מרירות ומתיקות בחיים

מרירות ומתיקות בחיים

פרק 984|25 מרץ 2018
תיוגים:
נושא המרירות, המרור, הוא מוטיב שחוזר על עצמו בסיפור מצרים. אנחנו יודעים שבליל הסדר, בחלק מקערת החג יש מצה ומרור ויש כמובן עוד דברים, אבל נושא המרור מאוד מעניין, כדי להבין את ההרגשה המיוחדת של המרירות שישראל הרגישו במצרים▪️שאלות נבחרות מהתוךה פרק: מהו המרור בחיים שלנו, ומדוע אנחנו משתמשים בו "כסימן" ותזכורת בליל הסדר? מדוע אנחנו רואים שהחיים שלנו הם מתחלקים בין מר למתוק, ואיך זה משרת או לא משרת אותנו? מהי הגישה הנכונה לבדיקה מהו המר והמתוק בחיינו הרוחניים? מהי ההגדרה הנכונה מנקודת מבט הקבלה, על משמעות המר המתוק? היכן נמצאת המתיקות האמיתית, ואיך זה בא לידי ביטוי התנהגות האדם? מהם "החשבונות" שהאדם אמור לעשות כדי לזהות את המר והמתוק בחייו ולהתייחס בהתאם? כיצד תכונת "ההשפעה" יכולה להיות המענה, לחיפוש של האדם אחר המתיקות בחיים? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן

כל הבריאה היא רצון ליהנות. מה שגורם הנאה מוגדר כמתוק, ומה שלא מוגדר כמר.

נושאים מרכזיים בתוכנית:

  • לאדם יש שישה רצונות עיקריים: אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד וידע, מתוכם הוא מגדיר מהו מתוק עבורו.

  • גם אם נכוון את מלוא עוצמת שכלנו להשגת המתוק לא נצליח לשמר אותו לאורך זמן ולכן אנו עושים כל מיני חשבונות ומסתפקים במעט מתוק.

  • בספר הזוהר קיים משל על ״מלאך המוות״ שבא עם חרב שעליה טיפת רעל מתוקה והאדם בולע את הרעל.

  • מקובלים גילו שהגדרת המתוק בעינינו איננה נכונה.

  • מחקר מגלה שהבעיה טמונה ברצון ליהנות שלנו, אותו עלינו לכוון בצורה אחרת.

  • באופן טבעי נראה לי שאהנה אם אקבל מתוק והאמת היא שההנאה טמונה בנתינה לזולת.

  • אם אתחיל להסתכל על העולם מתוך בדיקה במה אני יכול להיטיב, אראה עולם עליון.

  • המתיקות האמיתית נמצאת בי, ביחס שאוציא מעצמי לאחרים ולא במשהו שאקבל לתוכי.

  • בני ישראל הרגישו מרירות במצרים מפני שהתקשו לצאת מתפיסת המציאות הישנה ולעבור לתפיסת מציאות חדשה.

  • ההבנה שמתיקות מתלווה לנתינה מתפתחת באדם בהדרגה, בזה עוסקת חכמת הקבלה.