ישיבת כתבים

שיחה 263

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 08.08.21 – אחרי עריכה

דודי: אנחנו בישיבת כתבים עם הרב דוקטור מיכאל לייטמן. ואולי נתחיל בנושא הקורונה בישראל, ונתחיל בפן האישי. איך אתה מרגיש את הקורונה הזאת?

הלכתי לפי ההזמנה לקבל חיסון שלישי והגעתי לאיזה מתנ"ס. עמדתי בתור ברחוב, לא רחוק משם, באיזו חצר שהיו בה הרבה אנשים. עמדנו אולי חצי שעה בחוץ, אבל אחר כך תוך דקה אחת עשו לי חיסון וזהו. היו שם ממש אנשים צעירים. לפנינו הייתה בחורה בת שלושים. איך היא נכנסה לתור שלנו אני לא יודע. והיו עוד כאלה.

דודי: אולי זה חיסון ראשון שלהם. אתה ניגשת לחיסון שלישי.

אני לא יודע. על הקורונה אין לי מה להגיד יותר.

דודי: כשעמדת בתור לא הרגשת די כבר, נמאס כבר מהדבר הזה? עוד חיסון, עוד תור, ככה לעמוד.

אני לא רוצה להגיד שום דבר על זה, כי הלוואי שיהיה כך כמו שהיה וכמו שיש. כי אתה לא יודע באיזה צורה יכולים להפיל עלינו כל מיני קורונות כאלה ואיזה צרות, שתצטרך שלוש פעמים ביום לקבל זריקות ולעמוד כל פעם לפני זה שעתיים בתור ומי יודע מה. אנחנו מפונקים, אנחנו חושבים שדי, לא רוצים, אין סבלנות. זה הכול טוב ויפה, אבל כשיגיע זה יגיע. ונראה לי שזה יגיע. לא עם קורונה וזריקות, אלא יגיע.

דודי: מה יגיע?

יגיעו כל מיני דברים כדי לחנך אותנו, שלא נהייה חכמים מידי.

דודי: אתן קצת נתונים על הקורונה בישראל. במהלך סוף השבוע נרשמה עלייה חדה בתחלואה, אובחנו 6315 חיוביים לקורונה. אתמול בלבד אובחנו 3800 פלוס בני אדם. פיקוד העורף מעריך שבעוד שבועיים מספר המאומתים היומי יגיע לחמש עשרה אלף. היום גם יכנסו לתוקף ההגבלות החדשות. חוזרים לעטות מסכות בחללים הפתוחים וכ-50% מהעובדים במשרדים הממשלתיים יעבדו מהבתים. חוזרים אחורה. מסקר חדש שנערך עולה ש-51% מהנשאלים סבורים שמדיניות הממשלה היא אחראית למצב התחלואה. השאלה היא, האם התגברות הקורונה בישראל היא תוצאה של מדיניות כושלת, או מסיבה אחרת?

אני לא יודע, לי לא נראה שאנחנו צריכים להאשים בזה מישהו חוץ מעצמנו. ואנחנו כמי שמבינים ויודעים שכל הבעיה הזאת מגיעה מפני שאנחנו לא קשורים נכון זה אל זה, צריכים להסביר לאחרים ולעצמנו כמה שאנחנו צריכים להפיץ את שיטת ההבראה הנכונה הרוחנית. וכך כל אחד ואחד צריך לחשוב. זה הכול.

דודי: יש שאלה גדולה כרגע על שולחן הדיונים, האם צריך להטיל סגר הדוק וממושך בחגי תשרי, מה דעתך, מה נכון לישראל?

אני לא מכיר את המספרים ולא יודע עד כמה שזה משפיע ומפריע ואני לא יכול לקשור את כל הדברים האלה. ולכן אני לא יכול להגיד. זו בעיה גדולה מאוד לעם, כי בכל זאת החגים האלה זה בעצם חודש מיוחד לכל השנה. ואני לא מדבר על אלה שחיים בתל אביב בשינקין, כל אלה אתה יודע החכמים הגדולים שהולכים בתהלוכות למיניהן. אני מדבר על העמך, שיש לו מסורת והוא צריך את זה כי ככה נהגו אבותינו וכן הלאה, עליהם אני לא יודע מה להגיד. בהסתכלות עליהם צריכים להחליט. בכל זאת, אלו חגים וימים שהם בונים את העם וקושרים את העם יחד ואנחנו צריכים לדאוג לזה.

דודי: מעל מיליון ישראלים שיכולים להתחסן עדיין לא התחסנו באף מנה וראש הממשלה הזהיר, כי עתיד החגים תלוי בחיסונים. האם החיסונים ימנעו סגר שלישי?

לפי מה שאומרים הרופאים, אני מבין שבכל זאת חייבים להתחסן ובוודאי שזה ימנע דברים. למרות שתמיד יש חילוקי דעות, אבל אני רואה שרוב הרופאים בעולם הם כולם בעד החיסון. וכתוב "ניתן לרופא רשות לרפאות", ולא לאיזה פסיכולוגים למיניהם או יפי נפש, ולכן צריכים לקבל חיסון. אני בלי שום פקפוק הלכתי ועשיתי היום זריקה שלישית.

שלי: אנחנו רואים שאתה תומך בחיסונים, בין אם הם יעילים או לא יעילים. יש פה עניין שאדם שמסכים להתחסן, הוא מקרב את החברה לתיקון באיזשהו אופן?

כן. הוא הולך יחד עם החברה ולכן הוא מקרב את התיקון. העניין הוא להיות עם העם, עם רוב העם. זה כל העניין.

שלי: למה זה חשוב?

"בתוך עמי אנוכי יושבת". כך אנחנו חייבים לעשות. אסור לאדם להיבדל מהעם.

שלי: קודם דיברת על זה שעלולים להיות וירוסים הרבה יותר קשים.

יהיו. מי יודע מה יהיה? אני לא יכול להגיד מראש. אבל נכון להיום, לפי מה שאומרים הרופאים אני עושה.

שלי: אם החברה הישראלית הייתה לוקחת את זה כהחלטה משותפת וכולם הולכים להתחסן, זה היה מוריד את הסכנה שיגיעו דברים יותר קשים, היינו ממתיקים את זה?

כן. בגלל שכולנו נהייה בפעולה אחת.

שלי: איך זה משפיע?

זה משפיע מפני שכולנו עושים פעולה אחת. אין כאן פעולה רפואית, אלא יש כבר פעולה רוחנית.

שלי: מה האפקט הרוחני של פעולה כזאת?

הצלחה.

שלי: זה משפיע על הכוח העליון, אם עם ישראל עושה משהו ביחד?

ודאי שכן. וכך כתוב בהרבה מקומות. לכן אני לא מבין אותם האנשים, תלמידים שלי, שהם אומרים שהם תלמידים שלי, שמצפצפים על מה שאני אומר ועושים הפוך ועוד מפרסמים ומתגאים שיש להם דעה הפוכה ממני. אבל לי זה לא חשוב. אבל הם, מה שלא יהיה, יראו בזה תוצאות רוחניות הפוכות מהרצוי. הם מבדילים בין החיסונים לרוחניות, להחלטות כאלו או כאלו, הם חושבים שהעולם הוא לא כולו עגול, מערכת אחת.

שלי: מבחינת מערכת הטבע מה התפקיד של התלמידים שלך עכשיו בהתמודדות מול הקורונה?

חייבים לעשות מה שאני עושה, אם הם תלמידים. אבל אני לא אומר להם את זה. אבל בעצם איך יכול להיות שלא?

דודי: לנו כחברים יש יכולת לעזור, להציע, להגיד משהו?

לא, אסור לכם את זה לעשות. הם יודעים את זה. מספיק. אני לא רוצה לחייב אף אחד.

דודי: לא ברור לי מה זה אומר יודעים, כי אני רואה שיש חברים שלא נוהגים כך.

הם יודעים מה שאני עושה. הם יודעים את הדעה שלי. ולכן אין כאן אפס. אני הולך לפי המלצות משרד הבריאות, הם צריכים להסתכל על משרד הבריאות ועליי ועל עם ישראל בכללות ולעשות כך. לא עושים? זכותם. בבקשה.

דודי: יש הרבה תלמידים וחברים שיושבים יום יום בשיעורים, סופר מטרתיים, פעילים בהפצה, ורק בנקודה הזאת אומרים הפוך. וזה לא ברור, זה כאילו לא מתיישב עם השכל הישר, היית מצפה לראות התנגדות בעוד דברים. וגם אומרים בשמך שאתה בעבר לא המלצת לאף אחד להתחסן.

אני לא ממליץ לאף אחד. גם עכשיו אני אומר, אני לא ממליץ לאף אחד, כל אחד עושה את החשבון שלו.

דודי: זה חשבון רוחני או לא חשבון רוחני?

לא אכפת לי מכאלה אנשים, כאלו אנשים אני לא לוקח בחשבון. אני רואה את הדברים האלה כמחלה.

דודי: אם הם מסיתים אחרים לפעול כמוהם, או מראים לאחרים עד כמה הם לא מבינים, וכותבים לי "אתה חייב לראות מה קורה פה, מכניסים לך דברים בחיסון, יש קונספירציות מאחורי החיסונים, יש ארגונים, שותלים בך משהו".

אני לא רוצה לדבר על זה. הבורא נמצא מעל כל החשבונות האלו ולכן אני הולך ועושה איך שכתוב. ניתן לרופא רשות לרפאות, משרד הבריאות זה ארגון הרופאים שהוא הקובע, רב"ש כך היה אומר לעשות, היינו הולכים ועושים.

חיים: הנקודה הזאת מובנת, וברור גם שאתה לא ממליץ לאף אחד. אבל אם חברים כאלה מנסים לשכנע אחרים בדעתם?

אסור להם את זה לעשות. הייתי סותם לו את הפה ושייצא מהארגון שלנו. הוא גם כך לא יקבל ממני כלום, כי הוא פועל נגדי, ואם אני יודע או לא יודע זה לא חשוב.

חיים: אז אנחנו כחברים צריכים להגיד להם להפסיק להפיץ את הדעות האלה?

לפחות. ויותר טוב שיצאו מאיתנו. אני לא מפחד שיהיו לי מאה או מאתיים, לא יודע כמה, פחות תלמידים.

שלי: איכשהו בסיפור הזה עם הקורונה והחיסונים כאילו משהו מתחלק להם בתודעה, הם נורא מפחדים על הגוף שלהם ושיעשו להם משהו בגוף, והם כאילו התנתקו מהעניין הזה שיש בורא לכל הסיפור הזה ושהוא מעל כל זה. מה קרה פה פתאום שכל כך מתרעמים על זה?

הכול בא מלמעלה כדי להראות לאדם עד כמה הוא נמצא בבלבול שלו, על מה הוא חושב שהוא בכלל חי, מתקיים, באיזה כוח, לאיזו מטרה. ככה זה, מבלבלים.

שלי: ואיך לצאת מהבלבול הזה? איך אדם יכול להוציא את עצמו מזה?

הם לא יכולים. כך ייגמרו החיים שלהם. יעברו עוד 20, 30, 40 שנה, וככה זה ייגמר. אבל בנקודה הזאת הם כבר שמים לעצמם מכשול שממנו והלאה הולכים לקראת הקבר בצורה בטוחה, חומרית.

דודי: אני מדבר עכשיו באופן כללי, כלפי החברה הישראלית. אנחנו מתחילים לראות את מה שאתה אמרת מתחילת הקורונה, עוד לפני שבכלל הבנו שיש פה מגיפה, שכלום לא עוזר, לא סגרים, לא חיסונים, לא שלטון ימין שהיה, לא שלטון שמאל שיש. למרות שאנחנו המדינה הראשונה שהתחסנו פשוט רואים שדבר אחרי דבר מתמוטט. האם בסגר הרביעי שאנחנו מתקרבים אליו, הישראלים יתחילו להתייאש יותר ולשמוע את הפתרון, משהו ייפתח, נקב קטן באוזן?

הישראלים רק מחכים שייפתח כדי שהם יוכלו לטוס. את זה אנחנו רואים מההיסטוריה של אלפי שנים וככה זה יימשך. הפתרון הוא בנו. בנו, בבני ברוך באותם כמה מאות אנשים, לא מאלו שמתנגדים, הם סתם חושבים שהם נמצאים בבני ברוך. אני מאוד מקווה שנוכל לחזור בכל זאת אחרי הסגר לסעודות, וודאי שהם לא יוכלו להיכנס, אז אולי זו תהיה להם נקודה שהם יצאו מאיתנו לגמרי, כי עכשיו הם לא מרגישים שהם לא נמצאים איתנו. אני חושב שקדימה זה ימיין אותנו טוב מי איתנו, מי לא, למה, בשביל מה וכן הלאה. טוב מעט בכוונה נכונה.

דודי: הקו מאוד מאוד ברור. נעבור לנושא הבא שלנו, לבנון וישראל.

נורמה: יומיים אחרי האזעקה באזור קריית שמונה, שוגרו כ-19 רקטות מלבנון לשטח ישראל, רובן יורטו וכמה מהן התפוצצו בשטחים פתוחים. ארגון הטרור חיזבאללה קיבל אחריות והודיע כי מדובר בתגובה לתקיפה בדרום לבנון. גורמים ישראלים רוצים לסגור את האירוע ללא הסלמה. מה ההתרשמות שלך לגבי האירועים האלה?

זה סתם, זה כמו שאני כותב לך אס אם אס ואת כותבת לי בחזרה אס אם אס. אלו דברים שאין להם שיעור, אין בהם שום דבר. ככה זה היה וישנו ויהיה, מי יודע עוד כמה זמן. לא כדאי בכלל לשים לב לזה.

נורמה: האם אנחנו עלולים להתדרדר למלחמת לבנון השלישית?

אני לא יודע. אני הייתי בגבול וראיתי שם אנשים שהם יודעים איך לקרוא נכון כל מיני מצבים, סימנים שמקבלים מהצד השני. לפי מה שאני מבין עכשיו, אני לא חושב שזה הזמן שמישהו רוצה מלחמה. זה יכול לגרום לסוף של לבנון, שהמדינה הזאת עם כל מה שיש לה פשוט תימחק מהמפה. אנחנו לא מעוניינים בזה ואף אחד, גם מהצד השני. איך שזה, מה שיש שיהיה.

נורמה: בדיוק היום הבן שלי חזר לבסיס בצפון, אז הנושא קרוב לליבי. ובטח גם אימהות נוספות בארץ נמצאות באותה סיטואציה. איך הדאגה שלנו הנשים יכולה לעזור למצוא פתרון?

תתפללו, מה אני אגיד לך. אין לך יותר מה לעשות, רק להתפלל.

נורמה: במקביל להתחממות בצפון מתרחש בלבנון מאבק קריטי על עתיד המדינה. הקריסה של המדינה התחזקה עקב הפיצוץ בנמל ביירות לפני שנה, פיצוץ שגרם למאתיים הרוגים ומעל ששת אלפים פצועים. היום בלבנון יש משבר הומניטרי חמור, הפסקות חשמל תכופות, קטטות בסופרמרקטים על מוצרים בסיסיים, שיעור הגניבות עלה ב 62% ושיעורי הרצח עולים במהירות. על פי הבנק העולמי המצב בלבנון הוא אחד המשברים הפיננסיים הגרועים בעולם במאה חמישים שנה. המטבע מאבד 95% מערכו, וגם הקורונה פוקדת את המדינה. סעודיה טוענת כי השליטה של חיזבאללה הנתמך על ידי איראן היא הסיבה המרכזית למשבר במדינה.

בטוח שכן.

נורמה: איך המצב בלבנון עלול להשפיע על המזרח התיכון?

במזרח התיכון כבר היו כאלה מצבים ועוד יהיו. אני לא חושב שיש היום כוחות או מדינות שמעוניינות שלבנון פתאום תפסיק להתקיים. אבל זה שהיא תתקיים בצורה כזאת, לא לכאן ולא לכאן וכל הזמן חצי חיה וחצי מתה, זה טוב להרבה מדינות ומשטרים, לכן ככה זה יימשך. לא נראה לי שזה סוף.

נורמה: למה זה טוב למדינות ומשטרים?

אפשר לשחק עם זה. אבל באמת פעם זו הייתה מדינה לתפארת, ממש שוויץ של המזרח התיכון. אבל ברגע שנתנו לערבים להיכנס, אז כרגיל כמו שאת רואה איך הם שורפים הכול, לא רוצים שמשהו יצמח, ככה הם גרמו גם למדינה.

נורמה: עד כמה המצב בלבנון משפיע על ישראל?

אני לא חושב שזה משפיע בצורה קריטית, לא נראה לי.

נורמה: למה לא?

כי חיזבאללה לא רוצה שזה ייפסק, טוב לו להיות שם תחת דגל לבנון, כי אחרת לא יקבלו אותו באף מקום. ואף אחד לא רוצה להיכנס לשם ולהתחיל לטפל ולפתח את השטח, לשפר משהו, אף אחד לא צריך, כי מהיום למחר זה שוב יתהפך ממה שיבנו לחורבן.

נורמה: האם המשבר הפנימי בלבנון קשור להתחממות בצפון ישראל?

ודאי שזה משפיע אחד על השני אבל אני לא חושב שיש כאן איזה קשר ישיר. יש כאן משבר הומניטרי, יש כל מיני דברים, אבל זה היה ויהיה. ההתחממות בצפון קורית לפי שעון אחר, זה שרוצים לקבל כסף מקטאר, זה שיש איזה לחץ מעזה ועוד, וגם לנו זה כדאי שיהיה. זה משחק שיש בו הרבה שותפים.

נורמה: איך ישראל צריכה להגיב או להתייחס? האם עליה לעזור?

היא לא צריכה שום דבר לעשות. יש עשרים ומשהו מדינות ערב, כסף בלי חשבון, יכולים לעזור למדינה הקטנה האומללה הזאת, אין בעיה.

נורמה: אז ישראל צריכה סך הכול לתת ללבנון לקרוס בלי להתערב?

ודאי, כמו שליתר המדינות במזרח התיכון, לתת להן לקרוס.

נורמה: עוד נושא שמוסיף למורכבות, זה משבר היסטורי של 13 מיליון פליטים עקב המלחמה בסוריה. הפליטים נודדים ברחבי המזרח התיכון ואירופה. טורקיה היא היום המדינה שקולטת את מספר הפליטים הרב ביותר, מעל 3 מיליון. בלבנון אחד מכל ארבעה, חמישה תושבים הוא פליט סורי, מעל מיליון פליטים בסך הכול. בירדן ישנם 650 אלף פליטים סורים, אבל ממשלת ירדן מעריכה שהמספר הכולל כנראה כפול מזה. האם האזור יכול לצאת ממשבר הפליטים?

לכל המדינות האלה יש מספיק כסף, הן צריכות להשקיע את עצמן בשיקום לבנון, ואז כל הפליטים האלה ישמחו לחזור הביתה.

נורמה: לא הבנתי. מה הפתרון למשבר הפליטים?

פתרון, להתחיל לשקם את המדינה, להחזיר אותה לתפקוד הנכון בכל מה שיש, ואז יחזרו הביתה כל הפליטים. טוב להם להיות באירופה, בטורקיה, בירדן? גם שם זה לא משהו. צריכים לתת ללבנון להתקיים כמו שזה היה פעם, זאת הייתה מדינה כמו באירופה.

דודי: אני רוצה להבין את המגמה. מצד אחד אנחנו רואים פה שזו מגמה של המזרח התיכון, שמדינות פשוט קורסות ולא מצליחות להחזיק את עצמן. הממשלות נופלות, הקורונה מכה שם, אין לאנשים אוכל, וזה בהרבה מדינות, סוריה, לבנון ועוד. השאלה, האם זאת מגמה של קריסה של המזרח התיכון וזה הולך למשהו גדול יותר, קטסטרופה גדולה, או כמו שאתה אומר, נשקם בחזרה את המדינות, נעמיד את לבנון, נעמיד את סוריה, וכל הפליטים יחזרו לבתים שלהם והכול יבוא על מקומו בשלום?

על סוריה אני לא יודע, אבל על לבנון זה באמת חבל. כי המדינה הזאת סבלה, עבור מה? מכלום. גם סוריה, אפשר לשקם אותה, אבל אני בכלל לא רואה איפה העם הסורי הזה שרוצה לחזור ולעשות משהו. בקיצור, זו בעיה מאוד גדולה סביבנו.

דודי: מה זאת המגמה הזאת של הקריסה במזרח התיכון, לאן היא מובילה?

מתוך זה שגם בסוריה וגם בלבנון נותנים לארגוני טרור לשלוט ולכן מדינות קורסות.

דודי: ויש דרך לטפל בזה, להיאבק בזה, או שזה כבר קרב אבוד מראש?

הקו הזה בטוח אבוד מראש לתת לארגוני טרור לנהל את המדינה. אבל מה לעשות? להתחיל לחשוב איך לעשות. להביא כוחות חדשים מאירופה, מכל מיני מדינות ערב, אבל כאלה כמו טג'יקיסטן, אוזבקיסטן, מדרום רוסיה ששם אנשים חיים מפרוטות ואין להם לאכול, שיבואו ויעבדו ויקבלו כסף מהבנק העולמי ויגרמו לשיקום המדינות האלו סוריה ולבנון. אפשר לעשות הכול אם יש רצון, אבל קודם כל צריכים לנקות את השטח מחיזבאללה.

דודי: מה ישראל צריכה לעשות אם מחר חצי מיליון פליטים ינועו לכיוון הגבול?

כשהם באים אליך אתה חייב לעמוד בדרך. אם היו עכשיו באים אליך הביתה, לא לגבול לבנון, מה היית עושה?

דודי: עומד על שלי עד כמה שאפשר, ברור.

זה הכול, אז מה אתה שואל? אנחנו רואים דוגמאות שנתנו להם להיכנס ומה הם עשו אחר כך עם המדינות האלו. זה מה שכל הזמן הערבים שלנו אומרים לנו, "שטחים תמורת שלום", כל מיני דברים כאלה, אנחנו נגיד לכם שלום ואתם תתנו לנו שטחים, וככה עד שנחתוך בפרוסות את כל המדינה.

נורמה: נושא אחרון לגבי האזור הוא משבר המים. המחסור במים במזרח התיכון ובצפון אפריקה יוצר תנאים בלתי נסבלים.

למה הם הרגו את קדאפי, הוא דאג, זו הייתה מדינה לתפארת, תראה מה שהם עשו. הוא רצה לפתח את כל אזור צפון אפריקה, הוא היה באמת אדם גדול.

נורמה: האם המלחמות בעתיד יערכו בגלל מים ולא על נפט?

מים זה יותר חשוב מנפט. כשאני יושב באיזשהו מקום, חוץ חתיכת אדמה ומים אני לא צריך כלום, מזה אני כבר יכול לחיות, אני יכול לגדל ירקות, פירות, לחם, חיות. בלי מים אני לא מסוגל.

היו לקדאפי תכניות גדולות איך להעביר את המים לכל המדינות האלה, הוא היה חכם גדול, והפסיקו. יש עוד הרבה שמועות למה עשו עימו כך, זה בגלל שרצה להצליח ולא כולם רצו שזה יהיה אזור פורח.

נורמה: ישראל נראית כמו אי של יציבות יחסית במזרח התיכון כרגע, האם זה באמת ככה ועד מתי?

זה באמת ככה, ועד מתי? זה תלוי בנו. באף אחד זה לא תלוי, רק בנו, כמה שנחזיק את עצמנו בצורה יותר צמודה זה לזה ובבורא.

נורמה: ממה זה נובע שיש את היציבות בישראל לעומת כל האזור?

מפני שיש לנו בתוכנית הבריאה תפקיד ראשי, ואנחנו חייבים להראות לכל האנושות דרך לגמר התיקון.

נורמה: בחזרה לעניין של משבר המים. מהן נקודות המבט של ישראל להתגבר על סכסוך כזה, אם יהיה?

אני לא יודע למה ישראל חייבת לחשוב על זה, ישראל צריכה לדאוג רק לעצמה, להיות יותר חזקה. זה הכול. אני לא צריך לדאוג שיהיה להם משהו. אנחנו רואים שחתמנו חוזה עם ירדן, נותנים להם מים ועוד כל מיני דברים, ואני לא רואה שיש מזה משהו טוב, הוא רק יותר מתגאה ועושה לנו פוזות.

נורמה: אז יהיה משבר גם בירדן כמו שאנחנו רואים בלבנון ועוד מדינות?

בטוח שכן. בסופו של דבר, ודאי שהכול יקרה, והכול יקרוס, אבל כמה זמן זה ייקח ומה יהיה לנו מזה? אני מקווה שעד אז אנחנו נבין שהכול תלוי רק באיחוד שלנו.

נורמה: היום, עם השריפות שיש בכל האזור, זה יגרום עוד משבר במזרח התיכון. האם הנושא הזה ישמש את העולם כדרך נוספת ללחוץ על ישראל?

שילחצו כמה שהם רוצים. זה לא אכפת לנו. מה ילחצו, על מה, מה אנחנו צריכים, עוד משהו לספק להם?

שלי: יוון עולה בלהבות. זה היום החמישי שביוון משתוללות שריפות ענק. הם פשטו ממזרח לאתונה במהירות בכמה חזיתות וממש שורפות אלפי דונמים של יערות, בעלי חיים מתים, שטחים חקלאיים, בתים, חנויות נשרפים כליל, ומפנים תושבים של עשרות כפרים.

יותר מארבע מאות שריפות שפרצו ביממה, וזה בהמשך לתורכיה ששם עוד לא הצליחו לגמרי להשתלט על השריפות. ראש ממשלת יוון אומר שמדובר בקיץ מסויט. המצב נשמע מאוד מפחיד. לאן זה הולך לדעתך?

כנראה שישרפו.

שלי: את מה, את יוון? זה הולך להתפשט למדינות אחרות.

את יוון ותורכיה.

שלי: למה דווקא שריפות, מה הטבע מנסה להראות לנו דרך השריפות?

במה אפשר להפחיד וללחוץ על האנשים, על המדינות, על הממשלות? דברים כאלה. או שאת רוצה שיבואו הוריקנים, צונאמי? לא חסר לטבע. רעידות אדמה חזקות.

שלי: טיוטת דו"ח של האו"ם מזהירה כי אזור הים התיכון, שאותו כינתה נקודה מרכזית של שינויי האקלים, ייפגע מגלי חום עזים יותר, בצורות, שריפות מוגברות כתוצאה מהעלייה בטמפרטורות. גם ישראל נמצאת באזור המסוכן. איך אנחנו יכולים לשמור על עצמנו?

לא יכולה שום דבר לעשות. אלא ממש להשתדל לשמור כמה שאפשר. אבל באמת, אי אפשר. אנחנו רואים את זה בכל האזורים. את לא תוכלי להעמיד בכל מקום מכבי אש ועוד כל מיני מתקנים. את לא יכולה. ולעשות איזה מקומות שאת מבדילה יער מיער, חלק מחלק וכן הלאה. בפרט שאם אנחנו מדברים על ההצתה אין מה לעשות.

שלי: ביוון זה הצתות או שזה מתוך הטבע.

ביוון זה מתוך הטבע, אצלנו זה מהצתות. ולכן נראה לי שהסיבה היא בממשלה חלשה.

שלי: יש הרגשה יותר ויותר שאיזו טבעת חנק מתהדקת על הצוואר שלנו, בכלל כאנושות, שהטבע ממש מקיא אותנו.

הו, כן. זה נכון.

שלי: מה, הטבע פשוט לא יכול לסבול את האדם יותר בתוכו?

וודאי. כי האדם פועל בכל כוחו נגד הטבע.

שלי: ולמה דווקא עכשיו פתאום הטבע מכה?

זה לא דווקא עכשיו. פשוט הגיע הזמן בהתפתחות האדם, שאדם צריך להיות כבר בצורה הרבה יותר הומני, והוא נמצא ממש כפרא אדם. לא מתאים למקום שלו, לתפקיד שלו בעולם.

שלי: יש כאילו פער בין מה שהטבע מצפה מהאדם לבין רמת התפיסה של האדם. הוא עדיין חושב שהוא ישים בקבוק למיחזור, שהוא יאכל אוכל אורגני, שיעשה פעולות כאלה פשוטות, כאילו יציל את הטבע. והטבע כאילו מצפה ממנו להבין שמדובר פה ברמת התפתחות אנושית יותר גבוהה, רוחנית. איך מיישבים את הפער הזה?

צריכים לתת לאדם דרגת התפתחות יותר גבוהה. הוא לא מבין שהטבע פועל לפי החוקים והאדם לא מעכל את החוקים האלה אלא פשוט לא רוצה לקחת אותם בחשבון. ואז באים פנדמיות, שריפות, פתאום הקרקע מתפוצצת, פתאום הרי געש. מעניין מה עוד יהיה.

שלי: למה הנפש, הנשמה של האדם לא מתבגרת באותו רף ציפיות של הטבע, למה אנחנו כאילו כמו ילדים קטנים והטבע מתייחס אלינו כאילו אנחנו בני 20, 30?

יש דומם, צומח, חי. אדם לא שייך לשלושת הדרגות האלה. כי אדם זה חי אבל יש בו משהו למעלה מהחי, שלא דואג לחיים שלו אלא למעלה ממנו. ואם לא דואג, אז צריכים ללמד אותו לדאוג.

שלי: עדיין אני לא מבינה. האדם לא מספיק מפותח פנימית כדי להבין מה הטבע רוצה ממנו. הוא לא שם. ואז זה כמו שלוקחים ילד קטן, מרביצים לו.

אני מסכים איתך. אז מה?

שלי: אז איך נגשר על הפער הזה?

אבל יש בין בני האדם כאלו שמבינים את זה והם צריכים לספר לכולם. כמו שבחיים שלנו מדענים מספרים לאנשים הפשוטים, ההורים לילדים, כך אנחנו צריכים לספר לכל העולם מה קורה ואיך אנחנו יכולים לשמור על עצמנו.

שלי: בעצם מה שאנחנו צריכים ליידע את האנשים זה שיש עוד רובד של חוקי טבע נסתרים, בין אדם לאדם, שאותם אנחנו מפרים.

כן. נגיד כך.

שלי: אז מהו החוק המרכזי שאנחנו מפרים שגורם לשריפות האלה?

כולנו צריכים לדאוג לכולם. ואם אנחנו נעשה את זה כך במין האנושי, בהדרגה, אנחנו נראה תופעות טובות בכל רמות הטבע. לא יהיו שריפות, לא יהיו הצפות, לא יהיו כל מיני חיידקים כאלה ועוד ועוד.

שלי: במה בא לידי ביטוי הדאגה הזאת שבין אדם לאדם?

שאני לא רוצה שיהיה רע לכולם, כי אנחנו כולנו נמות.

שלי: זה רק דאגה בלב. הלב צריך להתפתח, או גם דאגה עכשיו ללכת לעזור ליוונים למשל?

לא. ללכת ולהסביר לכולם במה תלוי תיקון העולם, שתיקון העולם תלוי בתיקון האדם.

(סוף השיחה)