heb_o_rav_2010-05-02_program_shal-mekubal_n180
תוכנית טלוויזיה עם הרב מיכאל לייטמן.
"שאל את המקובל"
תכנית מס' 180
בהנחיית: אורן לוי
תוכנית 02.05.10- אחרי עריכה
אורן: שלום לכם, אנחנו כאן עם תוכנית נוספת של "שאל את המקובל", איתי באולפן הרב לייטמן.
שלום לך, הרב לייטמן.
הרב לייטמן: שלום לכולם.
אורן: התוכנית הזאת, כמו שאתם כבר בטח יודעים, זו התוכנית בעצם שלכם. שאלות שאתם שואלים מגיעות אלינו לכאן, למערכת התוכנית, ואנחנו משתדלים לבחור מתוכן את העסיסיות ביותר ולהגיש אותן בתוכנית.
הרב לייטמן: יותר נכון, אתה, לא אנחנו.
אורן: אנחנו, הכוונה לצוות, למערכת התוכנית. יש צוות גדול, אני לא ממש בוחר את השאלות. לפני שנתחיל עם השאלה הראשונה של גדי, בכל אופן, אני רוצה להזמין אתכם לשלוח שאלות גם לתוכניות הבאות. הטלפון שלנו מחכה לכם כל השבוע: 1-700-509-209. אפשר גם לכתוב שאלות בבלוג האישי של הרב לייטמן, הכתובת היא: www.laitman.co.il.
גדי ממושב חירות כותב לך דרך הבלוג כך.
שאלה: בשבועות האחרונים היו כמה אסונות טבע בעולם, כמו התפוצצות הר הגעש באיסלנד ודליפת הנפט במפרץ מקסיקו. כאדם שלומד קבלה כבר קרוב לשנה, אני לא מצליח להבין את פעולותיו של הבורא במקרים כאלו. אסונות הטבע הללו אמורים לעורר את האנושות לשאול שאלות, אבל אנחנו רואים שהאנושות לא מייחסת את המאורעות הללו לשאלות פנימיות יותר. וגם המדענים שאומרים שהמאורעות הללו קורים בגלל יחס האדם לסביבה, כוונתם היא לאו דווקא על הקשר הפנימי בין בני אדם. אז איך ניתן באמת לעורר את האנשים?
הרב לייטמן: לאט, לאט. בכל זאת אנשים מתקדמים לזה. אדם לא יכול לגלות את הכוח עליון, לרצות להיכנס איתו לקשר, מכל שכן להתחיל לחשוב שזה תלוי בו, באדם.
אורן: שְמה תלוי בו?
הרב לייטמן: כל תופעות הטבע האלו. שהוא מזמין אותן.
אורן: לדוגמא, הר הגעש?
הרב לייטמן: כן. שהוא מזמין אותן על ידי היחס הרע זה לזה בחברה האנושית, ולטבע הכללי, לבורא, לכוח עליון. אנחנו מאוד רחוקים מכל הדברים האלה, זה מאוד גלובאלי, הקשר לא ידוע, לא מובן, הוא לא כל כך פתוח, הקשר לא גלוי.
אורן: יש קשר?
הרב לייטמן: הקשר ישנו, המערכת אחידה, וישנם אנשים כאלה שמדברים על זה, בעולם, וכבר דיברו על זה מלפני אלפי שנים. אבל מי שומע? ומי מהאנשים הרגילים והפשוטים ואפילו מראשי ממשלות, או"מ, יונסקו, כל מיני ארגונים, מי מהם חושב שכך יכול להיות? עד כמה שבכל זאת מדברים על זה. יש לזה הרבה, פילוסופיה, פסיכולוגיה, גנטיקה, ביולוגיה, אסטרונומיה, יש הרבה חלקי מדע שמדברים על הוליזם, הוליזם זה הכל יחד.
אורן: שלם.
הרב לייטמן: שלם.
אורן: גישה שהכול קשור.
הרב לייטמן: נכון. ובכל זאת אנחנו רואים שהאנושות אטומה לזה.
אורן: אז מה התועלת מהמכות האלה?
הרב לייטמן: כי זה מחייב אותנו, זאת הבעיה. אם זה לא היה מחייב אותי, הייתי שומע, "יופי, אתה צודק במאה אחוז". ומיד הייתי דוחה.
אורן: בוא נהיה יותר קונקרטיים. לדוגמא, הר הגעש באיסלנד ואני גר בפתח תקווה, במה זה מחייב אותי? בגללי הוא התפוצץ?
הרב לייטמן: כן, כל אדם חייב להגיד "בשבילי נברא העולם", ואני אחראי על צורתו.
אורן: בסדר, מה יכולתי לעשות נגיד שלא יתפוצץ הר הגעש הזה?
הרב לייטמן: צריך להיכנס להרמוניה עם כל הטבע, אז הכול יהיה מאוזן, הלחצים האלה בתוך כדור הארץ וגם מבחוץ. אתה יודע איך נוצרו החיים, על פני כדור הארץ?
אורן: איך?
הרב לייטמן: קודם, הכל היה גוש של אש. זה בכלל היה, כמו איזה ענן שהתחיל להצטבר ולהגיע ללחץ כל כך גדול שנכנס לאש. והאש בערה ובערה עד שהתחילה להתקרר, ושוב להתחמם ושוב להתקרר. בעל הסולם כתב, שבין תקופות ההתקררות וההתחממות היו שלושים מיליון שנה.
אורן: אבל בסופו של דבר התייצב המצב והיום הרי הגעש לא מתפוצצים כל רגע.
הרב לייטמן: מתי נוצרו החיים?
אורן: מתי?
הרב לייטמן: כשנעשה איזון בין פנימי וחיצוני. מבפנים, כל כדור הארץ הוא הר געש. ומעל כל כדור הארץ, מבחוץ יש קרום קטן שמאזן בין מה שבפנים למה שבחוץ.
אורן: אני משפיע על הקרום הזה?
הרב לייטמן: כן.
אורן: אתה רוצה להגיד שאני פוגע באיזון הזה, מוציא את הקרום מאיזון ואז הר הגעש יוצא החוצה.
הרב לייטמן: נכון.
אורן: בסדר, אבל במה בדיוק?
הרב לייטמן: ביחס שלך לטבע. לדומם, לצומח, לחי ולמדבר, במחשבות שלך, ברצונות שלך ובפעולות פיזיות, בהכל יחד.
אורן: אז אתה אומר שאני משפיע על הקרום הזה של כדור הארץ?
הרב לייטמן: בהחלט.
אורן: זאת אומרת, אני עושה משהו שגורם לקרום הזה כבר לא לשמור על איזון ואז פתאום הר הגעש מתפרץ החוצה מתוך הקרום?
הרב לייטמן: מפני שאתה יוצא מהאיזון עם הטבע. הטבע הכללי, נקרא "אלוקים", כוח כללי, חוק כללי, חוק של איזון, בין כל הכוחות הפרטיים שלו, כולם נמצאים באיזון ביניהם.
אורן: במה אני לא מאוזן?
הרב לייטמן: אתה לא מאוזן, כי אתה שונא, אתה רוצה להזיק, אתה רוצה לקבל יותר ממה שמגיע לך, אתה לא מאוזן עם הסביבה, עם דומם, צומח, חי ועם בני אדם. אתה רוצה הכל לטובתך, אתה לא רוצה לשמור על איזון. "את זה אני צריך ולא יותר, את זה אתן לאחרים".
אורן: אתה מדבר על להסתפק במועט?
הרב לייטמן: לא מועט.
אורן: אלא?
הרב לייטמן: "מועט" זו מילה לא נכונה.
אורן: אלא?
הרב לייטמן: אני גם לא אומר "להסתפק".
אורן: אז מה?
הרב לייטמן: אני אומר לשמור על איזון. אלו מילים אחרות לגמרי. שמזה גם לי, יהיה יותר טוב.
אורן: מה זה אומר, למעשה?
הרב לייטמן: אני אהיה גם יותר שמח ומאושר.
אורן: מה זה אומר למעשה, אני לא מבין?
הרב לייטמן: כמו שאומרת לנו התורה, או חכמת הקבלה, שאתה חייב לקבל כמה שאתה צריך לחיים, לפי הדור שלנו. דירה, עבודה.
אורן: זה קצת מצחיק אותי מה שאתה אומר, אני אגיד לך לָמה, כי אתה אומר אתה צריך לקבל כאילו בצורה נורמאלית מה שאתה צריך. אבל אפילו גם את זה אני לא מקבל, כי אני חי תמיד במינוס. זה לא שיש לי, בצד כל חודש עוד עשרים, שלושים אלף ועכשיו תבוא תגיד לי מה אני אעשה עם המותרות, אני לא גומר את החודש.
הרב לייטמן: אדוני, אני לא מדבר עליך בלבד. אני מדבר כך על כל העולם.
אורן: אבל במקרה אני ממוצע לגמרי. בן אדם נשוי, עובד בעבודה נורמאלית, אשתי עובדת, ארבעה ילדים, משפחה צעירה, קנינו דירה, משכנתא, אוטו, צרות רגילות. אני לא גומר את החודש. וזה גם אני חושב ממוצע לגמרי. אז מה אני לא בסדר? מה עשיתי לא בסדר?
הרב לייטמן: היחס שלך, המחשבות והרצונות. אני לא מדבר עליך.
אורן: לא מדברים עלי, אני דוגמא סתם, קוראים לי "אורן".
הרב לייטמן: איזה "אורן" בחוץ.
אורן: בדיוק, "אורן" כללי.
הרב לייטמן: שמתייחס לכל החיים ולכל העולם בצורה רכושנית.
אורן: אבל איזו רכושנית, חוץ מאוטו ובית יש לי רק מינוס בבנק. איזה רכוש?
הרב לייטמן: הגישה. הגישה שלך, שאתה לא רוצה להיות מאוזן עם האחרים. אנחנו נמצאים בטבע, שהטבע הזה דוחף אותנו להכיר את הרע שבנו. שאנחנו רוצים לכל העולם להתייחס בצורה שהכול שייך לי, ועל חשבון אחרים. והכול לטובתי, אני לא רוצה להתחשב בזולת, אני רוצה רק לראות, איך להרוויח על חשבון כולם. את הגישה הזאת אנחנו צריכים לשנות. עד שאנחנו לא נשנה את הגישה, אנחנו נכניס חוסר איזון לטבע.
אורן: הרצון שלי?
הרב לייטמן: הרצון שלך, המחשבות שלך.
אורן: לא מה שיש לי בפועל? כי באמת אין לי יותר מדַי?
הרב לייטמן: לא בפועל, בפועל יהיה לך פחות ופחות.
אורן: השאיפות שלי כאילו?
הרב לייטמן: השאיפות שלך הורסות את העולם. רוב העולם, עניים, סובלים, מכל מיני דברים. אבל, מאה אחוז מהעולם לא יודעים שכך קורה עקב המחשבות שלהם שלא מאוזנות עם הטבע. שכל אחד רוצה לנצל את האחר.
אורן: זה משפיע גם על טבע דומם, כמו הר הגעש במפרץ מקסיקו עם דליפות נפט?
הרב לייטמן: הכול. על הכול.
אורן: איך בדיוק?
הרב לייטמן: כי הכל זו מערכת אחת. דומם, צומח, חי, מדבר, אלו ארבע רמות הטבע, שהמדבר, דווקא האדם, הוא השולט במחשבות שלו, הוא הכוח הכי חזק במחשבות שלו שיכול להשפיע, על הטבע לטוב או לרע.
אורן: אז אתה אומר שבעצם כל בני האדם, השאיפות שלהם גורמות לאיזה חוסר איזון במערכת הבריאה?
הרב לייטמן: הכללית.
אורן: הכללית.
הרב לייטמן: כן.
אורן: בסדר, שואל אותנו גדי ממושב חירות, אם נחזור לשאלה שלו. הוא אומר, גם כשבאות כאלה מכות מהטבע עלינו, אנחנו לא לומדים מהן כלום, אז בשביל מה הן באות?
הרב לייטמן: לאט, לאט, בהצטברותן, הן מחייבות אותנו לחשוב, מאיפה הן ולָמה הן ומה קורה איתן, "מה עשיתי, לָמה זה מגיע לי"? אני שומע יותר ויותר שאלות כאלה מבני אדם.
אורן: אז צריכות לבוא עוד הרבה מכות? כאילו מה באופק?
הרב לייטמן: באופק, כן.
אורן: הרבה מכות?
הרב לייטמן: עד כמה שאנחנו נצטרך כדי להחכים, כדי לשאול, לָמה הן באות? האם בכל המקרים האלו, יש איזה סיבתיוּת, מטרתיוּת? האם אני יכול להשפיע עליהן? האם זה באמת תלוי בנו? האם יש בזה איזה מין לימוד, מה אנחנו צריכים לעשות? אני רואה, כמו שכתוב, שהמכות האלו דווקא, הייסורים מזככים את הגוף, המכות בכל זאת נותנות לאדם אפשרות להתחיל לחשוב.
אורן: ואם אנחנו נגיד, אני אורן הזה הטיפוס המייצג וכל שאר בני האדם נהיה פחות עם שאיפות רכושניות, אז הטבע יירגע?
הרב לייטמן: כן.
אורן: כן?
הרב לייטמן: מיד.
אורן: אז, זאת אומרת מה המטרה, המטרה שכן נסתפק במועט?
הרב לייטמן: לא מועט, אני לא רוצה מועט, אני רוצה טוב, אני רוצה קומפורט, אני רוצה להיות מאוזן. איזון, הוא דבר מושלם. איזון, לא נקרא שיש לי הכול ועל חשבון כל העולם. "איזון", נקרא שאני לא צריך יותר. שאני מגיע, בתוך התיקון פנימי שלי, שאני לא זקוק ליותר, מספיק לי יפה וטוב. ובמקום המילויים האלה הנוספים, שהכול יוצא לרעתי, חוץ מהדברים ההכרחיים לחיים. כל היתר הוא רק על חשבון שאני הורס את הטבע, שאני הורס את החברה האנושית, שאני מייצר איזו תחרות, שנאה, קנאה בין בני אדם, כל הדברים האלה צריכים להיכנס לאיזון. הבעיה היא שאנחנו שלא יודעים איך לאזן את זה, לא יודעים איך לתקן את עצמנו, ואז אנחנו נשארים ככה. אבל באה חכמת הקבלה ואומרת, לא, אפשר לתקן את האדם, אפשר לתקן את טבע האדם, "בראתי יצר רע", נכון, אבל, "בראתי לו תורה תבלין".
אורן: מה זה אומר "תורה תבלין"?
הרב לייטמן: "המאור שבה מחזירו למוטב". בזמן שאדם לומד את חכמת הקבלה בצורה נכונה, יש אור, בא אליו איזה כוח, מתעורר בו איזה כוח שמתחיל לאזן אותו, שמביא אותו להסתכלות נכונה על החיים.
אורן: הכוח הזה שבא, הוא גם כאילו מראה לי איפה עומד הגבול בין לא להיות בשאיפות רכושניות, אגואיסטיות כאלה, לבין באמת לקבל מהחיים את מה שאני צריך כדי לחיות? הוא כאילו מסביר לי את מה שעכשיו אני לא תופס?
הרב לייטמן: הוא מסביר לך, וגם עושה אותך כך, שאתה רוצה דווקא את זה. שחוץ מההסבר, אתה רוצה אותו, אתה רוצה להיות בזה.
אורן: עכשיו אנשים שעוברים כזה תהליך, זה אנשים שאין להם בחיים כאילו תענוגות כאלה גדולות, אלא כאילו באיזה עוצמת תענוגות הם חיים?
הרב לייטמן: הם נמצאים בתענוגות, פי מיליארד יותר, ממה ש"אורן" מצוי.
אורן: איך?
הרב לייטמן: מפני שהם מקבלים תענוג רוחני, מזה שהם נמצאים באיזון, בקרבה, בהרמוניה, עם הטבע הכללי שנקרא "בורא".
אורן: לא ברור.
הרב לייטמן: הם מתחילים להרגיש, כמה שהם פתאום קרובים, למשהו, לאידיאל גדול השולט, וזה ממלא אותם. וזה נותן להם רוגע, סיפוק, והרגשה פנימית שהם לא צריכים שום דבר חוץ מלהתקיים בעולם הזה, כמה שהגוף דורש, כמה שהמשפחה דורשת, אבל לא יותר מזה.
אורן: אתה רוצה להגיד שרדיפה רכושנית אחרי התענוג שאני מכיר היום בצורה כזאת, בצורה אחרת, על חשבון ההוא, על חשבון ההיא, היא בעצם סוגרת אותי באיזו רמה נמוכה יותר של תענוג?
הרב לייטמן: תראה לי בן אדם שנהנה מזה, מי נהנה? אפילו המיליארדרים הגדולים ביותר, לא נהנים, ואני מכיר הרבה, הם שורפים את החיים שלהם כל הזמן בריצה, רק לא לחשוב בשביל מה הם חיים. רק אחד לומד מהשני, "אצלו זה יותר, אז יש לי כבר לפחות מטרה בחיים לשכוח בשביל מה אני חי".
אורן: בגלל זה אתה לא מסכים לביטוי הזה "להסתפק במועט" שהזכרתי קודם פעמיים?
הרב לייטמן: כי זה לא מועט, אם אני לא מקטין את עצמי. על ידי חכמת הקבלה שאני מקבל, עם האור המחזיר למוטב, לא חסר לי, אני לא מרגיש שזה מועט, להפך, אני מרגיש שאני שלם. אני שלם. יש לי, ואני פתאום סוגר את החודש. ויש לי את כל מה שצריך לחיים. ואני בכלל לא מתמלא מהחיים האלו, כמה שאכלתי וכמה שנהניתי מכל מיני צורות שבעולם הזה.
אני מתחיל לקבל מילוי, מאותו אור שמאזן אותי, שאני נמצא בקשר, בהתקשרות, באיזון, בהרגשה עם הכוח השלם שמנהל את כל הטבע. והוא גם עובר דרכי וממלא אותי, הוא האיזון הפנימי, ההרמוניה פנימית, הוא התענוג הגדול ביותר. כך אנחנו בנויים, שרק מזה אנחנו יכולים לקבל את הרגשת השלווה, האמיתית. וחוץ מזה, לא דבר קטן, אני מתחיל להרגיש שאני נמצא באותה זרימה, באותו כוח, באותו גובה, כמו הכוח הזה השלם, הגבוה, שאני גם נצחי.
אורן: מה זאת אומרת נצחי?
הרב לייטמן: אני ככה מאבד את מושג הזמן. ואני לא מטומטם, סנילי או שברחו ממני החושים. אני עליתי מעל החושים הגופניים, ופתאום אני מצטרף, מתחבר כאילו, לתקרה, אני עולה ונדבק לאותו כוח כללי, גדול, גבוה, שלם, ונצחי שנקרא "הבורא". זה נקרא שאני מגיע ל"דבקות עם הבורא". והאדם נקרא שמגלה שני עולמות. כמו שכתוב: "עולמך תראה בחייך". וזה מילוי ששום דבר בעולם שלנו לא יכול אפילו במאומה להידמות לזה.
אורן: נעבור לשאלה הבאה. היא גם מגיעה דרך הבלוג שלך. אריאלה מהגליל כותבת לך כך.
שאלה: אמרת בשיעורים האחרונים כי מי שמתנהג יפה, אחד לשני יוצא מזה בסוף שנאה ושזה מנוגד לטבע. אבל, אנחנו מחנכים את הילדים לנתינה, לחיבור, לאהבה. אנחנו משבחים אותם כשהם נותנים יחס יפה וטוב לזולת. האם יוצא שאנחנו מחנכים אותם לשקר במודע או שלא? האם תוכל להסביר את זה? ודבר נוסף, איך ללמד ילד ואת עצמי את "חוק ההתחשבות", מהו החוק הזה והאם תוכל להגדיר אותו?
הרב לייטמן: קודם כל אנחנו צריכים לחלק לשני חלקים. יש לנו את החברה הרגילה שלנו, שבעולם הזה, הציביליזציה האנושית, שאם אנחנו ניתן לבני אדם עקרונות פחות או יותר איך להתייחס זה לזה נכון, אז נסבול פחות. ואנחנו רוצים, אמנם לא כל כך מצליחים, אבל בכל זאת משתדלים לחנך כך את בני האדם. ואיפה שלא מסוגלים לחנך, אז יש מערכת ענישה, שיפוט וכן הלאה.
ולָמה אני עושה את זה עם הילד שלי? לָמה אני לא אומר לו, "תקרע את כולם, תעשה ככה תרוויח, ככה תהיה ערמומי, תהיה גנב", כי אני רוצה בשבילו קודם כל חיים בטוחים, שכמה שפחות אנשים ירצו להזיק לו. כי הוא הילד שלי, אני רוצה שיהיה לו טוב. טוב זה קודם כל ביטחון. אני רוצה להגן עליו, כמו חיה שמגינה על הגורים שלה.
איך אני מסוגל להגן עליו? אני אומר לו, "תלך ברחוב אם אתה רואה משהו רע, תתרחק. אנשים מתקוטטים, תתרחק. מישהו בא אליך עם משהו, תברח. תגיד לכל אחד שלום, תחייך לכל אחד, תהיה אדיב". לָמה אני עושה את זה ככה? כי אני רוצה שיהיה לו מקסימום ביטחון, שכמה שפחות אנשים ירצו להזיק לו.
אורן: אז זו רמה ראשונה, אמרת שאתה מחלק לשני חלקים?
הרב לייטמן: אז לכן אנחנו נותנים לילדים שלנו הוראות כאלו. אבל, זה לגמרי לא מה שאומרת חכמת הקבלה. חכמת הקבלה אומרת, אתה יכול לחנך את הילדים בצורה כזאת, עד גבול מסוים, במשהו זה יעזור לך, אבל תדע שלא כל כך. לָמה? כי האגו של האדם כל הזמן בוער, ומדור לדור הוא עולה, מתפרץ ומתפוצץ מתוך האדם כמו הר געש ואין מה לעשות. תדע שהילדים שלך כמה שאתה רוצה שיהיו מחונכים, טובים, רגועים והכול, לא יהיו כאלו. הם יהיו יותר גרועים, ממה שאתה היית ועוד יותר ממה שאבותינו היו, כי הטבע שלנו כל הזמן מתקדם.
אורן: מתקדם, זאת אומרת נהיה יותר גרוע?
הרב לייטמן: כן, הטבע מתקדם, האגו מתקדם. מה עושים?
אורן: מה?
הרב לייטמן: מגיעים למצב שהוא בלתי נסבל. שהילדים בכלל לא רוצים לשמוע בקולנו, שהם עושים מה שבא להם, עוזבים את הבית, עושים כל מה שהם רוצים. אנחנו בעצמנו גם איבדנו את הדרך, לא יודעים לא על הדור הקודם ולא על דור הבא, לא יודעים בשביל מה ולָמה חיים.
אורן: ואז מה?
הרב לייטמן: ואז בדור הזה מגיעה ההתגלות של חכמת הקבלה.
אורן: שאומרת?
הרב לייטמן: שהיא אומרת, אני נותנת לכם פיתרון.
אורן: מה הוא?
הרב לייטמן: הפיתרון?
אורן: כן.
הרב לייטמן: תיקון מלמעלה.
אורן: מה זה אומר?
הרב לייטמן: עד כמה שזה נראה פנטסטי, תיקון מלמעלה.
אורן: לא, מה הוא אומר? מה זאת אומרת "תיקון מלמעלה"?
הרב לייטמן: שאם אתם תתעסקו בי, אתם תוכלו, קודם כל לשלוט בטבע שלכם.
אורן: השנאה הזאת? היא תוכל להיות נשלטת?
הרב לייטמן: חכמת הקבלה אומרת, השנאה, הקנאה, התאווה, הכבוד, כל מה שיש בתוך כל אחד ואחד אני אאזן אתכם. כדי שלא תצטרכו להרוג זה את זה, כי אתם כבר נמצאים לפני קריסת כל המערכות שלכם.
אורן: איך אבל? איך היא תאזן אותנו?
הרב לייטמן: יש בה כוח.
אורן: איך? איך זה עובד?
הרב לייטמן: יש בה כוח, עם אותו כוח שברא אותנו.
אורן: אותו כוח שברא את השנאה הוא יכול לאזן אותה, זה מה שאתה אומר?
הרב לייטמן: כן, לא רק זה, אותו כוח שברא את כל הטבע. יש בטבע כוח כללי, שממנו יוצאים כל יתר הכוחות הפרטיים שלו.
אורן: שנאה וגם אהבה?
הרב לייטמן: כל הדברים המנוגדים. שנאה, אהבה, טוב, רע, שקר, אמת, הכל נמצא, בצורה הפוכה. אז חכמת הקבלה אומרת, מה שאני אעשה לךָ, אני אשלח לך, אני אשפיע עליך, אני אעשה ששני כוחות אלה יפעלו עליך בצורה, הדדית, נכונה, מאוזנת, ואתה תהיה בין שני כוחות אלו. מצד אחד שנאה, מצד שני אהבה. מצד אחד שקר, מצד שני אמת. מצד אחד רע, מצד שני טוב. "בשביל מה אני צריך את אלה"? "תן לי רק את הטוב, רק את האמת. לָמה אני צריך את זה"?
אורן: גם את הצד השני?
הרב לייטמן: כי על ידי זה שאתה תתחיל להיות כלול עם שניהם, אתה תהיה במצב של בחירה, מה אתה רוצה? יש לך אפשרות שווה לעשות טוב או לעשות רע, מה שתחליט? מזה שתחליט להיות טוב, אתה תעלה לדרגה יותר עליונה. ובדרגה יותר עליונה גם תהיה לך הזדמנות לעשות טוב וגם תעלה שוב, וכך תגיע למצב שאתה תהיה גדול.
אורן: זה כמו במשחק שאתה עובר דרגות קושי?
הרב לייטמן: כן. אבל, אתה מתקדם בחיים שלך. ומתקדם למצב שאתה הופך להיות גדול, כלול, מכל הרע ומכל הטוב.
אורן: אז בסוף יש לך רע עצום?
הרב לייטמן: וכנגדו טוב עצום. ואתה מכניע את כל הרע על ידי הטוב, ויש לך את שני כוחות אלו. אז יש לך עביות גדולה מאוד ויש לך זָכּות גדולה מאוד. אתה ממש "אדם".
אורן: אז מי אתה? אתה רשע או צדיק?
הרב לייטמן: אתה כ"בורא". שהוא אומר, בראתי "יצר רע", ונתתי את "האור המחזיר למוטב". ממנו באים שני כוחות אלו, בו הם נמצאים. והוא מביא אותנו לכך, שאנחנו נחליט שטוב להיות כלול עם השניים.
אורן: אריאלה רצתה לדעת עוד משהו לגבי "חוק ההתחשבות", איך מלמדים ילד או את עצמי את חוק ההתחשבות ומה הוא בכלל החוק הזה. מה זה אומר חוק ההתחשבות? במי אני צריך להתחשב?
הרב לייטמן: אני לא מכיר את החוק הזה. להתחשב באחרים? אני צריך כוח מאוד גדול, הבחנות בשביל מה לי להתחשב בזולת. מי הוא מה הוא? אני יכול להתחשב בקרוב, בחבר, במישהו שלא אכפת לי ממנו. בשביל מה אני אתחשב במישהו, במשהו סתם? הטבע שלי לא יאפשר לי.
אורן: לא סתם, נגיד שאדם רוצה להתפתח מבחינה רוחנית, יש כזה מוסג של התחשבות, איך אני מחנך ילד להתחשבות?
הרב לייטמן: גם כאן הכול צריך לבוא על ידי חוקים. שאם אני רוצה להתפתח ברוחניות, אני צריך לברר בשביל מה אני צריך להתפתח, מה אני צריך קודם כל להתפתחות הזאת. אני צריך סביבה, יופי. אז אני צריך סביבה, לכן אני מתחשב בהם, לכן אני מקרב אותם. אני צריך חברים ללימוד, אז אני בוחר אותם, אני מטפל בהם, אני מוכן לשלם להם, כמו שכתוב, "עשה לך רב וקנה לך חבר", לָמה? כי בלעדיו לא תוכל להתקדם, להרוויח. זה כמו שותפות במשהו שעושים ברחוב.
אורן: ברור.
הרב לייטמן: זהו. אבל מה פתאום סתם, "תתחשב בזולת".
אורן: לא, לא סתם, לא מדברים על סתם, מדברים פה רק על משהו שהוא לצורך ההתפתחות הרוחנית, אריאלה שואלת.
הרב לייטמן: הכול צריך להתבסס ממש על הגיון ועל נחיצות.
אורן: בוא נעשה איזה סיכום. אריאלה מהגליל, לומדת קבלה והיא רוצה לדעת איך לחנך את הילד שלה?
הרב לייטמן: רק מתוך הסבר הגיוני.
אורן: שמה הוא אומר, לאהוב או לשנוא?
הרב לייטמן: כל פעם, אדם צריך לתת תשובה לעצמו בשביל מה הוא עושה זאת. צריכים לתת לילד תורה, הוראה, איך לעשות, איך להתמודד בכל מצב, איך לתת תשובה לכל מצב. העיקר, לא ללמד אותו בצורה אינסטינקטיבית, "תברח, תעשה ככה, תזכור, אל תשכח". זה לא טוב.
אורן: אלא מה?
הרב לייטמן: לתת לו ספר הוראות ברורות, שהוא ידע לָמה הוא מחליט כך, מה כדאי, מה לא כדאי, כי הוא כל הזמן מתפתח. הוא צריך כל הזמן להחליט, ולהחליט כל פעם מחדש, במצבים חדשים. אנחנו צריכים לתת לו, "תורה", שהיא נקראת "הוראה". אנחנו צריכים לתת לו ביד כלים שהוא ידע איך לגשת לכל מקרה שבחיים.
לָמה הוא צריך לוותר? אולי הוא לא צריך לוותר, תלוי במה. אם קם עלי אויב, אז ודאי שאני לא אוותר. אם אני רואה שמישהו עושה משהו לא בצדק, למישהו אחר, גם אז אני לא אוותר. כלפַּי, וגם כלפי אחרים, לָמה אני צריך לוותר? קיימים חוקים בזה שאני נמצא בין טוב לרע, ואני צריך תמיד להחליט איפה טוב ואיפה רע. לפעמים זה יכול להיות הפוך מההיגיון שלי ככה מן הסתם.
אורן: זאת אומרת, זה לא איזה גודל אחיד כזה, אלא מכלול.
הרב לייטמן: אנחנו בני אדם, אנחנו צריכים לגדול על פני זה.
אורן: ברור. נעבור לשאלה הבאה, שאלה טלפונית, אם אפשר לשמוע אותה בבקשה?
שאלה: שלום לרב לייטמן, רציתי לדעת האם יש הבדל בהשפעת האור המחזיר למוטב על נשים ועל גברים?
הרב לייטמן: אין שום הבדל. גם לך, וגם לי, ישנה נשמה ואנחנו צריכים לתקן אותה, על ידי "המאור המחזיר למוטב". רק אני מחויב לעשות זאת בקבוצת חברים, שאני מעורר אותם, שאני מזרז אותם לקשר בינינו. כדי שבקשר בינינו אנחנו נגלה את הכוח עליון, נחיצות לתיקון, איפה שהיתה שבירה, תיקון של השנאה בינינו. ונשים לא צריכות להיות עד כדי כך בזה, מספיק שהן מגלות נחיצות בזה ועוזרות לגברים להגיע למימוש.
כי שבירת כל הכוח הזה, היתה במערכת רוחנית עליונה, במסך. ו"מסך" הוא חלק גברי, מהמילה "התגברות" ולא בחלק הנשי. ולכן, תיקון הכלים קודם כל על ידי הגברים שהם מביאים את "האור המחזיר למוטב" לחלקם, ולנשים גם יחד. ואז על ידי זה אנחנו כבר בונים התקדמות כללית משותפת. אישה צריכה לסייע ולעזור לגבר, זה נקרא "עזר כנגדו", והגבר פועל בצורה יותר אקטיבית כדי להביא את "המאור המחזיר למוטב", לשניהם.
אורן: הפנייה אל "המאור המחזיר למוטב", פנייה של גבר ופנייה של אישה היא צריכה להיות שונה?
הרב לייטמן: שונָה. היא גם פונה, אבל בצורה שונה. אישה פונה מתוך לימוד, מתוך הרצון שלה לתמוך בזה, מתוך העזרה שלה בהפצת חכמת הקבלה, זה בעיקר העיסוק שלה. כי היא יולדת כאן מצבים חדשים, וגבר, בעיקר מושך את "האור המחזיר למוטב" בקשר עם החברים.
אורן: נוסיף אולי משפט אחרון. אם אישה, אין לה בעל שלומד איתה ביחד או בן זוג, איך היחס שלה למושג הזה של "גבר"?
הרב לייטמן: קבוצת הגברים שעוסקת בחיבור ביניהם, היא צריכה לעזור להם, היא צריכה לתרום כמה שהיא יכולה. יש לנו המון נשים שמתעסקות בזה.
אורן: זאת אומרת, זה לא במישור האישי?
הרב לייטמן: לא.
אורן: אני עם הבעל שלי , אני עם הבן זוג שלי, אלא בכללות?
הרב לייטמן: לא, בכלל, בכלל לא. כולנו כך.
(סוף התוכנית)