד משתדל לשמור על עצמו, בכל זאת כלפי הקורונה כולנו שווים. וזה מלמד אותנו הרבה.
רונן: באמת מעניין לראות, שנניח מאז שהקפיטליזם עבר להילוך היותר אגואיסטי שלו, בערך בסביבות הנשיא רייגן ומרגרט תאצ'ר בבריטניה בשנות ה-80. יותר ויותר בעיות כלכליות התעוררו, אי השוויון גדל, העומס של תרבות הצריכה, העומס שזה מעמיס על האדם ועל שוק העבודה הלך וגדל. גירעונות, עוני, המון בעיות וגם חוסר סיפוק של אנשים מהחיים. ובכל זאת השיטה כולה עדיין קיימת, בועטת ומקיימת את עצמה למרות משברים שבאים כל כמה שנים.
יש לה שרידות מאוד גבוהה לשיטה הזאת, למרות הבעיות שלה. איך אתה מסביר את השרידות הזאת?
אין תחליף, כביכול לא רואים תחליף. אלא מה אתה יכול להמליץ? ומה שאתה יכול להמליץ, גם מי יקבל את זה ומי יממש את זה. כי הקשר הון שלטון הוא מאוד חזק, מחזיק זה את זה. עד כדי כך שלא נותנים לאף אחד להיכנס לשם, מי שלא שייך לחוגים האלו ולכן ככה זה נמשך.
למה זה מביא אותנו? לזה שיבואו מכות כבר מצד אחר, כמו וירוס הקורונה כמו כאלו דברים עוד יותר. יכול להיות שיהיו התפרצויות מצד הטבע צונאמי, התפרצות הרי געש והוריקנים שממש יסדרו קצת אותנו אחרת להתייחס לטבע, לחיים.
אבל וירוס הקורונה הוא הרבה יותר מועיל, כי הוא מיד פוגע בחברה האנושית עצמה, ולא בתשתיות. וזה הבדל גדול בין מכה הזאת למכות הקודמות שהיו שריפות, שהיו הוריקנים, צונאמי היה ועוד כל מיני דברים. או כמו מגדלי התאומים ב 11.09 הווירוס הוא הרבה יותר מועיל. זה באמת אני רואה כמכה המרפאה.
רונן: אתה מכיר את המונח "יד נעלמה"?
כן.
רונן: כשאני שומע אותך מדבר על הטבע רוצה, הטבע מעניש, הטבע מקדם, מן הסתם יש אנשים שאצלם זה מעורר סימני שאלה, מה זה הטבע הזה? ואני רוצה לציין שגם בתחום הכלכלי והחברתי והאקדמיה, קוראת לכוח הזה שהיא לא יודעת לפרש בדיוק, ולא יודעת להסביר באופן רציונאלי, "היד הנעלמה".
כאילו יש איזה שוק של אנשים אינדיבידואלים, ויש יד נעלמה שמסדרת אותו בצורה לא ברורה. ולמרות שכל אחד אגואיסט, כל אחד רציונאלי, וכל אחד רוצה לעצמו. עדיין אם כל אחד מתנהג כך בצורה חופשית, התוצאה המצרפית היא האופטימום עבור כולם, ולזה הם קוראים "יד נעלמה. ולכן אני שואל אותך, מה ההבדל אם יש בכלל הבדל בין אותה יד נעלמה שמקובל להשתמש בה ביומיום, לבין אותו טבע שאתה מדבר עליו, שמנהל אותנו לכאורה?
היד הנעלמה והטבע בעיני הם היינו הך. אנחנו חיים במערכת גלובלית, אינטגרלית, שכל החלקים שלה קשורים ביניהם בצורה הדדית, לטוב או לרע. כל החלקים האלה שומרים ביניהם על איזה איזון וכך האיזון הזה נשמר בדרגות דומם, צומח וחי. ורק בדרגת האדם, יש כאן התפתחות האגואיסטית. רק האדם לא יכול לשמור על האינטגרליות שלו עם כל הדומם, צומח, וחי, ומכל שכן עם הדומים לו, עם דרגת המדבר. וזו כל הצרה שלנו.
אבל זה שהטבע כל הזמן מכוון אותנו להיות במערכת אינטגרלית, זה ברור, וזו היד הנעלמה שאנחנו לא כל כך מרגישים. אבל היא קיימת ופועלת. אנחנו רואים את זה גם בכל חוקי הטבע בפיסיקה, כימיה, ביולוגיה, זואולוגיה, הכול פועל בצורה כזאת. רק לאדם יש מה שנקרא "יצר הרע" רצון אגואיסטי שיוצא מהאינטגרליות הזאת, כאילו פורץ החוצה מהבועה הזאת שבה אנחנו קיימים. ובזה שהוא יוצא מהבועה הזאת, הוא רוצה להרוס את הכול רק לטובתו הצרה.
רונן: אני חושב שההסבר הזה יכול להיות מקובל על מי שמתקשה לקבל את המונח "טבע" אבל חי בשלום עם המונח "יד נעלמה". בעצם אנחנו מדברים על אותו דבר, על איזה כוח שיש לו תכלית, שמנהל את העניינים לאו דווקא בצורה מובנת לנו לחלוטין, אבל הוא מקדם אותנו משלב לשלב בצורה כזאת.
ודאי, ודאי.
רונן: ברשותך אני רוצה לעבור לשלב השני של האלגוריתם. בשלב הבא כתבנו "לארגז הכלים הכלכלי המסורתי אין פתרונות או תשובות. מעבר לזה גורמים אינטרסנטים מרוויחים מהמצב הקיים ופועלים לשימורו". רציתי לשאול על החלק הראשון. כתבתי "לארגז הכלים הכלכלי המסורתי אין פתרונות ותשובות". דברנו על זה גם בפרק שעבר, אבל עדיין לא באתי על סיפוקי.
איך יכול להיות שיש פרופסיה כל כך חשובה, הלוחשת לאוזנם של כל בעלי ההון והשלטון, שאין לה קבלות, אין לה תוצאות, אין לה פתרונות לבעיות, ועדיין היא מושלת בצורה מוחלטת בכל מה שקורה?
אתה מתכוון למקצוע שנקרא כלכלה? המקצוע הזה כולל בתוכו כל מיני מקצועות ששייכים להתארגנות של החברה האנושית. זה לא מקצוע שמגיע מהטבע כמו פיסיקה, מתמטיקה, כימיה, ביולוגיה, זואולוגיה. זה לא מקצוע שאנחנו בונים על המחקר שלנו בצורות דומם, צומח וחי.
אלא אנחנו פועלים בדרגה שלנו, בדרגת המדבר, בדרגת בני האדם. ושם אנחנו לא יכולים לראות את התופעות שבנו מדרגה יותר עליונה. כי את הדומם, צומח, וחי, אנחנו חוקרים מלמעלה למטה. אני מסתכל עליהם, חוקר, מוציא מזה כל מיני חוקים, ולפי החוקים האלה אני בונה כל מיני מכשירים, ומערכות.
אבל את הדרגות של האדם אני לא יכול לדעת. אני לא מבין את האדם, אני לא מבין את טבע האדם. בשביל זה צריך להיות למעלה מזה. זה כמו שאיינשטיין אמר, אם אתם רוצים להבין את השולחן, אתם צריכים לקפוץ למעלה מהשולחן. זאת הגישה שלנו לטבע, ולכן יש כאן בעיה. אנחנו לא יודעים איך לבנות את החברה האנושית, כי אנחנו לא מרגישים ולא מבינים את האנוש.
אלא בנינו איזשהו מודל, מי זה האדם, ולפי זה אנחנו הולכים. אחרי שבנינו את המודל בצורה פרימיטיבית, פיאודלית, קפיטליסטית, סוציאליסטית, לא חשוב איך. רכשנו ארגז כלים ולמדנו איך להשתמש בו בעם, במדינות, בעולם, ברמה האנושית וכך אנו ממשיכים, אין לנו שום ברירה אחרת. אלא רק הניגוד שלנו לכוחות הטבע, כמו התפרצות הטבע בדרגות דומם, צומח וחי, זה מה שיכול להביא אותנו לשינוי בהתנהגות.
רונן: לגבי החלק השני. כתבנו שיש גורמים אינטרסנטים שמרוויחים מהמצב הקיים ופועלים לשימורו. כל עוד האדם נמצא בחצי הנכון של הסירה, נמצא בצד העליון. האם יש לאדם כזה איזו יכולת לרסן את ההנאה שלו מזה, את הרווחים שלו ולהגיד רגע, אני נמצא במערכת אחת, אני צריך להתחשב. האם יש לו איזו יכולת לרסן את עצמו?
לא, אין. כי אדם הוא אגואיסט וכל הדברים שהוא עושה, הם רק מתוך כך שהאגו מחייב אותו. ואם אנחנו שומעים שפתאום ביל גייטס או מישהו אחר, פתאום תורם 10 מיליארד דולר ועוד משהו, זה לא בא מתוך טוב לב, סליחה שכך אני אומר עליהם, אלא מתוך אותו חשבון אגואיסטי, שכך הוא מחליט.
ולכן אל לנו להתחשב בדברים האלה. זה ודאי יישאר כמו שיישאר. ואם האנושות לא תעשה שום דבר בעצמה, היא תתקדם יותר ויותר לשימוש באגו, והאגואיסטים המוצלחים הם שינהלו לנו את העולם, עד שישארו ממש רק פירורים בודדים לכל אדם ואדם שלא נמצא ביניהם.
ורק המכות שבאות מצד האינטגרליות של הטבע, שאנחנו בזה מפירים את החוק הכללי של הטבע. רק מכות כמו ווירוס הקורונה ועוד כאלה, יבואו ויחייבו אותנו, גם עניים גם עשירים, לראות את המערכת כמערכת אינטגרלית עגולה. ואז נצטרך לשנות אותה או בכוח, או על ידי חינוך.
רונן: כאן באמת רציתי לשאול. אנחנו רואים נניח שתא סרטני לא מצליח לרסן את עצמו ובסופו של דבר מביא כליה גם על עצמו וגם על כל המערכת שמתוכה הוא התפתח.
כן.
רונן: כדי לא להגיע לתסריט הזה, מה צריך לקרות? או איך הטבע הולך לתכנן את ההתפתחות הלאה, כדי שלא נגיע לסיטואציה הזאת?
רק על ידי חינוך. רק על ידי החינוך שנפתח, אנחנו נבנה מערכת הסברה, וודאי שהיא תהיה מנוגדת לכל אותם בוא נקרא להם טייקונים, ואנחנו נחנך את העם ונביא לו ידיעה על זה שאנחנו חייבים להיות מאוחדים ולדאוג זה לזה. כי רק בצורה כזאת נוכל לשרוד את מכות הטבע. כי אנחנו נמצאים עכשיו במצב שנקרא לפי חכמת הקבלה "הדור האחרון". מה זאת אומרת דור אחרון? זה נקרא "דור המשיח".
משיח זה נקרא כוח שמושך אותנו למעלה מהדרגה האנושית, האגואיסטית הזו. אז אנחנו צריכים ללמוד מה אנחנו צריכים לעשות כדי לצאת מזה. ואיך הטבע מפעיל עלינו את כל הלחצים כדי שאנחנו נצא מזה. ודווקא וירוס הקורונה זה השלב הראשון מתוך השלבים האלו, הטבע עוד יפעל עלינו וידאג שנרגיש שאנחנו צריכים להתנהג אחרת בינינו, ועם הטבע הכללי.
רונן: לגבי אותם גורמים אינטרסנטים, שאמרנו שנהנים מהמצב הקיים ופועלים לשמר אותו, למרות המצב הדרמתי. קל מאוד להסיק מזה שלכאורה אתה נגד העשירים, נגד הטייקונים, נגד מי שמרוויח.
לא, אני מצטער להגיד שאני לא נגד, כי זה כוח הטבע. אם הייתי ביניהם, בלי ההשכלה שלי שבאה מחכמת הקבלה, גם אז לא הייתי מתנגד למה שיש, הייתי מתנהג כמוהם, כי האגו שלנו הוא זה שמנהל אותנו. ולכן אין לי נגדם ונגד אף אחד מכל שכן בצורה אישית שום דבר, אלא [הם] פועלים לפי הטבע שכך סידר לנו את החברה האנושית, שאנחנו כולנו נמצאים בה, כל אחד באגו הקטן שלו.
רונן: אם כך, האם כדאי לנו בהסבר להדגיש את הנקודה הזאת? מדי פעם יוצא לי לדבר על זה ואני אומר, שאנחנו לא מאשימים אף אחד. לו אני בנעליהם, הייתי נוהג בדיוק באותה צורה. חלק מהאנשים מקבלים את זה ומבינים וחלק מאוד מתנגדים, זה מקומם אותם.
למה?
רונן: כי זה אומר שזה רק עניין של מזל, הם במקרה בצד הלא נכון.
זה לא חשוב מזל או לא מזל ומי נמצא באיזה צד. אנחנו לומדים את הטבע, אנחנו צריכים להיות חוקרים אובייקטיבים למה שקורה. אני מסתכל על טייקון, אני מבין איזה חיה הוא ואיך הוא מתנהג. אני מסתכל על פועל פשוט, אני מבין איזה חיה הוא ואיך שהוא מתנהג. וכולם מתנהגים לפי מה שהטבע סידר אותנו, כל אחד במקומו.
רונן: נעבור לשלב הבא באלגוריתם. האם כל המודלים וכל התיאוריות, כל כלי ההחלטה שיש למקבלי ההחלטות והכלכלנים, הם בכלל מתחשבים בעובדה הבסיסית, שכלכלה היא העתקה, היא נגזרת, היא תוצאה, היא ביטוי של היחסים בינינו?
כנראה שכן. כי כל הכלכלה היא בנויה על האגו של האדם ואיך להגיע לרווחים. כמו שהחוק האגואיסטי הכללי, זה מינימום להשקיע ומקסימום להרוויח. וכך אנחנו פועלים גם לפי הטבע שלנו. כשאני הולך משהו לעשות, בכל דבר בבית, במשפחה, בעבודה, בכל מקום, כמה שפחות להשקיע וכמה שיותר להרוויח. כך הטבע שלנו פועל.
בדרגות דומם, צומח וחי כך זה צריך להיות במערכת. זה לא קיים בטבע בדרגת המדבר, כי בדרגת המדבר אנחנו נמצאים למעלה מהטבע דומם, צומח וחי. אנחנו [אמנם] חיות, אבל יש בנו עוד קצת תוספת שזה נקרא "אדם" בדרגת אדם. שם אנחנו נצטרך לקבוע יחסים חדשים, אחרי שמתפתחים לדרגת אדם וזה קורה רק ודווקא בדורנו מכל הדורות הקודמים. שזה יחס יפה זה לזה, להיות כאגודה אחת כמערכת אחת, אחרת לא נוכל לשרוד כאן.
רונן: העובדה שהכלכלה משקפת והיא ביטוי של היחסים בינינו, היא יחסית ברורה לאנשים. נניח אם אתה בעל חנות ונכנס לקוח שאתה לא מכיר, איך אתה מתייחס אליו, ולחילופין נכנסת אימא שלך איך תתייחס אליה. או למשל זוג שמתחיל חיים משותפים, יש להם משק לא משותף, לאחר שמתחתנים נהיה רכוש משותף, חשבון משותף. אם חס וחלילה הם מתגרשים, שוב מתאימים את ההסדרים הכלכליים למצב החדש. וכך עם השינוי ביחסים, משתנים גם המודלים הכלכליים. העניין הוא שהרבה אנשים שנשאלים על השאלה, "למה זה לא הבסיס לכל ההבנה של הכלכלה ולכל הפתרונות?" הם אומרים, "אנחנו מבינים שהיחסים זה הכול, אבל אותם אי אפשר לשנות, זה מצב קיים".
אני מבין אותם, אני לא נגד כל היחס האגואיסטי. אלא כאן נדרשת פעולה מאוד מיוחדת ויחסית ארוכת טווח. שאנחנו נתחיל לשנות את עצמנו על ידי החינוך החדש, על ידי השכלה חדשה. על ידי זה שאנחנו נלמד מה זה נקרא מערכת אינטגרלית, שהטבע דורש מאיתנו לקבל את הצורה שלו, של המערכת הזאת. ואנחנו נקבל את כול הקונספט הזה.
שאנחנו נראה מתוך המחקר עצמו עד כמה שהדומם הצומח והחי, כל אחד וכולם יחד נמצאים כמערכת אחת והיקום הכללי זה גם מערכת אחת, חוץ מהאדם. בכל הצורה הזאת הגדולה, האינסופית רק האדם הוא יוצא מן הכלל בגלל שיש לו אגו, רצון כזה מטופש, לחשוב רק על עצמו ולא לחשוב על אחרים, או לטובת עצמו ואפילו לרעת האחרים. ואז כאן אנחנו באמת הורסים את הכול בהתנהגות הזאת.
למה? הטבע בכוונה ברא אותנו בצורה כזאת, שאנחנו כבר מכאן והלאה נפתח את עצמנו לדרגה יותר עליונה. שאנחנו נכיר ונבין ונכלול בתוכנו את כל האינטגרליות של הטבע וממש נגיע להבנת היקום ותפקידו השלם.
רונן: מה ההבדל בין אנליזה שמכירה בעובדה שהכול תלוי ביחסים בינינו וזה המפתח להבנה של הכול, לבין אנליזה שמתעלמת מהעובדה הזאת?
אנחנו בכל זאת נמצאים בעולם המתפתח ולכן התפתחות העולם מביאה לנו בזמן האחרון יותר ויותר מכות. ההתפתחות הזאת היא תלמד אותנו שאנחנו צריכים לדעת איפה אנחנו נמצאים. שאנחנו צריכים להתכופף כדי לקבל את הצורה הזאת הגלובלית אינטגרלית מהטבע.
אני מקווה מאוד שאנחנו חיים בדור מאוד מיוחד וגם מה שאנחנו מדברים איתך, כל זה הוא פועל לטובת הכלל. וגם הטייקונים בעצמם וגם אנשים שסובלים ושורדים את הקיום בכל זאת כולנו, כולנו נגיע להבנה שהעולם חייב להיות עגול, כמו שהמערכת שלו שבאה לנו כך מצד הטבע.
רונן: כלומר, אם מנסים לאבחן בעיות כלכלה, בעיות חברה ולא מתחשבים בעובדה שהיחסים בינינו, איך אדם מתייחס לזולתו, זה המפתח להבנה של התהליכים והפתרונות, אנחנו מכוונים למקום לא נכון?
כן.
רונן: אם אנחנו מדברים על אלגוריתם כזה, שמפתח את ההסבר בצורה רציונלית, איזה אלמנטים מתוך חכמת הקבלה בצורה יותר מפורשת, צריך להחדיר לתוכו. ומתי אפשר להשאיר אותו ברמה של ההסבר הזה?
אני חושב שיש לנו בעיה, לאלה שעוסקים בחכמת הקבלה ואנחנו צריכים להתאמץ לסדר את כול השיטה הזאת, שמסבירה על הגלובליות אינטגרליות של המציאות, שזה יהיה נכון וטוב ומובן לכל אדם ואדם. ושכך אנחנו נוכל להסביר לכולם, שחברה אינטגרלית חייבת לקום ואנחנו צריכים להקים אותה ולהעמיד אותה, על ידי זה שאנחנו מתחכמים, ואנחנו נעשים יותר קשורים זה לזה. כך שבאמת יתקיים בנו אותו החוק "איש את רעהו יעזורו" "ואהבת לרעך כמוך". ולא סתם דיברו על זה אותם החכמים מלפני אלפי שנים, שהבינו שכל המציאות היא צריכה בסופו של דבר להגיע לצורה כזאת.
(סוף השיחה)