הפיתרון
שיחה 126
שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן - 16.15.08 – אחרי עריכה
רונן: שלום לכם, ותודה שאתם מצטרפים אלינו לפרק נוסף בסדרת "הפיתרון", שבה אנחנו מבררים את משנתה הכלכלית וחברתית של חכמת הקבלה. איתנו באולפן הרב הד"ר מיכאל לייטמן, שלום.
שלום לכולם.
רונן: שלום גם לגיא יצחקוב. שלום גיא.
רונן: אתה מרבה לדבר על מצב הרמוני בינינו, בין אדם לזולתו וגם בינינו לבין הטבע, שהמקובלים קוראים לו "כאיש אחד בלב אחד".
כן, אבל לא שהוא קיים.
רונן: וודאי, כמצב שאנחנו צועדים לקראתו בצורה מחויבת, ורצוי מהר.
כן.
רונן: כתוב גם "ויחן שם ישראל נגד ההר, ופירשו חז"ל כאיש אחד בלב אחד". ככה בעל הסולם כותב במאמר "הערבות". בעצם מדובר כנראה על יחסים הרמוניים כאלה בינינו לבין הטבע. ואנחנו היום רוצים לברר אותם, וגם איזה ציור כלכלי, חברתי, של מדינה נובע בהכרח ממצב כזה. אז אולי כדי שיהיה לנו בסיס משותף ומושגים משותפים, מה זה בעצם המצב הזה של "כאיש אחד בלב אחד"?
אנחנו קיימים בתנאים מיוחדים ברמות דומם, צומח וחי אנחנו רואים שהטבע מתפקד בצורה מחויבת. שכוחות הטבע מנהלים את הדומם, הצומח והחי, ואין להם שום אפשרות לקבוע משהו לעצמם, אלא הכל מתקדם לפי חוקי הטבע וחוק ההתפתחות שנמצא בתוך הטבע,
אנחנו התפתחנו, כמו שכותב האר"י ובכלל בכתבי הקבלה, מהחיות עוד מאות שנים לפני שדארווין כתב על זה. אנחנו התפתחנו מהקופים, והתוספת בהתפתחות שלנו היא לא בזה שאנחנו ללא פרווה או לא חיים על עצים, אלו הדברים שכך ההתפתחות חייבה אותנו לעשות, אלא העיקר זה מה שקורה לנו שאנחנו לא נמצאים תחת השגחת הטבע.
זאת אומרת שאנחנו, בני האדם יצאנו מהחוקיות של הטבע. דומם, צומח וחי, כולל הקופים שמהם התפתחנו, שם שולטים חוקים מוחלטים וכל יצור ויצור מקיים את החוקים האלו. החוקים האלה נובעים מהמערכת הכללית שנמצאת באיזון, אומנם אנחנו לא רואים את האיזון, אבל פתאום ישנה התפרצות של הרי געש, או סופות הוריקנים, פתאום מתים איזה יצורים, אבל זה הכל לפי התוכנית הכללית ולפי האיזון שבכל החלקים. זה כמו הזאבים לעומת הכבשים, שיש ביניהם איזון. ואם לא היו אלה אז לא היו אלה הטובים, וכן הלאה. זה ברור לנו.
זאת אומרת, ששם הכוח הטוב והכוח הרע, כביכול שהוא טוב ורע, מאוזנים. וביניהם, בין הכוח הרע והכוח הטוב, קיים כל מין ומין, וכל סוג וסוג שבבריאה. כמו בדומם שיש פלוס ומינוס, אלקטרונים ופוזיטרונים, והם בעצם אלו שמרכיבים את כל סוגי החומר. סך הכל משני החלקיקים האלה יש את כל אותו האוצר הגדול שיש לנו בטבע. לא רק בטבע הדומם, אלא גם בצומח ובחי ואפילו בבני האדם. בסך הכל צריך להיות מאוזן הכוח הטוב והכוח הרע, כוח הפלוס וכוח המינוס, חום, קור, לחץ, חוסר וכן הלאה.
חוץ מדבר אחד שבו האדם לא שייך לעולם הזה. האדם, שאנחנו מכירים בדרך כלל, וישנם גם כאלה שעדיין נמצאים בהתנהגותם כמו חיות, אל בעצם האדם לאט לאט מתפתח ויוצא מדרגת החי לדרגה עליונה יותר בזה, שיש לו כוח רע בלבד. רע. בטבע זה לא רע ולא טוב, זה מינוס ופלוס. ואצלנו זה כוח הרע ללא כוח הטוב, כמו שכתוב "בראתי יצר הרע".
קורה שאנחנו מתייחסים אחד לשני רק דרך האגו שלנו, דרך הכוח הרע. והכוח הטוב ואנחנו אפילו לא מבינים עד כמה שאנחנו צריכים אותו. כי בלעדיו אנחנו כל הזמן נכנסים לייסורים, לבעיות, לצרות, בחיים פרטיים קשים ועם חינוך של הילדים שלנו ומשפחות נהרסות, מדינות הרוסות, הכל נמצא כל הזמן בהרס ולקראת מלחמות, וכך לכל אורך ההיסטוריה האנושית.
וכאן עולה השאלה, האם אנחנו כך צריכים להמשיך או שיש באמת בטבע כוח טוב כנגד כוח הרע. האם כנגד כוח האגו שלנו ישנו כוח טוב או לא? אנחנו לא מבינים שהוא קיים, ולא מרגישים שהוא קיים. אנחנו עד כדי כך התרגלנו להיות בכוח אחד שמנהל אותנו, שאנחנו רק מקרבים את מה שטוב ורק דוחים את מה שרע על ידי כוח אחד, ובעצם לא זקוקים כביכול ליותר. כמו שלא חסר לאדם אצבע שישית על כף ידו, כך גם אנחנו. וכאן ההתפתחות שלנו מגיעה למצב שהטבע מראה לנו עד כמה שזה באמת חסר לנו. אנחנו מגיעים למצב שאנחנו התפתחנו עשרות, מאות אלפי שנים על ידי האגו, נניח בכמה אלפי השנים האחרונות, על ידי האגו שלנו בלבד.
וכבר כמעט לפני ששת אלפים שנה התגלתה חכמת הקבלה האדם שבעולם הזה התחיל, לא הרבה אנשים, אלא בכל דור ודור קומץ קטן של אנשים, להשיג את הכוח החיובי שיש בטבע, את הכוח הנסתר, ושאנחנו צריכים לגלות אותו ולהביא אותו ועל ידו לאזן את הכוח השלילי שנמצא בנו.
וכשאנחנו מגיעים לאיזון בין הכוח הרע והכוח הטוב אז אנחנו מתחילים לראות את המערכת, אז אנחנו פתאום מתחילים לגלות שאנחנו קיימים בתוך מערכת חיה, נושמת, מתקדמת, מאוזנת, שיש לה עבר, הווה, עתיד, שיש לה שיטה ותוכנית ותחילה וסוף וכן הלאה. זה מה שאמרו לנו אותם האנשים שהשיגו את הכוח הטוב, וראו איך על ידי הכוח הטוב הם יכולים לאזן את כוח הרע, ולהשתמש בשני הכוחות האלו כדי לחיות ביניהם בצורה של איזון.
הם מספרים לנו, וגם אנחנו מגלים היום, שאנחנו מגיעים בסופו של דבר למצב שהשימוש בכוח הרע בלבד, בכוח האגו שלנו, מגיע ליישום, לסוף, וזה קורה דווקא בזמננו. זה לא שאנחנו כך רוצים או לא רוצים, אלא המקובלים שרואים את התכנית הכללית ואת הכוחות שפועלים, הם רואים שאנחנו כבר היום מתחילים להגיע למצב שכל מה שפיתחנו על ידי כוח האגו שלנו הולך להיעלם. שהעולם שלנו הולך לאבד התעניינות, אינטרס, יחס, לכל מה שאנחנו יכולים לפתח על ידי כוח אחד. אנחנו כאילו כבר מרגישים בתת ההכרה שלנו חיסרון בשני הכוחות ובקשר ביניהם. אנחנו כבר לא יכולים להתעניין במה שהיה קודם בתרבות, בחינוך, בהשכלה, ואפילו בטכניקות למניהן, אנחנו מאבדים יחס לחיים, ואנחנו רוצים איזה שהם חיים מסוג אחר.
אנחנו נכנסים לייאוש, ולא יכולים יותר לסבול את סגנון המשפחה שאנחנו קיימים בה, את הילדים שאנחנו לא יכולים לתת להם כלום ושגם הם סובלים ודוחים אותנו, ולא את המבנה של העם והמדינה שבכל מקום בעולם, וגם בין העמים, והיחס שלנו לטבע איך שאנחנו הורסים ולא יכולים לעצור את עצמנו אפילו שאנחנו מבינים שבזה אנחנו עושים ממש עוול לנו ולדורות הבאים. אנחנו לא יכולים לעצור את עצמנו מלהשתמש באגו שלנו וסתם מרווחים ומרווחים ויש לנו יותר ויותר בבנק, ומה התועלת? אנחנו לא יכולים לענות וגם לא להימנע מזה. ויש עוד דוגמאות רבות מהמקובלים, שמספרים לנו שהגענו לסוף עידן ההתפתחות שלב א'. שהתפתחנו על ידי כוח אחד, אגואיסטי, ועכשיו אנחנו צריכים לגלות בו את הכרת הרע.
אם כך אנחנו צריכים בעצם להבין שאנחנו חייבים למשוך את כוח הטוב. לכן דווקא כאן מתגלה חכמת הקבלה והיא מסבירה לנו איך אנחנו יכולים להצטייד בכוח הטוב, שנמצא בטבע רק שהוא טמון, נסתר. לכן חכמת הקבלה נקראת גם חוכמת הנסתר, כי היא מדברת על הכוח הנסתר הזה ועל איך לגלות אותו. וחוץ מלגלות, גם איך לאזן על ידו את כוח הרע. ושני הכוחות האלה מדובר רק על היחס ביניהם, כאילו שאנחנו קוראים לאחד טוב ולשני רע. אבל אלו שני כוחות בטבע שחייבים להיות באיזון.
ולכן, כשאנחנו מדברים על הצורות הבאות שחכמת הקבלה בעצם לזה רוצה להגיע, אז אנחנו צריכים לראות את המערכת שהיא כוללת בתוכה את שני הכוחות, ושאנחנו נמצאים בין שני הכוחות האלו ובכל רמות החיים שלנו, מהאדם עצמו, לעולמו ולחיים שלו, לקרובים שלו, למשפחה, עבודה, חברה, עולם, מדינות, עמים וכן הלאה, כולם משתדלים להשתמש בשני הכוחות האלה בצורה המאוזנת, ואז נראה עולם החדש.
רונן: והציור הזה של שני הכוחות מתבטא בסופו של דבר במצב שמקובלים קוראים לו "כאיש אחד בלב אחד"?
כן.
רונן: שזה בשפה פשוטה שאנחנו מבינים החיבור המושלם?
אנחנו מתחברים בינינו בצורה מאוד מיוחדת. וזה פלא עד כמה שהפיתרון פשוט. אנחנו משתמשים בו בדרגת דומם, צומח וחי, גם בטכניקה משתמשים בו, איך אנחנו עושים איזה מערכות? יש לנו תמיד כוח שמרחיק בין שני דברים, נניח מינוס, או התנגדות, נגד, ומעליהם עושים את החיבור, פלוס. ואז בין שני הכוחות האלה, מינוס ופלוס, אנחנו יכולים אז להוציא את האנרגיה, ההספק, וכך אנחנו יכולים לשלוט בטבע, להוציא ממנו את כל מה שאנחנו רוצים.
אותו הדבר כאן, ביחסים בינינו, נתחיל לעבוד ביחסים בינינו בצורה כזאת שנחבר פלוס ומינוס בינינו, ולא רק נסתכל אחד על השני בכמה שאני יכול לנצל את הזולת, וזו בינתיים צורת ההסתכלות שלנו בלבד. ורואים את זה בכול מקום, וטוב שאנחנו רואים, שאנחנו מגלים סוף סוף שזה כך, כי קודם היינו באשליה שאולי לא, שאנחנו אולי טובים. היום ברוך ה' אין לאף אחד ספק שכל אחד רוצה רק לטובת עצמו.
אז אנחנו יכולים להשתמש גם בכוח החיובי של הטבע, שאני חושב בצורה אחרת על איך אני יכול להיטיב לזולת, ולא שבחזרה יהיה לי טוב, וכמה אני בזה מרוויח, כמו איזה בנק, שהוא נותן הלוואה כאילו שהוא עושה טובה למישהו, ברור שלא. אלא שבאמת אני יכול להתחשב בזולת כך, שאני חושב רק איך אני יכול לתרום לטובתו. זאת אומרת שאני הופך להיות הכוח החיובי, חוץ מהכוח השלילי שאני, ואז בזה אני זקוק לכוח החיובי. אם אני רוצה משהו לעשות לשני, מאיפה אני אקבל את זה? אני מקבל את זה, אני מגלה אותו שהוא טמון בטבע, ואני מגלה.
ואז יוצא שאני מגלה דרכי לזולת שאני רוצה להשתמש בזה, את בכוח החיובי והכוח הזה נקרא בורא, הכוח הטוב, כוח ההשפעה, כוח האהבה. ואז יוצא שכנגד הכוח הרע שיש לי מלכתחילה, כי כך נבראתי, אם אני עכשיו מוסיף גם את הכוח הטוב שאני מוציא מהטבע, מאותו בורא, מאותו כוח עליון אחד, יוצא שאני משתמש גם במינוס וגם בפלוס, ויכול לעשות הכול. קודם כל אני מתחיל לראות את המציאות דרך הכוח הטוב, ולא רק דרך הכוח הרע. ודרך הכוח הטוב אני פתאום מתחיל לראות מציאות אחרת. עכשיו החושים שלי עובדים רק צורה איך אני מרוויח מכול אחד ואחד. אני רואה רק כמה אני יכול להרוויח מכול דבר. והדברים שאני לא יכול להרוויח מהם, אני לא רואה אותם.
רונן: זה טבעי.
אני ממש לא רואה. יש כאן עולם עליון סביבי. זאת אומרת מה שנעלם ממני ואני לא רואה, כי אני מסתכל על הכול לפי כמה שאני מבין שחסר לי, וחסר לי קצת, כי אני סך הכול חיה קטנה. אבל אם אני מפתח את עצמי, עד כמה שאני יכול לתת דרכי, למשוך את הכוח הטוב ולפזר אותו דרכי, יוצא שאני בזה פתאום מתחיל לגלות מציאות נוספת והיא נקראת "העולם העליון". ואז בצורה כזאת אנחנו מתחילים לראות מי אנחנו בכלל, איזה סוג יצור זה שנקרא "אדם", לא בהמה, דומם, צומח, חי, אלא אדם.
אז אדם זה מי שרכש את הכוח השני החיובי, הנתינה, אהבה בתוספת לשנאה, ומשתמש בשניהם. ועכשיו מתוך זה אפשר לדבר, על איזה יחס, איזה חברה תהיה לנו, איך אנחנו נעבוד, איך אנחנו נארגן את המערכות של החיים שלנו החדשים. קשה לנו לתאר את זה, אבל בכול זאת כנראה שהן יהיו מערכות שיתנהלו לאט לאט גם כן בכוח החיובי. הכול יהיה מאד חדש.
רונן: על זה בדיוק ישבנו וחשבנו, איך אנחנו מספקים לעצמנו ולצופים ציור כזה. הכנו כמה שאלות שאולי יעזרו לנו בדרך במדרגות, לנסות ולבנות את זה ביחד. נתחיל אולי בציטוט מספר 1 של דבריך ונבקש את התגובה שלך.
"מה הטבע מציג לנו? שכולנו מקושרים וצריכים להיות מאוזנים ושווים, להגיע להיות כאחד. "כאיש אחד בלב אחד". הטבע, התוכנה הכללית של העולם, מחייב אותנו לחיות בחיבור, וחיבור יכול להיות אך ורק בין שווים. לא שוויון מוחלט או שרירותי, אלא כל אדם בצורתו הסגולית חייב להיות שווה לאחרים. במה? רק בכוח ההשפעה, כלומר שכול אחד עד כמה שהוא מסוגל 100%, חייב להשפיע לאחרים. אז הוא יהיה שווה לכולם".
(מיכאל לייטמן, "כלכלה חברתית")
אלה דברים ששמענו ממך, והשאלה המתבקשת היא, על הערך של השוויון שאתה מדגיש, שהוא כנראה נגזר בצורה ברורה ממצב של "איש אחד בלב אחד".
אנחנו אומרים, שצריכים לספק לכול אחד לפי צרכיו והיום זה גם משפט די נפוץ, ואנחנו רואים שאנחנו לא מסוגלים את זה לעשות, אנחנו לא יודעים את הצרכים של כל אחד, ובמיוחד אנחנו גם לא רוצים לספק לכול אחד מה שהוא צריך. אי אפשר לעשות חצי מהמשפט הזה, לספק למישהו משהו בלי שאתה נמצא בכוח ההשפעה, בכוח הנתינה. ולכן כול הנטיות האלה לסוציאליזם, ולכול מיני התיקונים שאנחנו רוצים לעשות בחברה, וכול התכניות הממשלות שמשתדלות לעשות זאת, אנחנו רואים במה כול זה נגמר, בזה שאולי עוד יותר מקצצים בתכניות לנזקקים.
לכן השלב הראשון בכול מה שאנחנו צריכים לעשות, זה ללמוד את החינוך החדש. מה זה הטבע של הכוח החיובי, איך אנחנו יכולים לגלות אותו, ורק בעזרת הכוח החיובי הזה, שאנחנו נלמד איך לגלות אותו, איך אנחנו משנים את החברה האנושית.
ולא שאנחנו נעשה את זה בעצמנו. כבר היינו בקיבוצים, והיינו בכול מיני מושבים, ובכול מיני חברות אחרות למיניהן. שום דבר לא יכול להתקיים, אם אנחנו לא נדע איך להוציא מהטבע את הכוח השני, כי הוא לא נמצא בנו.
כל השיטות עד כה, אם זה מרקסיזם ועוד דברים כאלה, הם טובים בתנאי שזה על הנייר. ברגע שאנחנו מתחילים לממש את זה בעצמנו, אנחנו רואים שזה רק מביא אותנו למלחמות ולקריסה. ולמה? מפני שאנחנו חושבים שאנחנו עצמנו מצוידים מראש, [ואם] סתם יש לי רצון, זה מספיק כדי לממש את האיזון בחברה. והאיזון לא יכול להתקיים עד שאנחנו בעצמנו צריכים להיות מסוגלים להוציא את כוח הטוב מהטבע, לגלות אותו, לאזן על ידו את כוח הרע, ואז בשני כוחות כבר להתחיל לארגן את החברה.
לכן הפתרון הוא קודם כל בחינוך. אנחנו קוראים לזה חינוך, אבל בעצם זה לא רק חינוך, זה להביא את בני האדם למצב שהם בעצמם מרגישים שהם מתחילים להוציא מהטבע כוח חיובי, ואז על ידו מתחילים להשתמש בחברה האנושית ולטפל בה.
גיא: איך אמורה להיראות שיטה כלכלית, שמאפשרת ומשרתת, עם שחי בדרגה של "כאיש אחד בלב אחד"?
בעל הסולם כותב את זה בכתבי ה"דור האחרון", שזה אפשר לעשות רק בתנאי שגם המנהלים וגם העם יהיו כבר באיזו הבנה והכרה של מה שהם עושים. וזה לא נעשה על ידי הכרחיות, על ידי לחץ, על ידי טרור. זה לא שאנחנו נעשה כמו הק.ג.ב וכך נתחיל את הדברים האלה ולכן זה הכול תלוי בחינוך.
גיא: כלומר, אי אפשר לתכנן את המערכת הכלכלית הזאת, לפני שיהיו אנשים בתפיסת החיים הזאת?
כן. ובוודאי שיהיו גם חוקים שהעם יצטרך לקיים אותם, אפילו אם הוא לא כל כך יודע אותם ומכיר. אבל בכול זאת, אנחנו נכנסים לזה אך ורק אחרי מערכת הסברתית מאד גדולה. בעל הסולם כותב על זה הרבה.
גיא: האם זה לא יותר מהסברה?
לא לא, זה לממש.
גיא: ממש צריך לממש?
כן. בהסברה הכוונה, שאני גם מממש איתך את כל הדברים האלה בפועל במסגרת החינוך שלנו.
גיא: ואז המערכת תבנה בהדרגה.
המערכת תיבנה בצורה כזאת, שמערכת ההסברה ומערכת החיים במשפחות ובתעשייה ובחינוך ילדים, זה יהיה הכול אחד. היום יש לי משפחה, יש לי ילדים ועוד, כל אחד לחוד, וזה לא שייך לך. אנחנו ניכנס למערך כזה, שכל זה יהיה במערכת אחת. גם משפחה, גם ילדים וגם החינוך כולו, וגם העבודה שלי, והכול בעצם יכסה תכנית אחת.
גיא: כלומר יהיה שינוי מהותי שישפיע על כל התחומים, או שכול התחומים האלה ישתנו ביחד. איך יהיו משהו אחד?
ישתנו כל התחומים. גם השימוש בכול. כי אתה תצטרך לפתח דברים שהם תומכים חיבור, ותעזוב את כל העסקים שלך היום שלא תומכים לחיבור.
גיא: ואני ארגיש מה תומך ומה לא תומך?
כן.
גיא: יצטרכו להגיד לי?
לא, אף אחד לא יגיד לך. אנחנו ביחד כולנו נלמד את זה ונעשה. זה ממש כך, לפי "נעשה ונשמע".
רונן: לסיום השיחה הזאת, המצב הזה של "כאיש אחד בלב אחד", האם הוא מחויב המציאות?
הוא יהיה מחויב בעל כורחו, ואנחנו נצטרך לממש אותו מתוך הסכמה שלנו ורצון שלנו בעצמנו.
(סוף התכנית)