ישיבת כתבים

353

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 07.07.22 – אחרי עריכה

דודי: נפתח בנושא הראשון שלנו - 46 שנה למבצע אנטבה, "מבצע יונתן".

לפני 46 שנה, ביוני 1976, נחטף מטוס "אייר פראנס" בדרכו לפריז, ואחרי תדלוק בלוב הוא נחת באנטבה, עיר ונמל תעופה באוגנדה שסיפקה מקלט למחבלים עם 248 החטופים שלהם. רוב הנוסעים שוחררו ונשארו רק הישראלים והטייס עם הצוות שלא רצו לעזוב אותם.

מרגע שנודע בישראל על החטיפה התחיל להתגלגל אחד המבצעים המדהימים של מודיעין וגבורה. בתוך ארץ שאין איתה יחסים דיפלומטים, הכוחות שלנו הרגו את המחבלים, שיחררו את רוב החטופים בלי פגע, ויונתן נתניהו מפקד סיירת מטכ"ל שהנהיג בשטח, נהרג. המבצע נקרא גם על שמו "מבצע יונתן".

באיזה כוח התאפשר המבצע המוצלח הזה, התוכנית המחוכמת, הביצוע המלא?

באותו זמן שירתתי בחיל האוויר במחנה תל נוף וידעתי על המבצע הזה. בדרך חזרה כשהגיע משם המטוס הם נחתו במחנה שלנו ואחר כך התארגנו והמשיכו לשדה התעופה בן גוריון כדי לנחות שם כבר בנחיתה ייצוגית. אני זוכר את זה טוב מאוד.

אני רואה בזה באמת מבצע נכון, טוב, והלוואי שנעשה גם היום וגם בעתיד כאלו דברים בנחיצות ובדריכות ובהרגשת הצדקות.

דודי: האם התרגשת?

מאוד. כולנו מאוד מאוד התרגשנו. חלק מהקרובים הגיעו לשדה התעופה תל נוף וחלק כבר היו בשדה התעופה הראשי בן גוריון, זה היה מאוד מאוד מיוחד.

דודי: סיפור שחרור החטופים היכה גלים בעולם והרשים גם את האומות. האם זו התעוזה, התושייה של היהודים הן שהרשימו את העולם או שהיה כאן משהו אחר?

קודם כל המבצע בעצמו הוא היה דבר מאוד מעניין, עצם זה שעשתה את זה ישראל הקטנה עם הצבא הקטן והעם הקטן, וכמו שכולם יודעים ישראל לא מתנפלת והורגת, אלא זה היה באמת מבצע מאוד מאוד חשוב, הוא עשה הרבה רעש והרבה רושם.

דודי: מה גרם לרושם הזה, האם המוח היהודי?

החלטה, ביצוע, תוצאות, נחיצות, הכול היה בו. חוץ מזה שזה באמת לא היה פשוט, כי תוך שעות היו צריכים להכין את הכול ולצאת לשם, אי אפשר היה להוציא משם את המטוס והנוסעים, אלא היו צריכים לטוס לשם כמה מטוסים וזה היה חייב להיות בסוד, בכיסוי נכון. זה לא פשוט.

דודי: למדינת ישראל היה מובן שהיא הולכת לנסות לשחרר את החטופים למרות הסכנה הגדולה, האם זאת ערבות הדדית?

זה היה זמן של גבורה ולא דיפלומטיה ולכן הצלחנו. אנחנו מצליחים מתי שאנחנו קמים, כמו שכתוב בתורה שאם קמים עליך, אז אתה חייב לקום קודם ולהרוגו, לכן אם אנחנו עושים כך, אז אנחנו מצליחים. זה מה שהיה שם, בלי לעשות כל מיני בירורים, להתחיל להרגיע את הרוחות, אלא זה מה שצריך לעשות.

דודי: לאן נעלמה הגבורה של אז?

זה תלוי בפוליטיקה, בממשלה.

דודי: האם העניין הוא ממשלה של היום לעומת ממשלה של אז, אלו הדברים?

תתאר לעצמך שאם היית מוריד כמה פצצות טובות, אפילו פצצת אטום, על חיזבאללה או על משהו שם בלבנון או בסוריה, אז היית גומר עם זה מזמן ולא היית צריך לדאוג לכל דבר אחר, וכך היית מרגיע את כולם מסוריה ועד עזה.

דודי: מה השתנה, הממשלה השתנתה בכל השנים האלה?

מה שהשתנה הוא שמדינת ישראל התחילה להיות מדינה כמו כל העמים ובזה היא מפסידה, כי היא לוקחת את כל החוקים של כל העמים ולכן היא לא יכולה להילחם בכוח שלה.

דודי: מאיפה בא לה לראש לקחת עכשיו חוקים שלא לה? למה היא לא נאחזת בשלה?

אומות העולם לוחצים עלינו ואנחנו מסכימים, ואז לא הסכמנו לכלום אלא עשינו מה שצריך. זה כמו אחרי הרצח במינכן, לא התנהלנו בדיבורים, לשלם פה ולעשות שם, אלא גולדה אמרה להרוג את כל מי ששייך לזה, וכך עשו.

דודי: השינוי שאנחנו אומרים שהוא בממשלה, האם זהו שינוי שיש בעם ובא לידי ביטוי בממשלה?

לא, בעם אין בעיה, העם יקבל את זה, אלא הממשלה חלשה.

דודי: האם היום יכולים להיות בינינו יחסים כאלה והפגנה כזאת של גבורה?

זה תלוי בממשלה. בממשלה של היום ודאי שאתה לא יכול לעשות את זה.

דודי: במי הממשלה תלויה?

במי שאתה בוחר.

דודי: אם נעשה היום מבצעים דומים, אז האם זה ירשים את אומות העולם כמו מבצע אנטבה, או שדווקא היום יסתכלו על זה אחרת?

בלי ספק. רק אנחנו צריכים לעשות את זה.

דודי: כלומר אם עם ישראל מקיים את חוקי התורה, אפילו חוקים גשמיים כמו "הבא להורגך השכם להורגו", האם זה ירשים את העולם, זה ייתן לישראל נקודת אחיזה?

זה ירשים את העולם, כן. אם תעשה לפי מה שאתה חייב לעשות, אז הבורא כבר יסדר כך שזה ירשים את העולם. אם אתה מתכופף, אז אתה מרגיש שאתה נמצא כמו במחנות ריכוז.

דודי: נעבור לנושא הבא - הקמת "המנהלת להתחדשות יהודית בישראל".

נורמה: משרד התפוצות יחד עם ארגון "פנים" הקימו את המנהלת להתחדשות יהודית שמטרתה לסייע בפרויקטים ובתכנים לציבור הרחב, ללא הבדלים בין הזרמים השונים, רפורמים, קונסרבטיבים, אורתודוכסים וכל זרם אחר. זה לפי ההגדרה. תקציב המנהלת הוא 60 מיליון שקל השנה, הוא מחולק בין סדנאות, סיורים לימודיים, אירועים, הרצאות, סמינרים ואירועי תרבות קהילתיים, כדי להבטיח את האחדות של העם היהודי.

מה אמורה להיות התחדשות יהודית בצורה מתוקנת?

מה שהם אומרים זו מטרתם, אני רק יכול להגיד שזה לא ייתן כלום. זו פשוט חלוקת התקציב. לתת מקום לכל מיני עובדים מכל מיני מפלגות, מכל מיני תנועות, ועל ידי זה לקרב לממשל עוד כמה אנשים שהצביעו, כך לתת להם מקום, כי עוד מעט בחירות, וגם אחרי הבחירות צריכים זאת. אני לא רואה בה שום דאגה לא לאזרחים, לא לעם ישראל, לא לכלום.

נורמה: ללא קשר לפרויקט, מה אמורה להיות בעיניך התחדשות יהודית?

בעיני התחדשות יהודית היא שאנחנו מתחילים לדאוג לתכניות בגני ילדים, בבתי ספר, בטלוויזיה, בכל מה שאפשר, כדי להסביר לעם מה היעוד שלו, מה מטרת הקיום שלו, כי אם לא נקיים את זה, אז נהרוס את עצמנו ונעלם. להסביר את זה בצורה נכונה, ברורה, שיש לפנינו אפשרות או לעשות מעצמנו עם ומדינה ולהתקיים, ולהביא את עצמנו למרכז הקיום העולמי, או שנעלם מהמפה, ואנחנו כבר רואים איך זה קורה, ואז לא נוכל לשרוד כעם וכמדינה.

נורמה: האם דאגה מלאכותית לאיחוד עם ישראל, זה לא דבר טוב, לא התחלה טובה?

לא שזו לא התחלה טובה, זה התחלה גרועה, כי אנחנו בזה מראים לכל העמים, לכל אומות העולם, עד כמה אנחנו נמצאים באפס כוחות, בחוסר תכניות, ושבאמת אין לנו שום תכנית יפה, שום מטרה רצינית. אלא זה כדי להוציא מהתקציב המדיני כמה עשרות מיליונים ולהכניס למשרות כל מיני אנשים שאנחנו צריכים לעשות להם טובה.

נורמה: פה אנחנו לא מדברים על "סוף מעשה במחשבה תחילה"?

לא.

נורמה: כי המחשבה לא מתוקנת?

כן.

נורמה: איזה אלמנטים כולל תהליך של התחדשות העם היהודי?

קודם כל מטרה. היא חייבת להיות מתאימה לחוקי הטבע, ידיעת חוקי הטבע היא שמביאה אותנו למימוש המטרה. פרסום גדול בכל העם, לאן אנחנו הולכים, לקראת מה אנחנו הולכים. שכל המבצע הוא ארוך טווח ואנחנו צריכים לא רק לפרסם, אלא ללמד וללמוד ולמדוד מה אנחנו עושים בכל צעד ושעל.

אנחנו צריכים להיות במערך הפצה רחב מאוד, גדול מאוד בתוך מדינת ישראל. אנחנו צריכים להכין את עצמנו לפעולות שיכולות להיות נגדנו, בצורה כזאת שמי שלא רוצה אותנו הוא שונא שלנו, הוא אויב שלנו, ואנחנו מתייחסים אליו כמו לאויב וכן הלאה. כאן צריכה להיות הרגשת נחיצות, שאנחנו עומדים עליה ומקיימים את עצמנו כמו בשעת הסכנה.

נורמה: שינוי כזה לאן ייקח אותנו בתור עם?

לאיחוד. ומתוך האיחוד שאנחנו נוכל לפנות לבורא. חוץ מזה אנחנו לא צריכים כלום.

נורמה: איך ההתחדשות היהודית אמורה לבוא לידי ביטוי?

זה שאנחנו מבינים שחוץ מחיבור בינינו, אף אחד לא יכול להציל אותנו. כמו שכותב בעל הסולם שאז אף אומה, ממשלה, כוח לא יכול להזיק לנו.

נורמה: איך להשיג את ההתחדשות של העם היהודי, ומה חייב להיות הדגש?

פרסום, הסברה, בכל מיני רשתות, בכל מיני צורות. אנחנו צריכים להסביר שלעם ישראל אין ברירה. כל אומה יכולה להיות מה שהיא רוצה, להתנהג איך שהיא רוצה, וכך יתגלגלו ימים ושנים, אבל אנחנו לא יכולים. אנחנו עם מיוחד שחי אך ורק לפי העתיד, אם הוא לא מכוון לעתיד הנכון, אז הוא תוך כמה זמן מתחיל להרגיש ירידה מאוד גדולה בכל הפעולות שלו.

נורמה: אם היו נותנים לך תקציב שנתי של 60 מיליון שקל, כדי להביא להתחדשות של העם היהודי, איך היית משקיע אותו?

אני לא יכול להגיד, אין לי מושג. צריכים להתייעץ עם אנשים, אני צריך להתייעץ עם החברים שלי, איך הם מסתכלים על הדברים האלה. ודאי שאנחנו רוצים בצורה מועילה ביותר להשתמש בכסף הזה, אבל מה זה נקרא "מועילה", מה זה נקרא שימוש המועיל. מה אנחנו רוצים לקבל בסופו של דבר, איך אנחנו יכולים להבטיח לעצמנו שאנחנו לא נבזבז את הכסף הזה תוך זמן קצר, ולא נעשה כלום?

עד כמה שאני מבין, אני לא רואה 60 מיליון שקל כמשהו גדול מאוד, צריכים לחשוב איך מוציאים את זה בצורה אפקטיבית ביותר.

נורמה: כן, זה פרויקט שגם לא יודעים איך ישתנה אחרי הבחירות וכל העניינים המקומיים.

דודי: למה זה תמיד כל כך קיצוני, כביכול אם תעשו את התפקיד, תעלו על דרך המלך, תהיו גדולים של האנושות, ואם לא, בועטים אתכם לכל הרוחות, למה הנקודה הזאת של ישראל היא כל כך קיצונית תמיד?

כי זה תמיד ככה אצלנו בין שמים לארץ, או שאתה עולה או שאתה יורד.

דודי: אבל יש סטנדרט, יש צורך בתפקיד הזה, אז אם אנחנו, בני האדם האלה לא נעשה, יבוא מישהו אחר ויעשה, אז משהו חייב לקרות פה כדי להתקדם, לא יכול להיות ואקום?

לְשם מה אתה אומר את זה?

דודי: אני שואל על תפקיד ישראל, שאם אנחנו לא נביא פה לאחדות עם ישראל עד לבורא, "יזרקו אתכם, ישלחו אתכם לכל המקומות, לא יהיה פה כלום".

ודאי שזה ככה.

דודי: אבל איך זה ככה? כי חייב להיות תפקיד של עם ישראל, יש פה תפקיד.

התפקיד של עם ישראל הוא רק בחיבור, באיחוד ובעלייה. אם זה לא מתבצע אז עם ישראל לא מקיים את התפקיד ואז הוא כבר לא נמצא בדרך תורה אלא בדרך ייסורים.

דודי: ואז נגיד אני הולך עם הסיפור הזה עד הסוף, אז זורקים אותנו מהמדינה עד הסוף, עד האחרון?

לא, אני לא אומר כך, יכולים עוד כמה עשרות שנים לחיות גם ככה, אבל בסופו של דבר לא נוכל להתקיים. אתה רואה גם לפי החברים החדשים שבאים לכנסת ישראל, עד כמה הם רוצים לזרוק אותך מהשטח, מהמדינה ולבטל את מדינת ישראל.

דודי: נעבור לנושא הבא - G7 נגד סין.

חיים: בשנת 2013 סין השיקה יוזמה שנקראת Belt and Road Initiative, "החגורה והדרך", במסגרתה היא משקיעה בפרויקטים של תשתית בכל רחבי העולם. מדינה שמעוניינת שסין תשקיע בה חותמת על הסכם עם סין וסין מרימה שם פרויקטים גדולים תמורת רווח כספי מהפעילות או שליטה או גם וגם. כיוון שזה חוסך למדינות את ההשקעה אז נכון למרץ 2022 השנה חתמו כבר 147 מדינות על הסכמים כאלה עם סין כולל מדינות עשירות וחזקות יחסית כמו רוסיה או איטליה שחברה גם לG7 דרך אגב.

ארצות הברית נבהלה מהיוזמה המצליחה, וסין הציעה לה בתחילת השנה להצטרף לתוכנית אבל ארצות הברית העדיפה ללכת בכיוון אחר, ולפני כשבועיים היא כינסה את מנהיגי מדינות הG7 שזה ארצות הברית, קנדה, גרמניה, יפן, צרפת, בריטניה ואיטליה להקמת יוזמה כנגד בהשקעה 600 מיליארד דולר.

הרעיון הוא ליצור משקל נגד היוזמה הסינית ובכך למנוע את המשך ההתפשטות באותה דרך, של השקעה בתשתיות. גם בישראל יש ליוזמה הסינית השפעה גדולה למרות שישראל לא חתומה על ההסכם. לדוגמה, נמל חיפה החדש, נמל אשדוד החדש, הרכבת הקלה, תנובה שבבעלות סינית, כולם תוצאה של השקעות סיניות בישראל.

אז קודם כל מאיפה נובעת השקפת העולם הזאת של סין שגורמת לה לעשות את כל ההשקעות האלה שחלקן לא מרוויחות כסף עבור סין. כך או כך, מאיפה הרעיון להשקיע ככה?

זאת פלישה, מה יש כאן לדבר. סין בצורה כזאת כובשת מדינות, כובשת את העולם. היא לא צריכה לעשות משהו על ידי צבא, היא נכנסת לכל המדינות האלו בצורה מקובלת.

חיים: אז למה זה מקובל? כי לכאורה זה רק השקעה כספית.

אבל השקעה כספית זאת השפעה והשפעה זה הכיבוש.

חיים: היוזמה הזאת דרך אגב היא בהובלה ודחיפה של נשיא סין הנוכחי, שי-ג'ין-פינג, שהוא יצר את הגישה הזאת. מה השינוי פה בגישה? כי בעבר סין או שבכלל לא רצתה קשר עם העולם או שהתעסקה רק בייצור עבור העולם אבל לא ניסתה להשפיע מעבר לזה.

הגיע הזמן, הם התפתחו בצורה כזאת שבהתחלה רצו להיות סגורים, אחר כך רק מייצבים את עצמם בפנים קצת ומייצרים עבור כל העולם, ועכשיו סין נהייתה כמו מפעל גדול, ואחר כך מכל אותם הכוחות והתשתיות שהם בנו הם יוציאו את הדברים האלה החוצה. כמו שהם עושים אצלם, בונים תשתיות, כבישים, כמו שאתה אומר על הרכבת הקלה, עכשיו הם רוצים לעשות את זה בכל העולם. הם מוכנים לעשות הסכמים, לבנות את התשתיות האלו, אבל שזה יישאר בבעלות סין.

חיים: מה מראה השינוי בגישה?

פלישה. פלישה למדינות זרות שכל פעם אתה קונה עוד חלק, עוד חלק, עוד חלק במדינות הזרות וזה נקרא שסין כביכול פולשת, נכנסת בהם וכובשת אותם.

חיים: ולמה זה השתנה ממצב של סגירות מוחלטת למצב של יציאה החוצה?

התפתחות, התחילו ככה להתפתח. הם התחילו קודם כל לבנות אצלם שם כל מיני מפעלים ופסי יצור וכן הלאה, מוכנים לעבוד תמורת דולר ביום וכן הלאה, עד שזה התפתח שהם רוצים לעשות את זה בכל העולם.

חיים: מה התפתח שגרם להם לשנות את ההתנהגות שלהם?

כמו שהם ראו על עצמם באיזו מידה זה מפתח אותם והם נעשים שייכים למדינות זרות, כך הם רוצים להיכנס למדינות האלו ונותנים להם שם קרדיט, כוחות, יחסים ואז המדינות האלה מתחילות להיות שייכות כביכול לסין.

חיים: אם זו באמת פלישה, אז נכון הצעד של ארצות הברית שהיא לא הצטרפה ליוזמה של סין אלא מקימה גוש כנגד?

ודאי שהאמריקאים לא רוצים להיות תחת סין, זה ברור. כל מדינה ומדינה נלחמת על העצמאות שלה, רק יש כאלה שלא אכפת להם מהעצמאות אלא מוכנים למכור את עצמם, העיקר שיהיה אוכל. מדינה אחרת, לא אכפת לה למכור את העצמאות, מה שיהיה בעוד עשרים שנה, העיקר עכשיו שמישהו נכנס לשלטון. וכן הלאה. כל אחד. וסינים כבר יודעים איך לשחק בזה.

חיים: אתה חושב שבאמת הקמה של גוש כזה יכול לעצור את ההתפשטות הסינית, את הפלישה זאת?

אני לא יודע, אבל ההיקף הוא ממש סביב העולם.

חיים: מה שקורה, כמו שאתה אומר, יש פה פלישה, יש סוג של מלחמה. במלחמה אומרים שאין מנצחים, כולם מפסידים בסופו של דבר. אבל כאן יש סוג של מלחמה כלכלית, לא כל כך מלחמה עם כלי נשק. גם פה יש חשבון או שכאן יכול להיות מנצח ברור ונגיד סין תשתלט על העולם. איך אתה רואה את זה.

לא כל כך ברור. ברור שמי שמרוויח זה, נגיד סין, אבל יחד עם זה מרוויחים גם התושבים שהיא עובדת אצלם. רק בסופו של דבר ודאי שזה מגיע - כמו שהאגו שלנו מכתיב לנו מה לעשות - שחוץ מבעל הבית, כל היתר מפסידים. חוקי השוק. אם אני בעל הבית אני לא אתן לך ליהנות ולהרוויח מאותה ה"תנובה" אלא בסופו של דבר אני מוציא ממך את כל החלב ואתה נשאר עם המים.

חיים: אתה רואה במלחמה הכלכלית שנוצרת בין ה 7G וסין, יש איזה פן אידיאולוגי, איזה ציביליזציות שנלחמות אחת בשנייה?

לא. גם לסין מזמן כבר אין אידיאולוגיה, רק שליטה.

חיים: זאת האידיאולוגיה עכשיו.

כן, בטח. הסינים הם מאוד פרקטיים.

חיים: לסיכום, איך אתה רואה את ההתפתחות הלאה של היחסים בין סין לבין המדינות המתועשות, ה- 7G?

אני חושב שסין תדע איך לשחק איתם ובסופו של דבר היא תנצח. אם בדרך היא לא תתפרק.

חיים: למה שתתפרק?

תתפרק, כי בכל זאת גם אצל הסינים יש כל מיני זרמים בפנים שיגדלו יותר ויותר. זה מטבע ההתפתחות. מתחילים לקום בתוך המדינה מפלגות וכוחות, שיהיו בעד ונגד, ואז יהיו שם גם כאלו שיהיו בעד השיטה האמריקאית, יהיו כאלה ההיפך. זאת אומרת אלה דברים שעוד יתרחשו במשך עשרות שנים.

חיים: אתה רואה קדימה שסין בעצם תנצח במלחמה הכלכלית הזאת, אבל בהמשך ההתפתחות יבואו כוחות מבפנים, בתוך סין, ויערערו את היציבות שם?

אני חושב שכן. אני חושב שסין לא תנצח כי היסוד שלה הוא בכל זאת יסוד של כוח אחד, סוציאליסטי, והיא לא תנצח.

חיים: למה יסוד כזה מונע ניצחון?

כי כוח אחד לא יכול לנצח. מנצחים כמה כוחות שרוצים לעשות ביניהם חיבור נכון ואז הם פועלים למען המדינה.

דודי: הנושא האחרון - הלם בקהילה היהודית בשיקאגו לאחר הירי הקטלני.

נורמה: ארבעה מתוך שבעה הרוגים ביריד ביום העצמאות באמריקה, באילינוי הם יהודים. בהיילנד פארק, פרבר של שיקאגו שבו התרחש בפיגוע, מחצית מ-30 אלף התושבים הם יהודים, כולל מספר ניכר של ישראלים. הקהילה היהודית המקומית נותרה במצב של הלם וטראומה בעקבות האירוע. בית כנסת מקומי מדווח שהחשוד ביקר בקהילה במהלך הפסח השנה, אך נחשב לחשוד על ידי המאבטחים. אבל המשטרה לא ראתה את הירי כאירוע אנטישמי.

תלמידה ותיקה שלך ששייכת לקהילה היהודית בשיקאגו שלחה לך את השאלה הזאת:

אני מרגישה אחריות על זה שאני לא עובדת מספיק קשה. אני מנסה לעשות את הדברים שאתה, רב, והמקובלים אומרים לנו לעשות. אני ממשיכה להושיט יד לעשירייה שלי ולהפיץ. מה עוד אני יכולה לעשות?

אני לא יודע. שוב, גם השאלה הזאת, כמה אני דיברתי שהיהודים באמריקה נמצאים בסכנה ולא יעזור להם שום דבר, אלא לקיים מה שהם צריכים לקיים כיהודים באמריקה. זהו. אין לי מה להגיד. הבורא יסדר להם כאלו ייסורים וכאלו מכות, שהם לא יוכלו לשבת כמו תמיד. כשאת תדברי עם כל יהודי ויהודי באמריקה, יש לו אף למעלה, ישראל בשבילו זה כלום, היהודים זה אפס וגם התורה, בקיצור הכול הבל הבלים. בצורה שהם מתייחסים לעם ישראל, למדינת ישראל, אז אין מה לדבר, ודאי שיקבלו מכות יותר ויותר. ואם עוד שמו את עצמם בצורה כל כך רחוקה, מבודדת מאיתנו, שאני לא מרגיש בכלל את הכאב שלהם, לא מרגיש.

נורמה: לא הגדירו את התקרית כמשהו אנטישמי אבל אומרים שזה לא יכול להיות שזה מקרה שזה קרה דווקא במקום הזה, הוא תכנן את זה כמה שבועות מראש. גם היה בבית הכנסת. אומנם עוד לא ידוע מה המניע שלו. אתה מתרשם שכן היה משהו?

אני חושב שזה נגד היהודים, זה אנטישמי וזה לא מקרה ראשון ולא מקרה אחרון.

נורמה: התלמידה שלך, מכירה את שיטת התיקון, היא לומדת הרבה שנים והיא בקהילה שם. היא שואלת מה עוד יכולה לעשות, כאילו ביכולתה או בתמיכה שלנו, מה עליה לעשות?

אין מה לעשות. את היית איתי כמה פעמים בארצות הברית וראית איך אנחנו רצינו לפנות ולדבר ושום דבר. אין מה לעשות. אין. כול עוד לא יתגבשו עוד ייסורים, יתקבצו כל ייסורים למקום אחד עד שלא יכולים לסבול, ואז יהיה אפשר אולי לדבר איתם ולהחליט על צעדים ולעשות איזה פעולות. בינתיים לא. עם האף למעלה שלהם, עם הגאווה שלהם, עם הזלזול שלהם בעם ישראל - אין מה לעשות.

(סוף השיחה)