מקובלים כותבים
זוהר לעם - 8
שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 18.12.13 – אחרי עריכה
בן ציון: אנחנו מדברים לאחרונה על הספר "זוהר לעם", שזו מהדורה מיוחדת בעיבוד קל לעברית, של פירוש הסולם לספר הזוהר. ולאור העבודה המיוחדת הזאת אנחנו חוקרים גם איך התחיל ספר הזוהר. בפרקים הקודמים דיברנו על איך הכל התחיל מהתורה, והשתלשל דרך רבי עקיבא, רבי שמעון בר יוחאי, האר"י, הבעל שם טוב ובעל הסולם.
נראה שספר הזוהר שבעצם כולל את כל חוקי המציאות, למרות שאנשים לא יודעים מה כתוב בו, אבל הספר הזה מתאר את החוקים שהאנשים חיים לפיהם בצורה כזו או אחרת, ולמרות זאת הם לא כל כך מודעים לספר הזה.
בספר הזה יש את כל חוקי העולם, כי חוכמת הקבלה כוללת בתוכה את כל החוקים מאפס עד אין סוף. ולכן אין שאלה על כך שבספר הזה מתוארים כל מדעי הטבע, כל חוכמות האדם הכל מכל, הפסיכולוגיה עם כל מה שהיא כוללת, עם כל צורות החיים שקיימות ביקום ולמעלה מהיקום. הספר מתאר את המציאות שנבראה והיא מנוהלת על ידי כוח עליון. לא מדובר רק על היקום שלנו ולא רק על כדור הארץ ועל חיי אדם כאן בלבד. הספר כולל את הכל.
בן ציון: אם כן, כדאי לדעת מה יש בספר הזוהר.
הבעיה היא לא בגלל זה שאני צריך אולי לדעת, יש הרבה דברים נסתרים מאיתנו שאנחנו לא רואים ולא מזהים, והם נמצאים יחד איתנו, אבל בממד אחר. העולם הבא גם הוא נמצא כאן, אבל איפה הוא, למה אני לא רואה אותו? העניין הוא שיש דברים שאני לא יודע אבל הם לא חשובים לי, ויש דברים שאני לא יודע, ואני לא יודע עד כמה הם חשובים לי, זאת הבעיה. ספר הזוהר מגלה לנו היום דברים שהם מאוד חשובים לנו למרות שאנחנו לא מודעים לזה שהם חשובים מאוד.
ולכן ספר הזוהר נגלה דווקא במאה השנה האחרונות. אמנם הוא נכתב יחד עם "התלמוד הבבלי" על ידי שני תלמידים של רבי עקיבא, רבי יהודה הנשיא שחיבר את המשנה, ורבי שמעון בר יוחאי, אבל אלפיים שנה אנחנו חיינו ולמדנו לפי התלמוד הבבלי, ועכשיו, כשהגיע הזמן לתיקון העולם, אז מתגלה הספר השני, ספר הזוהר.
בן ציון: אוצר הידע הזה התחיל עוד מהתורה או מלפני כן, מאדם הראשון. אפשר לתאר את זה כמשפך רחב שלאט לאט הולך ונהיה צר, עד שלבסוף הוא מגיע בצינור דק מאוד עד זמננו, ואנחנו הגענו לבעל הסולם. השלב הבא בתהליך ההתפשטות של הידע הזה, של החוכמה הזאת באותו משפך שהולך ונהיה דק יותר הוא הבן שלו, הרב"ש, הרב ברוך שלום הלוי אשלג. איך היית מתאר את התרומה של הרב"ש, את העבודה שלו בתוך המשפך הזה של הידע שהתחיל מהתורה וספר הזוהר שדווקא עכשיו בזמננו הוא הולך להתגלות, איך היית מתאר את תרומתו ועבודתו של הרב"ש?
אם אני מדבר על עצמי, אז אין לי אדם גדול יותר מהמורה שלי. אומנם היו ענקיים כמו אבא שלו, בעל הסולם, או האר"י שזה הגלגול הקודם של בעל הסולם, או רשב"י שזה עוד גלגול קודם של ההאר"י וכן הלאה. לכן אני לא יכול להגיד שהם גדולים, בשבילי גדול הוא מי שיותר גדול ממני, שאני יכול להגיד שהוא גדול. אני קיבלתי מה שקיבלתי וגם היום מה שאני מקבל, אני מקבל דרכו וממנו. והם כאלו, כמו שאתה מסתכל על בניין בן חמישים קומות או מאה חמישים קומות, ואתה לא יודע, כי זה כבר מעל אותו קנה מידה שאתה יכול לעכל.
לי ודאי שהרב"ש נתן את החיים הרוחניים, הוליד אותי, ומילא אותי בכל מה שיש בי, ולכן ודאי שאני רואה בו המשך ענק של אביו. הוא גם היה הבן הבכור שקיבל מהאבא כמה שיותר.
בן ציון: איך אתה רואה אותו מהזווית המחקרית שלך?
מהזווית המחקרית אני רואה שהוא אומנם עשה פירושים משלו, ויש לנו את זה בכתבי היד שלו על הזוהר וגם על תלמוד עשר הספירות, והוא הוסיף הרבה הערות בתוך תלמוד עשר הספירות, אבל בעיקר הוא ראה את עצמו כמכין את האדם להבנת העבודה הפנימית שישנה בספר הזוהר. ולכן כל המאמרים שלו שהוא כתב במשך הזמן שבית המדרש שלנו היה קיים, וגם האגרות ששלח לתלמידים, כל זה היה במיוחד להכין את התלמידים שלו כדי שהם יבינו את פירוש הסולם. זאת אומרת לתת להם הכנה נכונה, כי פירוש הסולם בעצם לא מיועד לאדם שיכול סתם להתחיל לקרוא. הוא יכול לקרוא, ואנחנו עשינו הקלה כזאת שכל אחד יכול לקרוא ובקלות בזוהר לעם, אבל זה לא להבנה ישירה, אלא האדם צריך גם להכין את עצמו כדי להתחיל להיכנס לתוך הספר. זאת אומרת, יש עניין של קריאה ויש עניין של כניסה לתוך הספר. אז מה שעשה הרב"ש הוא להכין אותנו להיכנס לתוך הספר.
בן ציון: בכל המאמרים שלו, בשלבי הסולם ובדרגות הסולם שהוא חיבר, תמיד הוא לקח איזה פסוק מהזוהר או מפירוש הסולם וכתב עליו מאמר. מהי מבחינתך העבודה במאמרים האלו שהוא חיבר?
הוא רצה להראות לנו קווים. שאם אנחנו הולכים בקווים האלו אנחנו לומדים איך להיכנס לתוך הספר, והספר מתחיל לדבר אלינו.
בן ציון: אחרי שהרב"ש עשה את העבודה הזאת, האם היית אומר שאלה הן הוראות של עלייה בסולם, זה עוד המשך של הסולם? איך אתה מתאר את העבודה של המאמרים האלה? כשאנחנו התחלנו עם ספר הזוהר, היו לנו כתבי האר"י, ולאט לאט הגענו למאמרים של הרב"ש. אמרת שזו הכנה לקריאה בסולם, בספר הזוהר, או שזה גם תרגום של מה שרשום בזוהר? איך אתה מציב את את העבודה של הרב"ש לאור ספר הזוהר, האם זה עוזר לי להבין מה שכתוב בזוהר?
בלי הרב"ש אנחנו לא יכולים להיכנס לספר הזוהר ולהבין פנימיותו. אנחנו יכולים לקרוא, ובכל זאת הספר משפיע עלינו במשהו, אבל כדי להתחיל לפתוח אותו, להבין איך הוא עובד, איך הוא משפיע עליי, איך אני צריך לסובב אותו, אני חייב את הרב"ש.
בן ציון: מבחינת תוכן הדברים, כשאנחנו מדברים על טקסטים, האם מה שרשום במאמרי הרב"ש, זה סוג של הכנה לקריאה בזוהר, או שזה עוד שכבה מהזוהר עצמו, אותה התפתחות, תורה וזוהר, ויש לנו עכשיו את מאמרי רב"ש, שגם שם אני יכול להכנס לזה?
כן, ודאי. קודם כל הכל הולך באותה זרימה. אבל כשאנחנו הולכים באותה הזרימה, אז אנחנו מתחילים מלמטה ובחזרה. לכן רק דרך כתבי רב"ש אנחנו יכולים להיכנס לפירוש "הסולם" ודרך פירוש "הסולם" לספר הזוהר עצמו וכן הלאה. כך זה הולך.
בן ציון: ואיך זה מקדם עכשיו את הפצת ספר הזוהר, ואת הפצת חכמת הקבלה מהצינור הזה של הרב"ש, של מה שהוא הכין? כי דיברנו שזה התחיל ממקום רחב, מהתורה, כמו משהו גדול שלאט לאט נכנס לאיזה משפך כזה, רשב"י, האר"י ובעל הסולם, איך זה מגיע עד עכשיו?
אנחנו הגענו למצב שאנחנו חייבים להפיץ את חכמת הקבלה. ולכן הרב"ש כתב לנו את כל המאמרים האלה, שאנחנו נדע איך נכנסים לפנימיות התורה, ואיך אנחנו צריכים גם להעביר אותה הלאה, לחוגים רחבים יותר, לאו דווקא כתורה וחכמת הקבלה, אלא כחינוך האינטגרלי. כי כל התורה היא מגיעה בסך הכל למצווה "ואהבת לרעך כמוך", לחיבור, ואם אנחנו מבינים זאת, אז אנחנו צריכים לדאוג להתחברות בינינו.
ולכן, במקום לדבר על חכמת הקבלה, על עולמות עליונים, על ספר הזוהר הנסתר, וכל הדברים האלה שאף אחד לא מבין בהם שום דבר, ויש כנגדם הרבה סטיגמות, פחד, דחייה וכולי, אז במקום זה אנחנו מגיעים לבני האדם, מסבירים להם שישנה חכמה אחרת, חכמת החיבור, וזה נקרא "החינוך האינטרגלי".
אם אנחנו מתעסקים בזה, אז אנחנו מגיעים למצב שאנחנו יכולים לרפא את כל הפגמים, את כל החסרונות.
בן ציון: אתה רואה בזה ממש תרומה ישירה של הרב"ש, שבעצם מספר הזוהר, כמובן אחרי פירוש "הסולם", שהיה סגור ונעול כפי שמתארים אותו, הוא בעצם בא ואומר לנו, שמדובר בו על חכמת החיבור, חיבור בין אנשים, שעל ידו אנחנו פותחים את ספר הזוהר. וזו בעצם תרומתו של הרב"ש בכל השרשרת הזאת.
כן. אצלי זה ברור, כי אני קיבלתי את זה ממנו.
בן ציון: זאת אומרת שאתה קיבלת את זה ממנו, וכך אתה פותח את ספר הזוהר.
רק כך אני פותח את הספר, כך אני מלמד את זה לתלמידים שלי. כל מה שבא לי ולהם דרכי, מגיע מהרב"ש.
בן ציון: אנחנו מגיעים עכשיו ל"זוהר לעם", עבודה שנעשתה בשנים האחרונות. איך אתה רואה שזה ממשיך אותה זרימה? הגענו לחכמת החיבור, איך זה ממשיך לנו את הזרימה הזאת, ש"זוהר לעם" היום, לפי מה שתיארת מהרב"ש, הוא גם יכול לקדם אותנו לחיבור?
הזוהר עצמו בהרבה מאוד פסוקים מדבר על החיבור, על הנחיצות להתחבר.
בן ציון: הוא נכתב בחיבור.
ודאי שהוא נכתב בחיבור בין כל עשרת התלמידים, בקבוצה מאוד מיוחדת שעוצמת החיבור בה היתה בגובה ג"ר דאצילות, זה גובה כל כך גבוה מעל האגו. הם הגיעו לדרגה שאף אחד לא הגיע, הם בעצם הגיעו לדרגה שהיא למעלה מדרגת בית המקדש הראשון והשני.
הזוהר מלמד אותנו, שאם עושים בדיוק אותו דבר כמו אותה הקבוצה שכתבה את הספר, אז אתם מגיעים לאותו מקום איפה שהם. זאת אומרת, שלא צריכים שום דבר. צריכים לשבת כמו שהם ישבו, בעיגול עשרה אנשים, וללמוד את הספר בתקווה שהלימוד הזה יעזור לכם יותר ויותר ויותר להתחבר ביניכם, להיות "כאיש אחד בלב אחד", כך להיות בערבות כמו התנאי במתן תורה. ואז אתם תקבלו את התורה, שתורה זה נקרא המאור המחזיר למוטב.
כתוב "בראתי יצר רע בראתי תורה תבלין, כי מאור שבה מחזירו למוטב". זאת אומרת, תורה זה המאור, זה האור המיוחד, נסתר, שפועל עליך אם אתה רוצה להיות מקושר יפה וטוב עם האחרים, בלב אחד. ולכן מה שקורה הוא שהזוהר הופך לאמצעי הכי חזק לחיבור.
בן ציון: כשעבדת על הספר הזה, מה בעצם היתה המטרה שלך כממשיך הדרך של הרב"ש?
אני לא הוספתי שום דבר לטקסט. אמנם הבנתי שפה ושם חייבות להיות הכנות כדי להבין אותו, כך וכך, אבל המטרה שלי היתה להקל את הטקסט ולהביא אותו כמו שהוא, רק בצורה חיצונית שהיא יותר קלה למשתמש.
אתה שואל, במה המשתמש צריך עוד להכין את עצמו כדי לבוא לקריאת ה"זוהר לעם"? אני לא חושב שהוא צריך להכין את עצמו במשהו, שיתחיל לקרוא. אבל יש עוד כמה דברים שאנחנו צריכים להכין כדי שיידעו איך להתייחס ל"זוהר לעם", כך שבאמת הזוהר, האור העליון הזה ישפיע על העם כולו.
בן ציון: אמרת שספר הזוהר, עם העזרה של הפתיחה שעשה הרב"ש, שאתה מקבל ממנו בעניין הזה, הוא בעצם סולל דרך לחיבור.
כן.
בן ציון: אפשר לומר שהמטרה של "זוהר לעם" לעם היא חיבור העם?
המטרה של זוהר לעם זה חיבור העם ודאי. ועוד יותר מזה, הוא גם לתיקון העולם. הוא לא רק כדי לחבר את העם, הוא מיועד להוציא אותנו ואת כל העולם מכל הצרות, מכל מה שיהיה. להביא אותנו למצב הטוב ביותר מכל הבחינות.
בן ציון: זאת אומרת, הזוהר כולל לא רק את מה שיש בתוך ישראל.
זה כוח כללי, תרופת פלא שהיא מתקנת לך את הכל.
בן ציון: בתכנית הזאת וגם בתכניות הקודמות, דיברנו על כך שכל פעולה כזאת היא ברשות מן השמיים. בעל הסולם מתאר את זה ב"גילוי טפח וכיסוי טפחיים", על הרשב"י, על האר"י וגם על עצמו. אתה רואה מבחינתך גם כזה סימן ביצירה של "זוהר לעם"?
לגמרי לא. כי אני לא עשיתי שום דבר חדש. אני לא גיליתי שום דבר. אני עשיתי עבודה די מכנית.
בן ציון: גם בעל הסולם אמר שהוא לא הוסיף שום דבר על האר"י, הוא כתב על כך באגרות.
כן, אבל בכלל, בכל חכמת הקבלה הוא גילה שלב חדש. ודאי שבסך הכל במפעל ההפצה שלי אני מגלה דברים חדשים ומכין דור, ברור שכך. אבל זה לאו דווקא ב"זוהר לעם". כאן מאוד מאוד נזהרתי מלהיכנס לגופו של הטקסט. עשיתי כאן עבודה של ניקיון, אם אפשר כך להגיד על הטקסט הקדוש.
בן ציון: זהירה מאוד.
כן. וכל המומחיות שלי בקבלה היא הייתה רק כדי לא לגרום חס ושלום באיזה מקום משהו שיכול להיות קלקול כלפי המקור. לכן לא היתה כאן בכלל דרישה לאישור מהשמיים.
בן ציון: מן הסתם ישבת על זה לא מעט זמן, כמה שנים עשית את העבודה הזאת מידי יום.
מאוד נהניתי. כן.
בן ציון: חוץ מהתענוג הפרטי שלך, הייתה לך עוד מטרה.
ודאי שמאוד נהניתי מהעבודה הזאת, אבל לא לשם ההנאה הזאת עשיתי את הדבר. אלא כמו כל העבודה שלי שאני עושה במשך השנים, אני עושה את זה מפני שאני מרגיש את עצמי כחייב. אני קיבלתי את זה מהמורה שלי עם ברכת הדרך ומובן היה וידוע לנו שאני הולך וממשיך. לא לחינם היינו יוצאים למירון לציון של הרשב"י, ובכלל לטבריה פעם בשבוע לכמה ימים, ששם במיוחד קיבלתי ממנו את מה שעזר לי להיות מה שאני. אני משתדל להמשיך את מה שאני מקבל, מה שקיבלתי אז ומה שאני מקבל עד היום ממנו.
בן ציון: מבחינתך זה המשך הציווי של הרב"ש.
כן, ודאי. נקווה שאני עושה את זה בצורה טובה ונכונה בעזרת ה'. כאן אנחנו צריכים להבין שכל מקובל נמצא בדרגה מסוימת בידי ה' ומשתדל להיות העבד הנאמן.
בן ציון: נניח שאדם פותח את הספר לראשונה. עם איזו ברכה היית מקבל אותו, איזו קבלת פנים היית נותן לאותו קורא שנכנס ל"זוהר לעם" ופותח אותו לראשונה. לאן הוא נכנס?
אני חושב שספר הזוהר מיועד למשוך את ההמונים ממש לעולם החדש, שרוצים או לא רוצים אנחנו נמצאים ממש בכניסה בו. וכדי שניכנס בצורה טובה, יפה וקלה, לזה מיועד ספר הזוהר. אז שיפתח את הספר, שיתחיל לקרוא, לאו דווקא לפי הסדר. אלא אני ממליץ להתחיל מהקדמת ספר הזוהר, או מפרקים נבחרים מהזוהר בכלל. ואחר כך שהוא יבין ואני מקווה שנכתוב את זה בהקדמה, שיש ספרים שכדאי לעיין בהם בנוסף לספר הזוהר. כמו "שמעתי" ואגרות ומאמרים של בעל הסולם.
בן ציון: יש לנו גם ספר שנקרא "פותחים את הזוהר" שהוא גם על הלימוד בספר הזוהר.
נכון. כך אנחנו צריכים ללוות את האדם. וחוץ מזה אנחנו נפתח שיעורים, קורסים, קריאת זוהר בטלוויזיה. בסך הכל אני חושב שיש לנו מה להציג לאדם ולעזור אם הוא רוצה להמשיך.
בן ציון: איזו הבטחה יש ב"זוהר לעם"? איזו הבטחה אתה יכול לתת למי שלוקח את הספר?
אני לא מחלק אף פעם הבטחות. ואני לא אדם שמתייחס בצורה רכה, קלה, כך שמושך אנשים. אפשר להגיד עליי שאני דווקא די דוחה, כי כך זה מקובל בחכמת הקבלה. בכל זאת כנראה שאני עוד מהדור הישן ולא מהדור החדש. המקובלים היו די דוחים את בני האדם. הם אמרו שעד גיל ארבעים אסור לך ללמוד, ואם אתה לא נשוי, וקודם ימלא כרסו בש"ס ופוסקים וכולי, לכן יוצא שהם דחו את התלמידים. גם אני עדיין כך, אמנם אני מאוד משתוקק לכל אחד ואחד אבל היחס שלי אליהם הוא לא פרסומי.
אבל אני בכל זאת חוזר ואומר שאנשים שיפתחו את ספר הזוהר, וגם סביב הזוהר יתחילו לגלות בכלל מה היא חכמת הקבלה, הם יפתחו לעצמם את העולם הבא, הם ירגישו עד כמה שהספר הזה פותח להם שערי עולם. הם פתאום יתחילו להבין את העולם הזה, איך הכל מסתובב, מאיפה בא ולאן הולך, ומה כל אחד וכולם יחד חושבים, ואיך מתחברים, והכל.
כי חכמת הקבלה מדברת על הטבע של כל המציאות, על הטבע של הבורא, היא מסבירה לנו עליו, זה גילוי הבורא לנברא. ולכן אדם שנכנס לזה, אין שאלה, אין בעיה שהוא לא יוכל להבין ובהתאם לזה לפתור. אז החכמה הזאת נחוצה לנו מאוד, במיוחד לעם ישראל. על ידה, זה בטוח, אבל נקווה שנחזיק בה חזק ואז נוכל להתגבר על כל הבעיות שה' ישמור עוד יכולות לבוא אלינו. ובאמת כמו שכתוב בזכות ספר הזוהר אנחנו נצא מהגלות.
בן ציון: לגבי המשפט "בזכות ספר הזוהר נצא מהגלות", האם זה בזכות כל השרשרת או כל המקובלים שעבדו והכינו את הספר הזה?
ודאי. זו תוצאה מעבודה של כל דורות המקובלים, כי אף אחד לא עומד סתם כך, אלא הוא נסמך על הדור הקודם. למרות שאנחנו לא יודעים, כמו שאנחנו לא יודעים לדוגמה מי היה המורה של האר"י וגם הלאה במשך הדורות, כי תמיד היו תלמיד ומורה, מורה ותלמיד. כך כל אחד.
אבל אנחנו לא יודעים על הרבה מהם. הם היו גם נסתרים ומסרו מדור לדור את חכמת הקבלה במסירה כזאת שאנשים אחרים לא ידעו בכלל עליה. לכן אנחנו צריכים להודות על הזמן שאנחנו נמצאים בו. הכוח העליון סידר אותנו להתגלגל לבוא לעולם בזמן הזה שאפשר לגלות את חכמת הקבלה, אפשר לגלות את ספר הזוהר, ושיש לנו אפילו את ספר הזוהר בעיבוד קל יותר, "זוהר לעם". ובהחלט ככל שנלמד את הספר הזה אנחנו נצא מכל הצרות.
בן ציון: כשקונים איזה מוצר, חשוב שתהיה לזה גם תמיכה, שאם יש בעיה אפשר להתקשר. אחרי שקניתי את הספר "זוהר לעם", איזו תמיכה תהיה לי?
אני חושב שהכל ישנו באתר שלנו, שם האדם ימצא כל מה שהוא צריך כדי שהספר הזה יעניק לו כל טוב בעולם הזה ובעולם הבא.
בן ציון: כל המקובלים שעבדו על הספר הזה, הם גם יתמכו בי כשאני אפתח את הספר הזה?
ודאי. האדם שפותח את הספר הוא בעצם מוצא שם קשר עד האדם הראשון, עם כל המקובלים, ודרכו לכוח עליון.
בן ציון: זאת אומרת הקריאה היא לא לבד.
לא. הוא נכנס לחבורה כל כך חמה וגדולה.
בן ציון: אם הוא פותח את הספר אז כבר באים לחברה טובה.
כן, אלוקית. כל דורות המקובלים נמצאים יחד עמו.
(סוף השיחה)