עבודה עם שאלות
שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 21.08.23 – לאחר עריכה
דודי: בשיעורים עכשיו מורגש באמת משהו מיוחד. משהו מיוחד קורה, שקשה להסביר במילים.
זה לא תלוי בי, זאת ההרגשה הכללית שפועלת.
דודי: ככל שאנחנו יותר מעמיקים ברב"ש, אתה פחות מתערב, אתה כאילו נותן לו יותר את המקום.
בטח.
דודי: אתה כאילו זז הצידה, ונותן לו שהוא יעבוד, תתחברו אליו, ותדברו על מה שאתם קוראים.
אין לנו מה לעשות, רק פשוט להידבק אליו.
דודי: אבל יש לחברים צפייה שתלמד, שתפתח, שתבאר את מה שקורה שם. ואתה כאילו לא כל כך רוצה לתת, אלא שאנחנו בעצמנו נעסוק בזה.
כדי שתגדלו, איך אפשר בלי עבודה עצמאית?
דודי: במה באה לידי ביטוי הגדילה, בזה שקוראים את המאמר, ומחפשים עוד לברר פנימה?
לא, שיהיו שאלות, אבל בסופו של דבר אתם צריכים להרגיש שזה תלוי בכם, בחיבור, בבירור, זה תלוי בכם.
דודי: ואם יש לאדם שאלות, שהוא לא קיבל עליהן תשובות במהלך השיעור?
בבקשה, אין שום בעיה.
דודי: אז מה, לשאול את זה בשיעור?
כן.
דודי: אבל היום ענית לרוב החברים ששאלו, "דברו על זה ביניכם"?
אבל אחרי שתבררו, ויהיו לכם שאלות, אז אני אשמח לשמוע. אלה באמת שאלות שאולי גם נצרף אותן אחר כך לבירורי רב"ש. אז השאלות צריכות להישאר, אבל להישאר כך שהן בכל זאת מתבהרות מבפנים.
מושי: מצד אחד המורה אומר, "בואו תשאלו שאלות", אנשים שואלים שאלות, ומצד שני אמרת היום, "אל תשאלו, אני לא רוצה לענות כי אני סותם אתכם". אז אני לא מבין, לשאול או לא לשאול?
בלי שהם ישאלו לא יהיה להם ברור מה הם רוצים לשאול. אבל אחרי ששואלים, אני לא רוצה לענות, אני רוצה שתתעסקו בתשובה לבד.
דודי לאן לכוון את השאלה?
לבירור. זה חייב להיות לברור.
שמעון: לבירור בתוך העשירייה?
בתוך העשירייה, בתוך האדם, ותראו מה יהיה.
דודי: למה חשוב לנסח לעצמי את השאלה בתוכי?
אחרת איך אתה יודע מה אתה שואל? אם תיכנס לתוך השאלה, תתחיל לחתוך אותה, ולברר אותה, אתה תרגיש מה שאלת.
דודי: אז אני כאילו עובר עכשיו לפס שכלי יותר, מהרגש אני מחפש להמיר את זה לשכל?
זה לא דווקא שכל, זה יכול להישאר ברגש יותר עמוק.
דודי: וצריך לצפות לתשובה?
כן.
דודי: ואת התשובה הזאת אני צריך לשאול את החברים, לחפש את התשובה בקרב החברים?
גם כן.
דודי: אבל גם לשאול אותם ממש קונקרטית, ולקבל תשובה במילים, לשמוע עכשיו את החברים עונים לשאלה שלי?
גם כן.
דודי: ומתי פונים לרב בשאלה?
כשאין תשובה.
(סוף השיחה)