הכנס של הבורא

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 12.02.25 – אחרי עריכה

שמעון: אני ממש לא יודע למה אני מרגיש שהכנס הופך להיות משהו אחר לגמרי. כל השנים עשינו כנסים בכל מקום, אבל הכנס הזה נראה משהו אחר לגמרי, ממש חיבור יחד.

בסדר גמור. בבקשה תסביר לנו, תדבר על זה.

שמעון: אני רואה שההרשמה מאוד גדולה, ובאים בכל מיני מצבים, אבל אני מרגיש שזה הופך להיות משהו אחר לגמרי, ממש משנה אותנו ממקום למקום, ממצב למצב.

זו עבודה של הבורא.

דודי: גם אתמול אמרת את זה במסעדה, שאתה מרגיש איך כל העבודה היא של הבורא, כל הכנס הזה הוא כנס של הבורא, שהוא מארגן.

כן.

דודי: האם אתה יכול לתאר איך אתה רואה את זה? מה אתה רואה כאן?

שהוא מושך אנשים. הוא מושך אנשים שיבואו לכנס, שיבואו לחיבור, שיקראו בצורה חדשה את המאמרים של בעל הסולם ורב"ש.

דודי: איך אנחנו צריכים להתייחס לזה?

אנחנו צריכים להתייחס לזה כך, שעלינו לתת לכל המשתתפים צורה של הדבקות.

דודי: אם זה כנס של הבורא, אז בעצם הבורא, מתי שהוא רוצה, הוא אוסף אותנו לכנסים.

כן.

דודי: איך להתייחס לזה? כי אנחנו יודעים ששיעור בוקר ושיעור צהריים, אני מדבר על המסגרת שלנו, הם חובה. זה לא ישתנה ולא משנה מה השכל שלנו יציע, רעיונות כאלה ואחרים, תמיד זה יהיה סדר היום שלנו. בעל הסולם ורב"ש אלה המקורות שלנו, ויש לנו סעודות וישיבות חברים. זו המסגרת ואלו הברזלים של החברה.

כן.

דודי: האם לכנסים יש שורש רוחני? האם יש מקום בעתיד להמשיך לעשות כנסים, או אולי אם נרגיש שאין צורך, אז אפשר לוותר? מה היחס לכנס?

אי אפשר לוותר.

דודי: זאת אומרת זה חלק מההוויה שלנו, מההתפתחות שלנו.

כן.

מושי: האם בכנסים הקודמים לא הבורא אסף אותנו? אמרת שעכשיו הבורא אוסף אותנו, אז מי אסף אותנו בכנס לפני שנה ולפני עשרים שנה?

גם הוא, אבל לא יכולנו לדבר. עכשיו הרבה יותר ברור שזה הוא וזה נכון, ויכולים לדבר על זה עם כולם.

מושי: מהי ההשתתפות שלנו פה, מהי היגיעה שלנו? זה שהבורא עושה הכול, זה ברור, השאלה מי מרגיש את זה, ואיך בכלל נרגיש את זה?

אנחנו צריכים להשתדל לחשוב על זה עד שמרגישים.

מושי: אני מזמין את כולכם כעשירייה לערב תרבות שאני מכין ביום שישי שלא היה כדוגמתו. לפי דעתי הוא יהיה מאוד רגשי, אני בטוח שכולם יתרגשו, כי כולו יהיה בנוי על שירים של העבר שפעם שרנו. הם יהיו בסדר כזה שהם יביאו לרגש בלי שכל. לא צריך שכל, לא צריך כלום, זה פשוט יכנס. איך להרגיש שאת הכול הבורא מכין? כי חשבתי שאני עם חברים מכינים, משקיעים זמן, משקיעים מחשבה בזה. איך בתוך כל זה להרגיש שזה בסופו של דבר הבורא?

לדבר על זה. כל אחד שיספר לחברו, כל אחד ידאג שחברו ידבר על זה, וכך נתפעל מכל אחד, ומכולנו יחד כך נתרשם.

דודי: אז מי מכין ערב תרבות מושי או הבורא?

מושי.

(סוף השיחה)